גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חגיגת הפנסיה בב"י: 500 עובדים עם יותר מ-20 א' ש' בחודש

לשפשף את העיניים ולא להאמין: סך התחייבויות המדינה לפנסיה תקציבית מוערך ב-668 מיליארד שקל; 20-26 מיליארד שקל בשנה עד שנת 2048 ■ מדריך ומחשבון פנסיה

כ-500 מעובדי בנק ישראל, גמלאים וגם עובדים פעילים, מקבלים ויקבלו פנסיה תקציבית של יותר מ-20 אלף שקל בחודש - כך עולה מנתונים שסיפק בנק ישראל בעקבות פנייה של "גלובס" במסגרת חוק חופש המידע.

עוד עולה מהנתונים שמתוך 500 העובדים 185 מקבלים ויקבלו קצבת פנסיה תקציבית של יותר מ-30 אלף שקל ואילו 31 עובדים מקבלים פנסיה תקציבית חסרת תקדים של 40 אלף שקל ויותר. מדובר בפנסיות שעלותן למדינה מסתכמת לכל עובד בכ-7-10 מיליון שקל. על פי נתונים ש"גלובס" חשף בעבר, תקציב המדינה יממן לכ-1,000 עובדי בנק ישראל (318 עובדים פעילים ו-702 גמלאים) פנסיה תקציבית בעלות של כ-4 מיליארד שקל, ממוצע של כ-4 מיליון שקל לעובד.

בעקבות קבלת הנתונים מבנק ישראל, פנה היום "גלובס" למשרדי המשפטים, הביטחון והאוצר בדרישה לקבל לידיו נתונים דומים על הפנסיות התקציביות של עובדי מערכת הביטחון על כל יחידותיו (צה"ל, שב"כ ומוסד), מערכת המשפט והאוניברסיטאות, כדי שהציבור ייחשף לעיוות שיצרה הפנסיה התקציבית. עד כה, המדינה מתעקשת שלא לטפל בעיוות הזה, בין היתר באמצעות "תספורת" למקבלי פנסיה תקציבית של יותר מ-20 אלף שקל בחודש.

עול כבד על התקציב

כזכור, הפנסיה התקציבית של עובדי המדינה ומערכת הביטחון עברה מן העולם באופן סופי במהלך 2002. מאז עברה המדינה לפנסיה צוברת, אבל מי שנכנס לשירות המדינה לפני 2002 זכה להגנה יוצאת דופן. בניגוד לפנסיה צוברת, העובדים אינם מפרישים דבר לחיסכון, והחיסכון הפנסיוני כל כולו נופל על המעביד, כלומר מדינת ישראל, ובפועל - משלם המסים הישראלי.

בעוד הפנסיה של עובד-חוסך "רגיל" מורכבת מממוצע השכר שלו לאורך שנים וכוללת כמובן גם דמי ניהול נדיבים למנהלי החיסכון הפנסיוני, הפנסיה של המיוחסים - אלה שזכו לפנסיה תקציבית - צבירה של 2% מהמשכורת לכל שנת עבודה - נקבעת על בסיס השכר האחרון של העובד בחודשים האחרונים טרם פרישתו (בין אם הגיע לגיל פרישה רשמי ובין אם יצא לפרישה מוקדמת) ללא דמי ניהול כלל. אופן חישוב הפנסיה הזה מסביר תופעה שנפוצה מאוד במשרדים הממשלתיים הנהוגה בהם פנסיה תקציבית - הוספת דרגה או שתיים ועוד תוספות שונות ומשונות המוכרות לצורכי קביעת הגמלה ומוענקות בדרך פלא לאלה המתקרבים למועד פרישתם מהשירות הציבורי.

מעבר לכך, רוב העובדים הבכירים בשירות המדינה המקבלים פנסיה תקציבית שמנה ממשיכים לעבוד אחרי גיל הפרישה, בין היתר בתפקידי ייעוץ למשרדי הממשלה שבהם כיהנו בעבר. עם זאת, חייבים להיות הוגנים: חלק די גדול מהעובדים, במיוחד עובדי הוראה, קיבלו פנסיה תקציבית נמוכה משום ששכרם הבסיסי נמוך והם אינם מתקרבים כלל לממוצעים.

