גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ועשקת פני זקן: כך חברות מפילות קשישים למלכודות שיווקיות

מה הייתם עושים לו גיליתם שמשווק ממולח פיתה את הוריכם לרכוש מוצר מיותר באלפי שקלים, או שחברת הביטוח מסרבת לשלם על טיפול שהפוליסה מכסה? ■ "גלובס" מביא תמונת מצב מדאיגה: כך מנצלים את חולשתם של הקשישים

עוולות צרכניות קיימות לרוב - אבל אין מקומם יותר מניצול ציני של אדם מבוגר במטרה לטמון יד עמוק בכיסו. לא מעט מקרים כאלה קורים יום-יום בווריאציות שונות - ולא תמיד יש מי שיעמוד לצד הצרכן המנוצל ברגע האמת או בזה שאחריו.

קשישים רבים כלל אינם מודעים לכך שנפלו קורבן למלכודת שיווקית. אחרים - במיוחד מבוטחים בביטוח סיעודי - לא תמיד יודעים מה מגיע להם, ואם הם יודעים - אינם מסוגלים להתמודד עם המאמץ וההשקעה הכספית הנדרשים כדי לנהל משפט ממושך נגד חברות הביטוח.

למרבה הצער, רק חלקם מבינים שיש כתובת, ומגיעים למשל למועצה לצרכנות. חלק מהתלונות שמגיעות למועצה מצרכנים ותיקים הן בעלות אופי דומה, ומלמדות על תחומים שבהם מופעלות שיטות דומות, כמו הפעלת לחץ ושיווק אגרסיבי.

גם לשולחן "גלובס" מגיעות לא מעט כאלה, כפי שמפורט בהמשך.

איפה הרשויות?

בימים אלה מנסים במועצה לצרכנות ליצור שיתוף-פעולה בנושא עם המשרד לאזרחים ותיקים ועם השר העומד בראשו, אורי אורבך. המשרד מטפל בנושא המורכב של ניצול קשישים למכירות, בעיקר כאלה המתבצעות מרחוק.

"יש לנו תמונה מלאה של הסיטואציה, כשהבעיה היא בעיקר בתחום המכר מרחוק. אם מזהים שאתה ותיק, קצת בודד, קצת מסכן - מפעילים עליך את כל המניירות המסחריות הקיימות. מבינים שהאדם קצת מבולבל, קצת לא יודע, וחושבים: 'קצת נציק לו, והוא יסכים לקנות רק כדי שנעזוב אותו'", אומר עו"ד גלעד סממה, יועץ השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך.

"כדי להבין את היקף הבעיה יצרנו קשר עם הרשות לסחר הוגן ונפגשנו עם המועצה לצרכנות ואמון הציבור", אומר עו"ד סממה.

ואכן, במועצה לצרכנות סבורים כי נדרשים תיקונים לחוק שימנעו אפשרות מכירה של מינויים להגרלות והימורים באמצעות הטלפון. הסטטיסטיקה, מסבירים במועצה, מראה כי חלק ניכר מהצרכנים הנפגעים משיטת שיווק זו הם אזרחים ותיקים, בין היתר בשל הקושי להתמודד עם סוחרים ממולחים.

עו"ד סממה מוסיף כי המשרד מגבש תו חברתי לעסקים ידידותיים לקהל מבוגר, לפי קריטריונים שייקבעו ושיפוקחו על-ידי פרויקטור חיצוני. "המטרה שלנו היא ליצור מצב שלא יהיה מכר מרחוק ללא הסכמה מאוד מפורשת. כל עוד הפנייה היא מצד האזרח הוותיק, ולא מצד הגוף המסחרי, זה בסדר".

השאלה, כמובן, היא איך נכנס לתמונה החוק. סממה מצייר כמה כיוונים של פתרונות אפשריים: "הכיוון הראשון - הכי אגרסיבי - הוא ליצור מצב שבו אי-אפשר ליצור קשר ביוזמת העסק עם אזרח ותיק, בלי הסכמה מאוד מפורשת. בפועל, קשה להחיל את זה. אפשרות ריאלית יותר היא ליצור מצב שבו עסק שרוצה ליצור קשר טלפוני עם מישהו מחויב לשלוח מסרון ששואל אם אפשר ליצור קשר, או ליצור סנן בפתח השיחה שבו אתה בוחר אם לקבל את השיחה או לא. זה לא ימנע ניצול לחלוטין אבל ימנע המון בעיות קיימות".

