בית המשפט העליון דחה לאחרונה את בקשת קבוצת 23 חוכרים במתחם ביצרון, אנילביץ', מונטיפיורי ונחלת יצחק בתל-אביב לערער על החלטת בית המשפט המחוזי שלפיה בעלת הקרקע - עיריית תל-אביב - רשאית להמשיך בהליכי הפינוי נגדם לאחר שחוזי החכירה עמם הסתיימו.
הרקע להחלטה הוא סכסוך חריף בין חוכרים, ברובם בעלי מלאכה זעירה, המחזיקים בנכסים במתחם. ב-1950 חתמו החוכרים על הסכם חכירה עם העירייה ושילמו עבור השימוש בנכסים. הסכם החכירה הסתיים ב-2010, ונקבע בו כי תנאי לחידוש ההסכם לתקופה נוספת הוא תשלום שייקבע בעתיד על-ידי העירייה.
העירייה הודיעה לחוכרים כי היא מוכנה להאריך את הסכמי החכירה תמורת 91% מערך הקרקע. החוכרים פנו לבית המשפט בטענה כי מדובר בסכום לא סביר, וכי רשות מקרקעי ישראל נוהגת לגבות כ-13%. בית המשפט טרם הכריע בסוגיית תנאי הסכמי החכירה.
בתוך כך, הגישה העירייה תביעות לפינוי חלק מהחוכרים שהסכמי החכירה עמם הסתיימו ולמרות זאת לא הסדירו אף תשלום ביניים על מנת להמשיך ולהשתמש בנכסים. החוכרים הגישו בקשה לעיכוב ההליכים, עד להכרעה העקרונית בסוגיית החכירה.
שופט המחוזי חיים טובי קבע באוקטובר כי לא יעלה על הדעת שהחוכרים יחזיקו בנכסים ללא תשלום דמי שימוש לעירייה. על כן הציעה העירייה לחוכרים הסדר ביניים שלפיו ישלמו 63.7% מערך הקרקע לכל תקופת החכירה הנוספת. רוב החוכרים במתחם, למעט העותרים, קיבלו את ההסדר.
טובי ציין כי בית המשפט "יצא מגדרו" על מנת להביא את הצדדים להסכמה על הסדר ביניים, ואף הורה ביולי 2011 להקפיא את תביעות הפינוי כנגד החוכרים ל-60 יום.
חרף המאמצים, המשא-ומתן בין הצדדים לא צלח. טובי קבע כי החוכרים עושים שימוש בקרקע כבר יותר מ-3 שנים מבלי שחידשו את הסכם החכירה. "הדעת אינה סובלת מצב שבו המבקשים יעשו שימוש במקרקעי העירייה, השייכים לכלל הציבור, משך שנים רבות, עד לבירורה של התביעה שעשויה להימשך שנים ארוכות, מבלי שישלמו לעירייה אגורה שחוקה בגין שימושם זה".
לדבריו, אין פלא שהעירייה נקטה הליכי פינוי כנגד החוכרים, שכן "מחובתה לשמור על כספי הציבור בדמות ההכנסות האמורות להתקבל מהמקרקעין שבבעלותה". עוד הוסיף כי "אין לאפשר מצב שבו מי מהחוכרים ישתמש במקרקעין לזמן בלתי ידוע בלא תשלום דמי חכירה או דמי שימוש ראויים".
החוכרים פנו לעליון בבקשה להגיש ערעור על ההחלטה של טובי, אך זה דחה את בקשתם. "נראה כי הסכום שמוכנים החוכרים לשלם לעומת הסכום העולה מהצעת הפשרה שלה נכונה העירייה אינו משמעותי דיו המצדיק את המשך השימוש בקרקע בהתחשב באינטרס הציבורי", קבע השופט יורם דנציגר והוסיף כי אין לחוכרים זכות לערער על ההחלטה.
אלי לוי, מנהל אגף הנכסים בעיריית תל-אביב, מסר ל"גלובס": "אני שמח שהעליון הכיר בכך שלחוכרים יש גם זכויות וגם חובות, והם לא יכולים לדרוש לממש רק את הזכויות שמגיעות להם ולהתעלם מהחובות. חוזים וסעיפים בחוזים שנחתמו בעבר לא נכתבו למען היופי, אלא במטרה להתממש. הכספים שמגיעים לעירייה מחידוש הסכמי חכירה מיועדים לפיתוח העיר והקרקעות בה הם כספי ציבור ולא של אף אחד אחר".