גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יוסף סידר: הממונה על ההגבלים מנותק מהמציאות של היוצרים

כשיש כל-כך מעט הזדמנויות, היוצרים מתחרים על כל גרגיר, מתנפלים בשארית כוחותיהם על כל פירור מימון מזדמן ■ דווקא נגדם יוצא פרופ' דיויד גילה?

מעולם לא פגשתי את הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, האחראי על ניסוח חוות-הדעת שבמחלוקת הקובעת כי אין לאשר לתל"י (חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה) לנהל משא-ומתן משותף בשם כל היוצרים עם גופי השידור.

קראתי שגילה הוא מומחה בעל שם בתחום ההגבלים העסקיים, ושמחקריו בתחום רשתות התקשורת יצרו הד עולמי. זה נהדר מן הסתם למי שמבקש את עצתו בתחום רשתות התקשורת. אני חושש שלתעשיית הטלוויזיה והקולנוע זה מועיל קצת פחות.

גילה לא כפר אמנם בזכאות הכותבים והבימאים לתמלוגים (בניגוד למה שמשתמע אולי מדברי המתווכחים), אבל התוצאה הסופית של עבודתו מעידה על כשל מהותי בתרגום ידיעותיו והבנת המתרחש בזירת היוצרים לטלוויזיה ולקולנוע.

נכון, על זכאותם של תסריטאים ובימאים לקבל תמלוגים בכל פעם שיצירה פרי-עטם משודרת או מנוצלת למטרות מסחריות, אין ויכוח. פרופ' גילה וגם הזכיינים מסכימים על כך באופן עקרוני.

השאלה בלב הסוגייה, כפי שגילה ניסח אותה, היא - האם תל"י, הגוף המאגד את היוצרים לשם גביית תמלוגים, רשאית לנהל משא-ומתן על גובה התמלוגים מול גופי השידור בשם כל חברי תל"י, והאם אין בכך פגיעה בעיקרון של עידוד התחרות.

חורץ את דינה של תל"י

מי ששיחק פעם מונופול, או התעצבן על חברת החשמל, או זוכר איך זה היה לחיות בעולם שבו יש רק את בזק או רק ערוץ 1, יודע שחוק ההגבלים העסקיים, שמעודד תחרות חופשית במשק, נועד לשמור על הצרכן מפני מצב שבו לנותן שירותים מסוים יש יותר מדי כוח שוק, ולכן הוא יכול להעלות מחירים, או לספק שירות גרוע, בלי לשלם על כך מחיר.

מהצד השני, החוק נועד גם להגן על בעלי עסק שמעוניינים לפעול בתחום מסוים ועלולים להיכשל רק מפני שרוב המשאבים נמצאים בידיים של חברה אחת חזקה מדי.

השאלה היא - איך כל זה מתורגם למציאות של יוצרי הטלוויזיה והקולנוע בארץ? האם חוק ההגבלים העסקיים רלבנטי במקרה הזה? כדי לענות על כך, כדאי להבין מיהו "הצרכן", מיהו "נותן השירותים", והיכן אורבת הסכנה להיווצרות מונופול.

מקריאת חוות-הדעת של גילה ניתן להסיק כי לשיטתו, הצרכן הפגיע והסחיט הם גופי השידור, מה שהופך את היוצרים ל"נותני שירותים" בריוניים. אני מבקש מגילה, רגע לפני שהוא חורץ את דינה של תל"י לאבדון, לנסות ולהתבונן שוב בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע, ובאופן שבו עיקרון התחרות בא בה לידי ביטוי.

הנה כמה נתונים לרקע מהתחום שבו אני פועל. תחום הקולנוע: במהלך עשור שלם מופקים בישראל כ-150 סרטי קולנוע, ובממוצע כ-15 סרטים בשנה. כשאני כותב "מופקים" אני מתכוון לסרטים הזוכים למימון סביר מהמוסדות הרשמיים בתעשייה (קרנות, גופי שידור) וגם לסרטים שנעשים בתנאים חובבניים כמעט, שאותם מממנים היוצרים עצמם או בני-משפחה וחברים.

הנתון הזה, גם אם הוא נמוך, הוא תוצאה הגיונית של המציאות שבה פועלים היוצרים: מדינה קטנה. תקציבים מוגבלים. קהל מצומצם. אלה הם תנאי המגרש, ועם זה אנחנו משתדלים לחיות. בקושי.

אבל הנתון הדרמטי יותר הוא שבכל שנה מוגשים לקרנות השונות האמונות על הפקת סרטי קולנוע, ולגופי השידור, כ-350 תסריטים (!). 350 תסריטים שמתוכם מופקים רק 15(!) בשנה. כלומר, על פני עשור שנים הולכים ומצטברים אלפי פרויקטים שמחפשים מימון.

מאחורי המספר המרשים הזה שאפשר להתגאות בו, כי הוא מצביע על רוח יצירה ואמביציה אמנותית חסרת מעצורים והיגיון, יש אלפי תסריטאים ובימאים שמודעים לסטטיסטיקה הנוראית, ובכל זאת מוכנים לשים את גורלם בכפות ידי הלקטורים, שצריכים לערוך את הסלקציה הבלתי אפשרית.

וכך, בערך אחד מ-20 תסריטים שנכתבים מגיע למסך הקולנוע. ומה עושים 19 היוצרים הנותרים והמאוכזבים שהשקיעו שנים בעבודה על התסריט שלהם? הם ממשיכים לכתוב, ממשיכים לפתח רעיונות, ממשיכים לנסות להגשים את חלומם ולהביא את הסיפור שלהם למסך בכל דרך אפשרית.

