רשות ההגבלים העסקיים, בראשות דיויד גילה, פתחה לפני שבועות אחדים בחקירה נגד רשתות בתי-הקפה בחשד לתיאום מחירים. במסגרת זו נחקרו תחת אזהרה בעל רשת קפה קפה, רונן נמני, ומנכ"ל ומבעלי רשת רולדין, קובי חקק.
במקביל, פשטה מחלקת החקירות והמודיעין של הרשות על משרדי רשת קפה קפה, ערכה חיפושים במשרדים ובמחשבי החברה ואספה חומרים.
החקירה נפתחה בעקבות פרסומים שלפיהם לאחר השקת רשת קופיקס, המוכרת קפה במחיר של 5 שקלים, התקיימו שיחות בין בכירים ברשתות הקפה שבמסגרתן שוחחו הצדדים על המדיניות שבכוונת כל צד לנקוט. בשיחות אלה מסרו חלק מהגורמים על כוונתם שלא להוריד מחירים.
נמני חשף בתקשורת כי לאחר השקת קופיקס, בעלי הרשתות הגדולות קיימו ביניהם שיחות ושיתפו האחד את השני באסטרטגיית התגובה להשקת הרשת החדשה.
השקת רשת קופיקס בתל-אביב עוררה באזז ארצי וגררה אחריה תגובות זועמות של צרכנים שמחו על המחיר הגבוה של הקפה ברשתות הקפה. בזמן שבקופיקס הוא נמכר ב-5 שקלים, ברשתות הקפה האחרות מחירו עמד על כ-14-16 שקל. הבאזז עורר ציפייה לתגובה של רשתות הקפה, אך זו לא הגיעה, להוציא את רשת ארומה ישראל.
מרשת קפה קפה נמסר בתגובה: "לרשת אין ולא היה מה להסתיר, היא שיתפה ומשתפת פעולה עם כל אשר פונה או יפנה אליה".
מרולדין נמסר: "מעולם לא תואמו מחירים עם רשתות אחרות, ואנשי החברה ענו לכל השאלות שנשאלו בנושא".
פרשנות: יהיה קשה לבסס את החשדות
לא מעט פרשות, שמעלות חשדות לתיאום מחירים ועבירות אחרות על חוקי הגבלים עסקיים, נותרו מחוץ להתערבותה של רשות ההגבלים העסקיים.
כשהרשות נשאלה מדוע אינה פותחת בחקירה, היא נימקה זאת לרוב בכך שלא הוגשה תלונה, או שהדברים המצוטטים בעיתון בשם גורמים שאינם מזדהים בשמם, לא מהווים תשתית מספקת. האמנם? לא בהכרח.
אז מה קרה הפעם? לרשות ההגבלים לא הייתה ברירה. רונן נמני, מבעלי רשת קפה קפה, מסר בשמו לתקשורת כי "כל הרשתות הגדולות, כולנו בקשר, וכולנו מדברים, ואף אחד לא הולך להוריד מחירים". במקרה כזה, כבר היה בוטה מדי מצד הרשות להתעלם, והיא פתחה בחקירה.
אבל למרות זאת, הדרך מפתיחת החקירה ועד לתוצאות של ממש ארוכה, כיוון שלרשות יהיה קשה מאוד לבסס את החשדות הנוכחיים. עד כמה קשה זה יהיה, ניתן ללמוד מפניית הרשות לבית המשפט, בבקשה להוציא צו שיחייב את "דה מרקר" למסור לה את תמלילי השיחות עם נמני. בלעדיהם - וזאת הרשות יודעת היטב - אין לה כלום ביד. נמני יוכל תמיד לומר כי דבריו הוצאו מהקשרם.
אם לא די בכך, הרי שניתן להניח כי גם פשיטת הרשות על משרדי רשת קפה קפה לא סיפקה לה את ההוכחות, אחרת היא לא הייתה רצה לבית המשפט. כמו כן, סביר להניח כי נמני ממש לא מתכוון לספר עם מי הוא ניהל שיחות ומה בדיוק נאמר שם. לא מן הנמנע שהוא גם לא זוכר את הפרטים.
בין אם בוצע תיאום מחירים במקרה הזה ובין אם לאו, הקשר בין בעלי רשתות בתי-הקפה הוא פסול, בדיוק כפי שהקשר בין ראשי תעשיית המזון הוא פסול. כשמדובר במתחרים, בקשרים האלה - שמגובים בכנסים משותפים ובטיולים משותפים בחו"ל הנערכים במימון אחד הספקים - הצרכן תמיד יוצא נפסד.