דן פרופר, יושב ראש המועצה המינהלית של בנק ישראל, מגן היום (ב') על תקציב בנק ישראל לשנת 2014 שזינק ב-53% ב-3 שנים לרמה של 939 מיליון שקל, וטוען כי השנה ישנו גידול נומינלי של 6.5% "בלבד".
"בתקציב 2014 יש גידול נומינלי של 6.5% בלבד. יש נתח גדול יחסית של העתודה למועצה כדי לכבד את ההסכם למעבר מפנסיה תקציבית ופנסיה צוברת כדי לשלם את הצמדה למדד (כ-144 מיליון שקל). ללא זה, התקציב גדל ריאלית ב-1% וקטן ריאלית בכמה אחוזים. יש איזון בין הצרכנים של הבנק לבין הביקורת שנשמעת על הבנק", אמר פרופר.
תקציב בנק ישראל יזנק בשנת 2014 לרמה של יותר מ-939 מיליון שקל, כ-37% יותר לעומת ביצוע התקציב ב-2012. מדובר בתקציב הראשון שמגישה הנגידה החדשה קרנית פלוג לוועדת הכספים של הכנסת. לצד התקציב, מוצמדת גם הרשאה להתחייב, הנאמדת בכ-70% מהתקציב השוטף (645 מיליון שקל), כך שכל המקורות שעומדים בפני בנק ישראל נאמדים ביותר מ-1.5 מיליארד שקל.
רוב ההרשאה להתחייב מיועדת לביצוע השיפוץ בבניין המרכזי בסך 177 מיליון שקל. לפי התקציב, כבר יותר מ-20 מיליון שקל צפויים לצאת כבר בשנת 2014, כך שבנק ישראל מודה לראשונה כי בכוונתו להתחיל בשיפוץ. עוד מופיע בתקציב סכום של 37.5 מיליון שקל של "שכירות מבנה חלופי", עם הרשאה להתחייב של עוד 47.6 מיליון שקל, כך שבסך-הכול רשאי בנק ישראל להוציא 85 מיליון שקל בגין שכירות רק ב-2014 (לא כולל שיפוץ).
מנכ"ל הבנק חזי כאלו התייחס היום לסוגיית הפנסיה התקציבית בבנק ישראל על רקע חשיפת "גלובס" לאחרונה כי 500 עובדים וגמלאים בבנק ישראל נהנים מפנסיה של יותר מ-20 אלף שקל בחודש.
"סיפור הפנסיות הגבוהות זה סיפור של עבר כי הבנק עבר לפנסיה צוברת", אמר כאלו. "295 עובדים בלבד מקבלים פנסיה תקציבית - כל השאר הם בצוברת. הפנסיה התקציבית טופלה במסגרת ההסכם ב-2008. אנו אחד מהגופים היחידים במשק שנעשה מהלך של השבות שכר, בהתאם לבקשת האוצר, שגם הורידו את רמות הפנסיה. יש כאן שקיפות ואנו לא מסתירים כלום. מדובר על סיפור של העבר והדברים טופלו".