לשרת המשפטים, ציפי לבני, לא היה פשוט להכריע נגד עמדת רשות האכיפה והגבייה ולהודיע כי תיזום חקיקת-קבע שתבטל סופית את האפשרות לשגר למאסר חייבים שיש נגדם תיקי הוצאה לפועל, למעט בהליכי מזונות.
המהלך, שעליו הודיעה אתמול (ד') לבני, במקביל ליוזמת חקיקה של ח"כ מרב מיכאלי (העבודה), נתקל בהתנגדות חריפה הן מצד רשות האכיפה והן גם מגורמים במשרד המשפטים, בלשכת עורכי הדין ואצל נציגי הגופים ה"זוכים" (בעלי החוב), המבקשים להוסיף עוד ועוד סמכויות גבייה דורסניות לרשות האכיפה.
"בחודשים האחרונים קיימה שרת המשפטים שורה של דיונים בנושא, בין היתר עם מנהל רשות האכיפה והגבייה, דוד מדיוני, ועם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקאלי), אבי ליכט", נמסר מטעמה של לבני. "בדיונים הוצגו בפניה הנתונים הרלבנטיים וממצאי מדגמים שערכה רשות האכיפה, ומהם עלה כי חרף הקפאת היכולת לעשות שימוש במאסרים ככלי לגביית חובות בשנים האחרונות, קיימת עלייה עקבית בשיעור הגבייה במערכת ההוצאה לפועל.
"נוכח הקושי האמיתי להבדיל בין חייבים בעלי יכולת המשתמטים מחובותיהם לבין חייבים שאין ביכולתם לשלם את חובותיהם בשל מצוקה כלכלית אמיתית, החליטה השרה כי יש לבטל כליל את המאסרים ככלי לגביית חובות בהוצאה לפועל".
לבני הדגישה, עם זאת, כי הורתה לדרג המקצועי לגבש בהקדם חלופות אכיפה אפקטיביות לגבייה, על מנת לאפשר לזוכים לממש את זכותם ולהשיב לעצמם את מה שחייבים להם.
לדבריה, "לאסור אדם זה אמצעי חמור ופוגעני ביותר. לאסור אדם שבאופן אמיתי אין בידיו אמצעים להחזיר את חובו, בוודאי לא יעזור להחזיר את החוב - אבל זה כן יפגע בכבודו ובמשפחתו".
"עם זאת", הוסיפה לבני, "לצד ביטול המאסרים, נדאג לצייד את ההוצאה לפועל בכלים משמעותיים, מרתיעים ואפקטיביים, כדי שיוכלו לפעול בנחישות בקרב החייבים ולהביאם להחזר חובותיהם".
גרעין קשה של חייבים משתמטים
הרפורמה בחוק ההוצאה לפועל כללה גם תיקון בעניין מאסר חייבים, שנכנס לפועל ב-2009. התיקון צמצם מאוד את האפשרות להוציא פקודת מאסר נגד חייבים שיש להם חובות שאינם כספי מזונות. כך, נקבע כי לא יוטל מאסר על מי שחובו לא עולה על 2,000 שקל, כי חייבים להביאו בפני רשם ההוצאה לפועל, וזה יקבע מאסר רק אם ישוכנע כי יש לחייב יכולת לשלם את החוב והוא אינו משלמו בלא הסבר סביר.
ב-2011 נקבע איסור גורף על מאסר חייבים למעט בתיקי מזונות, בהוראת שעה למשך שנתיים, שהוארכה בשנה נוספת ועתידה לפוג השנה, במאי 2014.
ברשות האכיפה עומדים בתקיפות על יעילות הכלי של הטלת מאסר, במקרים שבהם שום סנקציה אחרת אינה מרתיעה חייבים מלפרוע את חובם.
בנייר עמדה של רשות האכיפה, שהוגש לשרת המשפטים בחודש שעבר, נכתב כי "אמנם ניתנו בחקיקה כלים אלטרנטיביים מלבד מאסרים, וההליכים הבולטים ביותר הם ההגבלות והאפשרות לקבל מידע על החייב, אולם עמדתה המקצועית של רשות האכיפה והגבייה היא כי אין בהליכים אלה די כאשר מדובר באוכלוסיית חייבים 'קשה', שלמרות כל ההליכים שהופעלו עליה אינה משלמת את חובותיה. בדיקה פרטנית העלתה כי 91% מבין החייבים שהופיעו בפני הרשם וניתן להם צו חיוב בתשלומים, לא עמדו בו".
לדברי מנהל רשות האכיפה והגבייה, דוד מדיוני, "ניתן לראות גרעין קשה של חייבים משתמטים שאינם משלמים את חובותיהם. אנו שוקדים בימים אלה על הצגת כלים אלטרנטיביים חלף מאסר, שיוצגו לשרה לאישורה. חלק מהצעדים יאפשרו קבלת מידע מגורמים נוספים שלא נכללו בחוק, וחלקם יהיו שינוי הוראות החוק שיהיה בהן לקדם ולשפר הליכי גבייה".
גיבוש רשימת כלים אלטרנטיבית
מה הם אותם כלים נוספים שתקבל מערכת ההוצאה לפועל? לדברי גורם בכיר ברשות האכיפה, "יש כמה חלופות שאנחנו בודקים. עלתה הצעה לחבר את מערכת המידע שלנו לממשק של רשות המסים, אבל זה כנראה לא יקרה. יש אוכלוסייה של אנשים שלא משלמת, לא משנה מה תעשה להם. מאסרים היו הדבר היחיד ששכנע אותם לשלם".
לדבריו, רשות האכיפה מצדדת בעמדתם של הזוכים בהוצאה לפועל, שלפיה "ביטולו של הליך המאסרים, יביא לזילות שלטון החוק, שכן לא תהיה כל דרך לאכוף צו לתשלומים שנתן רשם ההוצאה לפועל".
במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים מנסים לגשר בין עמדתה הליברלית של לבני, המצדדת בביטול כלי המאסרים, לבין הצורך של הדרג המקצועי לקבל כלים נוספים. האתגר הוא לאתר את ה"גרעין הקשה" של חייבים הקרויים "חייבים משתמטים", שאינם משלמים את חובותיהם על אף שהם מסוגלים לכך, מבריחים נכסים ומצליחים להסתדר למרות כל המגבלות המוטלות עליהם, כגון התליית רישיון נהיגה או צו עיכוב יציאה מהארץ. אותם חייבים המגיעים לדיוני יכולת אצל רשם ההוצאה לפועל במכוניות פאר הרשומות על-שם קרובי משפחתם.
לאחר שגרעין זה מאותר, יש צורך ביצירת כלים שיהיו אפקטיביים נגדם, אך לא יגרמו לפגיעה רחבת-היקף בזכויות האדם של כלל החייבים, לרבות אזרחים מהשכבות החלשות.
במשרד המשפטים עובדים בימים אלה על גיבוש רשימת כלים אלטרנטיבית. שני העקרונות של הכלים האלה הם - הרחבת מקורות המידע שבידי הזוכים על מצבם הכספי של החייבים; והטלת מגבלות ממוקדות על החייבים המשתמטים.
יוזמת חקיקה של ח"כ מיכאלי: "הליכי מאסר מהווים אמצעי גבייה לא לגיטימי"
מאסר בשל חוב אזרחי הוא חריג בשיטת המשפט המטילה, ככלל, סנקציה פוגענית כשלילת חירותו של אדם רק בהליכים פליליים. בשבוע שעבר הניחה ח"כ מרב מיכאלי (עבודה) על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית, שעליה חתמו באופן חריג 77 חברי כנסת מכל הסיעות, הדורשת לבטל בחקיקת קבע את הליכי המאסר בהוצאה לפועל, למעט בהליכי מזונות.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "מאסר אזרחי בשל אי-תשלום חוב מהווה פגיעה קשה בזכויות אדם. הליכי מאסר מהווים אמצעי גבייה לא לגיטימי, תוך הפעלת לחץ לא ראוי, במערכת משפט מתוקנת. פעמים רבות האיום במאסר יוצר לחץ איום על החייב ומשפחתו, ועלול לגרור את החייב ללוות הלוואות נוספות (גם בשוק האפור), על מנת להיחלץ מאיום המאסר.
"יש דרכים אפקטיביות לגביית חובות ללא היזקקות למאסר החייבים הפוגעני, וארסנל הכלים שנוספו - ביניהם הטלת מגבלות על שימוש בכרטיס אשראי, מגבלות על חשבון הבנק, שלילת רישיון נהיגה, מניעת החזקת דרכון וקבלת מידע מרשימת גורמים - מובילים למצב שבו ביטול מאסר החייבים אינו מוביל לירידה בגבייה".
לדברי ח"כ מיכאלי, "כן, חובות צריך לשלם. אבל גביית חובות צריכה להתבצע תוך פגיעה מינימלית בזכויות האדם של החייב. רבות ורבים מאלה שהיו חשופים למאסר בגלל חוב אזרחי נמנים עם המוחלשים והמוחלשות ביותר בחברה, שהפגיעה בזכויותיהן הייתה קשה במיוחד.
"הליכי מאסר מהווים אמצעי גבייה לא לגיטימי, תוך הפעלת לחץ לא ראוי, במערכת משפט מתוקנת. האיום במאסר יוצר לחץ איום על החייב ומשפחתו, ועלול לגרור את החייב ללוות הלוואות נוספות, שאינו יכול לשלמן, על מנת להיחלץ מאיום המאסר".