גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ברזים, סולר וברזל: הכול הולך אצל הגנבים באתרי הבנייה

הגניבות מאתרי בנייה עולות לקבלני הביצוע כ-3% ממחיר הפרויקט ■ מנהל רכש ולוגיסטיקה במנרב הנדסה: "סולר עולה הרבה כסף, ולא תמיד ניתן לזהות שנגנב"

בשנים האחרונות סובל ענף הביצוע הקבלני מרווחיות נמוכה, שהולכת ונשחקת, מה שהביא גם חלק מהחברות הפועלות בתחום לקשיים כלכליים ואף להקפאת הליכים. אם לא די בכך, בדיקת "גלובס" מעלה כי גוברת והולכת גם תופעת הגניבות מאתרי בנייה, שגוררת עמה לעתים גם נזקים של מיליוני שקלים לקבלני הביצוע. איך מתמודדים עם התופעה? למרבה הצער אין הרבה חדשות טובות.

כמאל שגראוי, בעלים ומנכ"ל קבוצת אחים שגראוי המתמחה בביצוע, מספר שמדובר בתופעה שרק מתרחבת והולכת: "היקף הגניבות בארץ הוא עצום. מסתובבת בענף לא מעט פשיעה, שכל חברות הביצוע - מהקטנות ועד הגדולות - סובלות ממנה. בשנה האחרונה חצו הגניבות מאתרי בנייה של החברה שלנו את הרף של 1.5 מיליון שקל. באתר בנייה של פרויקט 'חלומות רחובות' גנבו לנו קונטיינר שלם של ברזים מגרמניה בשווי 300 אלף דולר, אף שבאתר יש שומר".

יש מוצרים נוספים שנהנים מביקוש גבוה בקרב הגנבים באתרי הבנייה. שגראוי: "הגנבים אוהבים לגנוב בעיקר כלי עבודה, ברזל וחומרי אינסטלציה יקרים כמו ברזים, שאותם מוכרים אחר-כך בשטחים".

גם בחברת י.ח. דמרי מכירים מקרוב את תופעת הגניבות. חזי דמרי, סמנכ"ל רכש ולוגיסטיקה: "הברזל זו המכה הכי גדולה, כי הוא הכי מבוקש. באתר גדול שיש בו 200 פועלים ותנועה רבה של משאיות וטנדרים ביום, כשנכנס עוד טנדר אחד לשטח של 15 דונם כדי לחפש ברזלים, לא תמיד מזהים שזה גנב. הנזקים יכולים להגיע גם לעשרות אלפי שקלים בחודש.

"כדי למזער נזקים אנחנו משתדלים שהזמינות של החומר תהיה מינימלית וכמה שפחות נגישה. כלומר, חומרים שמגיעים לפני אכלוס של דירה, כמו ברזים, אסלות, חוטי חשמל - אנחנו דואגים שישר ייכנסו לעבודה בדירות ולא יישבו סתם באתר. מבחינה לוגיסטית זה קשה, כי לא תמיד ניתן לתזמן את הדברים לכך, וצריך יותר אנשים שיטפלו בהזמנות".

מוצר פופולרי נוסף ומבוקש באתרי בנייה הוא הסולר. "באתרים אין חשמל קבוע, אלא מערכות גנרטורים שמוזנים בסולר", אומר שלומי אטיאס, מנהל רכש ולוגיסטיקה במנרב הנדסה. "סולר עולה הרבה כסף, ולא תמיד ניתן לזהות שנגנב. במיכל של 700 ליטר, קשה לזהות שביום אחד נגנבו 100 ליטרים ממנו. לכן צריך מתקנים שעוטפים את מיכל הסולר כדי שלא יגנבו אותם, או לפחות לייצר מצב שאם יגנבו את הסולר, ניתן יהיה להוכיח ששברו איזה מנעול או פרצו מתקן כלשהו".

איפה ג'וליאני

הנזקים הכבדים בגין הגניבות מאתרי הבנייה מוצאים את ביטוים בתמחור הכלכלי שעורכים קבלני הביצוע בעת הגשת הצעות מחיר ליזמים. "בגלל היקף התופעה, אנחנו לוקחים היום בחשבון 3% מסך עלות הבנייה כסכום בלתי צפוי על גניבות, וזה המון כסף", אומר שגראוי. "אני בטוח שאם המשטרה הייתה לוקחת על עצמה את המלחמה בגניבות באתרי בנייה, היה שינוי גדול בשטח. עובדה שכאשר המשטרה החליטה שהיא נלחמת בתאונות דרכים, מספר התאונות ירד בחצי. גם בניו-יורק אי-אפשר היה פעם לצאת לרחוב אחרי שמונה בערב, אבל כשג'וליאני החליט שהוא נלחם בפשע הוא הצליח למגר את הפשע, והיום ניו-יורק זה המקום הכי בטוח בעולם. זה הכול עניין של החלטה".