כך או כך, הוא מאמין, בתוך חודש-חודשיים עתידה להתגבש הצעת חוק ראשונית בנושא.

הנה כמה מהתחומים המשמשים כר פורה לתלונות של בני הגיל השלישי - פעמים רבות מצד ילדיהם או נכדיהם, שנאלצים להיאבק בשמם על התנהגות צרכנית הוגנת.

עסקאות מכר מרחוק (טלמרקטינג)

גם כאן הדפוס קבוע: נציגי החברות יוצרים קשר עם הצרכנים ומבשרים להם שזכו במתנה בזכות צבירת נקודות בכרטיס האשראי (אליו הם לא באמת קשורים), שולחים להם "מתנות" בעלות סמלית, משדלים אותם לרכישות מיותרות תוך שהם מציקים בטלפון ללא הרף. המוצרים אינם בהכרח תואמים את אלה שהובטחו, וגם הסכומים המחויבים אינם תמיד תואמים את הנאמר. לעתים החברות מחייבות את הצרכנים בדמי מנוי חודשיים מבלי לקבל את הסכמתם. גם כאן מוערמים קשיים על הביטול, שלפעמים מותנה ברכישת מכשירים אחרים.

בת 90 פותתה לרכוש טאבלט באלפי שקלים

נציגיה של ניצולת שואה בת 90 קובלים על הדרך שבה נמכר לה טלפונית טאבלט באלפי שקלים מבלי שנזקקה לו.

וכאילו לא די בכך, הטאבלט המיותר הגיע מקולקל, נאסף לבקשת המשפחה חזרה, ובכל זאת - נגבה עבורו התשלום. המקרה מטופל בימים אלה במועצה לצרכנות.

עסקאות רוכלות

התסריט מוכר: משווק מגיע לבית הקשיש כדי להראות מוצר חדש, ולאחר מסע שיווק אגרסיבי, הנמשך לעתים גם 4 שעות, לפעמים ביום שישי או בשעות הערב המאוחרות - מוכר לו מוצרים בסכומים גבוהים, המלעתים של אלפי שקלים, בלי קשק לשוויים האמיתי. השיטות שונות ומכוערות: מהתלונות עולה כי נציגי שיווק מונעים מהקשישים היוועצות עם בן משפחה, מפעילים לחץ לחתום תוך הבטחה שהעסקה ניתנת לביטול בכל עת, מבטיחים פריסת תשלומים (בלי לציין שמדובר בקרדיט, נושא ריבית גבוהה במיוחד) ומוכרים מוצרים ממוחזרים כחדשים.

והביטול? כמעט בלתי אפשרי, בטענה כי המוצר כבר נפתח ונעשה בו שימוש.

בת 76 פותתה לרכוש ב-3,900 שקל מכשיר עיסוי ששוויו 350 שקל

"אמי בת 76", מספר אחד המתלוננים, "דוברת רוסית בלבד ומתגוררת בהוסטל. סוכן מכירות ניצל את תמימותה ומכר לה מכשיר מיותר ששוויו 350 שקל בסכום האסטרונומי של 3,900 שקל. ניסינו, אני ואחיי, לבטל את העסקה, אך הסוכן והחברה לא שיתפו פעולה". מה השיב בית העסק לפניית המועצה לצרכנות? שהמוצר נפתח (במהלך ההדגמה) ולכן לא ניתן לבטל את העסקה. בסופו של תהליך, בוטלה העסקה והכסף הושב.

מתקן סינון מים ב-13,000 שקל לא השאיר לקשישה כסף למחיה

מקומם במיוחד סיפורה של ב', קשישה שהתקינה לפני שנים רבות מערכת סינון מי שתייה. יום אחד יצרה איתה קשר חברת מי מיקרון, והודיעה לה שהחברה שסיפקה את שירות התחזוקה של המערכת עד כה נסגרה ומי מקרון נכנסת לנעליה.

