גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קרלוס סלים ל"גלובס": "נמשיך להשקיע בישראל, בכל תחום"

האיש השני בעושרו בעולם מספר בראיון מיוחד ל"גלובס" על ההשקעה בחברות ישראליות ועל חדשנות, חינוך, אבטלה ומצב הכלכלה העולמית ■ "אנו חייבים להוציא את האנשים מעוני. הם חייבים להיות צרכנים וחלק מהחיים הכלכליים"

"נמשיך להשקיע בישראל. אין לנו עכשיו משהו קונקרטי ואנו מרוכזים בגיבוש ובחיזוק ההשקעה שלנו במובילי, אבל אנו בהחלט נמשיך להשקיע. מבחינתנו הכול פתוח", כך אמר קרלוס סלים, האיש השני בעושרו בעולם, בשיחה מיוחדת עם "גלובס". "כעת אין לנו חברה ספציפית בכוונת, אבל כל תחום הוא אפשרי. מעניינת אותנו במיוחד תעשיית הבריאות וכמובן טלקום, אבל אני לא פוסל גם פיננסים וקמעונאות - אנו מאוד פתוחים לכל דבר שמקדם חדשנות".

סלים ובניו, קרלוס (הבן) וטוני, פתחו בפני 80 מנכ"לים ישראלים את דלתות האימפריה שלו, והסתובבו ביניהם, החליפו כרטיסי ביקור ודברו על שיתופי-פעולה אפשריים. ליתר דיוק, שני הבנים נכחו ברוב המפגש, שבו הם הציגו את פרטי הפרטים של החברות המרכיבות את הקבוצה. סלים האב הצטרף לקראת הסוף והרצה בפני אנשי עסקים ועיתונאים ישראלים במשלחת מיוחדת שעמד בראשה שמעון פרס, נשיא המדינה.

סלים הוביל לאחרונה השקעה בהיקף 60 מיליון דולר בחברה Mobili הישראלית, המפתחת אפליקציה לטלפון חכם לשיתוף תמונות וסרטוני וידיאו המבוססת על תחומי עניין. ההשקעה בוצע באמצעות חברת America Movil, שחתמה גם על הסכם שיתוף-פעולה אסטרטגי עם החברה והפצת המוצר בקרב 250 מיליון הלקוחות שלה.

ביקורת מתמדת

הונו של סלים נאמד בכ-72-73 מיליארד דולר. קבוצתו מהווה יותר ממחצית שווי שוק המניות המקסיקני ותורמת כ-7% לתמ''ג של אותה מדינה. קבוצת סלים (Grupo Carso) כוללת בין היתר את America Movil, Telmex ו-Samsung Mexico. את רוב הונו צבר סלים מעסקיו בשוק התקשורת והטלקום, שווקים שבהם הוא שולט באופן כמעט מוחלט.

לדוגמה, חברת Telmex שולטת ב-90% בשוק הטלפוניה הנייחת במקסיקו. חברת America Movil מהווה את אחד התאגידים הגדולים ביותר בעולם ואת חברת הטלקום הרביעית בגודלה בעולם. היא מספקת שירותים ל-246 מיליון לקוחות המחולקים ב-18 מדינות - רובם באמריקה הלטינית.

בשל שליטתו הכמעט מוחלטת בשווקים אלו, סלים נתון לביקורת ציבורית מתמדת. חברת Telcel, החברה-הבת של America Movil ששולטת בכ-70% משוק הסלולר המקסיקני, נאמדת בכ-93 מיליארד דולר והיא החברה הגדולה ביותר במדינה (שווה יותר משלושת מתחריה יחד).

בשיחה עם העיתונות הישראלית, חשף סלים כי "מובילי איננה החברה הראשונה הישראלית שאנו מתעניינים בה. היינו במו''מ עם חברה ישראלית נוספת אבל היא נרכשה בסופו של יום על ידי חברה אמריקאית אחרת מעמק הסיליקון". סלים סירב לחשוף מי החברה ומתי המו''מ התקיים.

במהלך כל המפגש, וגם במהלך השיחה עם "גלובס", התחמק סלים, ממוצא לבנוני, מתשובה לשאלה האם הוא יגיע לישראל. עם זאת, מאוחר יותר, בפגישת עבודה שערך עם הנשיא שמעון פרס, הוא אמר לנשיא כי "הוא נרגש מההזמנה וכי ישמח להגיע ולבקר בישראל", כך נמסר מבית הנשיא.

"אנו אוהבים להיות עם יד על הדופק בכל הקשור לטכנולוגיות חדשות - ואני יודע שישראל מובילה בעולם ולכן אנו מתעניינים בהתפתחויות בישראל", אמר סלים באותה פגישה. עוד אמר סלים לפרס כי "אני שמח שבזכות הקשר בינינו ובזכות הידידות נוצרה הזדמנות לביקור הייחודי של המשלחת הישראלית פה בקבוצה שלי".

ידידות וחדשנות

"אני שמח על הידידות ביני לבין הנשיא פרס. הוא מאוד מודע לחשיבות של שלום, חדשנות, טכנולוגיה ופיתוח, ובעיקר לתעסוקה וחינוך, לעולם של היום ושל מחר. תעסוקה וחינוך הם המפתח ודי ברור כי הם מהווים את שני האתגרים הגדולים ביותר בעולם שלנו", אמר סלים, שפרש את משנתו וחשף את תפיסתו לגבי הסוגיות הקריטיות בכלכלה הגלובלית כגון תעסוקה, אבטלה, חינוך, תפקידה של הממשלה, ועתידה של אמריקה הלטינית.

"השינויים הטכנולוגיים של היום הביאו לגידול בפריון, שגרם לאנשים להיות פחות הכרחיים. הדבר הזה גורם לאבטלה, שהיא הבעיה החמורה ביותר היום. מספיק רק להסתכל על ספרד ועל אירופה כולה, על אף שזו בעיה של כל העולם. לצורך פתרון הבעיה הזו אני חושב שבעתיד האנשים יאלצו לעבוד 3 ימים בשבוע, אבל 11 שעות, כדי לתת לעוד מישהו לעבוד את שאר 3 הימים. עם זאת, אנשים לא יוכלו לפרוש כל-כך מוקדם. הדבר יקל על הגירעונות הפיסקליים הענקיים ששוררים היום כמעט בכל הכלכלות. אין היום מספיק כסף כדי לממן פנסיות לאזרחים שפורשים בגיל 65", הסביר סלים.

סלים גם מצביע על שינוי נוסף חשוב בכלכלה הנוכחית - המעבר מכלכלה של מוצרים לכלכלת שירותים. "עברנו מחברה חקלאית לחברה תעשייתית ומחברה תעשייתית לחברה של שירותים. היום, 10%-15% מהאנושות מספיקים כדי לייצר את כל המזון הנדרש. פעם זה היה 100%".

לגבי גודל הממשלה הרצוי, סלים טוען כי "אחרי מלחמת העולם השנייה, הממשלות לקחו יותר מדי אחריות על עצמן וגדלו יותר מדי. ממשלות צריכות לעשות פחות, ואילו חברות פרטיות והחברה האזרחית חייבות לעשות יותר - לרבות באמצעות שיתופי-פעולה ביניהן. לכן, הממשלות חייבות להיות קטנות יותר. כעת, ממשלות גדולות מדי, וזו הסיבה שאנו רואים כל-כך הרבה גירעונות גבוהים" הוא טוען.

לגבי תחום החינוך, שלו סלים מעניק חשיבות עליונה, הוא מסביר כי בעתיד הקרוב אנו נהיה יותר מ-7 מיליארד איש בעולם. "לא נוכל לחנך את כל האנשים הללו בשיטות העבר. בתי הספר משעממים ולא מלמדים. לא יכול להיות ששיטות ותוכניות חינוך לא השתנו באלפיים שנה.

"גם באוניברסיטאות לא הכול יהיה כמו היום ולא חייבים השכלה אקדמאית. חייבים חינוך טכנולוגי וחינוך טכני, חינוך לבנייה, לתעשייה. יתרה מזו, חייבת להיות דרך אחרת של העברת מידע תוך שימוש בטכנולוגיות חדישות כדי שהחינוך יהיה נגיש יותר, חינם, וכוללני יותר. חייבים להקים ספריות דיגיטליות פומביות וחינמיות כך שכולם יוכלו להגיע אליהם", הסביר סלים.

הזדמנות להמראה

סלים מביע אופטימיות גדולה לגבי ההתפתחות של השווקים המתעוררים, שבהם מקסיקו מצטיינת כאחד מהמובילים. "אנו מתקרבים להכנסה של 12,000 דולר לנפש. זה יוצר מעמד ביניים חדש שמבקש ורוכש חינוך טוב יותר, דבר שמאפשר לצמוח ב-4-5 אחוזים על פני השנים. הצמיחה הזו תגרום לעלייה בהכנסה לנפש לרמה של 15,000. משם, כבר אי אפשר לחזור אחורה", מסביר סלים.

לדבריו, האופטימיות שלו כלפי אמריקה לטינית גם נובעת מהעובדה ש"המשבר במדינות המפותחות גרם לשווקים המתעוררים להיות מאוד אטרקטיביים . זה יצר הזדמנות להמראה. תראו מה קורה בברזיל, בצ'ילה, בקולומביה, בפרו ובאורווגואי".

סלים התייחס גם לבעיית העוני - מכת מדינה עבור מקסיקו שמככבת באופן תמידי בראש הטבלה בקטגוריה זו בקרב מדינות ה-OECD. "אנו חייבים להוציא את האנשים מעוני. הם חייבים להיות צרכנים והם חייבים להיות חלק מהחיים הכלכליים. ברור כי בחברה האנושית החדשה יש חשיבות עליונה להגדלת השווקים, ולהכנסת יותר ויותר אזרחים. הדרך לכך היא באמצעות צמיחה כלכלית והדרך להשיג צמיחה היא באמצעות השקעות ועוד השקעות. הדרך למשוך השקעות היא באמצעות חינוך, קרי על ידי השבחת ההון האנושי.

סלים סיכם והסביר כי "הטכנולוגיה היא זו שהובילה ומובילה את השינויים המשמעותיים בציביליזציה. במהפכה התעשייתית במאה ה-20 השינויים היו מרשימים ומהירים. אבל השינויים הללו הביאו המון משברים - כלכליים, חברתיים וגם פוליטיים. הם גם הביאו מלחמות ודיקטטורות. השאלה היא מה אנו לומדים מאותם שינויים ומאותם משברים כי אנו חווים כעת עוד מהפכה - מהפכת המידע - ואנו חייבים למנוע שוב ניסויים בבני אדם שיעלו לנו במאות מיליוני חיי בני אדם".

קרלוס סלים הבן: "מקסיקו יכולה להיות יעד מאוד מעניין לחברות ישראליות"

"מקסיקו יכולה להיות יעד מאוד מעניין של השקעות של חברות ישראליות וגם יש אפשרות לחברות ישראליות לחבר לחברות מקסיקניות ולפתח ביחד פעילות משותפת", כך אומר בראיון מיוחד ל"גלובס" קרלוס סלים דומט, בנו של קרלוס סלים, שגם מסתמן כיורש של האימפריה של האב. הבן, 46, הזמין את המשלחת הכלכלית הישראלית למוזיאון שבבעלות המשפחה, ושם השקיע יותר משעתיים כדי לפרוס בפני 86 מנכ"לים ישראלים את כל הנתונים, המספרים והפעילויות של כלל החברות שמרכיבות את האימפריה הכלכלית הגדולה במקסיקו.

סלים הבן, המשמש כיו"ר דירקטוריון של הקבוצה (קארסו), חזר על המסר של אביו, ואמר כי הקבוצה נחושה לבצע השקעות נוספות בארץ. "גיליתי קהילה עסקית מוצקה ואיתנה, מאוד רלוונטית בנושא של פיתוח טכנולוגי, אבל גם בתעשייה המסורתית", סיכם.

קרלוס הבן וטוני אחיו הקטן בן ה-44 - שני הבנים שמנהלים את האימפריה - הסתובבו לאחר ההרצאה בין כלל אנשי העסקים המקסיקנים והישראלים, נגישים לכל שאלה.

"מה קורה כאשר שניכם מסתובבים ביחד ומישהו קורא 'קרלוס'?", נשאל סלים הבן. "אני יודע שהם קרואים לאבא", הוא השיב בחיוך נבוך.

עוד כתבות

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

חיילי המילואים חזרו מהמלחמה וגילו שההגנות מפני פיטורים לא מספיקות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף