כחלק מהמאבק בהעלמות המס ובהון השחור, הפעילה רשות המסים לפני כשנה את "קו הצדק", המכונה גם "המלשינון", שאליו יכול כל אזרח להתקשר כדי לדווח על מעלימי מס.
הפיתוי שהוצג לחלק מהמלשינים שזקוקים לתמריץ היה שיעור מסוים - 20% מהקנס או הכופר שישלם העבריין. אמנם לא לכולם הובטח פרס כספי, והרשות מתייחסת לפרס כזה כחריג, ואולם ל"גלובס" נודע כי החריג הפך לנדיר.
מאז הופעל "קו הצדק" של רשות המסים בחודש מארס אשתקד, ועד סוף 2013, התקבלו מהציבור 23,346 דיווחים על חשדות להעלמות מס, ואולם בכמעט 100% מהמקרים לא שולם גמול כספי למוסר המידע.
כך עולה מתשובתה של רשות המסים לפניית התנועה לחופש המידע, שביקשה לדעת, בין היתר, כיצד מחליטה רשות המסים את מי ממוסרי המידע מתגמלים, וכמה גמול שולם עד כה למוסרי מידע.
איכות המידע
"קו הצדק" נועד לאפשר לציבור לסייע לרשות המסים בהתמודדות עם עברייני המס, ולמסור באמצעות דואר אלקטרוני, טלפון או פקס, מידע שיסייע בגילוי העבריינים ובמניעת עבירות מס הכנסה, מע"מ ומכס. לפני כשנה השיקה רשות המסים את "קו הצדק" וכן קמפיין שנועד לעודד אזרחים לדווח לה במסגרת זו, ואף קיבלה, כאמור, עשרות אלפי מידעים בעקבות זאת.
בפנייה ששיגר לרשות ניסן פרנקו, סטודנט מהקליניקה לחופש המידע בבית-הספר למשפטים במכללה למינהל, ביקש השולח לקבל מידע על כמות הדיווחים שנמסרו לרשות באמצעות "קו הצדק"; מספר האישומים הפליליים שהולידו המידעים שנמסרו וכמה מידעים נמצאו שקריים.
מתשובת רשות המסים לפניית התנועה לחופש המידע עולה כי לרשות אין מידע על מספר האישומים פליליים, פירוט העבירות ומספר הפניות שקריות.
בתשובת של רשות המסים צוין כי "עיבוד הפניות וטיובן כדי לענות על שאלותיך ידרוש מרשות המסים השקעת משאבים בלתי סבירה בהתחשב במשימותיה".
עם זאת, תשובת הרשות מציגה את הקריטריונים הנשקלים בעת ההחלטה על מתן גמול. "ככלל, ככל שהמידע שנמסר איכותי ונסמך על מסמכים וראיות לכאורה, התורמים לבסס החשדות, האופציה לתשלום גמול כספי למקור גדלה", נכתב.
לפי עמדת הרשות, במקרים שבהם נמצא כי המידע המודיעיני מצדיק תשלום גמול, הגמול שישולם הוא בשיעור 20% מהקנס שהוטל על-ידי בית המשפט, או סכום הכופר שהושט - לפי הנמוך ביניהם.
"עם זאת", נכתב בתשובת רשות המסים, "ייתכנו מקרים חריגים שבהם סכום הגמול ייגזר בהתאם לנסיבות המיוחדות, וזאת על בסיס הקריטריונים הבאים: השלכת רוחב ציבורית, אינטרס של רשות המסים לקבל את המידע בתחום הפעילות שנמסר במידע, גם מקרים אלה מובאים לידיעתו של סמנכ"ל בכיר בחקירות".
בסופו של דבר הבהירה הרשות כי "הלכה למעשה ברוב המכריע של המקרים (קרוב ל-100% של המקרים שבהם נמסר מידע עד כה) לא שולם גמול כספי, מאחר שהמידע לא הצדיק תשלום, או שלא התבקש גמול כספי".
בנוגע לסך הגמול הכספי, מסרה הרשות כי המידע לא ניתן לכימות, מאחר ש"קו הצדק" פועל זמן קצר יחסית, בעוד הליכי החקירה מהליכי המשפט ארוכים יותר. עוד צוין כי "המקרים בהם התבקש גמול במסגרת 'קו הצדק' ביחס לכמות הידיעות הוא זניח ביותר, ולא בהכרח שהגמול יאושר בסופו של ההליך".
לדברי מנכ"לית התנועה לחופש המידע, עו"ד אלונה וינוגרד, "לאחרונה עלו הרבה מאוד קמפיינים מטעם המדינה - אם זה קמפיין הפוליו של משרד הבריאות, קמפיין הגזענות של משרד המשפטים ואם זה קמפיין 'קו הצדק' של רשות המסים. קמפיינים משמעותם שרשות ציבורית מנהלת מאבק סביב נושא ספציפי תוך הבאתו בצורה בולטת במיוחד לידיעת הציבור. קמפיינים כאלה מן הראוי שעלותם, כמו גם יעילותם, תובא לידי הציבור. הציבור צריך לדעת האם הקמפיין והמשאבים הרבים שהושקעו בו אכן מביאים את התוצאות המצופות. מידע כזה - לא ראוי שהרשות תשמור אותו לעצמה".
"שיקולים של אזרחות טובה"
מרשות המסים מסרו בתגובה כי "חשוב לציין כי 'קו הצדק' הינו נדבך אחד מתוך מערך גדול ומורכב של מודיעין ברשות המסים. הרשות מעולם לא הבטיחה, לא הצהירה ולא התחייבה באופן גורף, הן ביחס למיידעים המגיעים דרך 'קו הצדק' והן במערכי המודיעין האחרים, על תשלום כזה או אחר עבור המידע. 'הסכם גמול למקור' הינו הסכם חריג ביותר, וככלל - נדירים ביותר המקרים בהם מובטח גמול כספי למוסר המידע לרשות המסים.
"יובהר מעל לכל ספק כי במעל מ-95% מהמקרים של מיידעים המתקבלים בחטיבת המודיעין והחקירות של רשות המסים, מסירת המידע אינה מלווה בתשלום תגמול כספי. הרשות מקבלת מידע איכותי המוביל לתיקים פליליים, משיקולים שונים של מוסר המידע, ובמקרים רבים משיקולי אזרחות טובה או משאיפה לקדם שוויון בנטל המס. במקרים החריגים בהם משולם גמול כספי, התשלום מותנה בהמצאת ראיות ובכללם מסמכים שיצדיקו את התשלום ומותנה כמובן במיצויי הדין הפלילי.
"המידע המתקבל, הן ב'קו הצדק' והן במערכים האחרים, נבדק ומנותב, בהתאם למאפייניו, לטיפול במישורים הפליליים והאזרחיים. מרגע קבלת המידע מתנהל מעקב אחרי הטיפול המקצועי בו".