אולם שגראוי אינו תולה תקוות ברשויות האכיפה והחוק: "המשטרה עמוסה יום ולילה, אין תקנים לשוטרים נוספים ואין לה זמן לחקור גניבות באתרי בנייה", הוא אומר. "אז אנחנו משתמשים במצלמות, אבל בגלל שמדובר באתר בנייה 60% מהמצלמות מתקלקלות בגלל פגיעה, או שנחתך חוט, וגם כשהיא עובדת, אם גנב נכנס עם קסקט ומשקפיים, בחיים לא אדע מי הוא".

גם בזרוע הביצוע של מנרב הנדסה מתמחרים את הגניבות מאתרי הבנייה: "אנחנו לוקחים בחשבון תמיד שבין 2%-3% מהחומרים בשטח אובדים כתוצאה מחוסרים ונזקים", מסביר אטיאס. "כך למשל תבניות ליציקת בטון, לעתים נקברות באדמה כתוצאה משימוש לא ראוי או נגנבות. גם הספקים עצמם למדו לחיות עם המצב ואמורים לבוא לקראתנו".

לא חוסכים בשערים

אחת הבעיות במיגון אתרי בנייה הוא שמדובר בשטחים גדולים יחסית, שהרבה אנשים וכלי רכב נכנסים אליהם ויוצאים מהם.

"כל נושא מערך השמירה הוא בעייתי", נאנח אטיאס. "באתר בנייה גדול עם כניסות ויציאות של מאות אנשים, לא באמת ניתן להשתלט על 100% מהגניבות. אנחנו ממגנים אתר ודואגים לא לחסוך בשערים, שלא תהיה גישה למשאיות, ושיהיה מעבר נפרד להולכי רגל. דואגים לרשת פרויקטים גדולים במצלמות כדי שמנהל פרויקט יוכל לזהות גורמים שלא אמורים להיות במקום. הכי טוב להתקין מצלמות בעגורן הצריח מלמעלה אצל המנופאי, שם שדה הראייה רחב. בפרויקטים גדולים כמו זה שאנחנו בונים בלטרון, אנחנו דואגים לשים גם שומר יום שמכיר את האנשים. משקיעים במחסום כנף עם שלט ומי שמגיע צריך לצלצל בפעמון.

"צריך להבין שמחירי הברזל עלו עד כדי כך שאנשים פירקו תחנות אוטובוסים כדי לגנוב קצת ברזל. אז כדי למנוע בכלל חיכוך בין העובדים באתר לבין גנבי ברזל, אנחנו לא מאפשרים בכלל לאנשי השטח למכור פסולת ברזל. אנחנו עובדים עם ספקים מסודרים שמוציאים חשבונית לפסולת ברזל כנגד שקילה שבוצעה בזמן הפינוי. אני גם מציב מכולה שמיועדת לשאריות ברזל בלבד בתוך האתר ומונע מגע של הנהג או המוביל פסולת מול אנשי הברזל. אנשי הברזל שבאים לפנות ברזל יודעים שהם יכולים לקחת רק את המכולה ולשלם על זה".

מניעה נוספת שבה נוקטים במנרב קשורה בשעות איוש אתרי הבנייה: "אני נלחם כל הזמן שלא תהיה לינת לילה באתרי בנייה", מסביר אטיאס. "לעתים אני נאלץ לשלם יותר כסף לפועלים כדי שתהיה להם אפשרות לישון, וזה עדיף על לינה באתר. כי ברגע שישנים באתר בנייה, יש תנועת עובדים במהלך הלילה, אם בגלל שהם צריכים לצאת לעיר בלילה לאכול, ואז אתה חשוף לזה שברזל, או לחילופין קרטון אריחי קרמיקה שהיה באתר בלילה, נעלמים בבוקר, והשומר יגיד שהוא לא זיהה גנבים כי העובדים הסתובבו באתר בלילה. אנחנו רוצים שהשטח יהיה סטרילי, שהאתר יהיה סגור אחרי שאחרון העובדים עוזב אותו, ואז השומר יידע שמשאית שמגיעה בלילה היא חשודה, וחברת השמירה לא תוכל לספר סיפורים".

