עתירה נגד לינדנשטראוס: "חרג מסמכותו, פסק בניגוד לדין"

העתירה הוגשה ע"י פרקליטת מחוז ת"א, עו"ד אריאלה סגל-אנטלר, וקודמתה בתפקיד, עו"ד רות דוד, בעקבות הביקורת שהטיח בהן המבקר בגין טיפולן בהאזנות הסתר בפרשת חיים רמון

"מבקר המדינה חרג מסמכותו, קבע קביעות לא סבירות באופן קיצוני ופסק בניגוד לכל דין"; כך טענו פרקליטת מחוז תל-אביב, עו"ד אריאלה סגל-אנטלר, וקודמתה בתפקיד, , בדיון שהתקיים הבוקר (ב') בבג"ץ, במסגרת עתירתן נגד מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס. העתירה הוגשה בעקבות הביקורת שהטיח בהן המבקר בדו"ח שפירסם לפני כחצי שנה, ושבדק את כשלי המשטרה והפרקליטות בטיפול בהאזנות הסתר שנוהלו במסגרת חקירת פרשת הנשיקה הכפויה של השר לשעבר חיים רמון.

בדו"ח קבע לינדנשטראוס כי שתי הפרקליטות, וכן שני קציני משטרה בכירים ביאח"ה, פעלו ב"רשלנות ממשית" שהובילה ל"תקלה חמורה" בטיפול בתוצרי האזנות הסתר. לדבריו, הליקויים לא נבעו מכשל מערכתי או ארגוני - אלא בעיקר בשל הכשל האישי של בעלי התפקידים. חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מייק בלס, הכשירה את קידומה של סגל-אנטלר לתפקיד פרקליטת המחוז, לאחר שדוד פרשה לגמלאות.

לדברי עו"ד ארנה לין, שייצגה את הפרקליטות העותרות, מבקר המדינה התעלם מעמדתו של פרקליט המדינה, שקבע כי נוהלי הפרקליטות לא חייבו את דוד וסגל-אנטלר לעיין ב"דפי ההפקה" של האזנות הסתר, שהמשטרה לא העבירה לפרקליטות במסגרת החקירה - ולכן מסקנותיו של המבקר בלתי מוצדקות. "יסוד הדברים הוא פגיעה בשם הטוב", אמרה לין.

השופטים מרים נאור, עוזי פוגלמן וניל הנדל הביעו בדיון עמדה ולפיה יקשה על בית המשפט להתערב במסקנות מבקר המדינה, לאור הלכות משפטיות קודמות. אלא שלדברי לין, הלכות אלה נקבעו בעידן שבו דו"חות המבקר לא כללו את שמות המבוקרים עצמם, והדו"ח בעניין האזנות הסתר בפרשת רמון הוא המקרה הראשון שבו מבקר המדינה מטיל אחריות אישית על נושאי תפקידים. "אם הדברים שמבקר המדינה כותב לא נכונים, בית המשפט צריך להתערב", אמרה, "אם היה כשל, זה רק במשטרה".

המבקר עצמו יוצג על ידי עורך דין פרטי, מאחר שהפרקליטות מנועה מלייצגו בעניין זה. עו"ד רנאטו יאראק, שהופיע בשמו, טען כי אין כל בסיס חוקי לטענה שהמבקר פעל בחוסר סמכות בפרשה זו. "חוק מבקר המדינה איננו מגביל את היקף התפרסות המבקר מול המדינה. אני חושב", הוסיף, "שכולנו יודעים שהטריגר היה פרשת משפטו של השר רמון, ולא סתם. הטענה שהופנתה על ידי רמון היא שהפרקליטות פעלו בזדון". הוא הוסיף כי המבקר איננו מקבל את פרשנותו של פרקליט המדינה לנהלים, ולא מקובלת עליו הגישה שהפרקליטות לא היו צריכות לבדוק אם יש "דפי הפקה", לאור העובדה שהמשטרה לא העבירה את החומר. "זה יסוד עמדתו של המבקר, שעל הפרקליטות מוטלת חובת פיקוח ובקרה". (בג"ץ 4870/10)