טכנאי הגיע לבית, ושכנע אותה שעליה להחליף את כל המערכת, בעלות של "כמה מאות שקלים". הוא לא ציין שמדובר בתשלום חודשי של כמה מאות שקלים, המסתכמים בעלות של כ-4,000 שקל, כולל ביטוח. כעבור כשבוע הגיע הטכנאי לשכנע אותה שהיא צריכה מערכת נוספת של מסננים על החלק החיצוני של הצנרת, הפעם בעלות כוללת של כ-5,000 שקל באותם תנאים. גם הפעם הוא יצר לדבריה מצג-שווא כאילו מדובר בכמה מאות שקלים בלבד.

את העלות הגבוהה ואת העובדה שחייבו את כרטיס הוויזה שלה ב-18 תשלומים גילתה רק עם פירוט חיוב האשראי. מרוב בהלה ובושה, הסתירה זאת מילדיה - שהבחינו במחסור בכסף לצרכים בסיסיים והכרחיים יותר, כמו מונית לטיפול אונקולוגי.

בינואר 2013 הגיע טכנאי מי מיקרון להחליף את המסננים והודיע לאם המבוגרת שיש תקלה ודליפה במערכת החיצונית ולכן עליה לשלם על החלפה - שוב חיוב של כ-4,000 שקל - למרות סכומי העתק שנגבו עבור ביטוח. באופן מקרי, הבחינה אחת מבנותיה בחיובים; אמה הנבוכה הסבירה שהייתה מבוהלת וחסרת אונים. הבת פנתה למי מיקרון טלפונית מספר פעמים בדרישה להשיב לאם את כספה ולהפסיק את גביית התשלומים, לפחות עבור הביטוח. מנהלת החברה הבטיחה להחזיר את התשלום האחרון אך הדבר לא נעשה.

* תגובת מי מיקרון: מהחברה נמסר כי הלקוחה הזמינה את העסקה בהסכמה מלאה ומרצון חופשי ולא מתוך כפיה או אילוץ. "הוסבר לבתה כי לא ניתן לבטל את העסקאות בחלוף כחודשיים (ניתן לבטל תוך 14 יום) ולאחר שנעשה שימוש במוצרים לאורך זמן, לרבות חיבור למערכות מים וחשמל. לפנים משורת הדין הסכמנו לבטל את הכיסוי הביטוחי לשני המוצרים שנרכשו, אך הבת לא עדכנה את נציגי החברה מה עמדתה. החיוב על ביטוח בינואר 2013 בוצע בטעות, לאחר שטכנאי חדש של החברה לא ידע על העסקה הקודמת שבוצעה. החברה ביטלה את החיוב בחברת האשראי בגין ביטוח לסנן החיצוני בסך של 4,284 שקל. אסמכתא תוצג עם דרישה".

ביטוח

אם היתקלויות כואבת בנציגי מכירות "קטנים" מעוררת שאט-נפש, כשמדובר בענקיות הביטוח - הזעזוע עמוק אף יותר. אחת החזיתות הבעייתיות יותר הן אלה שפותחות חברות הביטוח נגד מבוטחים סיעודיים, מבוגרים בשלבים הפגיעים ביותר לחייהם - שאינם יודעים היטב את זכויותיהם, נמצאים במצוקה פיזית ונפשית, ונותרים פעמים רבות חסרי אונים וחסרי מודעות מול החברות הגדולות - שכצפוי, לא ששות לקבל את תביעותיהם או להעניק להם את מלוא הזכויות המגיעות להם.

"התרגילים המרובים ביותר והציניים ביותר הם בתחום של הביטוח הסיעודי", אומרת עו"ד מאירה זוהר, מתמחה בתביעות ביטוח סיעודי. "לא מדובר בתביעות נזיקין שבהן יש מרווח לגיטימי של מחלוקת, וגם אנשים שמנסים 'לתחמן'. כאן מדובר בחוזה שבו אדם קיים את חלקו שנים, ועכשיו מגיעה שעתו הקשה. הציפייה היא שיפרעו את השטר, אבל החברות נעמדות על רגליהן האחוריות ויוצרות מחלוקת במקום שאין מחלוקת".

