"כרגע הנטייה היא להגדיל סיכונים. הריבית הנמוכה באג"ח והתמחור המלא במניות מאלצים את המנהלים להשקיע בנכסי סיכון ברמה יותר גבוהה. 2014 נפתחה כשהתשואה הגלומה באג"ח נמוכה - וזה בהחלט מדיר שינה". כך, בראיון מיוחד למגזין ההשקעות של "גלובס", מתאר עוזי דנינו, מנכ"ל בית ההשקעות אקסלנס, את המצב עימו מתמודד כיום כל מי שמנסה לנהל תיק השקעות.
"השנה הקרובה תהיה אתגר עצום למנהלי ההשקעות", הוא מוסיף. "הריבית הנמוכה מלווה אותנו כבר כמה שנים, והעובדה שהיא לא הולכת לעלות בתקופה הקרובה הופכת את ניהול ההשקעות למאתגר עוד יותר". את האזהרה שלו מפני עליית הסיכון בתיקים מלווה דנינו גם בנתונים. "קרנות הנאמנות המנייתיות גייסו תוך פחות מחודש 700 מיליון שקל, שזה בערך הסכום שהן גייסו בכל 2010. כלומר, הסיכון גדל", הוא מסביר.
ואכן, אין ספק שהתיאבון לסיכון בקרב המשקיעים גדל בהתמדה. דנינו אמנם מזהיר מכך, אבל האמת היא שהמצב הזה דווקא מיטיב עם מנהלי ההשקעות מכיוון שדמי הניהול שהם גובים במוצרים בעלי פוטנציאל תשואה גבוה יותר, כמו הקרנות המנייתיות, הם ניכרים בהרבה.
"מי שקובע את רמת הסיכון בקרנות הנאמנות זה הלקוח", אומר דנינו. "אנחנו לא רשאים למנוע ממנו חשיפה למניות. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו נענים לתיאבון לסיכון של הלקוח בצורה מושכלת".
- המחירים בשיא והפיתוי להשקיע בנכסים פחות איכותיים גדל. איפה מתבטאת האחריות שלכם, כמנהלי השקעות?
"לקחי העבר בהחלט חלחלו, והמוסדיים למדו הרבה מאוד בשנים האחרונות. אי אפשר להשוות את המצב הנוכחי למה שהיה לפני ארבע שנים, כי גם רמת הדירוגים השתנתה וגם הגופים מקפידים על ניהול ההשקעות בצורה הדוקה יותר. יחד עם זאת, האתגר הנוכחי שלנו הוא לא להתפתות אחרי השקעות שאין לנו יכולת לאמוד בהן את הסיכון, כמו למשל השקעות ברומניה, וזה אתגר עצום".
- אז איך מנהלים השקעות בתקופה הנוכחית?
"במניות נדרש ניהול השקעות סלקטיבי מוקפד יותר. גם השקעה באשראי לא סחיר היא אפשרות (הכוונה היא להלוואות הפרטיות שמעניקים המוסדיים לגופים גדולים, ל' א'). לצד זה, יש צורך בחיפוש השקעות אלטרנטיביות, כלומר קרנות פרייבט אקוויטי המשקיעות בנכסים שונים, תוך ראייה ארוכת טווח. הכוונה היא לקרנות תשתית, נדל"ן, חוב וכן קרנות השקעה משותפות ואחרות, עם תשואת יעד של למעלה מ-10%. במקרה הצורך, כמו למשל בהשקעות בחו"ל, ניעזר במומחים ובאמצעותם נשקיע".
- אבל משרד האוצר עומד להגביל את דמי הניהול שאתם גובים מהלקוחות עבור ניהול חיצוני.
"זאת תהיה טעות. אי אפשר לזרוק פצצה לשטח ורק אחרי זה להתחיל ללמוד את ההשלכות. בעולם העמלה עומדת על 0.54% לעומת 0.15% שצפויים להתיר פה. על מנת לגוון ללקוח את תיק ההשקעות, אין מנוס מלחפש לו השקעות ברחבי העולם. מטבע הדברים, למנהל ישראלי אין את הידע לנהל השקעות בהונג קונג למשל. לכן, כפי שנהוג בעולם, גם אנחנו צריכים לרכוש קרן כזו ממישהו שכן מבין. ההגבלה הזו משמעה פגיעה בעמיתים".
- מה לגבי הטענה שתוכלו להסתדר בלי ההשקעות האלה, כפי שבעצם היה עד היום?
"נכון שב-3 השנים האחרונות המשקיעים נהנו מתשואה גבוהה בלי השקעות אלטרנטיביות, אבל זה לא תקף יותר. היו כאן שנים טובות, ולכן צריך לפצות על התקופות האלה. אני חייב לתת ללקוח מערכת איזונים וגיוון הן בפריסה גיאוגרפית והן במקצועיות. נראה לי שבמקרה הזה מישהו טיפס על עץ גבוה וצריך לתת לו חבל כדי לעזור לו לרדת".
המדינה לא מודעת לפצצת הפנסיה
כמעט 30 שנה חלפו מאז שאביו, דוד, כיהן כחבר כנסת מטעם המפד"ל, אבל דנינו, שגדל בבית של עשייה ציבורית, עדיין מכיר היטב את נבכי הפוליטיקה הישראלית. במהלך הריאיון הוא מתריע מפני "בעיה לאומית" שלטענתו המחוקק כלל לא מכיר בה: הפנסיה.
"כל הנושא שנקרא חיסכון פנסיוני זה מצג שווא. בפועל, זאת פשוט פצצה מתקתקת שהמדינה זרקה על האזרחים. מי שמרוויח היום 7,000 שקל בחודש יקבל בפרישה 3,500 שקל בחודש והוא בכלל לא יודע את זה. הוא חי באשליה שהוא מסודר והמדינה דואגת לו. מצד שני, לא מעודדים חיסכון שימלא את הפער בגיל הפרישה. זאת בעיה לאומית שחייבים לטפל בה".
- לא נראה שבממשלה מתרגשים מהנושא הזה.
"נכון, כי המחוקק בכלל לא יודע שיש כאן בעיה. לאחרונה נפגשתי עם בכירים בממשלה ולתחושתי בעיית החיסכון הפנסיוני לא חלחלה למקומות הנכונים, כי כשהעליתי בפניהם את הנושא הם אמרו לי 'הטלת עלינו פצצה עכשיו'. זה בכלל לא בתודעה שלהם".
- אתה לא הראשון שמתריע מפני "פצצת הפנסיה". מה אפשר לעשות?
"קודם כל, המדינה צריכה לדאוג להעמקת המודעות של הציבור, שזה משהו שהיא לא עושה. בנוסף, היא צריכה לבנות רובד חיסכון שלישי, שיתווסף לביטוח הלאומי והפנסיה שלא מספיקים לכלום. אם לקרוא לילד בשמו: המדינה חייבת מכשיר הוני ולתמרץ את החיסכון בו. הרי לאזרח לא משנה אם ההטבה במס היא 40% או 20%, הוא פסיכולוגית נע לשם בכל מקרה. כרגע אין שום תמרוץ, כך שבפועל מאז ביטול החיסכון ההוני לפני 7 שנים (הכוונה היא ל"תיקון 3" שהפך את קופות הגמל ללא אטרקטיביות, ל' א') אזרחי ישראל הפסיקו לחסוך כ-5 מיליארד שקל בשנה ושיעור ההפקדות צנח ב-80%".
דנינו נזכר לרגע בימיו כבנקאי צעיר ומספר כי באותה תקופה הדברים היו נראים אחרת. "אני זוכר שכשהייתי מנהל צעיר, כמעט כל אישה שילדה יצאה מבית החולים, עברה תוך כמה ימים בבנק ועשתה הוראת קבע לקופת גמל. המודעות הזאת, שהייתה מאוד חזקה דווקא בפריפריה, פשוט נעלמה, והיום אותם 200 שקל הולכים על סלולרי במקום שיחסכו אותם. השאלה היא אם המדינה רוצה לקחת את הנושא הזה ולטפל בו. כרגע הרגולטור אפילו לא התחייב לבדוק את הנושא".
*** הכתבה המלאה - במגזין money time של "גלובס". עוד במגזין: המלצות השקעה ל-2014, ישראלים שהשקיעו בנכסי נדל"ן בחו"ל מספרים על החוויה, דירוג הגופים המובילים בניהול קרנות נאמנות, קופות גמל, ביטוחי מנהלים ועוד.