על פניו, מתבקש כי עם כניסתו לתפקיד מנכ"ל הבורסה בת"א, יידרש יוסי ביינארט לטפל בבעיה הבוערת של מחזורי המסחר הדועכים. אבל לנו נראה כי העיסוק בנושא כבר חרג מכל פרופורציה; לביינארט אין הרבה מה לעשות בנוגע להיקפי המסחר הנמוכים, שהם בעיקר תוצאה של שינוי הקצאה בתיק הנכסים של הציבור.
כך, אם למשל הגופים המוסדיים החליטו להשקיע חלק גדול יותר מקופות הגמל של עמיתיהם במניית קוקה קולה הנסחרת מעבר לים במקום בזו של שופרסל הנסחרת בת"א, וכתוצאה מכך ירד היקף המסחר בבורסה המקומית, הרי שמדובר במהלך שלביינארט אין הרבה מה לעשות לגביו.
ומה כבר יכול המנכ"ל הנכנס לעשות לנוכח העדפתם הברורה של המוסדיים להשקיע באופן פאסיבי בתעודות סל על מדדי חו"ל במקום לסחור בצורה אקטיבית במניות בשוק המקומי? כנראה שגם כאן, לא הרבה. ביינארט אף לא צריך להילחם במשרד האוצר ולדרוש ממנו כי יוריד את מס רווחי ההון על השקעות בבורסה כפי שרוצה מי שדחף את מינויו, יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר. לא רק בגלל שהמדינה צריכה את הכסף, אלא גם בגלל שספק אם זה יגדיל את מחזורי המסחר.
ספק גם אם הוא יכול לנטרל את החסרונות היחסיים מהם סובלת הבורסה בת"א, אשר בעטיין מעדיפות חברות טכנולוגיה מקומיות להנפיק דווקא בניו-יורק ולא בת"א. אחרי הכול, ניו-יורק היא חלון הראווה הבינלאומי עבור כל חברה בינלאומית.
מובן מאליו שהוא גם לא יכול לעשות הרבה לגבי העובדה שמשקיעים זרים נרתעים לאחרונה מלהשקיע בת"א פשוט בגלל שהעיר ממוקמת בשכונה הרעה של המזרח התיכון. הוא מנכ"ל הבורסה ולא קוסם המזיז יבשות ממקומן. ביינארט צריך להכיר בכך שהארגון אותו ינהל מושפע ממקבץ של גורמים אובייקטיביים שאין לו כל שליטה עליהם.
לדאוג גם לחברות הבינוניות והקטנות
אז מה בכל זאת הוא צריך לעשות? לביינארט מחכים מספר אתגרים ואחד מהם הוא השוק הראשוני, בו מגייסות החברות כסף מהציבור באמצעות הנפקת מניות - גיוס היוצר צמיחה כלכלית ומקומות עבודה.
זהו, למרבה הצער, תפקיד שהבורסה בת"א אינה ממלאת כהלכה בשנים האחרונות, על אף שמדובר באינטרס כלכלי מובהק של הציבור כולו (בניגוד לגודל מחזורי המסחר מהם מרוויחים הברוקרים והבנקים).
נכון, גיוסי האג"ח הקונצרניות פורחים, אך זהו מגרש בו משחקים בעיקר חברות הנדל"ן, הבנקים וחברות הביטוח, ואין בו כמעט ייצוג לחברות מתחום התעשייה והמסחר, המהווה חלק לא מבוטל מהפעילות הכלכלית בישראל.
מאז תחילת 2011 הונפקו בת"א רק 12 חברות חדשות והרושם הוא כי הבורסה מיועדת למעשה אך ורק לחברות גדולות במשק. במילים אחרות, שוק הנפקות ההון אינו מתפקד כהלכה ואינו משמש מנוף לצמיחה כלכלית. לכן, המשימה הדחופה שעומדת בפני המנכ"ל הנכנס היא להציל את השוק הראשוני של תל אביב. זה חשוב בהרבה מאשר הגדלת מחזורי המסחר.
איך עושים את זה? עד היום הייתה הבורסה לא יותר ממוסד מנומנם ואנכרוניסטי ששימש כפלטפורמת מסחר בלבד. הגיע הזמן למנכ"ל שינקוט גישה שיווקית אקטיבית מתוך מטרה לזהות את הכשלים שמונעים מחברות רבות לגייס הון בבורסה. הבורסה צריכה לדבר עם החברות והפעילים בשוק ולא להתנשא עליהם.
עד כה הבורסה חיכתה שהחברות יבואו אליה במקום לחשוב כיצד היא יכולה לבוא אליהן. בכפר הגלובלי של ימינו הגישה הזו פשוט אינה עובדת. הציפייה מביינארט היא שיפנים את מיצובה של הבורסה בשוק הגלובלי, ויפעל באופן יזום לנטרול החסרונות היחסיים מהן היא סובלת.