החברה סירבה לשלם לבת 83 חולת אלצהיימר

קשישה בת 83 הצטרפה לביטוח סיעודי בשנת 2008 - וכעבור שנה אובחנה כחולת אלצהיימר. אחייניתה מונתה כאפוטרופוסית וגילתה רק בשנת 2012 את דבר קיומה של הפוליסה, ששולמה כל העת. היא פנתה לחברת כלל בדרישה לקבל את התשלום - אולם זו דחתה את התביעה בטענה שהמבוטחת הסתירה מידע רפואי בעת הצטרפותה ופירטה בטופס רק חלק מהתרופות שנטלה. אם לא די בכך, הוכפלה פרמיית התשלום לביטוח מ-185 ל-353 שקל בחודש.

באמצעות עו"ד נילי קנטי הוגשה תביעה לבית המשפט השלום בהרצליה, ולאחרונה הוכרה כפסק דין פשרה לפיה תשלם חברת כלל לתובעת 70% מהסכומים המגיעים לה מדי חודש בחודשו החל מיום הגשת התביעה - סכום שלא שולם עד כה, שכן החברה טוענת כי היא יכולה להעביר את הסכום לאפוטרופוס לענייני רכוש בלבד (הגדרה שונה מזו של האחיינית).

* תגובת כלל: "התביעה נידונה בבית משפט והסתיימה בפשרה לשביעות רצונם של שני הצדדים".

החברה מתכחשת למצבה הסיעודי המתמשך של בת 101

קשישה בודדה בת 101, ניצולת שואה סיעודית, מרותקת לכסא גלגלים כבר 7 שנים וחיה עם מטפלת פיליפינית. בתה מגיעה לחופשת מולדת ומגלה שבמשך שנים שילמה אמה בלא יודעין ביטוח סיעודי ויכולה הייתה לקבל מימון של מאות אלפי שקלים. היא דורשת לקבל את המימון רטרואקטיבית, 3 שנים אחורה כמוגדר בחוק - והחברה מערימה קשיים וטוענת שרק לאחרונה הפכה האם סיעודית, חרף הכרת המוסד לביטוח לאומי במצבה.

הקשישה הסיעודית צולמה מחייכת, חברת הביטוח הפסיקה לשלם

במקרה אחר, שילמה חברת ביטוח את המגיע לקשישה סיעודית בת 90 במשך שנה וחצי - אולם אז שלחה חוקר פרטי שיצלם אותה מחויכת בגינה, ועל סמך זה נטען כי מצבה השתפר ואין צורך לשלם, על אף שאין בכך כדי להעיד על יכולתה לבצע פעולות תפקודיות שונות.

"החברה", מסבירה עו"ד זוהר, "טוענת למעשה כי בת ה-90 רמאית, גנבת ומציגה מצגי-שווא. השופט נתן החלטה חריפה במקרה, חסם את טענותיה של החברה והבהיר שיש בהן פגם מוסרי".

רכישות מוגזמות

המפגש בין נציגי מכירות לצרכנים ותיקים מביא פעמים רבות למחלוקות סביב עצם הרכישה והיקפה, תוך טענות שהוטעו, נוצלו ושימשו כלי משחק בידי אנשי מכירות מיומנים שעטו על טרף קל.

נציג חברת הסלולר שכנע שכנע קשישה לרכוש קו חדש

כך למשל תלונה שהגיעה ל"גלובס" על אשה מבוגרת, שהגיעה לחברת סלקום בסך הכול לתקן את מכשיר הסלולר שלה באחת החברות הגדולות - "ונפלה", לטענת בנה, "לתרמית של נציג שהחתים אותה על רכישת קו חדש, החליף לה מספר וחייב אותה למשך 36 חודשים על כרטיס סים חדש ללא ידיעתה, וגנב את הסים הישן, כך שהמשיכה לשלם על קו נוסף מאות שקלים בחודש".

* תגובת סלקום: "הלקוחה בחרה לרכוש קו חדש ולהצטרף לתוכנית זולה יותר. בשל טעות נקודתית, לא בוטל הקו הישן, מיד עם פנייתה בוטל הקו".

