חברת חיישני התנועה פריים סנס נמכרה לאפל בסוף השבוע האחרון, תמורת 300 עד 350 מיליון דולר. גורמים בסביבת פריים סנס הישראלית מכחישים את קיום העסקה בעוד שהתגובה הרשמית של החברה היא "אין תגובה". עבור אפל מדובר ברכישה השנייה בישראל - החברה קנתה בדצמבר 2011 את אנוביט תמורת כ-400 מיליון דולר. אפל לא התייחסה לעסקה באופן רשמי.
פריים סנס הוקמה בשנת 2005 על-ידי אביעד מייזלס, שמשמש כנשיאה, אלכס שפונט, דימה רייס, אופיר שרון וטמיר ברלינר והיא מנוהלת על-ידי ינון ברכה. המייסדים והעובדים צפויים לגרוף כ-50-85 מיליון דולר, כאשר את רוב הסכום יגרפו המייסדים.
החברה החלה את דרכה כהבטחה גדולה, בעיקר הודות למערכת יחסים הדוקה עם מיקרוסופט. ענקית התוכנה הטמיעה את הטכנולוגיה של פריים סנס, שכוללת רכיבי זיהוי תנועה ותוכנה, במערכת הקינקט שמשולבת במערכת זיהוי התנועה בקונסולת המשחקים אקס בוקס 360. בשלב הבא חלה הרעה ביחסים של החברה עם מיקרוסופט, מה שפגע קשות בביצועים של פריים סנס. במשך שנים התקשתה החברה למצוא חלופה לענקית התוכנה ובמקביל לא הצליחה למצוא מודל עסקי ברור עבור הפיתוחים העתידיים שלה.
עדות נוספת להתקררות ביחסים בין שני הצדים ניתן למצוא בקונסולה החדשה של מיקרוסופט אקס בוקס One, שהושקה - בצירוף מקרים - בסוף השבוע האחרון. הקונסולה הזו לא מבוססת על הטכנולוגיה של פריים סנס.
הכנסות בהיקף 200 מיליון דולר
מיקרוסופט פיתחה טכנולוגיית זיהוי תנועה משלה שהתבססה בין השאר על רכישת Canesta, אשר מתחרה בפריים סנס. בניגוד לדור הנוכחי המציע ללקוח לרכוש את הקינקט כאביזר נפרד, בדגם הוואן הקינקט מגיע כחלק בלתי נפרד ממערכת הקונסולה.
היחסים עם מיקרוסופט הניבו לחברה הכנסות בהיקף מצטבר של כ-200 מיליון דולר, הודות למכירת האקס בוקס 360. מאחר שפריים סנס היא חברה פרטית, קשה להעריך האם המכירות הללו תורגמו לרווח בשורה התחתונה.
בתחילת 2011 הפכה קרן הפרייבט אקוויטי סילבר לייק למשקיעה בחברה, לאחר שהזרימה אליה 50 מיליון דולר. סילבר לייק מחזיקה כיום כ-20% מהחברה.
המניע המרכזי להערכת השווי הנדיבה שנגזרה אז לחברה היה מן הסתם ההסכם עם מיקרוסופט. מלבדה השקיעו בחברה גם הקרנות ג'נסיס, ג'מיני וקיינן, ומיקרוסופט עצמה כמשקיעה אסטרטגית. בסך הכול הושקעו בחברה עד כה 84.5 מיליון דולר.
למה אפל צריכה את פריים סנס? זו השאלה הגדולה שמלווה את האקזיט הזה. התשובה היא ככל הנראה הסמארט טי.וי של אפל, שצפויה להגיע בשוק במהלך 2015. היום אפשר כבר למצוא את הדור השני של הסמארט טי.וי של סמסונג, שמציע שליטה באמצעות הנפת הידיים באוויר בעוצמת הסאונד ובתפריטים שמוקרנים על המסך. סמסונג משלבת יכולת כזו גם במחשבים השולחניים שלה מסוג All In One.
יכול להיות שאפל תיקח את הטכנולוגיה הזו צעד נוסף קדימה ותציע אותה במוצרים המקבילים שלה. בנוסף, לאפל יש גם את הטכנולוגיה להפעלה קולית בדיבור חופשי בשם Siri, שילוב של שתי היכולות האלו במקביל ואפילו אפשרות לזיהוי האדם מול המסך בסלון, יאפשר לטלוויזיות של אפל להציע חווית משתמש יוצאת דופן.
התרומה של פריים סנס לאפל לא תסתכם כנראה רק בתחום הטלוויזיות החכמות. החברה הישראלית מאפשרת למשתמשים לרכוש - באמצעות טאבלט - בגדים או נעליים, בעזרת סריקה של הגוף. יש סיכוי לא רע שאפל תטמיע את היכולת הזו באייפדים.
