גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חגיגת הפנסיה בב"י: 500 עובדים עם יותר מ-20 א' ש' בחודש

לשפשף את העיניים ולא להאמין: סך התחייבויות המדינה לפנסיה תקציבית מוערך ב-668 מיליארד שקל; 20-26 מיליארד שקל בשנה עד שנת 2048 ■ מדריך ומחשבון פנסיה

כ-500 מעובדי בנק ישראל, גמלאים וגם עובדים פעילים, מקבלים ויקבלו פנסיה תקציבית של יותר מ-20 אלף שקל בחודש - כך עולה מנתונים שסיפק בנק ישראל בעקבות פנייה של "גלובס" במסגרת חוק חופש המידע.

עוד עולה מהנתונים שמתוך 500 העובדים 185 מקבלים ויקבלו קצבת פנסיה תקציבית של יותר מ-30 אלף שקל ואילו 31 עובדים מקבלים פנסיה תקציבית חסרת תקדים של 40 אלף שקל ויותר. מדובר בפנסיות שעלותן למדינה מסתכמת לכל עובד בכ-7-10 מיליון שקל. על פי נתונים ש"גלובס" חשף בעבר, תקציב המדינה יממן לכ-1,000 עובדי בנק ישראל (318 עובדים פעילים ו-702 גמלאים) פנסיה תקציבית בעלות של כ-4 מיליארד שקל, ממוצע של כ-4 מיליון שקל לעובד.

בעקבות קבלת הנתונים מבנק ישראל, פנה היום "גלובס" למשרדי המשפטים, הביטחון והאוצר בדרישה לקבל לידיו נתונים דומים על הפנסיות התקציביות של עובדי מערכת הביטחון על כל יחידותיו (צה"ל, שב"כ ומוסד), מערכת המשפט והאוניברסיטאות, כדי שהציבור ייחשף לעיוות שיצרה הפנסיה התקציבית. עד כה, המדינה מתעקשת שלא לטפל בעיוות הזה, בין היתר באמצעות "תספורת" למקבלי פנסיה תקציבית של יותר מ-20 אלף שקל בחודש.

עול כבד על התקציב

כזכור, הפנסיה התקציבית של עובדי המדינה ומערכת הביטחון עברה מן העולם באופן סופי במהלך 2002. מאז עברה המדינה לפנסיה צוברת, אבל מי שנכנס לשירות המדינה לפני 2002 זכה להגנה יוצאת דופן. בניגוד לפנסיה צוברת, העובדים אינם מפרישים דבר לחיסכון, והחיסכון הפנסיוני כל כולו נופל על המעביד, כלומר מדינת ישראל, ובפועל - משלם המסים הישראלי.

בעוד הפנסיה של עובד-חוסך "רגיל" מורכבת מממוצע השכר שלו לאורך שנים וכוללת כמובן גם דמי ניהול נדיבים למנהלי החיסכון הפנסיוני, הפנסיה של המיוחסים - אלה שזכו לפנסיה תקציבית - צבירה של 2% מהמשכורת לכל שנת עבודה - נקבעת על בסיס השכר האחרון של העובד בחודשים האחרונים טרם פרישתו (בין אם הגיע לגיל פרישה רשמי ובין אם יצא לפרישה מוקדמת) ללא דמי ניהול כלל. אופן חישוב הפנסיה הזה מסביר תופעה שנפוצה מאוד במשרדים הממשלתיים הנהוגה בהם פנסיה תקציבית - הוספת דרגה או שתיים ועוד תוספות שונות ומשונות המוכרות לצורכי קביעת הגמלה ומוענקות בדרך פלא לאלה המתקרבים למועד פרישתם מהשירות הציבורי.

מעבר לכך, רוב העובדים הבכירים בשירות המדינה המקבלים פנסיה תקציבית שמנה ממשיכים לעבוד אחרי גיל הפרישה, בין היתר בתפקידי ייעוץ למשרדי הממשלה שבהם כיהנו בעבר. עם זאת, חייבים להיות הוגנים: חלק די גדול מהעובדים, במיוחד עובדי הוראה, קיבלו פנסיה תקציבית נמוכה משום ששכרם הבסיסי נמוך והם אינם מתקרבים כלל לממוצעים.

עובדי המגזר הציבורי לפני שנת 2002, אלו שעבדו 35 שנה בשירות המדינה (לא כולל צבא, משטרה ויחידות מיוחדות שעובדיהם יכולים לצאת לפנסיה בגיל צעיר יותר), משיגים פנסיה השווה ל-70% מהשכר האחרון (מה שמכונה בעגה הפנסיונית "יחס התחלופה"), בעוד שרוב השכירים במשק משיגים יחס תחלופה של 50% במקרה הטוב, ו-40% או 30% ואף פחות במקרים הנפוצים יותר - דבר המשאיר אותם עם פנסיה מצומקת מאוד בעת הפרישה.