תיקון הסלולרי הסתיים ברכישת טאבלט וסמארטפון

פונה אחר ל"גלובס" מספר כי אמו הגיעה בנסיבות דומות למוקד שירות, לבירור פשוט בעניין החשבונית, ויצאה עם טאבלט וסמארטפון מתקדם שהובטחו לה במתנה וללא שום התחייבות, משום שהיא משלמת חשבוניות גבוהות: "אמי סירבה, אך הנציגה חזרה על עצמה כמה וכמה פעמים ואפילו הביאה מנהלת להסביר לה שבאמת המכשירים ללא חיוב או עלות, והם 100% חינם. היא השתכנעה וקיבלה מהם את המכשירים. להפתעתנו, כשקיבלנו חשבונית הופיעו חיובים על המכשירים - 75 שקל על הטאבלט ו-40 שקל על הסלולרי.

"כשדרשנו לבטל את הרכישה, נאמר לנו שבמכשירים נעשה שימוש ושאלא הובטחו לנו שהם חינם".

12,700 שקל על משקפיים במבצע

במקרה אחר הגיעה לאחרונה אשה מבוגרת לרשת אופטיקה ידועה בעקבות מבצע אטרקטיבי, לאחר שמשקפיה נשברו. אלא שעבור הזוג שרכשה חויבה ב-12,700 שקל - כשלטענתה הוטעתה בנוגע למחיר הכולל והוחתמה חתימה אלקטרונית על מסך מבלי לראות את פירוט החשבונית הכולל, שהתברר לה רק אחר-כך. ברשת טוענים מנגד שהמסגרות והעדשות היקרות (3,000 שקל למסגרת, 5,000 שקל לכל עדשה) "נבחרו במודע על-ידי צרכנית בעלת טעם יקר", טענה שהלקוחה מכחישה.

מנויים להגרלות והימורים

מנויים פרטיים להשתתפות בהגרלות של מפעל הפיס או של המועצה להסדר ההימורים בספורט הם מוצר נוסף שעל-פי הטענה נמכר תדירות לקשישים, תוך הבטחות שיזכו בסכומים גבוהים מידי חודש. מהתלונות המצטברות במועצה לצרכנות עולה חשש להטעיה בנוגע לזהות העוסק - כשלא ברור שמדובר בגוף פרטי ולא מפוקח, ולא נשלח לצרכנים טופס גילוי כנדרש בחוק הגנת הצרכן. עוד עולה מהתלונות חשש להטעיה בנוגע למחיר המנוי, תקופת המנוי, התנאים לסיום ההתקשרות - לעתים הצרכן מתקשר לתקופת של חודש, אך בפועל הוא מחויב לשישה חודשים. צרכנים שביקשו להתנתק מהמנוי נדרשו לשלם קנס יציאה המשקף את מלוא דמי המנוי לכל תקופת ההתקשרות, והמנוי אף מחודש אוטומטית פעמים רבות.

בן 74 שוכנע לרכוש מנוי להגרלות לא קיימות

"אבי, בן 74, נענה לאחר שכנועים והטרדות טלפוניות רבות למנוי חודשי של הגרלות. מאז הוא משלם מאות שקלים בחודש להגרלה שאין בכלל תיעוד לקיומה. לאחר שנואשנו מליצור עמם קשר להפסקת המנוי ביטלנו את החיוב בכרטיס האשראי, ומאז מתקשרים מהחברה כמה פעמים ביום לאיים על אבי בתביעה". המקרה מטופל במועצה לצרכנות ועדיין לא הגיע לסיומו.

המועצה לצרכנות ממליצה: איך לא ליפול בפח

1. אין כניסה:

הימנעו מהכנסתם של משווקים לא מוזמנים הביתה - ומביצוע עסקה עמם.

2. לא מוסרים פרטים:

הימנעו ממסירת אמצעי תשלום בטלפון, לכל עוסק שאינו מוכר להם אישית.

3. לא לקנות טלפונית:

מומלץ לצמצם ביצוע עסקאות מכר מרחוק ככל שהצרכן מנוסה פחות ומורגל פחות מרכישה באמצעי זה.