בתערוכת האלקטרוניקה הבידורית CES, שהתקיימה בחודש ינואר בלאס וגאס, הציגה פריים סנס את הטכנולוגיה החדשה שלה - Capri, אשר ממזערת את הטכנולוגיה שלה למעגל מודפס קטן במיוחד. מזעור הטכנולוגיה של הקאפרי מאפשר למכור אותה במחיר נמוך יותר מהדור הקודם של החברה.
הקאפרי מותאם לעולם של מכשירים ניידים: לפטופים, טאבלטים וסמארטפונים. שילוב תנועה במוצרים כאלו מאפשר לשלוט בטלפון למענה או ניתוק שיחה, דפדוף בספר התמונות ועוד אפשרויות תפעול. מלבד זה, הטכנולוגיה מאפשרת ניווט בשילוב מציאות מורחבת בעזרת המצלמה. טכנולוגיית קאפרי גם מתאימה לעולם הרכב, כאשר היא מסוגלת לזהות מתי הנהג הפסיק להסתכל על הכביש ולהתריע על כך או לעצור את המכונית.
"אצלנו לכל פיקסל יש עומק"
"הטריק של פריים סנס הוא שהיא מאפשרת לאדם הממוצע ליהנות מהטכנולוגיה מבלי להפוך לפריק, אלא על סמך היכולת האינטואיטיבית שלו. במקרה שלנו על ידי תנועה במרחב", אמר בעבר המנכ"ל ינון ברכה בראיון ל"גלובס", "אנחנו מאפשרים למכשירים הטכנולוגיים לראות. אם במצלמת סטילס יש פיקסלים, ולכל פיקסל יש צבע, אצלנו לכל פיקסל יש עומק. כמו בכרית סיכות, שאפשר להטביע את הפנים. כשהסביבה מתורגמת למספרים, מכשיר אלקטרוני קורא אותה בקלות. זה מה שמאפשר למשתמש להישען אחורה בכורסה ולתת למכשיר לשרת אותו, ולא להפך".
שוק שיגלגל 4 מיליארד דולר
בשנת 2005, כאשר פריים סנס יצאה לדרך, רוב הפעילות שלה הייתה מתחת לרדאר. באמצע 2006, כאשר התרוממה מעל לפני השטח לראשונה, סיפק אתר האינטרנט שלה מידע נרחב לגבי הטכנולוגיה והמוצר המתוכנן, אלא שזה היה בכתב ראי, כמעט בלתי אפשרי לקריאה. השנים חלפו, והטכנולוגיה של החברה - שמבוססת על זיהוי פריסת נקודות אינפרה-אדום כדי לקבוע את המיקום במרחב - כבר אינה יחידה בשוק.
הפיכתן של טכנולוגיות זיהוי המחוות במרחב ותרגומן למישור הדיגיטלי, למיינסטרים, הגיעה בשתי רמות. לצד פריים סנס, שמספקת טכנולוגיה מבוססת חומרה שנחשבת מתקדמת יותר ויקרה יחסית, קמו לא מעט חברות שמספקות פונקציונלית בסיסית של זיהוי מחוות על ידי תוכנה בלבד. מלבדן, התבססו גם מספר חברות, כגון SoftKinetic, Leap Motion ו-PMD Technologies, שמספקות פתרון מבוסס חומרה, מתקדם יחסית ודומה לזה של פריים סנס, ברמה כזו או אחרת של הצלחה.
בשלוש השנים האחרונות אפשר גם למצוא לא מעט מהלכים אסטרטגיים של חברות גדולות בתחום זיהוי המחוות. רובם לא היוו תחרות ישירה לפריים סנס, אך הגבירו את החשיפה של התחום, ולא מעט פעילות הייתה בישראל. אינטל, שרואה בתחום המחשוב התפיסתי כמטרה אסטרטגית, רכשה שתי חברות ישראליות - עומק ו-InVision, טקסס אינסטרומנטס (TI) השקיעה ב-XTR, סיוה השקיעה ב-eyeSight, ולא מעט שיתופי פעולה ומהלכים אסטרטגיים התבצעו בחברות בתחום ברחבי העולם.
השוק נעשה צפוף פריים סנס מציעה יותר מרוב החברות מבחינת סביבת פיתוח ויכולות חומרה, אבל ברור שהשוק הופך לצפוף. על פי הערכות חברות המחקר, ב-2017 יגיע שוק זיהוי המחוות לכ-4 מיליארד דולר, יותר מפי 4 לעומת 2013, רק 35% מההכנסות בשוק יגיעו מקונסולות המשחקים (לעומת 80% כיום). עם כאלו מספרים, זה רק עניין של זמן עד ששחקנים גדולים מספיק יכנסו.
