גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חגיגת הפנסיה בב"י: 500 עובדים עם יותר מ-20 א' ש' בחודש

לשפשף את העיניים ולא להאמין: סך התחייבויות המדינה לפנסיה תקציבית מוערך ב-668 מיליארד שקל; 20-26 מיליארד שקל בשנה עד שנת 2048 ■ מדריך ומחשבון פנסיה

כ-500 מעובדי בנק ישראל, גמלאים וגם עובדים פעילים, מקבלים ויקבלו פנסיה תקציבית של יותר מ-20 אלף שקל בחודש - כך עולה מנתונים שסיפק בנק ישראל בעקבות פנייה של "גלובס" במסגרת חוק חופש המידע.

עוד עולה מהנתונים שמתוך 500 העובדים 185 מקבלים ויקבלו קצבת פנסיה תקציבית של יותר מ-30 אלף שקל ואילו 31 עובדים מקבלים פנסיה תקציבית חסרת תקדים של 40 אלף שקל ויותר. מדובר בפנסיות שעלותן למדינה מסתכמת לכל עובד בכ-7-10 מיליון שקל. על פי נתונים ש"גלובס" חשף בעבר, תקציב המדינה יממן לכ-1,000 עובדי בנק ישראל (318 עובדים פעילים ו-702 גמלאים) פנסיה תקציבית בעלות של כ-4 מיליארד שקל, ממוצע של כ-4 מיליון שקל לעובד.

בעקבות קבלת הנתונים מבנק ישראל, פנה היום "גלובס" למשרדי המשפטים, הביטחון והאוצר בדרישה לקבל לידיו נתונים דומים על הפנסיות התקציביות של עובדי מערכת הביטחון על כל יחידותיו (צה"ל, שב"כ ומוסד), מערכת המשפט והאוניברסיטאות, כדי שהציבור ייחשף לעיוות שיצרה הפנסיה התקציבית. עד כה, המדינה מתעקשת שלא לטפל בעיוות הזה, בין היתר באמצעות "תספורת" למקבלי פנסיה תקציבית של יותר מ-20 אלף שקל בחודש.

עול כבד על התקציב

כזכור, הפנסיה התקציבית של עובדי המדינה ומערכת הביטחון עברה מן העולם באופן סופי במהלך 2002. מאז עברה המדינה לפנסיה צוברת, אבל מי שנכנס לשירות המדינה לפני 2002 זכה להגנה יוצאת דופן. בניגוד לפנסיה צוברת, העובדים אינם מפרישים דבר לחיסכון, והחיסכון הפנסיוני כל כולו נופל על המעביד, כלומר מדינת ישראל, ובפועל - משלם המסים הישראלי.

בעוד הפנסיה של עובד-חוסך "רגיל" מורכבת מממוצע השכר שלו לאורך שנים וכוללת כמובן גם דמי ניהול נדיבים למנהלי החיסכון הפנסיוני, הפנסיה של המיוחסים - אלה שזכו לפנסיה תקציבית - צבירה של 2% מהמשכורת לכל שנת עבודה - נקבעת על בסיס השכר האחרון של העובד בחודשים האחרונים טרם פרישתו (בין אם הגיע לגיל פרישה רשמי ובין אם יצא לפרישה מוקדמת) ללא דמי ניהול כלל. אופן חישוב הפנסיה הזה מסביר תופעה שנפוצה מאוד במשרדים הממשלתיים הנהוגה בהם פנסיה תקציבית - הוספת דרגה או שתיים ועוד תוספות שונות ומשונות המוכרות לצורכי קביעת הגמלה ומוענקות בדרך פלא לאלה המתקרבים למועד פרישתם מהשירות הציבורי.

מעבר לכך, רוב העובדים הבכירים בשירות המדינה המקבלים פנסיה תקציבית שמנה ממשיכים לעבוד אחרי גיל הפרישה, בין היתר בתפקידי ייעוץ למשרדי הממשלה שבהם כיהנו בעבר. עם זאת, חייבים להיות הוגנים: חלק די גדול מהעובדים, במיוחד עובדי הוראה, קיבלו פנסיה תקציבית נמוכה משום ששכרם הבסיסי נמוך והם אינם מתקרבים כלל לממוצעים.

עובדי המגזר הציבורי לפני שנת 2002, אלו שעבדו 35 שנה בשירות המדינה (לא כולל צבא, משטרה ויחידות מיוחדות שעובדיהם יכולים לצאת לפנסיה בגיל צעיר יותר), משיגים פנסיה השווה ל-70% מהשכר האחרון (מה שמכונה בעגה הפנסיונית "יחס התחלופה"), בעוד שרוב השכירים במשק משיגים יחס תחלופה של 50% במקרה הטוב, ו-40% או 30% ואף פחות במקרים הנפוצים יותר - דבר המשאיר אותם עם פנסיה מצומקת מאוד בעת הפרישה.

סך התחייבויות המדינה לפנסיה תקציבית, המועמסות על התקציב מדי שנה, מוערכת בסכום אדיר של כ-668 מיליארד שקל, והן יתפרסו עד 2100, אם כי בסכומים זניחים לקראת השנים האחרונות. בשנת 2013, למשל, תקציב המדינה מימן התחייבות לפנסיה תקציבית בהיקף של כ-18.6 מיליארד שקל. היא תעלה בהדרגה מדי שנה, תגיע לשיא של כ-26 מיליארד שקל ב-2030 ואז תרד.

עם זאת, חייבים להדגיש: מהשנה הנוכחית ועד 2048 (יותר מ-30 שנה) תקציב המדינה יממן פנסיות תקציביות בהיקף של כ-20-26 מיליארד שקל מדי שנה. זהו עול כבד, שבא ללא ספק על חשבון תקציבים חברתיים. ההתחייבות האדירה הזאת מתפלגת באופן הבא: כ-44% לעובדי מערכת הביטחון (גמלאים ופעילים), 55% לעובדי המדינה וגמלאיה ו-1% להתחייבויות אחרות.

תופעה ושמה יועצים חיצוניים

במקביל לנתוני הפנסיה התקציבית דרש "גלובס" מבנק ישראל נתונים גם על התשלומים ליועצים החיצוניים בחמש השנים האחרונות ונתונים מפורטים על תקציב שיפוץ בנק ישראל שאמור להגיע לכ-177 מיליון שקל. לגבי תקציב השיפוץ השיבו בבנק ישראל שהתקציב מצוי עתה בהליכי תכנון ואישור במסגרת הכנת תקציב הבנק לשנת 2014 ו"על מנת למנוע מסירת מידע שאינו סופי ועל מנת להבטיח כי הליך קביעת התקציב ייעשה באופן מושכל וחופשי, איננו מוצאים לנכון, בשלב זה, להעביר מידע בנושא".

בנוגע לרשימת היועצים החיצוניים העביר הבנק המרכזי רשימה חלקית בלבד (הקוראים מוזמנים להציץ בטבלה המצורפת ולהתרשם כמה כסף ציבורי מוציא הבנק המרכזי על תשלום לספקים חיצוניים) בטענה כי "המידע (שלא סופק) כולל מידע אשר בגילויו יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה או הציבור; מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות ומידע אשר גילוי עלול לשבש את התפקוד התקין של בנק ישראל, ובכלל זאת בהתקשרויות עם ספקים ומידע הנוגע לעניינים מסחריים הקשורים לעסקיו של אדם שגילויו עלול לפגוע באינטרס מסחרי".

מהרשימה החלקית בולט תשלום חריג של כ-27 אלף שקל בחודש לזמיר דחב"ש, יועץ התקשורת הפרטי של סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל לשעבר, ובסך הכול יותר מ-1.6 מיליון שקל על פני חמש שנים (בעבר פורסם שדחב"ש קיבל שכר של כ-23 אלף שקל בחודש). כזכור, מבקר המדינה מתח ביקורת על ההתקשרות של בנק ישראל עם דחב"ש (ראו מסגרת). יש לציין שבזמן ההתקשרות עם דחב"ש הועסק בבנק דובר רשמי מטעם הבנק - ד"ר יוסי סעדון.

עוד בולטים ברשימה שורה של אנשים שסיפקו כנראה ייעוץ כלכלי או משפטי, כמו פרופ' ניסן לווייתן, פרופ' ערן ישיב, שלמה מעוז ומשרד עו"ד פיינברג שמתמחה בדיני עבודה שייעץ לבנק בסכומים נדיבים.

רשימת היועצים החיצוניים בבנק ישראל משקפת תופעה נרחבת במשרדים הממשלתיים: לא די להם במנגנונים הממשלתיים ובעובדי המגזר הציבורי; הם מעדיפים לעתים לעבוד עם ספקים חיצוניים בחוסר שקיפות, חוסר בקרה וגרוע מכול - כפל תפקידים מיותר.

חגיגת היועצים החיצוניים בבנק ישראל

הפנסיה התקציבית בבנק ישראל



שני רגולטורים, לקוחות פרטיים ויועץ אחד: הביקורת על העסקת זמיר דחב"ש

תופעת היועצים החיצוניים והבעייתיות של העסקתם לא נעלמה מעיניו של מבקר המדינה. לפני כשנה וחצי פרסם מבקר המדינה יוסף שפירא דוח החושף טפח מהכשלים במשרדיהם של רגולטורים המנווטים את המשק הישראלי - בנק ישראל והרשות לניירות ערך - הנוגעים לניגודי עניינים וליקויים בהעסקת יועצים חיצוניים.

"הביקורת העלתה ליקויים בתהליכי ההתקשרות של הבנק והרשות עם יועצים", כתב המבקר בדוח השנתי לשנת 2011, שפורסם במאי אשתקד, וציין ש"חוק חובת המכרזים והתקנות שהותקנו מכוחו מורים כי דרך המלך להתקשרות של גוף ציבורי עם יועצים חיצוניים היא באמצעות הליך תחרותי כדין, ומתן פטור מכך הוא המקרה החריג; ואולם, נראה שהבנק והרשות עשו שימוש יתר במתן הפטורים".

מבקר המדינה קבע שברשות ניירות ערך ויתרו ביד קלה מדי על חובת המכרזים: כמחצית מ-80 ההתקשרויות למתן ייעוץ לרשות בשנים שנבדקו (2008-2011) נעשו ללא מכרז, בנימוק שהן נועדו לביצוע עבודה הדורשת יחסי אמון מיוחדים. באשר לבנק ישראל, המבקר קבע שהוא עשה שימוש רב בהגדרת יועצים "ספק יחיד" (כרבע מ-90 ההתקשרויות של הבנק בשנים 2008-2011), ומנע הליך תחרותי ושוויוני גם כשלא הייתה סיבה מוצדקת לכך.

ואולם, הביקורת החריפה ביותר בדוח התייחסה למקרה ספציפי - העסקתו של יועץ התקשורת זמיר דחב"ש. במשך שנתיים, בין 2009 ל-2011, שימש דחב"ש יועץ חיצוני גם לרשות ניירות ערך וגם לבנק ישראל, ובמקביל הוא נתן שירותים לגופים במשק שנמצאים בפיקוחם. "נמצא שהרשות והבנק הסתייעו בשנים 2009-2011 באותו יועץ חיצוני לנושאי תקשורת ואסטרטגיה לטיפול בנושאים שונים העולים לסדר היום הציבורי ואשר יש להם עניין לקדם אותם", ציין המבקר וקבע: "מצב שבו הרשות והבנק - שני גופים רגולטוריים - מעסיקים אותו יועץ עלול ליצור חשש לניגוד עניינים מאחר שמטרותיהם לא תמיד עולות בקנה אחד".

לרשות ניירות ערך ולבנק ישראל דובר פנימי המועסק על ידיהם, ומלבדו הם מסתייעים בשירותיו של יועץ חיצוני לנושאי תקשורת ואסטרטגיה. בנק ישראל שכר את שירותיו של דחב"ש בתחילת 2006. ההתקשרות עמו סווגה כפטורה ממכרז בנימוק של יחסי אמון מיוחדים, ושכר הטרחה שנקבע היה 23,350 שקל בחודש. בתחילת 2009 התקשרה גם הרשות לני"ע עם דחב"ש, ושוב ההתקשרות עמו סווגה כפטורה ממכרז בנימוק של יחסי אמון מיוחדים. שכר הטרחה שקיבל דחב"ש מהרשות עמד על 15,400 שקל בחודש.

"לדעת משרד מבקר המדינה, מצב שבו מועסק היועץ על ידי שני גופים שהם רגולטורים עלול ליצור חשש לניגוד עניינים, והיה על הבנק והרשות להסדירו באופן פורמלי ובכתב מאחר שלא תמיד מטרותיהם עולות בקנה אחד", כתב המבקר והוסיף: "כך למשל, חובת הגילוי הנאות של חברות ציבוריות שעליה אמונה הרשות עלולה לפגוע בעת מצבים קיצוניים ביציבות המערכת הבנקאית, שעליה אמון הבנק".

באשר לעובדה שהרשות והבנק שכרו את שירותיו של דחב"ש בשעה שבמקביל הוא סיפק שירותים לכמה גופים פרטיים המבוקרים על ידי הגופים הללו, כתב המבקר: "נסיבות שבהן הגוף המפקח והגוף המפוקח משתמשים בשירותיו של אותו היועץ יכולות ליצור פתח לזליגת מידע מהגוף המפקח למפוקח ולהעמיד את היועץ במצב של ניגוד עניינים אפשרי".

זמיר דחב

עוד כתבות

iPhone 17 Air / צילום: צילום מסך

הוזלה של מאות שקלים: כמה יעלה האייפון החדש?

בשבוע שעבר השיקה אפל את האייפון 17, וכעת חברת פלאפון מפרסמת את המחירון הצפוי ● הדגם הבסיסי יעלה כ-700 שקל פחות מהדגם המקביל באייפון 16, והמגמה זהה בכל הדגמים ● ומה עוד השתנה באייפון החדש?

ח''כ אריאל קלנר, הליכוד יומן הלילה, גלי ישראל, 27.08.25 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

תזכורת תקופתית: בנט ולפיד לא הגדילו את הכסף הקטארי

תחת נתניהו החל להיכנס כסף מקטאר לממשלת חמאס ברצועה, ונקבע כי הסכום יעמוד על 360 מיליון דולר ● למרות הטענות בקואליציה, תחת בנט ולפיד זה לא השתנה ● המשרוקית של גלובס

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות לקראת החלטת הריבית מחר; טסלה עלתה ב-2.5%, מטא ב-2%

נעילה שלילית באירופה ● אורקל עולה בעקבות ההסכם להפעלת טיקטוק בארה"ב ● TD Cowen הורידה את הדירוג של וורנר ברדרס ל"החזקה" ● ישראליות: סולאראדג', וויקס ובריינסוויי זינקו ● טראמפ תובע את ה"ניו יורק טיימס" בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת ● מחר בארה"ב תתקיים החלטת הריבית, בשוק מצפים להורדה של 0.25% ● המכירות הקמעונאיות בארה"ב עלו ב־0.6% בחודש שעבר לעומת יולי, מעל הצפי

פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המאבקים בבנק ישראל מחריפים: הנגיד תקף פומבית את הוועד, שלא נותר חייב

לאחר הפרסום בגלובס על המאבק הפנימי בבנק ישראל, העימות עלה מדרגה והפך לפומבי, כאשר הנגיד אמיר ירון התעמת חזיתית עם ועד העובדים החדש ● על רקע המשבר העמוק הכולל עזיבות בכירים ומשבר אמון חסר תקדים, היחסים המתוחים במוסד הגיעו לסף פיצוץ

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי אוניברסיטאות ישראליות בצמרת הדירוג הבינלאומי הנחשב

אוניברסיטת תל אביב נכנסה זו השנה השנייה ברציפות למדד היזמות היוקרתי של PitchBook ומדורגת שוב במקום השביעי בעולם, ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב ● הטכניון נכנס לראשונה לעשירייה הפותחת עם יותר מ־1,300 יזמים וגיוסים של כ־43 מיליארד דולר גיוסים ● ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לארה"ב עם שני מוסדות בצמרת

וול סטריט / צילום: Shutterstock

לאחר שהפד הוריד את הריבית, ירידות בוול סטריט

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

בניין PARK כמשל: המעגל השני של גוש דן נאבק למצוא שוכרי משרדים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

רכישות האונליין: האתרים הבינלאומיים בעלייה, הישראליים בירידה

רכישות הישראלים באונליין בחודש אוגוסט הסתכמו בהיקף דומה לזה של יולי ● באתרים הישראלים נרשמה ירידה של 6%, ובאתרים הבינלאומיים נרשמה עלייה של 3% ● בתמהיל האתרים המובילים בולטת נוכחות אתרים מתחום התיירות והאירוח ● "בגזרה הבינלאומית, הטריו הסיני - עליאקספרס, שיין וטמו - שומר על ההגמוניה" ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות

המהלך המדאיג שנרקם באירופה ועומד מאחורי נאום ספרטה של ראש הממשלה

זמן קצר לפני שנתניהו הצהיר כי ישראל בדרך ל"משק סגור", התקבל בממשלה מסמך חדש שמבשר על העמקת הבידוד הכלכלי ● הנציבות האירופית הודיעה כי תקדם את השעיית הסכם הסחר החופשי מול ישראל באופן רשמי ● בינתיים, גורמים בכירים מספרים כי נציגי מודי'ס ביקרו בארץ בשבוע שעבר והביעו חששות מהמגמה השלילית

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרון פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

בחודשים האחרונים הקטין פרנקל את החזקותיו בחברת האנרגיה בשורה של מימושים ומכירת חלק מהמניות לחברה האזרבייג׳נית סוקאר ● כעת הוא קונה 9% מהמניות ממנורה מבטחים, ומגדיל את האחיזה במי שמחזיקה במאגר הגז תמר

השותפים בגלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, ליאור ליטבק, נופר עמיקם, קובי סמבורסקי / צילום: בן יצחקי

קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?

קרן ההון סיכון הישראלית גלילות קפיטל תקים קרן סיד חמישית להשקעה בשלבים ראשונים וקרן צמיחה שנייה ● בתוך כך, רינת רמלר מצטרפת כשותפה

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון

דוח חדש: גיוסי קרנות ההון סיכון בישראל צנחו ב-80% בשנת 2024

תוצר ההייטק נותר קפוא זו השנה השנייה ברציפות, קצב הגידול בתעסוקה האט לפחות מ־2% בשנה, לראשונה זה עשור, ומספר עובדי המו"פ ירד ב־6.5% ● במקביל לכך 2025 כבר מסתמנת כשנת שיא של כל הזמנים בעסקאות מיזוג ורכישה, הרבה הודות לאקזיט ההיסטורי של וויז

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר?

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?

ג'רי גרינפילד (מימין) ובן כהן, מייסדי בן אנד ג'ריס / צילום: ap, Eric Kayne

מייסד בן אנד ג'ריס מתפטר: "משתיקים את משימתנו החברתית"

ג'רי גרינפילד, אחד משני המייסדים של מותג הגלידות הפופולרי בן אנד ג'ריס, עוזב את החברה בטענה כי היא איבדה את עצמאותה - ומאשים את חברת האם יוניליוור ב"השתקת משימתה החברתית" ● חלק מהמחלוקות קשורות גם לביקורת על המדיניות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ויחסו למלחמה בעזה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

עבד אל-מלכ אל-חות'י, המנהיג הרוחני של החות'ים / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

מסלול הנשק של החות'ים נחשף, והסנקציות עולות מדרגה

בצל הפסקת האש בתימן, הממשל האמריקאי מגביר את הלחץ הכלכלי על ארגון הטרור החות'י באמצעות סנקציות על ספינות, חברות ואנשי מפתח - כמו הקפאת נכסים ואיסור ביצוע עסקאות עימם ● זאת כדי לבלום את הרשת הכלכלית החות'ית לייצור אמל"ח, בין היתר בסיוע חברות שבסיסן בסין

שר ההגנה הפיליפיני, ג'יבו טאודורו / צילום: ap, Anupam Nath

הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות מישראל

שר ההגנה הפיליפיני הודיע אתמול כי מדינתו לא מתכוונת לרכוש אמל"ח נוסף מישראל, בשל המלחמה ברצועת עזה ● הפיליפינים מהווים יעד יצוא משמעותי של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ובין השנים 2023-2019 היוו את יעד היצוא השני בהיקפו מתוך כל העסקאות, אחרי הודו ולפני ארה"ב

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021