עובדי המגזר הציבורי לפני שנת 2002, אלו שעבדו 35 שנה בשירות המדינה (לא כולל צבא, משטרה ויחידות מיוחדות שעובדיהם יכולים לצאת לפנסיה בגיל צעיר יותר), משיגים פנסיה השווה ל-70% מהשכר האחרון (מה שמכונה בעגה הפנסיונית "יחס התחלופה"), בעוד שרוב השכירים במשק משיגים יחס תחלופה של 50% במקרה הטוב, ו-40% או 30% ואף פחות במקרים הנפוצים יותר - דבר המשאיר אותם עם פנסיה מצומקת מאוד בעת הפרישה.

סך התחייבויות המדינה לפנסיה תקציבית, המועמסות על התקציב מדי שנה, מוערכת בסכום אדיר של כ-668 מיליארד שקל, והן יתפרסו עד 2100, אם כי בסכומים זניחים לקראת השנים האחרונות. בשנת 2013, למשל, תקציב המדינה מימן התחייבות לפנסיה תקציבית בהיקף של כ-18.6 מיליארד שקל. היא תעלה בהדרגה מדי שנה, תגיע לשיא של כ-26 מיליארד שקל ב-2030 ואז תרד.

עם זאת, חייבים להדגיש: מהשנה הנוכחית ועד 2048 (יותר מ-30 שנה) תקציב המדינה יממן פנסיות תקציביות בהיקף של כ-20-26 מיליארד שקל מדי שנה. זהו עול כבד, שבא ללא ספק על חשבון תקציבים חברתיים. ההתחייבות האדירה הזאת מתפלגת באופן הבא: כ-44% לעובדי מערכת הביטחון (גמלאים ופעילים), 55% לעובדי המדינה וגמלאיה ו-1% להתחייבויות אחרות.

תופעה ושמה יועצים חיצוניים

במקביל לנתוני הפנסיה התקציבית דרש "גלובס" מבנק ישראל נתונים גם על התשלומים ליועצים החיצוניים בחמש השנים האחרונות ונתונים מפורטים על תקציב שיפוץ בנק ישראל שאמור להגיע לכ-177 מיליון שקל. לגבי תקציב השיפוץ השיבו בבנק ישראל שהתקציב מצוי עתה בהליכי תכנון ואישור במסגרת הכנת תקציב הבנק לשנת 2014 ו"על מנת למנוע מסירת מידע שאינו סופי ועל מנת להבטיח כי הליך קביעת התקציב ייעשה באופן מושכל וחופשי, איננו מוצאים לנכון, בשלב זה, להעביר מידע בנושא".

בנוגע לרשימת היועצים החיצוניים העביר הבנק המרכזי רשימה חלקית בלבד (הקוראים מוזמנים להציץ בטבלה המצורפת ולהתרשם כמה כסף ציבורי מוציא הבנק המרכזי על תשלום לספקים חיצוניים) בטענה כי "המידע (שלא סופק) כולל מידע אשר בגילויו יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה או הציבור; מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות ומידע אשר גילוי עלול לשבש את התפקוד התקין של בנק ישראל, ובכלל זאת בהתקשרויות עם ספקים ומידע הנוגע לעניינים מסחריים הקשורים לעסקיו של אדם שגילויו עלול לפגוע באינטרס מסחרי".

מהרשימה החלקית בולט תשלום חריג של כ-27 אלף שקל בחודש לזמיר דחב"ש, יועץ התקשורת הפרטי של סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל לשעבר, ובסך הכול יותר מ-1.6 מיליון שקל על פני חמש שנים (בעבר פורסם שדחב"ש קיבל שכר של כ-23 אלף שקל בחודש). כזכור, מבקר המדינה מתח ביקורת על ההתקשרות של בנק ישראל עם דחב"ש (ראו מסגרת). יש לציין שבזמן ההתקשרות עם דחב"ש הועסק בבנק דובר רשמי מטעם הבנק - ד"ר יוסי סעדון.

עוד בולטים ברשימה שורה של אנשים שסיפקו כנראה ייעוץ כלכלי או משפטי, כמו פרופ' ניסן לווייתן, פרופ' ערן ישיב, שלמה מעוז ומשרד עו"ד פיינברג שמתמחה בדיני עבודה שייעץ לבנק בסכומים נדיבים.

רשימת היועצים החיצוניים בבנק ישראל משקפת תופעה נרחבת במשרדים הממשלתיים: לא די להם במנגנונים הממשלתיים ובעובדי המגזר הציבורי; הם מעדיפים לעתים לעבוד עם ספקים חיצוניים בחוסר שקיפות, חוסר בקרה וגרוע מכול - כפל תפקידים מיותר.

חגיגת היועצים החיצוניים בבנק ישראל

הפנסיה התקציבית בבנק ישראל



שני רגולטורים, לקוחות פרטיים ויועץ אחד: הביקורת על העסקת זמיר דחב"ש

תופעת היועצים החיצוניים והבעייתיות של העסקתם לא נעלמה מעיניו של מבקר המדינה. לפני כשנה וחצי פרסם מבקר המדינה יוסף שפירא דוח החושף טפח מהכשלים במשרדיהם של רגולטורים המנווטים את המשק הישראלי - בנק ישראל והרשות לניירות ערך - הנוגעים לניגודי עניינים וליקויים בהעסקת יועצים חיצוניים.

"הביקורת העלתה ליקויים בתהליכי ההתקשרות של הבנק והרשות עם יועצים", כתב המבקר בדוח השנתי לשנת 2011, שפורסם במאי אשתקד, וציין ש"חוק חובת המכרזים והתקנות שהותקנו מכוחו מורים כי דרך המלך להתקשרות של גוף ציבורי עם יועצים חיצוניים היא באמצעות הליך תחרותי כדין, ומתן פטור מכך הוא המקרה החריג; ואולם, נראה שהבנק והרשות עשו שימוש יתר במתן הפטורים".

מבקר המדינה קבע שברשות ניירות ערך ויתרו ביד קלה מדי על חובת המכרזים: כמחצית מ-80 ההתקשרויות למתן ייעוץ לרשות בשנים שנבדקו (2008-2011) נעשו ללא מכרז, בנימוק שהן נועדו לביצוע עבודה הדורשת יחסי אמון מיוחדים. באשר לבנק ישראל, המבקר קבע שהוא עשה שימוש רב בהגדרת יועצים "ספק יחיד" (כרבע מ-90 ההתקשרויות של הבנק בשנים 2008-2011), ומנע הליך תחרותי ושוויוני גם כשלא הייתה סיבה מוצדקת לכך.

ואולם, הביקורת החריפה ביותר בדוח התייחסה למקרה ספציפי - העסקתו של יועץ התקשורת זמיר דחב"ש. במשך שנתיים, בין 2009 ל-2011, שימש דחב"ש יועץ חיצוני גם לרשות ניירות ערך וגם לבנק ישראל, ובמקביל הוא נתן שירותים לגופים במשק שנמצאים בפיקוחם. "נמצא שהרשות והבנק הסתייעו בשנים 2009-2011 באותו יועץ חיצוני לנושאי תקשורת ואסטרטגיה לטיפול בנושאים שונים העולים לסדר היום הציבורי ואשר יש להם עניין לקדם אותם", ציין המבקר וקבע: "מצב שבו הרשות והבנק - שני גופים רגולטוריים - מעסיקים אותו יועץ עלול ליצור חשש לניגוד עניינים מאחר שמטרותיהם לא תמיד עולות בקנה אחד".

לרשות ניירות ערך ולבנק ישראל דובר פנימי המועסק על ידיהם, ומלבדו הם מסתייעים בשירותיו של יועץ חיצוני לנושאי תקשורת ואסטרטגיה. בנק ישראל שכר את שירותיו של דחב"ש בתחילת 2006. ההתקשרות עמו סווגה כפטורה ממכרז בנימוק של יחסי אמון מיוחדים, ושכר הטרחה שנקבע היה 23,350 שקל בחודש. בתחילת 2009 התקשרה גם הרשות לני"ע עם דחב"ש, ושוב ההתקשרות עמו סווגה כפטורה ממכרז בנימוק של יחסי אמון מיוחדים. שכר הטרחה שקיבל דחב"ש מהרשות עמד על 15,400 שקל בחודש.

