מאז הקמתה של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, נקבעו בה מספר רב של החלטות בתחום הליטיגציה התאגידית, המלמדות כי הקמת המחלקה הולידה גם מהות חדשה ומאתגרת - כזו שכדאי לא להתעלם ממנה בפן העסקי.
מלבד המהירות והיעילות של טיפול בתיקים, שופטי המחלקה הכלכלית אינם נרתעים לעצב את היחסים בין בעלי המניות לחברה, ולחזק את מעמדם של בעלי מניות המיעוט. עם זאת, ראוי למקד את הזרקור גם על התפתחות הדרגתית ועקבית, בנוגע להיקף חובות הגילוי החלות על חברות כלפי בעלי מניותיהן.
אחד הכלים לתקיפת פעולות בחברה הוא הגשת בקשה לאישור תביעה כייצוגית בשם קבוצה הרואה עצמה כנפגעת. בטרם תאושר התביעה כייצוגית, מתקיים דיון מקדמי, שבמסגרתו על המבקש להראות, בין היתר, כי התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה.
כבר בשלב זה, בית המשפט רשאי להורות על גילוי מסמכים, ובלבד שמתקיימים שני תנאים: האחד, מדובר במסמכים שנוגעים לשאלות רלבנטיות לאישור התובענה כייצוגית; השני, שהמבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לקיום התנאים הדרושים לאישור התביעה כייצוגית.
בשורה של החלטות נקטו שופטי המחלקה הכלכלית גישה המרחיבה את היקף חובת הגילוי ומקילה על קיומם של התנאים הנדרשים לצורך מתן הצו לגילוי מסמכים.
כך, למשל, לצורך מתן הצו, נקבע רף הוכחה נמוך מבחינה ראייתית מהנדרש לאישור הבקשה כתביעה ייצוגית. כלומר, בית המשפט יאפשר חשיפה של מסמכים לבעלי המניות בקלות יחסית כבר בשלב המקדמי להליך המקדמי.
להכרעות אלה יש השפעה מעשית על חברות. בעקבות קביעת רף נמוך זה, ובטרם קבלת החלטה אם התביעה הייצוגית תאושר, הבורסה לניירות ערך בתל-אביב, שנתבעה בנוגע לתעריפים הנגבים על-ידה, נדרשה לחשוף את פרוטוקולי הדיונים באסיפה הכללית ובדירקטוריון הבורסה הנוגעים להנחיות ולתעריפון הבורסה (תצ (ת"א) 7198-09-12).
זאת ועוד, בהליך נגד אפריקה ישראל להשקעות בע"מ בטענה להפרה לכאורית של חובות גילוי מידע בנוגע לחברת אפי פיתוח, שבה אפריקה ישראל מחזיקה כ-64% מהון המניות, נדרשה אפריקה ישראל לחשוף מכתבים שהוחלפו בינה לבין רשות ניירות ערך לישראל וכן להעביר לעיון בית המשפט מכתבים שהוחלפו בין אפי פיתוח לבין רשות ניירות ערך באנגליה, לאחר שהחברה ויתר המשיבים הסתמכו על בדיקות אלה בתגובתם (תנ"צ 28110-09-12).
השלכות חשובות על המגזר העסקי
יצוין כי אף שההליך היה נגד אפריקה ישראל, בעל השליטה ונושאי המשרה בה (ולא נגד אפי), הם נדרשו להעביר לבית המשפט מסמכים של אפי.
מהירות ויעילות ההחלטות המתקבלות במחלקה הכלכלית משנות את כללי המשחק, והפרוצדורה משפיעה גם על המהות. בתי המשפט נוקטים צעדים להרחבת הגילוי כבר בשלב המקדמי, הן בתביעות ייצוגיות והן בתביעות נגזרות - ולכל אלה יש השלכות חשובות על המגזר העסקי שיש לתת עליהן את הדעת. להלן 3 מהן:
האחת - חברות צריכות להיות מודעות לכך שנוסף לאופן קבלת ההחלטות שנתון לביקורת, גם מסמכים רלבנטיים עשויים להיחשף כבר בהליך מקדמי שבמקדמי. כך עשויים להגיע לידי התובעים, בין היתר, פרוטוקולים ומסמכים אחרים אם אלה משליכים על הערכת הפעולה או העסקה. כגון, הסכמים הנוגעים להערכת שווי החברה, מסמכי זכויות בקשר למקרקעין שלה ועוד.
השנייה - ראוי להיערך מבעוד מועד לתיעוד מלא ונכון של פעולות ההנהלה. על המנהלים והדירקטורים לפעול מלכתחילה באופן סדור וראוי, ולדאוג שגם התיעוד ישקף הליכים תקינים שנעשו בחברה, שכן הם אלה שיסייעו להדוף בסופו של יום תביעות מסוג זה. בהקשר זה נזכיר כי בעלי מניות עשויים גם להשתמש לעיתים בהליכים המקדמיים האמורים - וממניעים זרים - רק כדי להביא לחשיפת המסמכים.
ההשלכה השלישית והמהותית יותר היא שחשיפת המסמכים והגברת הגילוי בהליכים מקדמיים משקפות החמרה למעשה של הסטנדרט שלפיו נבחנות פעולות החברה ומנהליה. התפתחות זו תוביל בסופו של יום לביקורת רבה יותר על פעולות ההנהלה, הן בנוגע לאופן התיעוד (או להיעדרו) והן בנוגע לביקורת על הפעולות המתועדות.
ראו הוזהרתם.
* הכותבת, שותפה במשרד עורכי הדין גולדפרב-זליגמן, מתמחה בליטיגציה תאגידית ומסחרית.