4. מה כולל ההסכם?

בכל מצב, הסכימו לעסקה רק לאחר שבידכם הסכם מפורט הכולל את כל ההבטחות, התנאים וההגבלות עליהם הוסכם.

5. עדיף לוותר מלבטל:

כשיש ספק - אין ספק. אל תבצעו את העסקה. זכרו, הרבה יותר קל לטרוק טלפון מאשר לבטל עסקה בדיעבד.

6. היזהרו ממתחזים:

יש עוסקים המתחזים לגופים מוכרים על מנת לרכוש אמונכם - נציג משרד ממשלתי, חברת כרטיסי האשראי שלכם. אל תתנו אמון באמירות כאלה.

7. ודאו מי המטלפן:

אם התקשרו אליכם בהצעה עסקית, ובמקרה שהיא מעניינת אתכם - דרשו שהמציע יזדהה בפניכם ובקשו מספר טלפון. נתקו את השיחה ובצעו את שיחת הטלפון בעצמכם.

8. אל תחתמו לבד:

בכל עסקה שתפו בן משפחה ובקשו עזרתו ובחינת מסמכי השיווק או העסקה.

9. אל תתביישו לבטל:

אין מה להתבייש - נצלו זכותכם לבטל עסקה על-פי הדין אם היא מתבררת כמנוגדת לרצונכם או להסכמה.

10. אל תהססו להתנגד:

ככל שלוחצים אתכם יותר, ככל שאתם חשים שאינכם מרוצים מהעסקה, כך אתם צריכים להתנגד יותר.

למשל, אל תבצעו עסקה בשום אופן עם סוכן המגיע לבית ומסרב לבקשתכם כי יעזוב. מי שאינו מכבד את רצונכם, לא רוצה בטובתכם.

עוד כתבות

מייסדי Moonshot - מימין: פרד סימון, הילה חדד חמלניק, שחר בהירי. / צילום: Moonshot

הסטארט-אפ של מנכ"לית משרד המדע לשעבר: "מעליות" לחלל

משגר חלליות אלקטרו-מגנטי הבנוי בתצורה של מסילת רכבת המזדקרת לשמיים: זהו המוצר אותו מפתחת חברת הסטארט-אפ הישראלית Moonshot שהקימה הילה חדד-חמלניק, בעברה מנכ"לית משרד המדע, יחד עם פרד סימון, ממייסדי ג'ייפרוג, ושחר בהירי

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

אחרי הזינוק בבורסה: מיטב מכרה 5% מהמניות בחצי מיליארד שקל

לאחר שמניית מיטב זינקה בתוך שנה וחצי ב-650% והפכה לאחת מ-40 החברות הגדולות בבורסה עם שווי שוק של 9.5 מיליארד שקל, החברה מגייסת 500 מיליון שקל ממשקיעים בארץ ובחו"ל ● את הגיוס הוביל בנק ההשקעות ג'פריס

יפית גריאני / צילום: רמי זרנגר

המנכ"לית שתוביל את מכירת חברת כרטיסי האשראי כאל לבעלי שליטה חדשים

יפית גריאני, לשעבר בכירה בישראכרט ובדיסקונט, נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של הליך מכירה לבעלי שליטה חדשים ● היא נכנסת לתפקיד תחת מגבלות של חוסר ודאות רגולטורית ועם ציפייה ברורה: לשמור על ביצועים חזקים שיבטיחו את השווי המרבי בעסקה

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: יוסי כהן

רשות ני"ע נגד שיווק הקרנות ברשתות: פרסומי מנהלי קרנות ומשפיענים יוגבלו

בעמדת סגל שפרסמה היום הרשות היא מסדירה את האופן שבו מנהלי קרנות נאמנות, ומי שמקבלים מהם כסף, יוכלו לפרסם את הקרנות שלהם ברשתות החברתיות ● הכללים חלים גם על תגובות לפרסומים הנוגעים לקרנות תחת ניהולם

