כשמיכל רפאלי-כדורי, כיום סמנכ"לית הרגולציה של חברת הלוויין yes, עבדה במשרד החינוך, היא לקחה חלק ב"ועדת לבני" שאמורה הייתה לפתור כבר ב-92' את הפלונטר הגדול של השידור הציבורי. גם אז, פוספסה ההזדמנות ההיסטורית.
"אגרה צריך לשלם כל הציבור, ולא רק מי שמחזיק בטלוויזיה", היא אומרת היום באומץ. "גם חרדים צריכים לשלם אגרה, כי שידור ציבורי הוא כלי של דמוקרטיה ומשרת גם את מי שלא צופה בו. המודל העסקי צריך להיות שזה יהיה מס על כל הציבור".
לדבריה, "רשות השידור עושה היום ערוץ יחיד בתקציבים שאנחנו בחברת yes עושים עשרות ערוצים. ההרחקה הנדרשת של הגוף הזה מהפוליטיקאים היא ברורה - אבל גם צריך לטפל בהתייעלות שלו ולהחזיר לו את הסומק ללחיים".
רפאלי-כדורי מברכת על הוועדה החדשה שהקים השר גלעד ארדן בראשותו של ד"ר עמית שכטר, שאמורה לקבוע את פני הרגולציה בשוק המשתנה. היא בעיקר מצפה לשמוע אם יהיה פיקוח גם על האיום הגדול - סלקום ואורנג', שמכינות מתחרים.
"אם סלקום או אורנג' ייכנסו, מבחינתי זה הכי מטריד. ענקי הסלולר שבאים עם כיסים מאוד כבדים וכבר נמצאים בבית של הלקוחות. עדיין יש להם שומנים מאוד גדולים, והם יילחמו בנו לא באותם תנאים. זה גם יכול להיות גוגל או אפל - גופים שיבואו מעל הראש של כולנו, וכמו תמיד הרגולציה תפגר אחרי הטכנולוגיה. היום אפשר לקנות טלוויזיה של סמסונג ולקנות דרכה תכנים. כבר מזמן אין קשר בין המונח תחרות ובין הרגולציה שמעיקה עלינו".
- בסופו של יום, עם השינויים הטכנולוגיים, כשכל גוף ידחוף לנו תוכן מכל מכשיר, מה התועלת בארגון כמו yes? זו הקופסה, הלוויין?
"זו לא הקופסה, זה התוכן. אף פעם לא ראינו את עצמנו כתשתית. אנחנו חברת תוכן לכל התשתיות - אלה שאנחנו יודעים עליהן היום ואלה שאנחנו עדיין לא יודעים עליהן. בגלל שאנחנו חברת תוכן, אנחנו גם נאבקים שהתוכן יהיה שלנו. אצל yes המוצר המרכזי הוא תוכן ולא לוויין. אני לא מקדשת את הלוויין. אנחנו בלוויין הרבה שנים, אבל היום ה-VOD שלנו נמצא ברשת, ובטח שגם ה'יס גו' שהשקנו".
- האם נראה מצב ש-yes לא תהיה עוד חברת לוויין?
"הכול יכול להיות. ייתכן שתמהיל מקור השידורים ישתנה".
- מה דעתך על מיזוג הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין?
"לא צריכות להיות מועצות עם עשרות עובדים כמו הרשות השנייה. במועצת הכבלים יש 13 עובדים שמוציאים את נשמתנו, ועכשיו במבנה החדש יהיו לי 70 עובדים שאני אצטרך לממן אותם. כשאתה מממן את הרגולטור שלך, זו בעיה. אני לא רוצה לבוא אליהם לישיבות ולספור להם עוגיות בצלחת. אם המדינה חושבת שצריך פיקוח על גופי שידור, שתתכבד ותממן את זה".
- מה תעשה לכם חבילה צרה?
"זה עדיין בשימוע. המתווה שהמועצה הגישה, שלפיו תהיה לצופים זכות לבחור את הערוצים בחבילה הצרה, הוא מוטעה. אנחנו בתעשייה שבנויה על יתרון לגודל, והמבנה שכל אחד יכול לבחור לעצמו את מה שהוא רוצה ועדיין שיהיו פה עשרות ערוצים, הוא לא מעשי. אף אחד לא יכול לעשות את זה".
- אז מה יהיה?
"אין צורך בחבילה צרה. מי שרצה חבילה צרה הלך ל-DTT. מי שצורך מעט טלוויזיה לא נמצא אצלנו. יש איזו תחושה שאנחנו גדולים נורא, שאנחנו והכבלים זה דואופול. אבל אנחנו רק 60% מהשוק הזה. המדינה צומחת, אבל השוק שלנו לא צומח, הוא בסטגנציה כבר כמה שנים. אנחנו מדשדשים סביב ה-1.45 מיליון בתי-אב הרבה שנים, כשהגרף של הלמ"ס כבר עבר את ה-2.2 מיליון. הם לא באו אלינו. הגידול הוא בערבים, בחרדים, לא באוכלוסיות שלנו".
מי שרוצה מעט טלוויזיה, היא אומרת, שיבחר בעידן פלוס. "זה מתאים בעיקר למי שרוצה את הערוצים 2 ו-10. שני הערוצים האלה מהווים 60% מהצפייה בפריים-טיים בקרב הלקוחות שלי. הערוצים האלה הם התחרות האמיתית".
- ועכשיו, על-פי חוק שהוביל השר גלעד ארדן, יעלו על העידן פלוס ערוצים נושאיים שאולי ישלבו פרסום.
"לא כל מה שהמחוקק עשה, הוא בדק קודם את היתכנותו. אין שום היתכנות לעוד בעלי רישיונות עם פרסומות; ואגב פרסומות, אז איזו סיבה בעולם יש למנוע מכבלים ומהלוויין פרסומת? יש 4 מדינות בעולם, ממש לא מהמכובדות ביניהן - ובהן קולומביה ואלבניה, שאין בהן פרסומות. ואנחנו ביניהן".
- אתם יכולים היום לשדר פרסומות ב-VOD באופן חופשי. אין רגולציה באינטרנט.
"אנחנו בהחלט יכולים, אבל החלטנו כרגע לא לעשות זאת. אנחנו רוצים שהדברים יהיו בדרך המלך. אנחנו לא נמצאים פה כדי לריב כל היום".
- יכול להיות שב"יס גו", שירות הצפייה בשידורי החברה בטאבלטים ובסלולר, תהיה בעתיד הפסקת פרסומות?
"בעתיד הכול יכול להיות. הכנסה מפרסומת יורדת ישר לשורת הרווח. זו הכנסה נקייה שמשפיעה באופן רחב יותר על רווחיות החברה. מעבר לזה יש לנו את היכולת לשכלל את עולם הפרסום. לפרסם בפריים-טיים של ערוץ 2 בתוך תוכנית ריאליטי, ג'יפ, במבה או שמן קנולה, זה פשוט לזרוק כסף לרוח. יש אצלנו כל-כך הרבה ערוצים ייעודיים שאפשר לפרסם בהם בעלות הרבה יותר נמוכה לקהלי יעד - אם זה בערוצי הספורט, לגברים או בערוצי הלייף סטייל".
- לא מספיקים דמי המנוי, את רוצה גם לשבור את הסרט עם ברייק פרסומות?
"אני לא מבקשת לתת ללקוח לראות את 'אישה יפה', כמו בערוץ 2, מתשע בערב עד 1 בלילה. אבל יש כל-כך הרבה מקומות שהפרסומת פשוט בנויה שתהיה שם. ואם כבר פרסומת, למה לא תוכן שיווקי? היום זה כורח. תוכן שיווקי מרגיז את הציבור רק כשהוא לא יודע עליו. אפשר להכריז שהוא לא יהיה בתוכניות ילדים ולדרוש להבהיר בתחילת כל תוכנית על-ידי מי היא מומנה".
כדי לאפשר פרסומות לפלטפורמות, אומרת רפאלי-כדורי, "צריך שר אמיץ, ויושב-ראש מועצת כבלים ולוויין אמיץ. הם צריכים להבין את התרומה של פרסומת לצרכנות ולהורדת עלויות. אתה חושב שאת המחיר של הפרסומות היקרות בפריים-טיים, אתה לא משלם במוצרים שאתה קונה? אם הפרסומת תהיה יותר זולה ומשוכללת ויתאפשר לשחקנים יותר קטנים לפרסם, אנחנו כצרכנים נהנה. מעבר לזה, אם יאפשרו לנו פרסומות, נוכל להוזיל את החבילה".
- זה בעינייך הפתרון היחיד להורדת עלות החבילות?
"זה אחד הפתרונות. גם הורדת הרגולציה היא דרך. הרגולציה מאוד מייקרת בגלל השליטה בחופש הפעולה הניהולי שלנו. הדבקנות של להגיד לי כמה לעשות בז'אנר כזה וכמה בתת-ז'אנר כזה וכמה בבית וכמה בחוץ, מיותרת".
לא התקבלה תגובת משרד התקשורת לדברי רפאלי-כדורי.
*** הכתבה המלאה - במגזין "פירמה"
