כ-4 שנים אחרי שנגיד בנק ישראל היוצא, סטנלי פישר, הביא להדחתו של דני דנקנר מתפקיד יו"ר בנק הפועלים, הודה והורשע היום (ה') דנקנר בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בכתב אישום מתוקן, המייחס לו עבירות של מירמה והפרת אמונים, פגיעה בניהול התקין של תאגיד בנקאי (בנק הפועלים), קבלת דבר בתחבולה מבנק DHB ההולנדי וקבלת הלוואה בתחבולה מבנק הפועלים.
כמו כן, הוסכם כי הפרקליטות תבקש לגזור על דנקנר מאסר בפועל, וכי ההגנה תהיה חופשית לטעון לעונש כרצונה. עוד הוסכם כי דנקנר ישלם קנס בסך מיליון שקל. הטיעונים לעונש יישמעו ב-20 בנובמבר.
במסגרת הסדר הטיעון הסירה הפרקליטות מכתב האישום את האישומים המקוריים נגד דנקנר, שכללו עבירות של הלבנת הון וקבלת דבר במירמה, והמירה אותן בעבירות פחותות.
הסדר הטיעון גובש לאחר משא-ומתן אינטנסיבי בין המדינה לבין סנגוריו של דנקנר, עורכי הדין נבות תל-צור, יורם ראב"ד, יוסי בנקל וטל שפירא, ואושר על-ידי פרקליט המדינה, משה לדור.
הפרשה נחקרה ביחידה הארצית לחקירות הונאה לאחר פניית בנק ישראל למשטרה, בעקבות חשד לפעולות בניגוד עניינים והפרת אמונים שביצע דנקנר בעת שכיהן בתפקיד יו"ר בנק הפועלים.
כתב האישום נגד דנקנר הוגש לפני כשנה על-ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות. היום הרשיע סגן הנשיא, השופט צבי גורפינקל, את דנקנר בכתב האישום המתוקן, הכולל שורה של עבירות חמורות.
פעולה בניגוד עניינים
באישום הראשון בפרשת רכישת בנק פוזיטיף, הודה דנקנר כי בעת ששימש יו"ר בנק הפועלים, הסתיר מדירקטוריון הבנק את קשריה העסקיים של חברת אלרן, המוחזקת על-ידו ובני משפחתו, עם רפי ברבר, הבעלים של קרן RP. זאת, במקביל לכך שניהל מטעם בנק הפועלים את המשא-ומתן לקביעת גובה הפיצוי שיקבלו ברבר וקרן RP מבנק הפועלים, בגין ויתור על חלקה בעסקה עם הבנק לרכישה משותפת של בנק פוזיטיף הטורקי.
למעשה, דנקנר קבע את גובה הפיצוי לברבר וקרןRP בסך 25 מיליון דולר. בגין אירועים אלה הורשע דנקנר בעבירות של מירמה והפרת אמונים בתאגיד ופגיעה בניהול התקין של בנק הפועלים.
הסתרת קבלת הלוואה
באישום השני דנקנר הודה כי הסתיר מדירקטוריון בנק הפועלים את העובדה שביקש וקיבל הלוואה בסך 5 מיליון אירו מבנק DHB ההולנדי, שבבעלות איש העסקים הטורקי, הליט צ'ינגלולו, המחזיק גם בבנק פוזיטיף. זאת, בזמן שבתפקידו כיו"ר בנק הפועלים תמך דנקנר בשורת החלטות בדירקטוריון שנועדו לסייע ולהיטיב עם צ'ינגלולו.
בנוסף, הודה דנקנר כי ניהל בשם הבנק פגישות עבודה שונות עם צ'ינגלולו, חלקן בארבע עיניים, כל זאת מבלי שדיווח לדירקטוריון הבנק על ההלוואה שביקש וקיבל ממנו. בגין אירועים אלה הורשע דנקנר בעבירות של מירמה והפרת אמונים בתאגיד ופגיעה בניהול התקין של בנק הפועלים.
מסירת הצהרת הון כוזבת
דנקנר אף הודה כי קיבל דבר בתחבולה מבנק DHB ההולנדי. דנקנר נדרש במסגרת בקשת ההלוואה מבנק DHB למסור דיווח אודות שווי ההון העצמי שלו. דנקנר העביר לבנק DHB מסמך על גבי נייר המכתבים של בנק הפועלים, בו הוא מצהיר כי ההון העצמי שלו נטו הוא 50 מיליון אירו, זאת בעת שההון העצמי האמיתי שלו באותה תקופה היה נמוך באופן משמעותי.
בגין אירוע זה הורשע דנקנר בעבירה של קבלת דבר בתחבולה מבנק DHB.
קבלת אשראי בתחבולה
האישום השלישי בו הודה דנקנר נוגע לכך שבעת שכיהן כיו"ר בנק הפועלים, קיבל בתחבולה אשראי מהבנק. דנקנר ביקש אשראי בנקאי בסך כ-13 מיליון שקל, ולשם כך התבקש למסור הצהרת עושר לבנק.
דנקנר מסר הצהרת עושר לידיו של ציון קינן, שכיהן באותה תקופה בתפקיד מנהל החטיבה העסקית של הבנק. בהצהרת העושר כלל דנקנר את ההון של בני משפחתו המורחבת, אך הצהיר כי מדובר בעושר האישי שלו, שעה שהונו העצמי היה נמוך באופן משמעותי מההון עליו הצהיר.