מוותרים על הביטוח

לדברי אטיאס, כמות הגניבות באתרי בנייה של פרויקטים למגורים עולה ככל שמתקדמים לקראת סיום הבנייה: "הגניבות הכי שכיחות בפרויקטים למגורים שמתקרבים למועד מסירה ונכנסים לשלבי הגמר, ואז ניתן למצוא בהם אביזרים סופיים כמו ברזים ואריחי קרמיקה", מסביר אטיאס. "לכן אנחנו מקפידים שכל הדירות יהיו נעולות. קרטון אריחי קרמיקה שנעלם לא שווה כשלעצמו הרבה כסף, אבל הנזק מגניבה שלו יכול להסתכם במאות אלפי שקלים, כי מדובר באריחים בגוון מסוים ובגודל מסוים ואם חסרים אריחים לסיום הריצוף, צריך לפרק את כל הדירה, כי האריחים חייבים להיות מאותה סדרה, ודבר כזה יכול לעכב טופס 4.

"בגלל הרגישות לגניבות לפני מסירת דירות, אני לוקח את אחד העובדים לחודשיים שלפני מסירת הדירות, והוא חייב ללמוד בדיוק איזה אנשי מקצוע מגיעים לדירות. הוא מכיר כל אחד ואחד מהם, ובודק כל בעל מקצוע שנכנס לאתר. בנוסף, הוא בודק בכניסה לאתר את תאי המטען של המכוניות, כי המון בעלי מקצוע נכנסים לאתר, ורצוי שידעו שהם תחת פיקוח.

"הרבה פעמים גנבים נתפסו בשעות היום, והמשטרה לא יכלה להגיע מיד, ולא ניתן להחזיק אדם שעתיים עד לבוא המשטרה".

אטיאס מוסיף כי קבלני הביצוע דורשים לעתים גם מהפיקוח העירוני שיגבירו את הפטרולים באזור אתרי הבנייה, כי במקרים רבים אתרי בנייה נמצאים היום בשכונות בקצוות הערים ולא במרכזן, והפיקוח העירוני והמשטרה פחות מסתובבים בהן.

כל הקבלנים אמנם מבוטחים בחברת ביטוח, אבל נדרשים גם לשלם השתתפות עצמית בגין נזק.

לדברי אטיאס, "חברות הביטוח גובות כיום השתתפות עצמית של 5,000 דולר בחודש בממוצע, תלוי בהיקף הפרויקט. אם הייתה גניבה, צריך להוכיח שיש סימני פריצה, והרי באתר בנייה קשה להוכיח שהייתה פריצה. אם הנזק שלך עומד על פחות מ-30 אלף שקל גם אין טעם, ואם הנזק עומד על 32 אלף שקל עדיף לספוג את זה".

"בגלל ההשתתפות העצמית הגבוהה, על נזקים של פחות מ-100 אלף שקל אנחנו בכלל לא פונים לחברת הביטוח, וגם כשאנחנו פונים אז צריך לענות על אינסוף תחקירים כדי להוכיח שגנבו, וגם הפרמיה מתייקרת ולכן הרבה פעמים לא פונים לביטוח וסופגים את ההפסדים", אומר שגראוי.

חברות השמירה: "לא יוצאי סיירת מטכ"ל"

למה שיהיו בכלל גניבות באתרי בנייה אם יש שומר? שגראוי מסביר: "הרבה פעמים חברות שמירה מעסיקות בדואים, ובמקרים רבים המשמעות היא לתת לחתול לשמור על השמנת. חברות שמירה הרבה פעמים מציעות לך שירותי שמירה, ואם אתה לא לוקח אותן, הנזק יותר גרוע כי הם בעצמם גונבים, ולכן אתה מעדיף להעסיק שומר בדואי ב-7,000 שקל לחודש ולא שיגרמו לך נזק של מאות אלפי שקלים. אבל גם חברת שמירה עולה 2,000 שקל ליום, כלומר 120 אלף שקל לחודש עולה להעסיק שני שומרים".

"בענף הבנייה פועלות כל הזמן אותן חמש-שש חברות שמירה, שפיתחו מערכי שליטה אזוריים", מסביר אטיאס. "חברת השמירה אמורה להביא סייר ושומר בהתאם למיקום ולהיקף הפרויקט. אנחנו לא רוצים לדעת מי השליט המקומי. תמיד אני אומר לשומרים באתר שלי שלא יהיו רמבו במקום שבו הם לא יכולים להיות רמבו. לפעמים באתרים שבהם מוצב שלט עם הטלפון שלי, מתקשרים אליי שומרים שמבקשים לשמור באתר. אני אף פעם לא מסרב, אבל מפנה אותם שיסגרו עם חברת השמירה שלי.