סך התחייבויות המדינה לפנסיה תקציבית, המועמסות על התקציב מדי שנה, מוערכת בסכום אדיר של כ-668 מיליארד שקל, והן יתפרסו עד 2100, אם כי בסכומים זניחים לקראת השנים האחרונות. בשנת 2013, למשל, תקציב המדינה מימן התחייבות לפנסיה תקציבית בהיקף של כ-18.6 מיליארד שקל. היא תעלה בהדרגה מדי שנה, תגיע לשיא של כ-26 מיליארד שקל ב-2030 ואז תרד.

עם זאת, חייבים להדגיש: מהשנה הנוכחית ועד 2048 (יותר מ-30 שנה) תקציב המדינה יממן פנסיות תקציביות בהיקף של כ-20-26 מיליארד שקל מדי שנה. זהו עול כבד, שבא ללא ספק על חשבון תקציבים חברתיים. ההתחייבות האדירה הזאת מתפלגת באופן הבא: כ-44% לעובדי מערכת הביטחון (גמלאים ופעילים), 55% לעובדי המדינה וגמלאיה ו-1% להתחייבויות אחרות.

תופעה ושמה יועצים חיצוניים

במקביל לנתוני הפנסיה התקציבית דרש "גלובס" מבנק ישראל נתונים גם על התשלומים ליועצים החיצוניים בחמש השנים האחרונות ונתונים מפורטים על תקציב שיפוץ בנק ישראל שאמור להגיע לכ-177 מיליון שקל. לגבי תקציב השיפוץ השיבו בבנק ישראל שהתקציב מצוי עתה בהליכי תכנון ואישור במסגרת הכנת תקציב הבנק לשנת 2014 ו"על מנת למנוע מסירת מידע שאינו סופי ועל מנת להבטיח כי הליך קביעת התקציב ייעשה באופן מושכל וחופשי, איננו מוצאים לנכון, בשלב זה, להעביר מידע בנושא".

בנוגע לרשימת היועצים החיצוניים העביר הבנק המרכזי רשימה חלקית בלבד (הקוראים מוזמנים להציץ בטבלה המצורפת ולהתרשם כמה כסף ציבורי מוציא הבנק המרכזי על תשלום לספקים חיצוניים) בטענה כי "המידע (שלא סופק) כולל מידע אשר בגילויו יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה או הציבור; מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות ומידע אשר גילוי עלול לשבש את התפקוד התקין של בנק ישראל, ובכלל זאת בהתקשרויות עם ספקים ומידע הנוגע לעניינים מסחריים הקשורים לעסקיו של אדם שגילויו עלול לפגוע באינטרס מסחרי".

מהרשימה החלקית בולט תשלום חריג של כ-27 אלף שקל בחודש לזמיר דחב"ש, יועץ התקשורת הפרטי של סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל לשעבר, ובסך הכול יותר מ-1.6 מיליון שקל על פני חמש שנים (בעבר פורסם שדחב"ש קיבל שכר של כ-23 אלף שקל בחודש). כזכור, מבקר המדינה מתח ביקורת על ההתקשרות של בנק ישראל עם דחב"ש (ראו מסגרת). יש לציין שבזמן ההתקשרות עם דחב"ש הועסק בבנק דובר רשמי מטעם הבנק - ד"ר יוסי סעדון.

עוד בולטים ברשימה שורה של אנשים שסיפקו כנראה ייעוץ כלכלי או משפטי, כמו פרופ' ניסן לווייתן, פרופ' ערן ישיב, שלמה מעוז ומשרד עו"ד פיינברג שמתמחה בדיני עבודה שייעץ לבנק בסכומים נדיבים.

רשימת היועצים החיצוניים בבנק ישראל משקפת תופעה נרחבת במשרדים הממשלתיים: לא די להם במנגנונים הממשלתיים ובעובדי המגזר הציבורי; הם מעדיפים לעתים לעבוד עם ספקים חיצוניים בחוסר שקיפות, חוסר בקרה וגרוע מכול - כפל תפקידים מיותר.