כמו כן, דנקנר מסר לקינן כי מטרת האשראי המבוקש היא מימון השקעה לבניית נכס נדל"ן ברחוב יבנה בתל-אביב, בעוד שבפועל האשראי שימש לרכישת אג"ח של חברת אלרן. בגין אירוע זה הורשע דנקנר בעבירת קבלת דבר בתחבולה מבנק הפועלים.
ויתור על האישום הרביעי
במסגרת ההסדר הסכימה המדינה לוותר על הרשעה באישום הרביעי שבכתב האישום המקורי, שעסק בכספים שהחזיק דנקנר בחשבון הבנק של מזכירתו, מבלי לדווח על כך כדין.
את המדינה ייצגו בתיק עורכי הדין ד"ר מאור אבן-חן, טל פרג'ון ומורן ברטפלד מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
יצוין כי דנקנר עומד לדין בימים אלה במשפט פרשת הולילנד, בה הוא מואשם כי נתן שוחד למנהל מינהל מקרקעי ישראל לשעבר, יעקב אפרתי, במטרה לקדם את הפשרת קרקעות חברת המלח, שהייתה בבעלות משפחתו.
דנקנר: "לאחר שהוברר שלא פגעתי בבנק הפועלים - חתמתי על הסדר"
"לאחר שהוברר ללא צל של ספק שבמעשיי לא הייתה מירמה, לא הייתה הלבנת הון ולא הייתה פגיעה כלשהי בבנק, החלטתי לקחת אחריות ולחתום על עסקת הטיעון" - כך אמר היום יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר, בתום הדיון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, שבו הודה והורשע, במסגרת עסקת טיעון, בעבירות של מירמה והפרת אמונים, פגיעה בניהול תקין של תאגיד בנקאי וקבלת דבר בתחבולה.
כאמור, במסגרת הסדר טיעון הסירה הפרקליטות מכתב האישום את העבירות של הלבנת הון וקבלת דבר במירמה. כמו כן, הוסכם כי הפרקליטות תבקש לגזור על דנקנר מאסר בפועל, וכי ההגנה תהיה חופשית לטעון לעונש כרצונה. בנוסף, הוסכם שדנקנר ישלם קנס בסך מיליון שקל.
פרקליטו של דנקנר, עו"ד יורם ראב"ד, ציין כי הוא כי הוא שבע-רצון מההסדר. "במהלך מסכת הראיות במשפט התברר מעל כל ספק כי במעשיו של דני דנקנר לא הייתה הלבנת הון ולא הייתה מירמה. ברגע שהדברים הללו התבהרו, דנקנר החליט לקבל אחריות ולחתום על עסקת הטיעון. היה פה משא-ומתן הוגן, ועסקת הטיעון מתאימה למעשים שנעשו".
- איך אפשר לומר זאת כאשר דנקנר עצמו מודה, במסגרת הסדר הטיעון, בעבירה של פגיעה בניהול תקין של תאגיד?
ראב"ד: "אנחנו יכולים לעסוק בכתב האישום המתוקן הארוך והמייגע, אבל אני יכול להדגיש לך ציטוט אחד ממנו - הדברים נעשו באישור הדירקטוריון וההנהלה לטובת הבנק - כך קובע כתב האישום. כתב האישום לא מייחס לדנקנר מירמה אלא הפרת אמונים בלבד".
פרקליט נוסף של דנקנר, עו"ד נבות תל-צור, ציין כי מה שאיפשר את ההגעה להסדר טיעון היה הסכמת הפרקליטות למחוק את העבירות החמורות שיוחסו לדנקנר, של הלבנת הון וקבלת דבר במירמה, והמרתן לעבירות פחותות של הפרת אמונים וקבלת דבר בתחבולה.
"מסר למערכת הבנקאות"
התובע במשפט, עו"ד ד"ר מאור אבן-חן, אמר כי "זהו יום עצוב למערכת הבנקאות בארץ, שיו"ר בנק מודה כי בתקופה שבה כיהן כיו"ר הבנק, פעל בניגוד עניינים בין ענייניו האישיים שלו לבין ענייני הבנק. יש פה מסר למערכת הבנקאות בכלל, שמערכת האכיפה תפעל ותגן על ציבור החוסכים בבנק".
עו"ד אבן-חן ציין כי הסדר הטיעון הוא ראוי ומשקף את חומרת המעשים של דנקנר. "דנקנר הודה כי פעל בניגוד עניינים בעת שהיה יו"ר הבנק, כי המעשים שלו פגעו בניהול התקין של הבנק. כמו כן, במסגרת ההסדר הוא מודה כי הגיש שתי הצהרות הון כוזבות - אחת לבנק הפועלים ואחת לבנק ההולנדי. אנחנו חושבים שמדובר במעשים חמורים, ונבקש מבית המשפט לגזור עליו מאסר בפועל", ציין.
אבן-חן הוסיף כי העבירות המשמעותיות והעיקריות, שבגללן התחילה הפרשה, נשארו בכתב האישום. "יש פה משמעות חשובה לכך שהנאשם מודה ולוקח אחריות על מעשיו", הדגיש.