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: שלומי יוסף

יו"ר רשות ני"ע בביקורת על הבנקים: מקשים על חברות הפינטק להיכנס לשוק

לדברי יו"ר רשות ניירות ערך בכנס של בנק ישראל, "המערכת של שירותי תשלום יושבת על כמה רגולטורים וגם על מערכת מורכבת בין חברות התשלומים למערכת הבנקאית שמספקת להם שירותים" ● עוד הוסיף כי "נעשים הרבה מאמצים, אבל צריך להגיד ביושר, זה לא עובד נכון לעכשיו והמצב לא טוב"

שיגור טיל חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

חץ 3 תהפוך השבוע למבצעית בגרמניה, ובשוק מדברים על גל ההזמנות שבדרך

מערכת ההגנה האווירית חץ 3 של התעשייה האווירית תחל לפעול באופן חלקי כבר השבוע בברלין ותספק לגרמניה הגנה מול טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה ● "באירופה יש צורך אקוטי במערכות כאלו", אומרים בתעשיות המקומיות ● אילו עוד עסקאות בדרך?

יפית גריאני / צילום: כדיה לוי

דירקטוריון כאל בחר: יפית גריאני מונתה למנכ"לית

לגריאני צפויים לא מעט אתגרים בניהול חברת כרטיסי האשראי, ובראשם הליך המכירה של מניות החברה שצפוי להימשך עוד חודשים ארוכים ● גריאני שימשה בעבר הלא רחוק  כמשנה למנכ"לית ישראכרט

פרויקט ''אינדיאנה צפון'' של חברת דוראל / צילום: באדיבות דוראל

חברת האנרגיה הבטיחה להפוך פחות מ־100 מיליון דולר ל־850. היא תצליח?

דוחות דוראל הזניקו את המניה, שהשלימה עלייה של כ־140% בשנה ● צמד הבעלים כמעט והפך למיליארדרים על הנייר ● האם הפרויקטים בארה"ב יממשו את תחזית הרווח השאפתנית?

אהרון סנקרי / צילום: פרטי

"הייתי בן 21 וחשבתי שאני מרוויח בענק": כך איבד משקיע צעיר את הכסף בפרויקט בחו"ל

אהרון סנקרי הוא רק אחד ממאות משקיעים שטוענים כי הולכו שולל בפרשת בראשית־סיגנצ'ר, שבה גויסו לכאורה כ־44 מיליון שקל במרמה ● מה אפשר ללמוד מסיפורו על זהירות בהשקעות בכלל ובחו"ל בפרט

הקרקע באזור התעשייה קריית אריה / צילום: יח''צ

בית המשפט: לא יוטלו היטלי השבחה בגין תוכנית קריית אריה

בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את ערר עיריית פתח תקווה והיועצת המשפטית לממשלה, וקבע כי תוכנית המתאר של אזור התעשייה קריית אריה אינה מקנה זכויות בנייה קונקרטיות ולכן אינה יוצרת אירוע מס

הדיון בוועדת הכנסת על הקמת ועדה מיוחדת לחוק השידורים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכנסת הצביעה: תוקם ועדה "עוקפת ביטן" לעניין חוק השידורים של קרעי

ועדת הכנסת אישרה היום להקים ועדה מיוחדת שתדון בחוק השידורים שהגיש שר התקשורת שלמה קרעי ● יועמ"שית הכנסת טענה כי הסמכות לדון בחוק היא של ועדת הכלכלה, ויו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן טען כי הממשלה לוקחת סמכויות מהכנסת - אך למרות זאת הקמת הוועדה המיוחדת אושרה

רצועת עזה מוצפת באייפון הכי חדש, והתושבים חושדים בישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: רוסיה רוצה להחזיר את ההשפעה שלה על סוריה, חיזבאללה וישראל עלולות להילחם שוב, ורצועת עזה מוצפת במכשירי אייפון חדשים ● כותרות העיתונים בעולם

רובי ריבלין / איור: גיל ג'יבלי

פונה לביטקוין: הסיבוב הכואב של רובי ריבלין באלקטריאון נגמר

כארבע שנים אחרי שמונה לנשיא אלקטריאון, דרכיהן של חברת הטכנולוגיה ונשיא המדינה לשעבר נפרדות ● לאחרונה דווח על מינויו של ריבלין לנשיא חברת המטבעות הדיגיטליים ביטקור, המקדמת מהלך לרישום מניותיה בבורסה המקומית

