יצרניות הטלוויזיה החלו למכור בישראל את דגמי הדור הבא שלהן - מסכים התומכים ברזולוציית אולטרה HD, המוכרת גם תחת השם UHD או 4K. הטכנולוגיה החדשה לוקחת את איכות התמונה במסכים לשלב הבא.
אם באיכות Full HD מקבלים תמונה חדה ונקייה, בה רואים את הנמשים והאיפור על פני השחקנים, ב-4K הצבעים נראים חדים, חיים ונקיים אפילו יותר. רואים כל פרט ופרט בפני הדמויות, ואת כל קשת הגוונים בתמונות. הצבע החד צועק מהמסך, עד כדי כך שהצבעים נראים לא אמיתיים. העומק של התמונה והאפשרות לראות כל פרט בה, נותנים לפעמים תחושה של תמונת תלת-ממד.
כדי להבין מעט יותר את קפיצת המדרגה ש-4K מספקת, צריך לרדת לרמת הרזולוציה. תקן ה-Full HD מגיע ברזולוציה העומדת על 1920 על 1080 פיקסלים. בתקן 4K הרזולוציה עומדת על 3840 על 2160. איכות התמונה הגבוהה הזו יוצרת כאב ראש לא קטן ליצרנים ובהמשך גם לצרכנים. כדי לצפות בסרטים נדרשים כוננים מיוחדים היודעים לקרוא את הקבצים מהסוג הזה בחיבור לטלוויזיה. קונסולת המשחקים של סוני, פלייסטיישן 4, תתמוך בסרטים בפורמט הזה רק בשדרוג עתידי. שירות הסרטים האינטרנטי נטפליקס, שלא פעיל בארץ, יאפשר בעתיד הזרמה של התוכן בעזרת קידוד חדש באמצעות רוחב פס לא גבוה במיוחד - רק 15 מגה.
בשנים האחרונות סמסונג כיכבה בבדיקות מסכי הטלוויזיה, אבל הפעם סוני היא המובילה ו-LG נמצאת אחריה. בהשוואה בין סמסונג ל LG, נראה ש LG נותנת תמונה יותר טבעית, מוארת ונעימה לעין, ואילו סמסונג נותנת תמונה יותר חלקה אבל מעט אדמדמה. בסמסונג התמונה מוצלחת עם צבעים רוויים שנראים חיים מאוד, אך התחושה היא שלעתים הם מוגזמים ואפילו בוהקים מדי.
סוני, לעומת זאת, מצאה את האיזון הנכון בין רמת צבעים חיים אבל לא ברמה שכבר מפריעה לעין. הבעיה הגדולה שלה היא היעדר אפליקציות מקומיות, בעוד שב LG וסמסונג יש מבחר כזה, כאשר האחרונה גם מציעה שירות VOD שאין לו מתחרים.
סוני X90: איכות תמונה מעולה ב-HD וב-4K
ממשק: בסוני מציגים ממשק בעברית נעים לשימוש עם אייקונים המוצגים כשכבה על תמונת הטלוויזיה.
המסך יודע הזה לקרוא קובצי וידיאו שהגיעו מהאינטרנט וגם להציג תרגום עברי (SRT) בצורה תקינה. הדגם הזה מוגדר כסמארט TV ומאפשר חיבור אלחוטי לאינטרנט הביתי וגישה לאפליקציות שונות כמו יו טיוב ופייסבוק.
רוב האפליקציות לא מאוד מעניינות ואין כאן גישה לאפליקציות מקומיות או לשירותי המוזיקה והסרטים הבינלאומיים של סוני. חבל שכך.
איכות תמונה: התמונה בטלוויזיה של סוני השאירה אותנו פעורי פה בשידורי HD. הצבעים רוויים, אבל לא בצורה מוגזמת כמו בסמסונג, כך שהאיזון היה טוב והשחור נראה היטב.
כשעוברים לשידורי טלוויזיה רגילים יש כמובן ירידה באיכות, אבל עדיין יש התמודדות יפה עם דמויות שמופיעות על המסך והצבעים נראים גם כן רוויים.
ב-4K התמונה, כמובן, מעולה.
רמקולים: בסוני בחרו בגישה מיוחדת לעיצוב הרמקולים. כתוצאה מכך הסאונד בהחלט מוצלח, רחב ועמוק.
עיצוב: החברה היפנית בחרה גישה שונה מזו של החברות הדרום קוריאניות, שאוהבות מסגרות דקות. היא החליטה שאיכות הצליל חשובה יותר ממסגרת דקיקה, ומיקמה רמקולים יחסית גדולים לצדי המסך.
הדעות על ההחלטה העיצובית הזאת חלוקות: יש מי שחשב שזה מעניק לטלוויזיה נוכחות ומראה היי-טקי מוצלחים, ויש שסבורים שהמסגרת הגדולה מכערת את הטלוויזיה.
חיבורים: מאכזב לגלות שה-X90 תומכת ברזולוציית 4K אבל לא יודעת לקרוא קבצים מהסוג הזה ללא רכישה נפרדת של סטרימר. מעבר לזה, יש כאן 4 חיבורי HDMI ו-3 חיבורי USB.
בשורה התחתונה: סוני אמנם נמכרת במחיר הגבוה ביותר, במיוחד בהשוואה לסמסונג, אבל היא גם זו שמספקת את התמונה הטובה ביותר.
LG, דגם LA970: תמונה עשירה וצבעים חיים
ממשק: הממשק של LG השתפר מאוד, והוא מגויר לעברית. הוא כולל יכולות חכמות כמו גישה לאפליקציות, חלקן מקומיות, וגם גישה אלחוטית נוחה לתוכן שנמצא במחשב להזרמה של סרטים ותמונות. יש תמיכה בתקני מירורלינק ו-WiDi שמאפשרים להציג את מסך הסמארטפון או הלפטופ על המחשב בחיבור אלחוטי להצגה של תוכן. שלט המג'יק מאפשר לשלוט בסמן על המסך באמצעות תנועה הידיים באוויר. התחושה נהדרת, אך השלט כולל מספר מצומצם של כפתורים ואז פעולה פשוטה כמו שינוי "מקור" למשל, לממיר הכבלים או הלוויין הופכת למגומגמת מעט. עוד בעיה היא בסטרימר (מזרים המדיה). ביחידה שבדקנו קובצי תרגום בעברית מסוג SRT הפופולריים נתקעים למספר שניות כל מספר דקות. במסך כה יקר, אי אפשר להתייחס לבאג כזה בסלחנות.
איכות תמונה: גם אם לא מנסים לצפות במסך בתכנים ב-4K, איכות התמונה עשירה בצבעים חדים וחיים. מעבד התמונה מצליח להתמודד עם השידורים הלא איכותיים של ערוץ 2 ו-10 ולנקות מעט את התצוגה. מי שיצליח להשיג תכנים ב-4K יקבל איכות תמונה מדהימה. פשוט רואים כל קמט. התמונה עמוסה בפרטים נראית מושלמת.
רמקולים: רמקולים של טלוויזיות לרוב לא איכותיים, ו- LG מפתיעה לטובה. הרמקולים בנויים בצורה של מגש הממוקם בגב המסך, ומחליקים אוטומטית עם הפעלת הטלוויזיה. איכות הצליל מוצלחת.
עיצוב: הטלוויזיה נראית כתמונה מעוצבת. יש לה מסגרת דקיקה שכמעט לא מורגשת ומעמד כסוף הפתוח לצדדים.
חיבורים: רק 3 כניסות HDMI, כאשר את אחת מהן תופסת יחידת הצפייה המאפשרת קריאת קבצי 4K. מעבר לזה יש עוד 3 כניסות USB.
בשורה התחתונה: זו אחת הפעמים הראשונות שמסך של LG מציע איכות כה גבוהה, אך עדיין יש בעיות קטנות שפוגעות בחוויה המושלמת.
סמסונג F9000: הממשק מצוין, התמונה פחות
ממשק: סמסונג מציעה ממשק ידידותי מגויר לעברית, שמספק זמני תגובה טובים מאוד. יש אפשרות להפעלה באמצעות תנועת הידיים (זאת באמצעות בעזרת מצלמה קדמית, הניתנת לסגירה למניעת פגיעה בפרטיות). הרעיון הזה מאפשר לשלוט בסאונד או בתפריטים באמצעות הנפת ידיים באוויר. לעתים זה עובד מצוין ולעתים פחות.
הממשק בנוי עם אייקונים, כאלו שיאפשרו נגיעה בו באוויר, שינוי הגדרות, הפעלת קבצים מהאינטרנט כולל תרגום בעברית (גם קבצי MKV), הכול עובר בצורה חלקה, ועל כך מגיע לסמסונג כל הכבוד.
קיימות אפליקציות שונות, כמו שירות SmartVOD לצפייה בסרטים בתשלום או אפליקציות אתר הספורט One או מאקו.
איכות תמונה: הגוון של התמונה קצת אדמדם. ההתמודדות של המסך עם שידורי טלוויזיה רגילים מערוץ 2 או 10 סבירה. בשידורי HD התמונה בהחלט מוצלחת עם צבעים רוויים שנראים חיים מאוד. למעשה, נראה שסמסונג אפילו קצת הגזימה - הצבעים נראים בוהקים מדי ויש קצת רעשים על הדמויות (בעיקר בשידורים רגילים). התמונה בצפייה בתוכן 4K מבטלת כל מה שכתבנו קודם, היא פשוט מצוינת, עשירה בפרטים, חלקה ומציגה צבעים אפילו יותר טובים מהמציאות.
רמקולים: הסאונד סביר אבל קצת שטוח.
עיצוב: הרגלית המעוגלת יוצרת תחושה מרחוק כאילו גם המסך קעור. המסגרת של ה-F9000 דקה מאוד וכמעט לא מורגשת.
חיבורים: בסמסונג משלבים עם המסך קוביית חיבורים חיצונית, היושבת בנפרד מהטלוויזיה, מה שמאפשר גישה נוחה יותר לארבעה חיבורי HDMI. מעבר לזה יש שתי כניסות USB.
בשורה התחתונה: ה-F9000 הוא מסך חכם שמציע יכולות מבחינת החוויה, כולל אפליקציות שונות, אבל היינו מצפים לשיפורים באיכות התמונה.
