מועצת מקרקעי ישראל אישרה אמש (ד') פה אחד שורה של החלטות חשובות במגזר החקלאי. בין ההחלטות שאישרה המועצה ניתן למצוא את אחד השינויים המהותיים ביותר שהתקבלו בשנים האחרונות הקובע כי בעלי נחלה במושבי עובדים ובכפרים שיתופיים יוכלו להחזיק בחוזה חכירה אישי על חלקת המגורים. חוזה זה יגיע ל-4 תקופות של 49 שנים.
כיום נחתם חוזה מתחדש עם האגודה לשלוש שנים כך שבעל השטח נחשב רק "בר רשות". בשנת 1998 התקבלה החלטת מועצה לפיה ייחתמו חוזי חכירה לדורות במושבי עובדים ובכפרים שיתופיים לתקופה כוללת של 196 שנים כאשר חלקות א' של הנחלה מוחכרות בחוזה אישי לבעל הנחלה. בעקבות מו"מ עם תנועות המושבים גובש נוסח חוזה חכירה. בפני המועצה הועלו עקרונות החוזה. לאור ההחלטה החדשה , ניתן יהיה לחתום על חוזי חכירה עם עשרות אלפי בעלי נחלות, בהתקיים התנאים שנקבעו.
עוד החלטה משמעותית הנוגעת למגזר החקלאי מאפשרת לראשונה לבעלי הנחלות לעשות שימוש שאינו חקלאי בשטח. מדובר בעיסוקים כגון גידול בעלי חיים, עיבוד ראשוני של תוצרת חקלאית ופעילות תיירותית חינוכית. במשרד החקלאות בירכו על ההחלטה החדשה ומסרו כי ההחלטה מאמצת את תכנית משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ומהווה מענה לשימושים משלימים לחקלאות בכל ענפיה.
במשרד פירטו את השימושים המותרים: "על פי ההחלטה, פעילות חקלאית תחשב גם בתחומים הבאים: שימושים נלווים לגידול בעלי חיים, כדוגמת גידול בעלי חיים למטרות טיפוליות רפואיות, לימודיות וחינוכיות, למטרות ספורט (מרוצים, רכיבת אומנותית ועוד). עיבוד תוצרת חקלאית יתאפשר במבנים חקלאיים על פי המלצת משרד החקלאות ופיתוח הכפר, כדוגמת: מבנים ומתקנים המשמשים לטיפול ועיבוד תוצרת חקלאית - יקב, בית בד, מחלבה, מגבנה, שמנים ארומטיים ועוד".
במשרד פירטו גם לגבי שימושי החקלאות התיירותית: "מדובר בפעילות חקלאית לכל דבר אשר נלווה אליה היצע תיירותי, כדוגמת גידול פירות אקזוטיים, שיתוף המבקרים בקטיף פרי או פרחים, צפייה בהליכי עיבוד התוצרת החקלאית, לימוד והתנסות בגידול בעלי חיים. בכל הפעילויות הללו תותר גם מכירת תוצרת המקום, מן היצרן לצרכן".
במקביל, אושר הסדר ביניים עם קיבוצים שקיבלו בעבר החלטה על שיוך דירות (החלטת מועצה 751) וטרם החלו בשיוך בפועל. המועצה תאפשר לקיבוץ פרק זמן של כ-24 חודשים לקבל החלטה האם להמשיך בתהליך השיוך, להצטרף להסדר נוסף, ככל שיהיה, או לבטל את החלטת השיוך. ולהמשיך ולקלוט חברים חדשים ולהקים יח"ד נוספות בשטח חלקת המגורים.
יו"ר מועצת מקרקעי ישראל השר אורי אריאל אמר: "רשות מקרקעי ישראל והמועצה הנוכחית הוכיחו שניתן לסיים בהסכמה מחלוקות היסטוריות, לטובת הציבור. לאחר שבמשך שנים רבות שרר חוסר אמון בין התנועה ההתיישבותית ורשות מקרקעי ישראל אני שמח שהצלחנו לגשר על הפערים ולפתוח דף חדש ביחסים אלו. ההחלטות שיגיעו לאישור מביאות בפעם הראשונה ביטחון לחקלאים ולמתיישבים כשבנוסף יאפשרו לחקלאים להתפרנס בכבוד תוך עידוד היזמות הכפרית. ההחלטות הללו יאפשרו לכל מתיישב לדעת סוף סוף את זכויותיו וחובותיו ואני שמח שהתנועה ההתיישבותית היא הקטר לפיתרון בעיית הדיור בארץ באמצעות מתן פתרונות דיור לאלפי משפחות הן במרכז הארץ והן בפריפריה".
מנהל רשות מקרקעי ישראל בנצי ליברמן: "הרפורמה ברשות מתקדמת ומאפשרת יותר שיווקים ופתרון בעיות סבוכות שהכבידו על היחסים בין הרשות לבין הציבור. ההחלטות הנוגעות לסוגיית הקרקעות במגזר החקלאי הן מהלך היסטורי שיכול היה להתרקם ולהתגבש רק בגלל המצרף הייחודי של האנשים שישבו בשולחנות המתאימים. הדחיפה של השר אורי אריאל שהוא במקור קיבוצניק מעמק בית שאן, הכבוד וההערכה הרבים שאני רוחש להתיישבות באשר היא כמעשה ציוני וחברתי מן המעלה הראשונה יחד עם ההכרה שאני מחויב בשימור האינטרס הציבורי ובעשיית סדר ופישוט הליכים ושחרור קרקעות הם אלה שהניעו ואפשרו את השגת ההחלטות הדרמטיות".
רמי כהן, מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר אמר בעקבות אישור ההחלטות: "מדובר בהחלטה היסטורית אשר תתרום לחיזוק המשק המשפחתי וההתיישבות כולה. אני מודה לרשות מקרקעי ישראל שסייעה לנו לעשות את השינוי ההיסטורי והמתבקש".
רותי פרום-אריכא, סגנית מנהל הרשות לתכנון במשרד החקלאות ופיתוח הכפר הוסיפה: "פיתוח ענפים משלימים לבעלי הנחלות, יאפשר את גיוון התעסוקה במרחב הכפרי ויתרום לחיזוק הישובים החקלאיים, תוך שמירה על האופי החקלאי והכפרי שלהם".
עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל תנועת האיחוד החקלאי התייחס להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ואמר: "אנו מברכים על כך שיו"ר מועצת מקרקעי ישראל, השר אורי אריאל ומנכ"ל רמ"י בנצי ליברמן מקדמים נושאים קריטיים שהוזנחו שנים רבות וכעת מקבלים התייחסות. הגיעה העת שמדינת ישראל תתייחס ביתר כובד ראש למרחב הכפרי שמאז שנות ה-80 "זכה" להחלטות מפלות לעומת מגזרים אחרים. בנוגע להחלטה הנוגעת לחוזה חכירה אישי, מדובר בזכות אלמנטרית שנמנעה מאיתנו משך שנים רבות בהחלטות של המדינה. זכות זו תאפשר להוון סוף סוף את זכויות המגורים בנחלה, דבר שנמנע רק מבעלי הזכויות בנחלות וגרם להם במשך השנים נזקים כלכליים אדירים בשל האפליה. באותו הזמן, חשוב לדעת כי המינהל, נכון להיום, לא ערוך ליישום החלטות אלה בשל מחסור בכוח אדם וכי מצופה ממשרד האוצר לתקצב את כוח האדם הנדרש לשם כך ולו בגלל העובדה שהיוון זכויות יזכה את קופת המדינה בכספים רבים".
קוכמן הוסיף ואמר: " התייחסות מדינת ישראל למרחב הכפרי מפגרת בהרבה אחר העולם המערבי ויש עוד הרבה מה לעשות בנושא המרחב הכפרי על מנת לצמצם את נקודות החיכוך ואת הבירוקרטיה שבין החקלאים למדינה.
"חשוב שהמדינה תראה במרחב הכפרי נכס אסטרטגי- כלכלי, סביבתי וחברתי. מתן האפשרות לחקלאים ולמתיישבים להתפרנס בכבוד מעמל כפיהם הוא אינטרס לאומי שהחברה הישראלית כולה תצא נשכרת ממנו הן מבחינת שמירת הסביבה, פיתוח תיירות, פיתוח כלכלה מקומית ותעסוקה ועוד".