שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, שם היום (א') את החותמת על סוף עידן נוחי דנקנר באי.די.בי. השופט אישרר את החלטתו מלפני כשבועיים והעביר באופן סופי את השליטה בקונצרן מידי דנקנר לידיהם של אדוארדו אלשטיין ומוטי בן-משה. השניים נבחרו כבר לפני כחודשיים על-ידי מחזיקי אג"ח אי.די.בי אחזקות לבעלי הבית החדשים בקונצרן, החולש על חברות מרכזיות במשק כמו סלקום, שופרסל, כלל ביטוח, ונכסים ובניין.
"אני מפקיד בידיכם חברות רציניות", אמר אורנשטיין לבן-משה ומשולם לפידות, מקרובו של אלשטיין שייצג אותו בדיון. "תהיו זהירים. לא מדובר רק בכסף שלכם, זה כספי ציבור שמונחים פה על הכף, רובצת עליכם אחריות כבדה. אם יש לכם בעיות, תפנו לבית המשפט, ושיהיה לכם בהצלחה".
במסגרת הסדר החוב יזכו מחזיקי האג"ח של אי.די.בי אחזקות חדלת הפירעון לתספורת של עשרות אחוזים על חוב של כ-2 מיליארד שקל.
דנקנר שמע את דבריו של אורנשטיין בפנים חתומות. בסיום הדיון מוקף בבני משפחה וביועציו הקרובים, מיהר לצאת מבית המשפט. לתקשורת אמר: "התחושה שלי לא טובה, הצדק לא יצא לאור".
לבקשת עורך דינו של דנקנר, הוציא השופט אורנשטיין צו עיכוב ביצוע על הוצאתו לפועל של הסדר החוב, תוך שהוא מורה על הצטרפותם של המומחים מטעמו באי.די.בי, עו"ד חגי אולמן ואייל גבאי, כחברים בדירקטוריון החברה. לדנקנר ניתנו 15 יום כדי לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון, בכפוף להפקדת הסכום לו התחייב בהצעתו בקופת בית המשפט.
לא ברור האם דנקנר מסוגל לכך, שכן בינתיים מתפרקת קבוצת המשקיעים שהרכיב. האחים נקש, שהתחייבו להזרים 250 מיליון שקל להשקעה בהסדר החוב של אי.די.בי, הודיעו היום לדנקנר על רצונם לעזוב את הקבוצה, והצטרפו לחברת ויליפוד שהודיעה על כך בשבוע שעבר. לא מן הנמנע כי גם יתר השחקנים בקבוצת גרנובסקי-דנקנר יעזבו בימים הקרובים.
החלטתו הסופית של אורנשטין מהווה כאמור השלמה להחלטתו מלפני כשבועיים, בה התנה את העברת השליטה בקונצרן והוצאתו לפועל של הסדר החוב באי.די.בי אחזקות, בבדיקת מקורות ההון של אלשטיין ובעיקר של בן-משה, על-ידי רשות ניירות ערך, הכנ"ר (כונס הנכסים הרשמי) ואולמן.
גם היום נמנע אורנשטיין מפרסום דוח הבדיקה שהועבר אליו בשבוע שעבר, והעדיף לציין כי מדובר בדוח נרחב בעל מאות עמודים, שלפיו "אין מניעה להעביר את השליטה באי.די.בי לידי קבוצת אלשטיין-בן-משה. לא קיים ממצא שמקור הכספים זר. צוות הבדיקה גילה כי בן-משה שולט בכל החברות שלו".
אורנשטיין הוסיף עוד כי "מהדוח על נספחיו עולה כי בעלי השליטה עמדו בחובת הגילוי, לא נפל מום בממצאים שהתגלו על מנת לשמוט את הקרקע תחת הסדר הנושים".
עם זאת, הוא ציין כי אחד מנספחי הדוח מכיל חומרים רגישים לגבי בעלי השליטה - ככל הנראה לגבי בן-משה - ובשל כך קצב לקבוצת אלשטיין-בן-משה שבוע לעיין בדוח ולהגיש את תגובתם לגבי פרסומו באופן פומבי.
למרות החלטתו הפסקנית של השופט, עורך הדין של דנקנר, אלון רון, לא ויתר, וביקש עיכוב ביצוע של 10 ימים להחלטה. לטענת דנקנר ואנשיו, הוצאת ההסדר כעת לפועל משמעותה כי "לא תהיה דרך חזרה".
עו"ד רון ייצג היום את דנקנר לראשונה בבית המשפט, לאחר שעורכי הדין הוותיקים של אי.די.בי, רם כספי ורובי בכר, מי שייצגו עד היום את קבוצת דנקנר-גרנובסקי, הפסיקו את עבודתם בהתאם להוראת ועדת הביקורת של דירקטוריון אי.די.בי. הוראת ועדת הביקורת הגיעה בעקבות פסיקת השופט, לפיה הצעתם של השניים אינה "הצעת החברה".
עורכי הדין של מחזיקי האג"ח והנאמנים התנגדו לבקשה של דנקנר, בטענה כי כל עיכוב בהסדר פירושו פגיעה בנושי החברה, שעלולה להסתכם במאות מיליוני שקלים. לאור זאת הורה אורנשטיין על הפסקה בהקראת ההחלטה, והסתגר בחדרו לצורך החלטה בעניין. זאת, בזמן שהנוכחים באולם, ביניהם דנקנר ובן-משה, נותרו לשבת במקומותיהם ולהמתין דקות ארוכות.
לאחר כ-45 דקות שב אורנשטיין והודיע כי החליט לאשר את עיכוב ההסדר, תוך שהוא מעניק כאמור לדנקנר 15 ימים להגיש ערעור.
עם זאת, אורנשטיין שב והדגיש כי "עיכוב ממושך בהוצאת ההסדר עלול להביא למשיכת ההצעה על-ידי אלשטיין-בן-משה".
נזכיר כי בהצעת השניים נמצא תנאי מתלה לפיו בתאריך החל היום על בית המשפט לאשר את הצעתם, ואם לא יעשה כן, יש באפשרותם למשוך חזרה את ההצעה ואת הכספים שהפקידו בחשבון הנאמנות לטובת הסדר החוב.
"אם יוגש ערעור על פסק הדין ויעוכב ביצועו מעל 30 יום, יהיה המשקיע רשאי לחזור בו מההצעה, דבר שעלול להיות בעל השלכות גורליות", ציין אורנשטיין.
השופט הוסיף כי במקרה כזה "לא תהיה הזרמה כספית לחברה-הבת אי.די.בי פתוח, המצויה אף היא בהליך של הסדר נושים שהושהה בינתיים. קיים חשש שפתוח לא תוכל לעמוד בתשלומים המגיעים למחזיקי האג"ח כבר בסוף מארס".
בכך סימן למעשה אורנשטיין את הבעיה הבוערת שעמה יצטרכו בעלי הבית החדשים באי.די.בי להתמודד כעת: מחזיקי האג"ח הלוחמניים של אי.די.בי פתוח, להם חבה החברה כ-4 מיליארד שקל.