בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר הגשת תביעה נגזרת נגד צמד יזמי הנדל"ן ברק רוזן ואסף טוכמאייר, בעלי השליטה בחברת קנדה-ישראל (לשעבר פאנגאיה) שנסחרת בבורסה בשווי של כ-200 מיליון שקל.
האישור ניתן לאחר שבית המשפט קבע כי השניים ניצלו לכאורה הזדמנות עסקית שלא בתום-לב, כאשר הציגו לדירקטוריון החברה הציבורית מידע מוטעה על מנת שהחברה תדחה את העסקה, והם יוכלו לבצע אותה באופן פרטי.
הבקשה להגשת התביעה הוגשה באוקטובר 2012 על-ידי אליהו ביטון, בעל מניות בחברה הציבורית, באמצעות עו"ד אלון גולן, ומתייחסת לעסקה לרכישת קרקע בסמוך לרצועת החוף בצפון תל-אביב. את הקרקע לבניית כ-300 דירות רכשה לבסוף חברה פרטית של רוזן וטוכמאייר, בשם ב.ו.ב, בכ-126 מיליון שקל מהחברות כור ונכסים ובניין.
מהבקשה עולה כי בחודש אפריל 2012 - חודשיים טרם רכישת הקרקע - התקיימה ישיבה טלפונית של דירקטוריון קנדה-ישראל (אז פאנגאיה) בהשתתפות 3 חברי דירקטוריון בלבד. בישיבה אמר רוזן כי הוא וטוכמאייר מנהלים משא-ומתן לרכישת קרקע חקלאית, וכי לפי מיטב ניסיונו הליך הפשרת הקרקע ארוך וצפוי להימשך 5-15 שנה, ועל כן מדובר בעסקה ספקולטיבית שלא ברור מתי צפוי להניב הכנסות אם בכלל.
חברי הדירקטוריון, נטען בבקשה, החליטו כי על החברה לדחות את הצעת בעלי השליטה, נוכח העובדה כי אין לחברה את היכולת הפיננסית הנדרשת לביצוע הפרויקט, וכי מדובר בעסקה ספקולטיבית. לאחר שהחברה הציבורית דחתה את העסקה, ביצעו אותה רוזן וטוכמאייר באופן פרטי.
לטענת המבקש, צמד בעלי השליטה פעלו שלא בתום-לב ולא לטובת החברה, תוך שהם מנצלים הזדמנות עסקית של החברה. לדבריו, השניים לא רצו להחמיץ הזדמנות עסקית מבטיחה ורצו לגרוף לכיסם הפרטי את הרווחים הטמונים בה, מבלי לשתף ברווחים את יתר בעלי המניות בחברה הציבורית.
יכסו את הוצאות המבקש בסך 100 אלף שקל
בשל כך, לפי הבקשה, החליטו השניים לקיים ישיבת דירקטוריון בהולה דרך שיחת ועידה, ולא הציגו לדירקטוריון כל עובדה או מסמך מהותי; הסתירו את כוונתם לבצע את העסקה באופן פרטי; וביקשו לשכנע את חברי הדירקטוריון באמצעות מנהל הכספים שאין לחברה האמצעים הכספיים לממן את העסקה.
"קיימת תשתית ראייתית לכאורה לכך שהמשיבים לא מילאו את חובת הגילוי המוטלת עליהם מכוח חוק החברות, וכי ההחלטה אשר התקבלה על-ידי הדירקטוריון התבססה על מידע חלקי ומטעה", קבעה השופטת דניה קרת-מאיר בפסק הדין. "רוזן וטוכמאייר הם בעלי ניסיון רב ומומחיות בנדל"ן, ויש לצאת מתוך הנחת עבודה כי היו ערים לכל הנתונים הרלוונטיים אשר גרמו להם להחליט כי מדובר בעסקה מצוינת שהם מעוניינים לבצע בעצמם".
עוד קבעה קרת-מאיר כי "הרושם הנוצר הוא כי הדחיפות בזימון ישיבת הדירקטוריון נבעה מתוך הרצון להסיר באופן מהיר את אבן-הנגף אשר הפרידה בין המשיבים לבין ביצוע העסקה באופן עצמאי".
קרת-מאיר אישרה את הגשת התביעה הנגזרת (בשם החברה כנגד מנהליה) וקבעה כי "אין ספק כי טובתה של החברה והאינטרס הציבורי מצדיקים באופן ברור את קבלתה של הבקשה".
היא הוסיפה כי טענות רוזן וטוכמאייר, שמייחסות לביטון חוסר תום-לב, מתגמדות לעומת הפרת חובת האמון אשר בוצעה לכאורה על-ידם. היא חייבה את השניים גם לשאת בהוצאות המבקש בסכום של 100 אלף שקל.
מקבוצת קנדה-ישראל, שבה מרוכזים הנכסים הפרטיים של רוזן וטוכמאייר, נמסר בתגובה כי "החברה קיבלה את החלטת בית המשפט, והיא לומדת אותה. החברה תוסיף להתנהל בצורה זהירה ואחראית כדי להמשיך לעמוד במחויבויותיה כלפי בעלי המניות ובעלי האג"ח שלה, ולא תיכנס לעסקאות המסכנות מדיניות זו".