וכדי "לסבך" עוד יותר את מורכבות התמונה, נודה גם בנתון העצוב הבא: מתוך 150 הסרטים שמופקים על פני עשור, כמעט אף סרט לא הופך לרווחי עבור היוצרים שלו. משנת 2000 ועד שנת 2014 הוצגו פחות מ-10 סרטים ישראליים שייחשבו לרווחיים מבחינה כלכלית. וכשזה קורה, ליוצר מתברר פתאום שיש לו הרבה יותר שותפים ממה שהוא תיאר לעצמו בשעה שעמל על התסריט, בחדר עבודה מאולתר, בדירתו השכורה.

תחום הטלוויזיה: במגרש של יוצרי הטלוויזיה, הסטטיסטיקה קצת יותר טובה, אבל גם שם היחס בין כמות האנשים ששואפים לכתוב ולביים באופן מקצועי, ובין הזדמנויות התעסוקה, הוא יחס מגוחך שלא מאפשר תכנון לטווח ארוך - לא לאמן שרוצה לקבל במה להתבטא בה, ולא לאיש המקצוע שרוצה להתפרנס. מאחורי כל בר-מזל שמצליח למצוא תעסוקה עקבית בתחום, יש מאות אנשים צעירים בתחילת דרכם שמוכנים לעבוד כמעט בחינם. העיקר למצוא דריסת-רגל בתעשייה.

המצב הזה חושף את היוצרים לניצול מובנה של גופי השידור השונים, ואפילו של קרנות הקולנוע. כשיש היצע רב כל-כך של תסריטים ושל יוצרים שמעוניינים לעבוד, גופי השידור יכולים להרשות לעצמם לשלם שכר-רעב, וגרוע מזה - לזלזל בחיוניות של היוצרים.

התוצאה של כל זה היא ברורה ועגומה: כשיש כל-כך מעט הזדמנויות, היוצרים עצמם מתחרים ביניהם על כל גרגיר, מתנפלים בשארית כוחותיהם על כל פירור מימון מזדמן. הם יודעים היטב, כמו אמנים בכל העולם, שכדי להצדיק את הבמה שניתנת להם, הם צריכים לעבוד מאוד-מאוד קשה. לשרוד בתנאי תחרות לא שפויים. ולקוות שיצליחו להרים את הראש ולבלוט מעל האחרים. זה טבעו של התחום. לטוב ולרע.

ועכשיו חזרה להמלצת הממונה. פרופ' גילה מבקש למנוע מתל"י לשאת-ולתת בשם חלק הארי של היוצרים, מתוך אמונה כי פיצולם יעודד את התחרות בין היוצרים עצמם, ועל-ידי כך ישפר את עמדת המיקוח של "המשתמשים בשירותים", הם גופי השידור.

במילים אחרות, הממונה מבקש להגן על גופי השידור מול היווצרות ריכוז כוח בידי היוצרים, שלכאורה אינם מתחרים מספיק זה בזה.

כשאומרים את הדברים האלה בקול רם, זה נשמע כל-כך מגוחך, כל-כך מנותק מהמציאות, שקשה להאמין שאכן זוהי המלצה רצינית של האיש שממונה על עידוד תחרות הוגנת.

תל"י היא ועד עובדים

האם גילה מאמין באמת שיש ליוצרים, כיחידים או כגוף מאוגד, כוח כלשהו במשוואה הזאת? האם גילה חושב באמת שיש צורך לעודד תחרות בין יוצרים מעבר לתחרות הקיצונית שקיימת מעצם טבעו של תחום עיסוקנו? האם גילה עיוור לסכנה ההפוכה שמאיימת על התחרות בתחום הקולנוע והטלוויזיה - שריכוז הכוח שקיים בידי גופי השידור, מנצל לרעה את התחרות הטבעית שקיימת ממילא בין יוצרים שמוכנים לעשות הכול על מנת שהיצירה שלהם תקבל במה?

אני לא מכיר את פרופ' גילה, ולכן אין לי תשובות. אבל נדמה לי שהממונה גם לא מכיר אותנו, היוצרים.

אם יש הכרח (ואני לא בטוח שיש) להחיל את תבניות החוק למניעת מונופול על תעשיית הקולנוע והטלוויזיה, אז אני הייתי מציע לאמץ דווקא את ההגדרות הבאות: הצרכן, אותו "משתמש" שיש להגן עליו, הוא הקהל שרוצה וזכאי ליהנות מיצירה ישראלית מגוונת ואיכותית. "נותני השירותים" הם כל אותם פרטים המרכיבים את מערך ההפקה: החל מהיזם, דרך התסריטאי, הבמאי והמפיק, ועד המממנים ומשדרי התוכן. כולם כמקשה אחת. כלומר, צריך לראות את התסריטאים ואת הבימאים כפועלים פשוטים במפעל שאותו מנהלים הגופים המשדרים.

התפקיד של תל"י במערך הזה הוא למנוע מההנהלה, קרי הגופים המשדרים, לנצל לרעה את התחרות שיש בין היוצרים ובין עצמם. ובמילים אחרות, תל"י היא פשוט ועד עובדים.

אם אלה ההגדרות, התחרות שיש בין היוצרים ובין עצמם אינה רלבנטית כלל לאחריות הממונה על ההגבלים העסקיים. ואם יש בתעשייה הזאת סכנה למונופול שעשויה לעניין בכל זאת את רשות ההגבלים, הרי שהחשש הזה נוגע לתחרות שקיימת או לא קיימת מספיק, בין גופי השידור השונים.

■ הכותב הוא במאי ותסריטאי קולנוע.

עוד כתבות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

הדגם שחוגג חמש שנים על הכביש וממשיך להיות רלוונטי

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עשרות אזרחים ישראלים חצו אמש את גדר המערכת משטח מדינת ישראל לרצועת עזה והושבו ע"י צה"ל ● עדכונים שוטפים

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן