גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תוכנית השפיות הכלכלית (הלא שפויה) של הכדורסל האירופי

ביורוליג הציגו מגבלות פיננסיות שאולי אמורות לסייע לקבוצות בסדר הגודל של מכבי ת"א, אבל קשה לראות אותן מבשילות לכדי פרקטיקה

בשנה שעברה הוציאה היורוליג לראשונה מהארון את תוכנית השפיות הכלכלית שלה. הכיוון היה די כללי ודיבר על משהו שיזכיר את תקנות הפייננשל פייר-פליי של מישל פלאטיני, נשיא אופ"א, שהתקין רגולציות דומות במהותן בהכדורגל האירופי - שהמטרה הגדולה שלהן היא למנוע מקבוצות לקרוס כלכלית. העניין הזה הגיע בתזמון די ברור: כמה קבוצות גדולות (בעיקר פנאתינייקוס ואולימפיאקוס) החלו להראות סימני שבירה או לפחות הידוק חגורות; המצב הכלכלי בספרד השאיר את ברצלונה וריאל על הרגליים אבל קבוצות הדרג השני (לבוראל, מלאגה) התחילו לגמגם כלפי מטה; באיטליה אפילו סיינה התחילה להתאדות.

מי שדחף לכיוון הזה של שפיות כלכלית לא בהכרח עשה את זה מדאגה לקריסת הכדורסל האירופי. מכבי ת"א, למשל, שהיתה בין אלו שלחצו למיסוד התקנות, עשתה את זה מתוך הפנמה שאין לה מה לחפש מבחינה תחרותית במקום שבו מסתובב כסף כל כך גדול. מכבי היא הדוגמא הכי בולטת לקבוצות שגילו שאפילו למסורת אין יותר משמעות ביכולת להשאיר שחקנים, שתמיד יעדיפו את המקום שבו משלמים יותר.

לאחרונה פרסמה היורוליג את עיקרי התוכנית, בספר התקנות והרגולציות שהוציא הארגון לקראת עונת המשחקים החדשה 2013/14 (EUROLEAGUE BYLAWS). למען האמת קצת קשה להתייחס אליה ברצינות או להאמין שהיא תעבוד כמו שצריך.

אז מה הם בעצם שני החוקים העיקריים שאמורים להיכנס לתוקף, ולמה סביר להניח שבסופו של דבר הם לא יעבדו?

חוק מספר 1: הגבלת הזרמת הכספים של הבעלים

זהו למעשה ההבדל העיקרי בין תקנות הפייננשל פייר-פליי של הכדורגל לאלו של הכדורסל. בעוד שבכדורגל הרוב המוחלט של הכסף אמור לבוא מהכנסות טבעיות של המועדונים ואוסר על הזרמת הון מצד בעלים, בתקנות החדשות של הכדורסל היורוליג ממשיכה ומעודדת את הבעלים להיות אלו שמזרימים את מירב הכסף על מנת להעמיד תקציב. היא רק מבקשת לעשות זאת תחת איזו מגבלת גג. מהו הגג? התקנות החדשות קובעות שהחל מעונת 2015/16 יעמוד הסכום המקסימלי שיוכלו הבעלים להזרים באופן ישיר או עקיף (באמצעות חברה שבבעלותם), על 75% מהתקציב הכללי של המועדון; בעונה שלאחר מכן (2016/17) היקף ההזרמה המקסימלי יהיה 70%; והחל מעונת 2017/18 ההיקף המקסימלי המותר יהיה 65% מהתקציב הכולל.

אם ניקח לרגע קבוצות עשירות כמו ריאל מדריד או ברצלונה, עם תקציבים של כ-25 מיליון אירו בעונה, המשמעות היא שהחל מהעונה הראשונה שבה ייכנסו התקנות לתוקף הן יוכלו להביא מ"הבעלים", כלומר מקבוצת הכדורגל של המועדון במקרה שלהן - כ-18 מיליון אירו בלבד, והיתר מהכנסות טבעיות. במקרה של ריאל ובארסה, העניין הזה עוד איכשהו אפשרי. גם היווניות עוד יכולות איכשהו להתקרב לאזור של הרגולציה. אבל במקרה כמו של צסק"א מוסקבה או לוקומוטיב קובאן שהצטרפה השנה, בלתי אפשרי לראות את זה קורה: המועדונים הללו נשענים כמעט לחלוטין על השקעת בעלים או ספונסר שהוא המממן הכמעט בלעדי.

למי מתאים החוק הזה? למכבי ת"א כמובן, שממשיכה להישען כמעט אך ורק על הכנסות טבעיות ולא על כספי בעלים, והדרך שלה להתקרב בחזרה לטופ של היבשת מבחינה ספורטיבית היא לראות איך קבוצות מתכווצות כלפי מטה לכיוונה מתוקף אותן רגולציות. הוא מתאים גם לקבוצות הגרמניות שהחלו בצעדים ראשונים לכניסה לכדורסל האירופי ומנוהלות על-פי מודלים של הכנסות טבעיות. ואם יש כלכלה שהיורוליג מנסה להכניס כבר שנים בכוח לארגון - זהו השוק הגרמני.

חוק מספר 2: הגבלת שכר השחקנים

לפי חוקי היורוליג החדשים, שכר השחקנים המקסימלי יהיה 65% מהתקציב הכולל של המועדון. בסעיף הזה כנראה שאף קבוצת יורוליג לא תצליח לעמוד, בוודאי לא הבכירות שבהן. אצל חלק מהקבוצות סעיף השכר עומד על יותר מ-80%. הכדורסל האירופי בנוי ככה שכדי למשוך את השחקנים הטובים ביבשת, או לשכנע אותם לעשות קאמבק מה-NBA, צריך לשלם שכר גבוה ולא פרופורציונלי ביחס לתקציב המועדון. יתר הוצאות התפעול ברוב המקרים הן די זניחות.

למה זה לא יעבוד? הקפיצה הכלכלית או הספורטיבית של היורוליג או הכוח שלה בשנים האחרונות התרחשו מסיבה אחת בלבד: הכסף הגדול, התקציבים המנופחים והמשכורות שאיפשרו להביא לא מעט שחקני NBA או לגרום לשחקנים אירופים מה-NBA לחזור ליבשת הישנה. לא בטוח שביורוליג היו מוכנים לוותר על הגעה של שחקנים כמו נבארו, סרחיו רודריגז, קירילנקו, ג'ורדן פארמר, רודי פרננדז - רק בגלל יישום של תקנות פיננסיות. מבחינת היורוליג ומבחינת השיווק והמיתוג שלה, עדיף כמה שיותר קבוצות שמוכנות לשלם כסף גדול שמושך כוכבים, גם על חשבון קריסה של איזו קבוצה אחת לכמה עונות.

ההיסטוריה הקצרה הראתה שגם קריסה של קבוצה היא משהו שאפשר לחיות איתו, ובכלכלה אין ואקום: כשקבוצה קורסת תמיד מגיע האוליגרך או הפראייר הבא שרוצה להשקיע. בטורקיה כבר שלוש שנים שנכנס כסף מטורף. ברוסיה חימקי נקלעה לקשיים אבל בינתיים צמחה קובאן. בספרד ברצלונה וריאל תמיד יהיו על הרגליים; עכשיו מתחיל להיכנס כסף לכדורסל הגרמני עם באיירן מינכן (11 מיליון אירו תקציב העונה).

קשה לראות את היורוליג הולכת לחפש ספונסרים וזכייני טלוויזיה ומנסה לקושש אירו לאירו, ומצד שני מעבירה מסרים לקבוצות על כך שהיא מעדיפה שפיות כלכלית ושלא יביאו שחקנים מה-NBA.

***

הבעיה הגדולה של היורוליג היא לא השפיות הכלכלית או חשש להיעדר תחרותיות (6 זוכות שונות מאז 2000 זה לא כל כך רע). הכדורסל האירופי החוסה בצלו של הכדורגל צריך לקבל בידיים פתוחות כל מי שרוצה להשקיע בו. זו הדרך היחידה ללכת קדימה. ולכן, כשיגיעו לגשר של יישום התקנות בעוד שנתיים, ימצאו את הדרך איך לזרוק אותן לפח.

עוד כתבות

מחאת משפחות החטופים בקיסריה / צילום: מטה המשפחות

עינב צנגאוקר שבנה חטוף: נתניהו מטרפד עסקה תוך שהוא מתחבא תחת 'גורם מדיני בכיר'

המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית ● מקור בחמאס ל-N12: מתקרבים להסכם, ארה"ב הבטיחה את סיום המלחמה ● גם בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי להצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהים את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת אחזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר צפוי להיפתח בירידות שערים ● הדולר מזנק מול השקל בעקבות ההתחממות בדרום ● מיטב: הצריכה הפרטית עלתה והקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% ● באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בחסר עמוק" ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר בבורסה 

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים