בר רפאלי מצטרפת לרשימת הנושים הארוכה של סאני: שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, אבי זמיר, קבע היום (ד') כי על חברת סאני של אילן בן-דב לשלם לרפאלי פיצוי בסך 400 אלף שקל, בגין הפרת זכויותיה בקמפיין פרסומי של החברה לטלפונים סלולריים מתוצרת סמסונג שבו כיכבה רפאלי ב-2006.
כמו כן, חייב בית המשפט את סאני לשלם לרפאלי את הוצאותיה המשפטיות בסך 150 אלף שקל. בנוסף, דחה השופט את תביעת לשון הרע שהגישה סאני מצדה נגד רפאלי בגין מכתב ששלחה לסמסונג הקוריאנית בנוגע לפרשה.
עם זאת, בית המשפט פטר את אברהם (אבי) זיתן, מנהל מחלקת השיווק בסאני, מאחריות אישית לנזקיה של רפאלי, תוך שקבע כי לא מדובר, מצדה של סאני וספציפית מצדו של זיתן, בהתנהגות הנגועה בתרמית או בחוסר תום-לב.
יצוין כי קיים ספק רב אם רפאלי תוכן לקבל את הפיצוי מסאני, הואיל ומצבה הפיננסי של החברה הוא בכי רע, ומראשית 2012 היא מוכרזת כחדלת פירעון. המצב הפיננסי הרעוע של סאני בא לידי ביטוי גם במנייתה, שקרסה בלא פחות מ-80% בשנה. כעת עומד שוויה של סאני על 21 מיליון שקל בלבד, בעוד בעשור הקודם הוא היה גבוה ממיליארד שקל.
את התביעה בסך 4.4 מיליון שקל שהגישה במארס 2009 נגד סאני ביססה רפאלי, באמצעות עו"ד יוסף מילר, על שתי טענות מרכזיות. הראשונה הייתה שבניגוד למוסכם בחוזה, סאני השתמשה בצילומיה לצורך פרסום בקולנוע ולא רק בטלוויזיה או ובעיתונות, כפי שהוסכם בין הצדדים.
לטענתה, עותק החוזה החתום מטעמה שהועבר לסאני לשם הוספת חתימתה עליו שונה ללא ידיעתה, בדרך של הוספת תוספת בנוגע לשימושים שהותרו לעשות בחומרים, בכך שהוספה המילה "וקולנוע".
לגבי הטענות סביב פרסום החומרים בקולנוע, קבע השופט כי מדיית הקולנוע לא "עלתה על השולחן" ולא נכללה במפורש בהסכמות שגובשו במשא-ומתן שנערך עם רפאלי, וגם לא נכללה בנוסח המודפס של ההסכם, שנחתם בידי אימה, ציפי רפאלי, והועבר לזיתן.
לדברי השופט, זיתן סבר בתום-לב כי מדובר בהשמטה מקרית, ולכן הוסיף בכתב-ידו את המילה "וקולנוע". בהמשך הנוסח המתוקן, שעליו הוסיפה סאני את חתימתה, הועבר לציפי (מכאן ברור שלא הייתה כל כוונת מירמה או הסתרה), אלא שציפי לא שמה לב לתוספת.
כלומר, לדברי בית המשפט, מדובר באי-הבנה מצד סאני, אך אין בה כדי לשלול את הקביעה שהפרסום בקולנוע לא הוסכם במפורש בידי רפאלי ולא תומחר במסגרת התמורה החוזית.
לאור האמור, קבע השופט כי על סאני לפצות את רפאלי בסך של 100 אלף שקל בגין השימוש בתצלומיה בקולנוע.
בנוסף, רפאלי טענה כי סאני שידרה או איפשרה לאחרים לשדר את הקמפיין בשידור חי באתר האינטרנט תפוז ובאתר LAYLA, בניגוד להוראות החוזה. רפאלי טענה כי לו הייתה יודעת שצילומי הכנת הקמפיין מועברים בשידור חי באתר תפוז שבבעלות בן-דב, היא הייתה נוטשת את הצילומים.
השופט ציין כי אין מחלוקת שעניין השידור החי באינטרנט לא נכלל בצורה מפורשת בהסכם ולא עלה כלל לדיון במהלך המשא-ומתן. לדבריו, סאני צריכה הייתה לפנות באופן מסודר אל רפאלי ולהסדיר את הנושא באופן ברור ובכתב.
לדבריו, בנסיבות העניין, ובמיוחד שעה שמדובר היה בטכנולוגיה חדשה ולא מוכרת, הייתה מוטלת על סאני חובה מוגברת של גילוי ויידוע אודות השידור החי הצפוי.
"דמותם של דוגמנים, קולם, גופם ושמם הם נכסיהם הפרטיים, ואיש אינו רשאי לעשות בהם שימוש מסחרי, שלא בהסכמתם וללא תמורה", כתב השופט. "נכסים אלה זכאים להגנה. לכל דוגמן או דוגמנית, גם אם הם בוחרים לחשוף את עצמם לפרסום כלשהו, יהא הנרחב או החושפני ביותר, במדיה כזו או אחרת, יש זכות שלא ייעשה שימוש בנכסים פרטיים אלה מעבר למה שסוכם וללא הבעת רצון מפורש מצדם".
עם זאת, השופט ציין כי השידור החי באינטרנט נהגה ובוצע מתוך כוונות טובות, בהתלהבות מקצועית וללא כוונת זדון או תרמית.