"המדד לחברת שמירה טובה הוא פשוט כמות הגניבות. חברת שמירה טובה מעירה לנו על המיקום של הציוד שהוא לא טוב. או מבקשת תיעוד מצלמה, או מרמזת על כך שמיכל הסולר חשוך. אם הסייר מציק לך בלילה, או שולח אס.אמ.אס, סימן שהחברה עובדת, שיש תקשורת. אם חברת שמירה לא מציקה לך ואין אירועים, סימן שהיא לא עושה עבודה. מנהל פרויקט באתר בנייה זה מנכ"ל-על. מנכ"לים של חברות מנהלים אולי 30 מיליון שקל, ומנהל עבודה זה 200 מיליון שקל. ויש לו אחריות עצומה".

"בחברות השמירה לא מועסקים יוצאי סיירת מטכ"ל", מזכיר אטיאס. "אבל צריך לבחור חברת שמירה מקצועית לאתרי בנייה, לא חברה ששומרת בבתי ספר למשל. "היא חייבת לשים אנשים נכונים והסייר חייב להיות מעל מה שמקובל, שיודע לעשות ביקורות פתע באתרים. חברת השמירה יודעת שגם אם ייגרם לי נזק של 25 אלף שקל בגין גניבה, שבוצעה בזמן שהחברה שמרה, היא זו שתישא בזה".

"הרבה פעמים איתוראן מסייע באיתור כלים שנגנבו. יחד עם זאת, הפחד הוא שיגנבו חלק מהכלי, כי הנזק הכספי הוא לא פחות מערך הכלי. כשיש כלי צמ"א באתר בנייה טיפוסי רגיל, אני דואג ליידע את חברת השמירה בכך, שלעתים מעמידה שומר מיוחד לכל טרקטור. אסור להשאיר כלי צמ"א מפוזרים באתר, אלא לרכז אותם ולדאוג לשמירה ייעודית לכלים האלה".

דמרי: "חברות השמירה - חלקן טובות וחלקן עושות צרות. הדבר הזה מחייב אותנו להוציא יותר כספים על האבטחה. אם פעם הייתה באתר בנייה בקושי מצלמה פשוטה אחת, היום יש שש-שבע מצלמות, עם חיישני תנועה וטלוויזיה במעגל סגור ואפליקציות בטלפונים".

כלבי שמירה: הרתעה או התעללות מיותרת בבעלי חיים?

בחלק מאתרי הבנייה משתמשות חברות השמירה בכלבי שמירה במטרה למנוע גניבות באתרים. כתוצאה מכך, בארגונים לזכויות בעלי חיים, במוקדים העירוניים של הרשויות המקומיות ובמוקד 100 של המשטרה, מתקבלים דיווחים על הזנחת כלבים ועל החזקתם בתנאים קשים באתרי בנייה.

כמה באמת יכולים כלבי השמירה למנוע כניסה של גנבים לאתרי הבנייה? לדברי שגראוי, "אנחנו לא עושים שימוש בכלבים, כי אנחנו גם לא חושבים שמדובר בכלי מועיל, ואנחנו מעדיפים לסמוך על שומרים אנושיים ועל מצלמות אבטחה. זה פשוט לא נכון להחזיק כלב באתר בנייה. אני שמח שיש לי כלב בבית, כי רק שם כלבים צריכים להיות".

על-פי התקנות הקבועות בחוק, על כלבים להיות מוחזקים בשטח שלא קטן מ-16 מ"ר, תוך העדפה להחזקת הכלב כשאינו קשור כלל. אם הכלב קשור, על אורך הרצועה להיות לפחות 4 מטרים, ויש להציב מלונה או מבנה אחר שישמשו מחסה מפני שמש וגשם, ולספק מים ומזון זמינים ונגישים לכלב. החזקת כלבים שלא בתנאים אלו, עשויה להטיל על חברת השמירה קנסות כספיים והחרמת הכלבים. לאחרונה החלה לפעול במשטרת מחוז תל-אביב יחידה להגנת בעלי חיים, שפועלת בין היתר לאכוף את התקנות להחזקת בעלי חיים, וכלבים בפרט.

עוד כתבות

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה