גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קרלוס סלים ל"גלובס": "נמשיך להשקיע בישראל, בכל תחום"

האיש השני בעושרו בעולם מספר בראיון מיוחד ל"גלובס" על ההשקעה בחברות ישראליות ועל חדשנות, חינוך, אבטלה ומצב הכלכלה העולמית ■ "אנו חייבים להוציא את האנשים מעוני. הם חייבים להיות צרכנים וחלק מהחיים הכלכליים"

"נמשיך להשקיע בישראל. אין לנו עכשיו משהו קונקרטי ואנו מרוכזים בגיבוש ובחיזוק ההשקעה שלנו במובילי, אבל אנו בהחלט נמשיך להשקיע. מבחינתנו הכול פתוח", כך אמר קרלוס סלים, האיש השני בעושרו בעולם, בשיחה מיוחדת עם "גלובס". "כעת אין לנו חברה ספציפית בכוונת, אבל כל תחום הוא אפשרי. מעניינת אותנו במיוחד תעשיית הבריאות וכמובן טלקום, אבל אני לא פוסל גם פיננסים וקמעונאות - אנו מאוד פתוחים לכל דבר שמקדם חדשנות".

סלים ובניו, קרלוס (הבן) וטוני, פתחו בפני 80 מנכ"לים ישראלים את דלתות האימפריה שלו, והסתובבו ביניהם, החליפו כרטיסי ביקור ודברו על שיתופי-פעולה אפשריים. ליתר דיוק, שני הבנים נכחו ברוב המפגש, שבו הם הציגו את פרטי הפרטים של החברות המרכיבות את הקבוצה. סלים האב הצטרף לקראת הסוף והרצה בפני אנשי עסקים ועיתונאים ישראלים במשלחת מיוחדת שעמד בראשה שמעון פרס, נשיא המדינה.

סלים הוביל לאחרונה השקעה בהיקף 60 מיליון דולר בחברה Mobili הישראלית, המפתחת אפליקציה לטלפון חכם לשיתוף תמונות וסרטוני וידיאו המבוססת על תחומי עניין. ההשקעה בוצע באמצעות חברת America Movil, שחתמה גם על הסכם שיתוף-פעולה אסטרטגי עם החברה והפצת המוצר בקרב 250 מיליון הלקוחות שלה.

ביקורת מתמדת

הונו של סלים נאמד בכ-72-73 מיליארד דולר. קבוצתו מהווה יותר ממחצית שווי שוק המניות המקסיקני ותורמת כ-7% לתמ''ג של אותה מדינה. קבוצת סלים (Grupo Carso) כוללת בין היתר את America Movil, Telmex ו-Samsung Mexico. את רוב הונו צבר סלים מעסקיו בשוק התקשורת והטלקום, שווקים שבהם הוא שולט באופן כמעט מוחלט.

לדוגמה, חברת Telmex שולטת ב-90% בשוק הטלפוניה הנייחת במקסיקו. חברת America Movil מהווה את אחד התאגידים הגדולים ביותר בעולם ואת חברת הטלקום הרביעית בגודלה בעולם. היא מספקת שירותים ל-246 מיליון לקוחות המחולקים ב-18 מדינות - רובם באמריקה הלטינית.

בשל שליטתו הכמעט מוחלטת בשווקים אלו, סלים נתון לביקורת ציבורית מתמדת. חברת Telcel, החברה-הבת של America Movil ששולטת בכ-70% משוק הסלולר המקסיקני, נאמדת בכ-93 מיליארד דולר והיא החברה הגדולה ביותר במדינה (שווה יותר משלושת מתחריה יחד).

בשיחה עם העיתונות הישראלית, חשף סלים כי "מובילי איננה החברה הראשונה הישראלית שאנו מתעניינים בה. היינו במו''מ עם חברה ישראלית נוספת אבל היא נרכשה בסופו של יום על ידי חברה אמריקאית אחרת מעמק הסיליקון". סלים סירב לחשוף מי החברה ומתי המו''מ התקיים.

במהלך כל המפגש, וגם במהלך השיחה עם "גלובס", התחמק סלים, ממוצא לבנוני, מתשובה לשאלה האם הוא יגיע לישראל. עם זאת, מאוחר יותר, בפגישת עבודה שערך עם הנשיא שמעון פרס, הוא אמר לנשיא כי "הוא נרגש מההזמנה וכי ישמח להגיע ולבקר בישראל", כך נמסר מבית הנשיא.

"אנו אוהבים להיות עם יד על הדופק בכל הקשור לטכנולוגיות חדשות - ואני יודע שישראל מובילה בעולם ולכן אנו מתעניינים בהתפתחויות בישראל", אמר סלים באותה פגישה. עוד אמר סלים לפרס כי "אני שמח שבזכות הקשר בינינו ובזכות הידידות נוצרה הזדמנות לביקור הייחודי של המשלחת הישראלית פה בקבוצה שלי".

ידידות וחדשנות

"אני שמח על הידידות ביני לבין הנשיא פרס. הוא מאוד מודע לחשיבות של שלום, חדשנות, טכנולוגיה ופיתוח, ובעיקר לתעסוקה וחינוך, לעולם של היום ושל מחר. תעסוקה וחינוך הם המפתח ודי ברור כי הם מהווים את שני האתגרים הגדולים ביותר בעולם שלנו", אמר סלים, שפרש את משנתו וחשף את תפיסתו לגבי הסוגיות הקריטיות בכלכלה הגלובלית כגון תעסוקה, אבטלה, חינוך, תפקידה של הממשלה, ועתידה של אמריקה הלטינית.

"השינויים הטכנולוגיים של היום הביאו לגידול בפריון, שגרם לאנשים להיות פחות הכרחיים. הדבר הזה גורם לאבטלה, שהיא הבעיה החמורה ביותר היום. מספיק רק להסתכל על ספרד ועל אירופה כולה, על אף שזו בעיה של כל העולם. לצורך פתרון הבעיה הזו אני חושב שבעתיד האנשים יאלצו לעבוד 3 ימים בשבוע, אבל 11 שעות, כדי לתת לעוד מישהו לעבוד את שאר 3 הימים. עם זאת, אנשים לא יוכלו לפרוש כל-כך מוקדם. הדבר יקל על הגירעונות הפיסקליים הענקיים ששוררים היום כמעט בכל הכלכלות. אין היום מספיק כסף כדי לממן פנסיות לאזרחים שפורשים בגיל 65", הסביר סלים.

סלים גם מצביע על שינוי נוסף חשוב בכלכלה הנוכחית - המעבר מכלכלה של מוצרים לכלכלת שירותים. "עברנו מחברה חקלאית לחברה תעשייתית ומחברה תעשייתית לחברה של שירותים. היום, 10%-15% מהאנושות מספיקים כדי לייצר את כל המזון הנדרש. פעם זה היה 100%".

לגבי גודל הממשלה הרצוי, סלים טוען כי "אחרי מלחמת העולם השנייה, הממשלות לקחו יותר מדי אחריות על עצמן וגדלו יותר מדי. ממשלות צריכות לעשות פחות, ואילו חברות פרטיות והחברה האזרחית חייבות לעשות יותר - לרבות באמצעות שיתופי-פעולה ביניהן. לכן, הממשלות חייבות להיות קטנות יותר. כעת, ממשלות גדולות מדי, וזו הסיבה שאנו רואים כל-כך הרבה גירעונות גבוהים" הוא טוען.

לגבי תחום החינוך, שלו סלים מעניק חשיבות עליונה, הוא מסביר כי בעתיד הקרוב אנו נהיה יותר מ-7 מיליארד איש בעולם. "לא נוכל לחנך את כל האנשים הללו בשיטות העבר. בתי הספר משעממים ולא מלמדים. לא יכול להיות ששיטות ותוכניות חינוך לא השתנו באלפיים שנה.

"גם באוניברסיטאות לא הכול יהיה כמו היום ולא חייבים השכלה אקדמאית. חייבים חינוך טכנולוגי וחינוך טכני, חינוך לבנייה, לתעשייה. יתרה מזו, חייבת להיות דרך אחרת של העברת מידע תוך שימוש בטכנולוגיות חדישות כדי שהחינוך יהיה נגיש יותר, חינם, וכוללני יותר. חייבים להקים ספריות דיגיטליות פומביות וחינמיות כך שכולם יוכלו להגיע אליהם", הסביר סלים.

הזדמנות להמראה

סלים מביע אופטימיות גדולה לגבי ההתפתחות של השווקים המתעוררים, שבהם מקסיקו מצטיינת כאחד מהמובילים. "אנו מתקרבים להכנסה של 12,000 דולר לנפש. זה יוצר מעמד ביניים חדש שמבקש ורוכש חינוך טוב יותר, דבר שמאפשר לצמוח ב-4-5 אחוזים על פני השנים. הצמיחה הזו תגרום לעלייה בהכנסה לנפש לרמה של 15,000. משם, כבר אי אפשר לחזור אחורה", מסביר סלים.

לדבריו, האופטימיות שלו כלפי אמריקה לטינית גם נובעת מהעובדה ש"המשבר במדינות המפותחות גרם לשווקים המתעוררים להיות מאוד אטרקטיביים . זה יצר הזדמנות להמראה. תראו מה קורה בברזיל, בצ'ילה, בקולומביה, בפרו ובאורווגואי".

סלים התייחס גם לבעיית העוני - מכת מדינה עבור מקסיקו שמככבת באופן תמידי בראש הטבלה בקטגוריה זו בקרב מדינות ה-OECD. "אנו חייבים להוציא את האנשים מעוני. הם חייבים להיות צרכנים והם חייבים להיות חלק מהחיים הכלכליים. ברור כי בחברה האנושית החדשה יש חשיבות עליונה להגדלת השווקים, ולהכנסת יותר ויותר אזרחים. הדרך לכך היא באמצעות צמיחה כלכלית והדרך להשיג צמיחה היא באמצעות השקעות ועוד השקעות. הדרך למשוך השקעות היא באמצעות חינוך, קרי על ידי השבחת ההון האנושי.

סלים סיכם והסביר כי "הטכנולוגיה היא זו שהובילה ומובילה את השינויים המשמעותיים בציביליזציה. במהפכה התעשייתית במאה ה-20 השינויים היו מרשימים ומהירים. אבל השינויים הללו הביאו המון משברים - כלכליים, חברתיים וגם פוליטיים. הם גם הביאו מלחמות ודיקטטורות. השאלה היא מה אנו לומדים מאותם שינויים ומאותם משברים כי אנו חווים כעת עוד מהפכה - מהפכת המידע - ואנו חייבים למנוע שוב ניסויים בבני אדם שיעלו לנו במאות מיליוני חיי בני אדם".

קרלוס סלים הבן: "מקסיקו יכולה להיות יעד מאוד מעניין לחברות ישראליות"

"מקסיקו יכולה להיות יעד מאוד מעניין של השקעות של חברות ישראליות וגם יש אפשרות לחברות ישראליות לחבר לחברות מקסיקניות ולפתח ביחד פעילות משותפת", כך אומר בראיון מיוחד ל"גלובס" קרלוס סלים דומט, בנו של קרלוס סלים, שגם מסתמן כיורש של האימפריה של האב. הבן, 46, הזמין את המשלחת הכלכלית הישראלית למוזיאון שבבעלות המשפחה, ושם השקיע יותר משעתיים כדי לפרוס בפני 86 מנכ"לים ישראלים את כל הנתונים, המספרים והפעילויות של כלל החברות שמרכיבות את האימפריה הכלכלית הגדולה במקסיקו.

סלים הבן, המשמש כיו"ר דירקטוריון של הקבוצה (קארסו), חזר על המסר של אביו, ואמר כי הקבוצה נחושה לבצע השקעות נוספות בארץ. "גיליתי קהילה עסקית מוצקה ואיתנה, מאוד רלוונטית בנושא של פיתוח טכנולוגי, אבל גם בתעשייה המסורתית", סיכם.

קרלוס הבן וטוני אחיו הקטן בן ה-44 - שני הבנים שמנהלים את האימפריה - הסתובבו לאחר ההרצאה בין כלל אנשי העסקים המקסיקנים והישראלים, נגישים לכל שאלה.

"מה קורה כאשר שניכם מסתובבים ביחד ומישהו קורא 'קרלוס'?", נשאל סלים הבן. "אני יודע שהם קרואים לאבא", הוא השיב בחיוך נבוך.

עוד כתבות

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית טרונג מיי לאן הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר היצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון", אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

מותו של נבלני הותיר את האופוזיציה הרוסית מפולגת בגלות

המלחמה באוקראינה פיזרה את האופוזיציה של רוסיה ● כשהיא נמצאת בגלות, חבריה מחכים לרגע הנכון להחליש את הנשיא ולדימיר פוטין

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

מפעילי כטב''מים בצה''ל / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: "פרודוקטיביות איטית" בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים