ב-2011 בשיא המחאה החברתית, שוחחנו עם שחר אהרון, המנהל את אתר ביו הולדר יחד עם ג'ו גנטוס, אשר ניסה להוביל את המשקיעים הקטנים בתחום הביומד לסוג דומה של אקטיביזם של האיש הקטן. קראנו לו "איש הקוטג' של הביומד", על שם מחאת הקוטג' שהתרחשה באותו הזמן. אהרון סימן את ביו-סל כיעד הראשון שלו - פירוק חברת ביו-סל או חיובה לחלק מניות פרוטליקס שברשותה כדיבידנד בעין.
המהלך לא צלח באותו זמן, אבל הבשיל לאחרונה. מעניין לראות את הכוחות שהיו צריכים לפעול, כדי שדעתו של המשקיע הקטן הזה תתקבל.
ביו-סל בראשות זאב ברונפלד החזיקה ב-2011 ב-21% ממניות פרוטליקס ושימשה כמניית מעקב אחרי החברה. בהדרגה, נראה היה כי החברה מצד אחד לא עושה שום דבר אחר מאשר להחזיק במניות פרוטליקס, ומצד שני הולכת ומידללת באחזקתה בפרוטליקס, החל לגדול הפער בין שווי ביו-סל לבין שווי חלקה היחסי בפרוטליקס.
"ב-2011 הצלחנו לגייס 18% מקולות המשקיעים הקטנים יחד עם כמה מחזיקים של אחוז או שניים, כדי לחייב את ברונפלד לבצע מהלך כלשהו בחברה", אומר אהרון. ברונפלד החזיק 21%.
למעט ברונפלד, מגדל הייתה אז בעלת העניין המוסדית היחידה בחברה, עם 6%, כשכל שאר המחזיקים היו קטנים. "היינו צריכים 30%. פנינו למגדל שהיו אמורים להשלים לנו את האחוזים לרוב, והם התעניינו במהלך, אבל הם הזמינו עבודה שהראתה כי אם החברה תחלק את המניות, הרי שהמס שתשלם ביו-סל על רווח ההון שלה, פלוס המס שתשלם מגדל על רווח ההון שלה, פלוס הירידה במניית פרוטליקס שתנבע מכך שביו-סל תמכור חלק מן המניות שלה כדי לשלם את המס, משמעותה שהמהלך לא כדאי". אהרון לא הסכים אז עם החישוב של מגדל, אך ללא מגדל לא ניתן היה לבצע את המהלך.
מה השתנה? בינתיים חלקה של ביו-סל בפרוטליקס הידלל עוד, הפער בין מחיר ביו-סל לבין שווי אחזקתה עלה, ומשקיעים חדשים החלו לתפוס מקום בחברה. "ברק קפיטל החלו לקנות ביו-סל. פניתי אליהם והם אמרו לי 'אם יש לך 15% מהמשקיעים אפשר לבצע את המהלך'". בעלי העניין בביו-סל באותו הזמן היו ברק קפיטל, מגדל, הראל, מיטב וקבוצה של משקיעים פרטיים, כל אחת מן הקבוצות עם כ-5-6%, וברונפלד עם אותם 21%.
ניתן לראות כי מדובר כבר במבנה אחזקות שונה לחלוטין, עם דגש על מוסדיים. אהרון טוען כי הוא זה שיצר את הקשר בין המוסדיים לביצוע המהלך, שלא היה יכול להתרחש ללא התאגדות של גם של המחזיקים הקטנים. אהרון: "עד היום רק פעמים בודדות משקיעים פרטיים התארגנו והשתלטו על חברה, אבל היום נהיה קל יותר ויותר לעשות זאת". לא בטוח שהמוסדיים יסכימו כי אהרון הוא זה שהוביל את המהלך, אולם הוא בהחלט היה שותף לו.
"ברונפלד היה מודע למתרחש, אבל לא לקח את הדברים ברצינות", אומר אהרון. "הוא אמר למקורבים: 'אינתיפאדת הפייסבוק הזו תעבור', אבל אנחנו רק התחלנו". בסופו של דבר לא נדרשה אסיפה כללית כדי להכריע את המהלך - ברונפלד וקבוצתו החליטו ללכת אליו מרצון, ככל הנראה כתוצאה מלחץ והבנה כי המהלך אכן הפך כדאי למשקיעים, ולכן לא יוכלו לדחותו עוד זמן רב. ההחלטה לחלק את המניות - התקבלה בסופו של דבר אפילו ללא מו"מ.
"אני בכלל לא מחזיק בביו-סל", מפתיע אהרון. הרווח שלו מהפעילות הזו היא הקיבוץ של משקיעים קטנים סביב האתר שלו, Bio-Holder. האתר מציע מידע, אנליזה , פורומים וכנסים בתחום מניות הביומד, וגם מאגד את המשקיעים לסחור דרך כלל פיננסים, ומקבל על כך עמלה. הפעילות באתר היא בנוסף לעבודה הקבועה שלו, כחוקר במשטרה.
- ב-2011 אמרתם שהמהלך בביו-סל הוא רק ההתחלה שלכם, אבל בינתיים לא ביצעתם מהלכים אחרים כאלה
"המטרה שלי כרגע איננה מהלך של השתלטות והחלפה הנהלה, אלא אני מעונין היום למצוא חברת ביומד שמדשדשת וצריכה משקיע גדול. אני אביא הרבה משקיעים קטנים שיתמכו בהשקעתו של אותו עוגן, וכך נוכל להרים חברה שנמצאת במצוקה על בסיס כספי בלבד. קיבלנו עד היום 4-5 הצעות כאלה, ששללנו".
- לא תעשו מה שעשה "גורו שוק ההון" נפתלי מנדלוביץ' בזמנו - אסף כסף מן המשקיעים הקטנים והשקיע אותו עבורם?
"חס וחלילה, זה ממש לא הכיוון שלנו".