שיפור דירוג אשראי בתשלום / צילום: Shutterstock

קיבלתם הצעה לשפר את דירוג האשראי? זו עלולה להיות מלכודת מסוכנת

פרצה במודל דירוג האשראי של חברת D&B מתדלקת תופעה מטרידה: גופים פרטיים מבטיחים שיפור דירוג בתשלום - אך בפועל מוחקים נתונים חיוביים ושליליים ומותירים את הלקוח בסיכון לקבלת הלוואות ● חוק ההסדרים כולל הצעה להתמודד עם הבעיה דרך תקופת צינון

יו''ר קרן הריט מגוריט, ארז רוזנבוך / צילום: איל יצהר

רוצה להתחרות בשכ"ד: מגוריט תחלק דיבידנד כל חודש החל משנה הבאה

קרן הריט למגורים תחל לחלק מהשנה הבאה לבעלי המניות דיבידנד מדי חודש, במטרה להציע אלטרנטיבה להשקעה בדירה ● הקרן צופה כי תחלק בעוד כשלוש שנים סכום של כ-86 מיליון שקל בשנה

מה מסתתר במבול תשקיפי הנדל''ן בבורסה בת''א / איור: גיל ג'יבלי

6 חברות נדל"ן הגישו תשקיף באותו סוף שבוע, ויש להן מכנה משותף אחד

בסוף שבוע אחד, 6 חברות נדל"ן חדשות פרסמו תשקיף לקראת הנפקת מניות או אג"ח ● לכולן יש מכנה משותף: גירעון בהון החוזר, שמלמד על צורך גובר בנזילות ● מהלכי ההנפקה מקודמים ימים ספורים אחרי הורדת הריבית של בנק ישראל ● גלובס צלל לתשקיפים ומביא את התוצאות והסיבות להנפקות החדשות של ת"א

ראש הממשלה בנימין נתניהו ועו''ד עמית חדד / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

הימנעות מהודאה ותקדים שנוי במחלוקת: מה צפוי כעת עם בקשת החנינה של רה"מ

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לנשיא המדינה, שבה קרא לחון אותו בשם "האינטרס הציבורי", מבלי להודות באישומים ● השלב הבא הוא קבלת עמדת מחלקת החנינות במשרד המשפטים, שאחריה הכדור יעבור להרצוג ● וגם: הקשר לתקדים קו 300 ומה יעשה בג"ץ

ראש הממשלה ג'ורג'ה מלוני / צילום: ap, Phil Noble

2,452 טון זהב עלולים להצית עימות חדש שיטלטל את כלכלת איטליה

תיקון חוק חדש באיטליה מבהיר כי זהב המדינה שייך לעם, ומעורר חשש שהממשלה תנסה להשתלט על העתודות ולפגוע בעצמאות הבנק המרכזי ● המהלך מעורר דאגה גם באיחוד האירופי: לאיטליה יש עתודות זהב בשווי 280 מיליארד אירו, שהן חלק מהגיבוי למטבע המשותף

מאיה ורטהיימר בקמפיין יד2 / צילום: יחצ

עסקת ענק: קרן אייפקס רוכשת את אתר יד2 בכמיליארד דולר

קרן אייפקס רוכשת את אתר יד2 מידי קרן KKR בכ-950 מיליון דולר, לאחר שניצחה במכרז וגברה על קרנות ההשקעה הפרטיות בלקסטון ו-cvc

תל אביב / צילום: נוי מאיה

בעלי דירות נגד עיריית ת"א: מפריזה בדרישות לשיפוץ חזית אחידה

בעתירה שהוגשה לעליון  נטען כי עיריית ת"א מפרשת בצורה שגויה את חוק העזר העירוני - מכוחו היא יכולה לדרוש מבעלי דירות לשפץ את חזיתות המבנים לאחידות ● דרישה זו לפי הטענה מעלה באופן משמעותי את עלויות השיפוצים ● להערכת חברת המועצה שולה קשת, העלות הכוללת של יישום עקרון ההאחדה תגיע ל-1.6 מיליארד שקל בשנה