עונש מאסר כבד לגזבר קיבוץ שפיים לשעבר שהורשע כי גנב כ-16.5 מיליון שקל מהקיבוץ: בית משפט השלום בתל-אביב גזר הבוקר (ה') על יהודה דורון 8.4 שנות מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על-תנאי, קנס של 1.5 מיליון שקל ופיצוי לקיבוץ בסך חצי מיליון שקל.
על רעייתו של דורון, קתרינה, הטיל בית המשפט עונש של שנה וחצי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על-תנאי, קנס של 100 אלף שקל ופיצוי לקיבוץ בסכום דומה.
בספטמבר האחרון הרשיעה שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, מיכל ברק-נבו, את דורון, לשעבר גזבר קיבוץ שפיים ומנהל הנהלת החשבונות של הקיבוץ, בגניבת סך של כ-16.5 מיליון שקל מכספי הקיבוץ בין השנים 1996-2002.
בתום הליך הוכחות ארוך, שנמשך כ-5 שנים, שבמהלכם התעקש דורון על חפותו, הרשיע בית המשפט את דורון בעבירות של גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מירמה והפרת אמונים בתאגיד, אי-הגשת דוחות שנתיים לרשויות המס במזיד בכוונה להתחמק ממס, תוך שִימוש במירמה, עורמה ותחבולה ועשיית פעולות ברכוש אסור, בידיעה שמדובר ברכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון.
"זרה חול בעיני בית המשפט"
בהכרעת דין, המתפרשת על 106 עמודים, פירגנה השופטת לתביעה וציינה כי "התביעה לא הותירה אבן על אבן בתיק", ומתחה ביקורת חריפה על התנהלותו של דורון במסגרת ההליכים המשפטיים.
השופטת ברק-נבו ציינה כי "לאורך כל הדרך, החל מעימות שנעשה עם הנאשם בקיבוץ, המשך בחקירותיו במשטרה וברשות המסים, וכלה במשפט שהתנהל בפניי, זעק הנאשם את חפותו... על העוול שנעשה לו ועל 'התיק שתפרו' לו. הוא דיבר בלי סוף, זרק נתונים לחלל האוויר והמציא מסמכים שונים, שבכולם היה, לטענתו, כדי להוכיח כי כל שעשה - עשה בשם הקיבוץ, באישורו ולטובתו".
ואולם, הוסיפה השופטת, "היום, בדיעבד, אוכל לומר כי הנאשם ניסה להטביע את כל הנוגעים בדבר ב'מידע', חלקו שקרי, רובו לא-רלוונטי-במסווה-של-רלוונטי, בתקווה שמרוב עצים לא יראו את היער... לא ניתן ליצור מסד עובדתי אחד, רציף וקוהרנטי, מכל מה שסיפר".
לדברי השופטת, "התנהלות הנאשם במשפט נועדה - כך אפשר לומר עתה בצורה ברורה - כדי למשוך זמן ולזרות חול בעיני כל העושים במלאכה, ובראשם - בית המשפט. הנאשם פעל, כאמור, כפי שפעל, בתקווה שמרוב עצים לא יראו את היער, ובעיקר את פעולות המירמה השיטתיות שעשה באותו יער. אולם בסופו של יום, יער כה רחב-ידיים, ופעולות מירמה כה רבות, גם אדם מתוחכם כנאשם לא הצליח להסתיר".
וילה בקיסריה מכספי הגניבה
ביולי 2008 הוגש לבית משפט השלום בתל-אביב כתב האישום נגד יהודה דורון ורעייתו קתרינה. מכתב האישום, שהגישו עורכי הדין אלעד פנחס ומינה זמיר מפרקליטות מיסוי וכלכלה, עלה כי דורון - ששימש כ"מנהל מערכות המידע" של קיבוץ שפיים והיה מורשה חתימה בחשבונות הבנק שלו עד לסכום של 20 אלף שקל, ללא צורך בחתימה נוספת - משך כספים מחשבון הקיבוץ לחשבונו האישי.
לפי כתב האישום, בחלק מכספי הגניבה השתמש דורון לרכישת וילה בקיסריה בסכום של כ-1.66 מיליון שקל. לחברי הקיבוץ אמר כי את הווילה רכש עבורו בן-דודו מארה"ב.
מהכרעת הדין, בה נשללו כל טענות ההגנה של דורון, עולה כי בתקופה הראשונה - בין 1996 ל-1998 - גנב דורון צ'קים של הקיבוץ בסך כ-2.8 מיליון שקל, תוך ניצול היותו מורשה חתימה של הקיבוץ. זאת, תוך ביצוע רישומים כוזבים בהנהלת החשבונות של הקיבוץ על מנת לטשטש את פעולות המעילה. את הכספים הפקיד בחשבון על שמו.
עוד נקבע כי בתקופה השנייה - מ-1998 עד 2002 - גנב דורון כספים מחשבון שהחזיק בנאמנות עבור הקיבוץ, שהיה רשום על שמו. זאת, בין היתר, באמצעות העברות בנקאיות מחשבון הנאמנות לחשבון על שם אשתו, וכן באמצעות הפקדת צ'קים ישירות מחשבון הקיבוץ לחשבון זה, משם העביר דורון את הכספים לפינלנד וללוקסמבורג. סכום המעילה בתקופה זו עומד על כ-13.7 מיליון שקל.
רעייתו של הגזבר לשעבר, קתרינה דורון, הורשעה בגניבה ובסיוע לגניבה בידי מורשה, בכך שאיפשרה את ביצוע הפעולות בחשבונות בנק על שמה בישראל ובפינלנד; ואולם, היא זוכתה מעבירה של סיוע לבעלה להתחמק מתשלום מס.
התיק נחקר על-ידי פקיד שומה חקירות תל-אביב והמרכז, והליכי ההוכחות נוהלו על-ידי עורכי הדין ירון גולומב ואלעד פנחס מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה).