גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יוסף סידר: הממונה על ההגבלים מנותק מהמציאות של היוצרים

כשיש כל-כך מעט הזדמנויות, היוצרים מתחרים על כל גרגיר, מתנפלים בשארית כוחותיהם על כל פירור מימון מזדמן ■ דווקא נגדם יוצא פרופ' דיויד גילה?

מעולם לא פגשתי את הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, האחראי על ניסוח חוות-הדעת שבמחלוקת הקובעת כי אין לאשר לתל"י (חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה) לנהל משא-ומתן משותף בשם כל היוצרים עם גופי השידור.

קראתי שגילה הוא מומחה בעל שם בתחום ההגבלים העסקיים, ושמחקריו בתחום רשתות התקשורת יצרו הד עולמי. זה נהדר מן הסתם למי שמבקש את עצתו בתחום רשתות התקשורת. אני חושש שלתעשיית הטלוויזיה והקולנוע זה מועיל קצת פחות.

גילה לא כפר אמנם בזכאות הכותבים והבימאים לתמלוגים (בניגוד למה שמשתמע אולי מדברי המתווכחים), אבל התוצאה הסופית של עבודתו מעידה על כשל מהותי בתרגום ידיעותיו והבנת המתרחש בזירת היוצרים לטלוויזיה ולקולנוע.

נכון, על זכאותם של תסריטאים ובימאים לקבל תמלוגים בכל פעם שיצירה פרי-עטם משודרת או מנוצלת למטרות מסחריות, אין ויכוח. פרופ' גילה וגם הזכיינים מסכימים על כך באופן עקרוני.

השאלה בלב הסוגייה, כפי שגילה ניסח אותה, היא - האם תל"י, הגוף המאגד את היוצרים לשם גביית תמלוגים, רשאית לנהל משא-ומתן על גובה התמלוגים מול גופי השידור בשם כל חברי תל"י, והאם אין בכך פגיעה בעיקרון של עידוד התחרות.

חורץ את דינה של תל"י

מי ששיחק פעם מונופול, או התעצבן על חברת החשמל, או זוכר איך זה היה לחיות בעולם שבו יש רק את בזק או רק ערוץ 1, יודע שחוק ההגבלים העסקיים, שמעודד תחרות חופשית במשק, נועד לשמור על הצרכן מפני מצב שבו לנותן שירותים מסוים יש יותר מדי כוח שוק, ולכן הוא יכול להעלות מחירים, או לספק שירות גרוע, בלי לשלם על כך מחיר.

מהצד השני, החוק נועד גם להגן על בעלי עסק שמעוניינים לפעול בתחום מסוים ועלולים להיכשל רק מפני שרוב המשאבים נמצאים בידיים של חברה אחת חזקה מדי.

השאלה היא - איך כל זה מתורגם למציאות של יוצרי הטלוויזיה והקולנוע בארץ? האם חוק ההגבלים העסקיים רלבנטי במקרה הזה? כדי לענות על כך, כדאי להבין מיהו "הצרכן", מיהו "נותן השירותים", והיכן אורבת הסכנה להיווצרות מונופול.

מקריאת חוות-הדעת של גילה ניתן להסיק כי לשיטתו, הצרכן הפגיע והסחיט הם גופי השידור, מה שהופך את היוצרים ל"נותני שירותים" בריוניים. אני מבקש מגילה, רגע לפני שהוא חורץ את דינה של תל"י לאבדון, לנסות ולהתבונן שוב בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע, ובאופן שבו עיקרון התחרות בא בה לידי ביטוי.

הנה כמה נתונים לרקע מהתחום שבו אני פועל. תחום הקולנוע: במהלך עשור שלם מופקים בישראל כ-150 סרטי קולנוע, ובממוצע כ-15 סרטים בשנה. כשאני כותב "מופקים" אני מתכוון לסרטים הזוכים למימון סביר מהמוסדות הרשמיים בתעשייה (קרנות, גופי שידור) וגם לסרטים שנעשים בתנאים חובבניים כמעט, שאותם מממנים היוצרים עצמם או בני-משפחה וחברים.

הנתון הזה, גם אם הוא נמוך, הוא תוצאה הגיונית של המציאות שבה פועלים היוצרים: מדינה קטנה. תקציבים מוגבלים. קהל מצומצם. אלה הם תנאי המגרש, ועם זה אנחנו משתדלים לחיות. בקושי.

אבל הנתון הדרמטי יותר הוא שבכל שנה מוגשים לקרנות השונות האמונות על הפקת סרטי קולנוע, ולגופי השידור, כ-350 תסריטים (!). 350 תסריטים שמתוכם מופקים רק 15(!) בשנה. כלומר, על פני עשור שנים הולכים ומצטברים אלפי פרויקטים שמחפשים מימון.

מאחורי המספר המרשים הזה שאפשר להתגאות בו, כי הוא מצביע על רוח יצירה ואמביציה אמנותית חסרת מעצורים והיגיון, יש אלפי תסריטאים ובימאים שמודעים לסטטיסטיקה הנוראית, ובכל זאת מוכנים לשים את גורלם בכפות ידי הלקטורים, שצריכים לערוך את הסלקציה הבלתי אפשרית.

וכך, בערך אחד מ-20 תסריטים שנכתבים מגיע למסך הקולנוע. ומה עושים 19 היוצרים הנותרים והמאוכזבים שהשקיעו שנים בעבודה על התסריט שלהם? הם ממשיכים לכתוב, ממשיכים לפתח רעיונות, ממשיכים לנסות להגשים את חלומם ולהביא את הסיפור שלהם למסך בכל דרך אפשרית.

וכדי "לסבך" עוד יותר את מורכבות התמונה, נודה גם בנתון העצוב הבא: מתוך 150 הסרטים שמופקים על פני עשור, כמעט אף סרט לא הופך לרווחי עבור היוצרים שלו. משנת 2000 ועד שנת 2014 הוצגו פחות מ-10 סרטים ישראליים שייחשבו לרווחיים מבחינה כלכלית. וכשזה קורה, ליוצר מתברר פתאום שיש לו הרבה יותר שותפים ממה שהוא תיאר לעצמו בשעה שעמל על התסריט, בחדר עבודה מאולתר, בדירתו השכורה.

תחום הטלוויזיה: במגרש של יוצרי הטלוויזיה, הסטטיסטיקה קצת יותר טובה, אבל גם שם היחס בין כמות האנשים ששואפים לכתוב ולביים באופן מקצועי, ובין הזדמנויות התעסוקה, הוא יחס מגוחך שלא מאפשר תכנון לטווח ארוך - לא לאמן שרוצה לקבל במה להתבטא בה, ולא לאיש המקצוע שרוצה להתפרנס. מאחורי כל בר-מזל שמצליח למצוא תעסוקה עקבית בתחום, יש מאות אנשים צעירים בתחילת דרכם שמוכנים לעבוד כמעט בחינם. העיקר למצוא דריסת-רגל בתעשייה.

המצב הזה חושף את היוצרים לניצול מובנה של גופי השידור השונים, ואפילו של קרנות הקולנוע. כשיש היצע רב כל-כך של תסריטים ושל יוצרים שמעוניינים לעבוד, גופי השידור יכולים להרשות לעצמם לשלם שכר-רעב, וגרוע מזה - לזלזל בחיוניות של היוצרים.

התוצאה של כל זה היא ברורה ועגומה: כשיש כל-כך מעט הזדמנויות, היוצרים עצמם מתחרים ביניהם על כל גרגיר, מתנפלים בשארית כוחותיהם על כל פירור מימון מזדמן. הם יודעים היטב, כמו אמנים בכל העולם, שכדי להצדיק את הבמה שניתנת להם, הם צריכים לעבוד מאוד-מאוד קשה. לשרוד בתנאי תחרות לא שפויים. ולקוות שיצליחו להרים את הראש ולבלוט מעל האחרים. זה טבעו של התחום. לטוב ולרע.

ועכשיו חזרה להמלצת הממונה. פרופ' גילה מבקש למנוע מתל"י לשאת-ולתת בשם חלק הארי של היוצרים, מתוך אמונה כי פיצולם יעודד את התחרות בין היוצרים עצמם, ועל-ידי כך ישפר את עמדת המיקוח של "המשתמשים בשירותים", הם גופי השידור.

במילים אחרות, הממונה מבקש להגן על גופי השידור מול היווצרות ריכוז כוח בידי היוצרים, שלכאורה אינם מתחרים מספיק זה בזה.

כשאומרים את הדברים האלה בקול רם, זה נשמע כל-כך מגוחך, כל-כך מנותק מהמציאות, שקשה להאמין שאכן זוהי המלצה רצינית של האיש שממונה על עידוד תחרות הוגנת.

תל"י היא ועד עובדים

האם גילה מאמין באמת שיש ליוצרים, כיחידים או כגוף מאוגד, כוח כלשהו במשוואה הזאת? האם גילה חושב באמת שיש צורך לעודד תחרות בין יוצרים מעבר לתחרות הקיצונית שקיימת מעצם טבעו של תחום עיסוקנו? האם גילה עיוור לסכנה ההפוכה שמאיימת על התחרות בתחום הקולנוע והטלוויזיה - שריכוז הכוח שקיים בידי גופי השידור, מנצל לרעה את התחרות הטבעית שקיימת ממילא בין יוצרים שמוכנים לעשות הכול על מנת שהיצירה שלהם תקבל במה?

אני לא מכיר את פרופ' גילה, ולכן אין לי תשובות. אבל נדמה לי שהממונה גם לא מכיר אותנו, היוצרים.

אם יש הכרח (ואני לא בטוח שיש) להחיל את תבניות החוק למניעת מונופול על תעשיית הקולנוע והטלוויזיה, אז אני הייתי מציע לאמץ דווקא את ההגדרות הבאות: הצרכן, אותו "משתמש" שיש להגן עליו, הוא הקהל שרוצה וזכאי ליהנות מיצירה ישראלית מגוונת ואיכותית. "נותני השירותים" הם כל אותם פרטים המרכיבים את מערך ההפקה: החל מהיזם, דרך התסריטאי, הבמאי והמפיק, ועד המממנים ומשדרי התוכן. כולם כמקשה אחת. כלומר, צריך לראות את התסריטאים ואת הבימאים כפועלים פשוטים במפעל שאותו מנהלים הגופים המשדרים.

התפקיד של תל"י במערך הזה הוא למנוע מההנהלה, קרי הגופים המשדרים, לנצל לרעה את התחרות שיש בין היוצרים ובין עצמם. ובמילים אחרות, תל"י היא פשוט ועד עובדים.

אם אלה ההגדרות, התחרות שיש בין היוצרים ובין עצמם אינה רלבנטית כלל לאחריות הממונה על ההגבלים העסקיים. ואם יש בתעשייה הזאת סכנה למונופול שעשויה לעניין בכל זאת את רשות ההגבלים, הרי שהחשש הזה נוגע לתחרות שקיימת או לא קיימת מספיק, בין גופי השידור השונים.

■ הכותב הוא במאי ותסריטאי קולנוע.

עוד כתבות

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

גם מחיר כלכלי ואישי: הדילמה של טראמפ בדרך למלחמה רחבה

ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● ראש ממשלת פולין: על אזרחינו באיראן לעזוב במיידי - ייתכן שבעוד כמה שעות הם לא יוכלו לצאת ● בשיא המתיחות: המפגינים באיראן מרימים ראש ● עדכונים שוטפים

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

הלוויתן של רוזן וטוכמאייר לוקח עוד משקולת על הגב

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א; הדולר מתחזק מול השקל

מדד ת"א 90 יורד בכ-1.7%, ת"א 35 מאבד מערכו כ-0.5% ● נייס מזנקת לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי