"סרט שחור-לבן", יום ב' 22:00, ערוץ 8 - מול "עממיות", יום ב' 22:30, ערוץ 2 רשת
הנה דוגמה לסערה שמתקיימת רק בברנז'ה - התקשורתית, האקדמית, האינטלקטואלית, ולא ממש מעניינת (כנראה) את הציבור הרחב: במקביל לטענות על ייצוג סטריאוטיפי של "המזרחית מהפריפריה" ב"עממיות" של נאור ציון, ישדר הערב (ב') ערוץ 8 בשידור חוזר את "סרט שחור-לבן" - מבטו הנוקב של רון כחלילי על אותו ייצוג ממש בקולנוע הישראלי לדורותיו.
בשבועות האחרונים הודיתי כאן שאני כנראה בעמדת מיעוט: "עממיות" של נאור ציון נעימה לי, לפרקים אפילו מצחיקה אותי. האם היא סטריאוטיפית? ודאי שכן, כמעט כמו כל קומדיה, ולא שאכפת לי מאיזון, אבל גם מי שיחפש אותו כאילו היה מדובר בדיון פוליטי בערוץ 1, ימצא אותו בייצוג הסטריאוטיפי של האשכנזים המבוססים בסדרה: חבורה של אנשים קרים שעסוקים כל העת בכסף, ללא טיפה של אנושיות (הבוס האשכנזי הוא נלעג במיוחד, בן דמותו של "מיסטר פיט" מסיינפלד, שאינו מצליח לבחור אפילו זוג גרביים בלי איילין, העוזרת האישית שלו).
האם אין אשכנזים שמחבקים את ילדיהם באהבה ומנסים להנחיל להם גם ערכים שלא קשורים בשמירת ההון המשפחתי (במידה שיש כזה)? ודאי שיש. האם בפריפריה יש גם מי שבוחרות במסלול קידום דרך לימודים ועשייה, במקום במסלול המהיר דרך מיטתו של הגבר המשפיע? ודאי שיש - והעניין הוא שהצופה אינטליגנטי דיו בכדי לשפוט.
איך אני יודע? כי גם את "סרטי הבורקס", עוד לפני כחלילי, ביקרו בחמת-זעם על אותן נקודות בדיוק, אבל הקהל העממי, ברובו ממוצא מזרחי, נהר בהמוניו לבתי הקולנוע - כי הוא ידע: כשאתה בקולנוע אתה חלק מתרבות, וגם אם בהתחלה חלק מהבדיחות הן על חשבונך, הרי שזהו הצעד הראשון בהשתלבות.
40 שנה, מי סופר
נדמה כי בפרספקטיבה של כ-40 שנה, וכשהז'אנר הים-תיכוני שולט ללא עוררין בסצנת המוזיקה הישראלית, ניתן לומר כי חוכמת ההמונים ניצחה את הסמי-אינטלקטואלים שהתיימרו להיות לה לפה.
אז אם כך, אולי ההתנשאות הגדולה ביותר היא לא להציג פרחה מהפריפריה מפצחת גרעינים במכון היופי, אלא להתיימר לדבר בשמה?
אני לא רוצה להיתמם: מפגש התרבויות הייחודי לחברה הישראלית יצר כמה תאונות חזיתיות מכאיבות שאפילו הזמן מרפא באיטיות מרגיזה. הבעיה היא שלפעמים נדמה שמי שתוקעים מקלות בגלגלי התהליך הטבעי והמבורך, הם דווקא הזעפנים שמבקשים להחזיר את כולנו 50-60 שנה לאחור.