"לדעת משרד מבקר המדינה, מצב שבו מועסק היועץ על ידי שני גופים שהם רגולטורים עלול ליצור חשש לניגוד עניינים, והיה על הבנק והרשות להסדירו באופן פורמלי ובכתב מאחר שלא תמיד מטרותיהם עולות בקנה אחד", כתב המבקר והוסיף: "כך למשל, חובת הגילוי הנאות של חברות ציבוריות שעליה אמונה הרשות עלולה לפגוע בעת מצבים קיצוניים ביציבות המערכת הבנקאית, שעליה אמון הבנק".

באשר לעובדה שהרשות והבנק שכרו את שירותיו של דחב"ש בשעה שבמקביל הוא סיפק שירותים לכמה גופים פרטיים המבוקרים על ידי הגופים הללו, כתב המבקר: "נסיבות שבהן הגוף המפקח והגוף המפוקח משתמשים בשירותיו של אותו היועץ יכולות ליצור פתח לזליגת מידע מהגוף המפקח למפוקח ולהעמיד את היועץ במצב של ניגוד עניינים אפשרי".

זמיר דחב

עוד כתבות

טראמפ וזלנסקי במאר־א־לאגו, השבוע / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ וזלנסקי: התקדמות במאמצים לסיים את מלחמת רוסיה־אוקראינה

בדברים שמסר לעיתונאים במאר־א־לאגו אמר זלנסקי כי הצדדים הגיעו להסכמות לגבי "90%" מתוך תוכנית שלום בת 20 סעיפים, בעוד טראמפ ציין כי סוגיית הערבויות הביטחוניות לאוקראינה נמצאת ב"התקדמות של כ־95%" - אך לא התחייב למעורבות לוגיסטית או צבאית ישירה מצד ארה"ב במקרה של מתקפה עתידית

ספינה של נאט''ו שטה באזור הארקטי / צילום: Shutterstock

החששות מעימותים בקוטב הצפוני עולים, וכלי המלחמה החדשים לא יעזרו

בקצה העולם הקפוא, במינוס 40 מעלות, שלדות אלומיניום מתנפצות, ונוזלים הידראוליים קופאים תוך 30 דקות ● גם הבינה המלאכותית חסרת תועלת בשל מחסור בתשתיות ● מציאות זו מאלצת את המעצמות לפתח טכנולוגיה ייעודית, שתשרוד את תנאי הקיצון של הקוטב הצפוני

המדינה שהפכה לספקית הביטחונית הגדולה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הודו הפכה לספקית הביטחונית הגדולה של ישראל, הפנטגון התקשה לפקח על השימוש הישראלי באמל"ח האמריקאי, וגם: ארה"ב מובכת מכך ששלב ב' בעזה לא מצליח להתקדם ● כותרות העיתונים בעולם

דיוויד גוקלר, מנכ''ל סנדיסק / צילום: ap, Don Feria

זינקה 600% בחודשים: המניה הכי טובה במדד S&P 500 השנה והקשר הישראלי

חברת אחסון המידע סנדיסק, שהקים וניהל בעבר אלי הררי, זינקה ב־614% והיא נסחרת בשווי של 36.6 מיליארד דולר ● החברה מעסיקה מאות עובדים בישראל, לאחר שרכשה כאן בעבר את מפתחת ה"דיסק און קי" ● בצמרת התשואות ב־S&P 500 - עוד 3 חברות מתחום אחסון המידע

ירושלים. המחלוקת על היטלי ההשבחה הגיעה לעליון / הדמיה: חברת עדן, החברה העירונית לפיתוח כלכלי

סיכום פסיקות השנה בנדל"ן: כללים חדשים בדירות נופש, פינוי־בינוי, מיסוי מקרקעין ודיני משפחה

השכרות Airbnb, מיסוי בהתחדשות עירונית, רישום זכויות ושיתוף נכסים בגירושים - הפסיקות שעיצבו את שוק הנדל"ן ב־2025

רכבים חשמליים / צילום: Shutterstock

פשרה של הרגע האחרון: מה יקרה למס על רכבים חשמליים מ-1 בינואר?

עפ"י הפשרה, גובה מס הקנייה יעלה מ-45% ל-48%, וזאת במקום ל-52% כפי שרצה האוצר בתחילה ● במקביל, הגובה המרבי של הטבת המס בשקלים התכווץ ב-8,000 שקל נוספים ויעמוד על 22 אלף שקל בלבד

קופת חולים מכבי / צילום: עינת לברון

פחות משבוע אחרי הידיעה בגלובס: מכרז הפרסום של קופ"ח מכבי מבוטל

בעקבות טענות בענף נגד המכרז על תקציב הפרסום של קופת חולים מכבי, הקופה מבטלת אותו ומודיעה כי תפרסם מכרז חדש ● השינויים הצפויים: תקופת הזכייה תקוצר, וכל התנאים החיצוניים - כגון זכיות בפרסים - יבוטלו ● ככל הידוע, היקף התקציב עומד על כ-25 מיליון שקל

אסי עזר ורותם סלע מנחי ''הכוכב הבא'' של קשת, ו''ווארט'' של רשת / צילום: צילומי מסך מאתרי קשת ורשת

העלאות המחירים מגיעות גם לטלוויזיה: המהלך של קשת ורשת

ערוצי הטלוויזיה קשת ורשת מעלים את מחירי המדיה למפרסמים ב-7%-10% בממוצע ● כ-450 בכירים מהמגזר עסקי ניסו להבין כיצד לסייע בהתמודדות עם הקיטוב בחברה הישראלית ● והיועץ הכלכלי של בנק הפועלים יעמוד בראש המכון החדש לחקר יזמות ● אירועים ומינויים

בחירות בהונגריה / עיצוב: אלישע נדב

בחירות בהונגריה: האיום שעשוי לשים קץ לעידן ויקטור אורבן

אחרי ארבע קדנציות, מנהיג הונגריה הבלתי מעורער ניצב בפני סכנה ממשית לכיסאו ● מועמד האופוזיציה פטר מגיאר, שמבטיח מאבק בשחיתות וביוקר המחיה, מוביל בסקרים ● הבחירות באפריל עשויות להנחיל מפלה לימין החדש באירופה, אך ויקטור אורבן טרם שלף את הקלף החזק - הקשר ההדוק לבית הלבן ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

היקף המשכנתאות עלה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

תושבי החוץ לא חזרו בהמוניהם לשוק, אך המשכנתאות שלהם זינקו

היתרה על המשכנתאות עלתה ב־195 מיליון שקל מתחילת 2025 - כך עולה מנתוני בנק ישראל ● בין הסיבות לעלייה: רכישות נדל"ן יוקרתיות בפרויקטים בנתניה ובירושלים ● עם זאת, נראה כי ההיקף הכולל עדיין קטן ביחס לשוק הישראלי

שלומי אלברג ואסף בנאי / צילומים: ענבל מרמרי

תחום סוכנויות הביטוח לוהט, והשווי מזנק: פרופיט במו"מ למכירת חלק מהמניות

הגאות בשוק ההון והגידול בהיקפי הנכסי מייצרים ערך רב לסוכני הביטוח ● לאחר שהפניקס סוכנויות קיבלה תג מחיר של 4.4 מיליארד שקל, כעת פרופיט, החברה העצמאית הגדולה בענף, זוכה לתג שווי של עד 650 מיליון שקל - פי 4 מבעסקה בה נרכשה ב־2021

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

היועמ"שית לבג"ץ: להוציא צו ביניים שיקפיא את החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל

בהרב-מיארה פרסמה את התגובה לבקשה לצו ביניים בנושא, ואמרה כי החלטת הממשלה על סגירת גלי צה"ל "רצופת פגמים" ● היועמ"שית טענה כי על בג"ץ למנוע כל מהלך בעניין עד להכרעה בעתירות, והבהירה: "הנזק שייגרם הוא משמעותי ובלתי הפיך"

הקמפוס החדש שיוקם לסמינר הקיבוצים / הדמיה: מורן פלמוני אדריכלים, קימל אשכולות אדריכלים

קמפוס חדש לצד מגדלי מגורים: פרויקט "סמינר הקיבוצים" יוצא לדרך

חתימה על הסכם ליווי בסך 1.7 מיליארד שקל שמה קץ למחלוקות של עשרות שנים ומוציאה לדרך את הפרויקט המורכב בצפון ת"א ● התוכנית כוללת קמפוס חדש ונגיש ושלושה מגדלי מגורים

מושגים לאזרחות מיודעת. עודפי תקציב / צילום: Shutterstock

הממשלה מצאה שימוש לעודפי התקציב. מה זה אומר?

הממשלה מצאה ייעוד לעודפי התקציב. מה הם, ועם מה אסור לבלבל אותם? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים 

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

תחנת כוח של אגד וקיסטון בירושלים הוסמכה בוועדה לתשתיות לאומיות

הות"ל הסמיכה את תחנת הכוח "עטרות" של אגד פרופרטיז שבשליטת קרן קיסטון, בהספק של כ־900 מגה־וואט, שתוקם בצפון ירושלים ● תחנת הכוח נועדה לתת מענה לביקוש ההולך וגובר לחשמל בירושלים - על רקע גידול האוכלוסייה, פיתוח שכונות חדשות והרחבת אזורי התעסוקה

כסף בקיר. עם אלרם רג׳ואן / צילום: פרטי

"הייתי צריך הון עצמי של 177 אלף שקל": הוא רק בן 27, וכבר סגר שבע עסקאות נדל"ן

אלרם רג'ואן רק בן 27 וכבר אחרי 7 עסקאות נדל"ן ● מה שהתחיל ברכישה מוצלחת של דירה להשקעה בפתח תקווה, הפך למסע בלתי פוסק אחרי עוד ועוד אפיקי השקעה משתלמים - וצבירת שלל תובנות מהשטח ● וכן, יש גם את העסקה הלא מוצלחת בערד

בניין הביטוח הלאומי בירושלים / צילום: Shutterstock

כמה כסף יקבל הזוכה במכרז לבניית בניין ביטוח לאומי בירושלים

החשכ"ל פרסם מכרז לקבלת הצעות למימון חלקי, לתכנון, להקמה ולתחזוקה לתקופה כוללת של כ־25 שנה עבור מבנה הנהלת הביטוח הלאומי וסניף ירושלים ● המבנה המתוכנן יכלול כ־45 אלף מ"ר בנויים במגדל בן 30 קומות ברובע הכניסה לעיר

באיראן מודאגים: המדינה ממערב אסיה שמתקרבת לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: באיראן מודאגים מהתחממות היחסים בין ישראל וארמניה, החלום האימפריאלי של ארדואן נתקל בקשיים ויש קשר לישראל, ובאירלנד לא מכירים בזה שיש אנטישמיות במדינה • כותרות העיתונים בעולם

הרטיבות פגעה באיכות החיים של התובעים (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

בגלל רטיבות וליקויים משמעותיים: בעלי דירות יפוצו ב-7.5 מיליון שקל

ביהמ"ש חייב את חברת אלעד מגורים החדשה לפצות בעלי דירות בירושלים ● עוד אישר השופט כי לרוכשים נגרמה עוגמת-נפש: "מדובר בליקויים משמעותיים, בפרט בעניין הרטיבות, אשר פגעו באיכות החיים של התובעים למשך שנים רבות"

דוח חדש על הפער הבין דורי / צילום: Shutterstock

גם בתלושי השכר רואים שהצעירים עובדים פחות: דוח חדש על הפער הבין־דורי

מחקרים בינלאומיים מצביעים על מהפכה בתפיסת העבודה בקרב צעירים ● לפי נתוני חילן לשנים 2025-2023, בישראל הפער בין דורות משקף בעיקר שלב חיים ומידת מחויבות לשוק העבודה ● מנכ"ל חילן Value: ארגונים שלא יבצעו התאמות כבר עכשיו, ימצאו את עצמם לא רלוונטיים