גובש הסדר טיעון בפרשת דני דנקנר; הפרקליטות תדרוש מאסר

במסגרת ההסדר, יו"ר בנק הפועלים לשעבר יודה בקבלת דבר בתחבולה במקום בקבלת דבר במירמה, וכן במירמה והפרת אמונים בתאגיד ■ האישום בהלבנת הון יימחק ■ צפוי לשלם קנס בסך כמיליון שקל ■ הפרקליטות תדרוש עונש מאסר

יום לפני שאמור היה להעלות להעיד במשפטו, הגיע יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר, להסדר טיעון עם הפרקליטות. ההסדר יוצג מחר (ה') לבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

הסדר הטיעון כולל הודאה של דנקנר בעבירות של קבלת דבר בתחבולה במקום בקבלת דבר במירמה, וכן מחיקת האישום נגדו בהלבנת הון. דנקנר גם צפוי לשלם קנס בסך כמיליון שקל, והוא יודה בנוסף בשתי עברות של מירמה והפרת אמונים בתאגיד ופגיעה בניהול התקין של הבנק. הפרקליטות תדרוש עונש מאסר.

דנקנר הואשם בשורה של עבירות מירמה, הפרת אמונים והלבנת הון, שנטען כי ביצע בעת שכיהן בתפקיד יו"ר הבנק.

‎‎כתב האישום נגד דנקנר הוגש לפני כשנה על-ידי המחלקה הכלכלית הפרקליטות המדינה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בגין שורה של עבירות מירמה והפרת אמונים בתאגיד, קבלת דבר במירמה, הלבנת הון ועבירות נוספות. לדברי הפרקליטות, דנקנר ביצע את העבירות בעת שכיהן כיו"ר בנק הפועלים.

4 אישומים

כתב האישום כולל 4 אישומים. האישום הראשון עוסק בפרשת רכישת בנק פוזיטיף; לפי אישום זה, דנקנר פעל בניגוד עניינים מהותי בהיותו יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, בכך שלא דיווח על הקשרים העסקיים של חברת אלרן השקעות, בה היו לו אחזקות משמעותיות, עם קבוצת RP בראשותו של רפי ברבר. זאת, בעודו מנהל משא-ומתן עם ברבר על תשלום פיצוי לקבוצת RP בגין ויתור על חלקה בעסקה עם בנק הפועלים לרכישה משותפת של בנק פוזיטיף.

ברכיב האישום השני נטען כי דנקנר קיבל הלוואה בסך 5 מיליון יורו מבנק הולנדי, השייך לאיש העסקים הטורקי הליט צ'ינגלולו, המחזיק גם בבנק פוזיטיף הטורקי, על סמך הצהרת הון כוזבת.

‏באישום השלישי טוענת הפרקליטות כי דנקנר קיבל הלוואה בסך 3.4 מיליון שקל מבנק הפועלים (כמסגרת אשראי) על סמך טענה כוזבת כי הכסף ישמש לרכישת נכס, בעוד שבפועל הוא שימש לרכישת אג"ח של חברת אלרן השקעות.

ברכיב האישום הרביעי נטען כי דנקנר השתמש בחשבון שנפתח על-שם מזכירתו בבנק הפועלים, מבלי שיידע את הבנק על כך.

דנקנר גם עומד לדין בימים אלה במשפט פרשת הולילנד, בה הוא מואשם כי נתן שוחד למנהל מינהל מקרקעי ישראל לשעבר, יעקב אפרתי, במטרה לקדם את הפשרת קרקעות חברת המלח, שהייתה בבעלות משפחתו. ‏‎‎‏