חגיגת היועצים החיצוניים בבנק ישראל

הפנסיה התקציבית בבנק ישראל



שני רגולטורים, לקוחות פרטיים ויועץ אחד: הביקורת על העסקת זמיר דחב"ש

תופעת היועצים החיצוניים והבעייתיות של העסקתם לא נעלמה מעיניו של מבקר המדינה. לפני כשנה וחצי פרסם מבקר המדינה יוסף שפירא דוח החושף טפח מהכשלים במשרדיהם של רגולטורים המנווטים את המשק הישראלי - בנק ישראל והרשות לניירות ערך - הנוגעים לניגודי עניינים וליקויים בהעסקת יועצים חיצוניים.

"הביקורת העלתה ליקויים בתהליכי ההתקשרות של הבנק והרשות עם יועצים", כתב המבקר בדוח השנתי לשנת 2011, שפורסם במאי אשתקד, וציין ש"חוק חובת המכרזים והתקנות שהותקנו מכוחו מורים כי דרך המלך להתקשרות של גוף ציבורי עם יועצים חיצוניים היא באמצעות הליך תחרותי כדין, ומתן פטור מכך הוא המקרה החריג; ואולם, נראה שהבנק והרשות עשו שימוש יתר במתן הפטורים".

מבקר המדינה קבע שברשות ניירות ערך ויתרו ביד קלה מדי על חובת המכרזים: כמחצית מ-80 ההתקשרויות למתן ייעוץ לרשות בשנים שנבדקו (2008-2011) נעשו ללא מכרז, בנימוק שהן נועדו לביצוע עבודה הדורשת יחסי אמון מיוחדים. באשר לבנק ישראל, המבקר קבע שהוא עשה שימוש רב בהגדרת יועצים "ספק יחיד" (כרבע מ-90 ההתקשרויות של הבנק בשנים 2008-2011), ומנע הליך תחרותי ושוויוני גם כשלא הייתה סיבה מוצדקת לכך.

ואולם, הביקורת החריפה ביותר בדוח התייחסה למקרה ספציפי - העסקתו של יועץ התקשורת זמיר דחב"ש. במשך שנתיים, בין 2009 ל-2011, שימש דחב"ש יועץ חיצוני גם לרשות ניירות ערך וגם לבנק ישראל, ובמקביל הוא נתן שירותים לגופים במשק שנמצאים בפיקוחם. "נמצא שהרשות והבנק הסתייעו בשנים 2009-2011 באותו יועץ חיצוני לנושאי תקשורת ואסטרטגיה לטיפול בנושאים שונים העולים לסדר היום הציבורי ואשר יש להם עניין לקדם אותם", ציין המבקר וקבע: "מצב שבו הרשות והבנק - שני גופים רגולטוריים - מעסיקים אותו יועץ עלול ליצור חשש לניגוד עניינים מאחר שמטרותיהם לא תמיד עולות בקנה אחד".

לרשות ניירות ערך ולבנק ישראל דובר פנימי המועסק על ידיהם, ומלבדו הם מסתייעים בשירותיו של יועץ חיצוני לנושאי תקשורת ואסטרטגיה. בנק ישראל שכר את שירותיו של דחב"ש בתחילת 2006. ההתקשרות עמו סווגה כפטורה ממכרז בנימוק של יחסי אמון מיוחדים, ושכר הטרחה שנקבע היה 23,350 שקל בחודש. בתחילת 2009 התקשרה גם הרשות לני"ע עם דחב"ש, ושוב ההתקשרות עמו סווגה כפטורה ממכרז בנימוק של יחסי אמון מיוחדים. שכר הטרחה שקיבל דחב"ש מהרשות עמד על 15,400 שקל בחודש.

"לדעת משרד מבקר המדינה, מצב שבו מועסק היועץ על ידי שני גופים שהם רגולטורים עלול ליצור חשש לניגוד עניינים, והיה על הבנק והרשות להסדירו באופן פורמלי ובכתב מאחר שלא תמיד מטרותיהם עולות בקנה אחד", כתב המבקר והוסיף: "כך למשל, חובת הגילוי הנאות של חברות ציבוריות שעליה אמונה הרשות עלולה לפגוע בעת מצבים קיצוניים ביציבות המערכת הבנקאית, שעליה אמון הבנק".

באשר לעובדה שהרשות והבנק שכרו את שירותיו של דחב"ש בשעה שבמקביל הוא סיפק שירותים לכמה גופים פרטיים המבוקרים על ידי הגופים הללו, כתב המבקר: "נסיבות שבהן הגוף המפקח והגוף המפוקח משתמשים בשירותיו של אותו היועץ יכולות ליצור פתח לזליגת מידע מהגוף המפקח למפוקח ולהעמיד את היועץ במצב של ניגוד עניינים אפשרי".

זמיר דחב

עוד כתבות

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

הדגם שחוגג חמש שנים על הכביש וממשיך להיות רלוונטי

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה