גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קטטות ברשות השידור: עכשיו חברי הוועד המנהל נגד גילת

חברי הוועד המנהל למנכ"ל אמיר גילת: "גם אנו הסכמנו שיש לערוך שינויים באגף גביית האגרה, אלא שכל ניסיון לערוך דיון מעמיק בכך נדחה על-ידך"

חלופת המכתבים הנמרצת בין ראשי רשות השידור נמשכת, והפעם מכתב ביקורתי של חברי הוועד המנהל של רשות השידור נגד היו"ר אמיר גילת.

קבוצת חברי הוועד המנהל של רשות השידור - ובהם המשנה ליו"ר אסתי אפלבאום-פולני, יואב הורביץ, גאולה אבידן, יעקב נווה ולנה קריינדליין - מגיבים אף הם למכתב שפורסם בראשונה ב"גלובס", ובו השווה גילת את הנהלת רשות השידור להנהלת בית-החולים הדסה והאיר שורה ארוכה של כשלים ברשות השידור.

אתמול (א') הגיב לדברים מנכ"ל רשות השידור, יוני בן-מנחם, וטען כי מרבית הכשלים מקורם טרם תקופתו, וכעת עושים זאת גם חברי הוועד המנהל.

יש לזכור כי בימים אלה משלים מבקר המדינה את הביקורת שלו באשר לרשות השידור, זאת לצד השלמת עבודת ועדת לנדס, ונראה כי הגורמים השונים ברשות מבקשים לכסות את עצמם מחשש למסקנות אישיות או תביעות עתידיות.

גילת תהה במכתבו מדוע נקלטים עובדים ברשות השידור, למרות שלא נעשה הליך פיטורים. על-פי נתונים שמציגים חברי הוועד המנהל, החל מ-1 בינואר 2011 ועד 31 בדצמבר 2013 נקלטו ומועסקים 150 עובדים ב-117 משרות; בשנת 2011 נקלטו 27 עובדים ב-24 משרות; בשנת 2012 נקלטו 83 ב-62 משרות; בשנת 2013 נקלטו 40 עובדים ב-31 משרות, מסך 150 שנקלטו 13 ממלאי-מקום בתקופה זו פרשו מרשות השידור 315 עובדים ב-300 משרות.

"כמו כן, באופן טבעי פרשו מהרשות במהלך תקופה זו כ-300 עובדים", נכתב. הנתונים הם נתונים שהעביר מנכ"ל רשות השידור לחברי הוועד המנהל.

על-פי חברי הוועד, "למיטב ידיעתנו, התפרסמו שני דוחות של מבקרת הפנים: דוח ראשון שהתפרסם בשנת 2010, ובו נמצאו ליקויים חריפים, אשר בימים אלה נלמד ומיושם על-ידי ההנהלה והוועד המנהל. משום מה 'נשכח' ממך, אמיר, שהדוח מתייחס לשנים 2006-2008, שנים בהן לא ההנהלה ולא המליאה הנוכחית ובוודאי לא הוועד המנהל כיהנו.

"דוח שני שפורסם ב-2013 התייחס, למיטב ידיעתנו, להתנהלות הרשות מסיום תקופת הדוח הקודם ועד לשנת 2013. בדוח זה נבדקו משרדי עורכי דין שונים המועסקים על-ידי הרשות. דוח זה הראה על התנהלות תקינה".

על-פי חברי הוועד, "הצגת תמונה קודרת שוב ושוב על אגף הגבייה כאחראי על כל מערך גביית הכנסות הרשות, כמו גם מינוף כל ידיעה שהתפרסמה על כשל בגבייה, נועדו ליצור דה-לגיטימציה לאגף זה מצד משלמי האגרה. גם אנו, כמוך, הסכמנו שיש לערוך שינויים באגף הגבייה על מנת ליצור מערך גבייה אפקטיבי וערכי, אלא שכל ניסיון לערוך דיון מעמיק המתבסס על כללים חשבונאיים שקופים נדחה על-ידך.

"לא זכורה לנו ישיבת עומק אחת שנעשתה בנושא זה. הפוך מכך; בסמוך לחודש אפריל 2013 התקיימה ישיבת מליאה שנושא חלופות לגביית אגרה נידונו בה. לפחות שניים מהמשתתפים: נמרוד לב ואסתי אפלבאום-פולני התייחסו בדבריהם לדחיפות בדיקת אלטרנטיבות לגביית האגרה, ורק לאחר לחץ בלתי מתפשר שלהם 'נאותת' לקבל החלטה בישיבת מליאה זו על בדיקת חלופות לגביית האגרה (תוכל לעיין בפירוט בתמליל הישיבה).

"לא זכור לנו כי נקטת בצעד אקטיבי למימוש החלטה זו מתוקף תפקידך כיו"ר, שהראייה האסטרטגית היא נר לרגליך. יתרה מכך, בישיבת המליאה שנערכה ב-2 בדצמבר התקבלה החלטה לבטל את מערך הגבייה הקיים, כשבפועל לא הצעת אלטרנטיבה ראויה, לא הגשת שום מסמך הבוחן את היתרונות והחסרונות בשינוי המוצע כפי שראוי היה להיות טרם קבלת החלטה קרדינלית מעין זו, דבר המצביע על מחדל ניהולי שלך מתוקף אחריותך על גיוס מקורות הכנסה ותקציב לרשות השידור.

"אבי כץ, מנהל הגבייה, סקר באותה ישיבת מליאה את הפגישות שהתקיימו עם רשות המסים, דיווח על אי-התקדמות המשא-ומתן מול רשות המסים בשל התנגדותם להתחייב שכחלק ממערך הגבייה, ייטלו על עצמם כל נושא משפטי אליו ידרשו, וכי בתנאים אלה מעבר הגבייה אל רשות המסים תרע את מצבה של הרשות, כיוון שרשות המסים תזכה בנתח נכבד מתשלום האגרה תוך אי-לקיחת שום סיכון, בעוד רשות השידור תצטרך להמשיך להעסיק משרדי עורכי דין בתשלום על מנת לגבות מסרבני תשלום האגרה. דבריו נפלו על אוזניים אטומות...

"על-פי הסקירה, באותה מליאה נאמר לך מפורשות כי רשות המסים אינה מצליחה לגבות כ-75% מהקנסות. האם החלטה מעין זו הייתה מתקבלת באופן זה לו היית מנהל חברה פרטית? הרי בבהילותך לבטל את מערך הגבייה כפי שהיה קיים ובטרם התגבשות חוזה מול גוף אחר, קשרת את ידיה של הרשות לנהל משא-ומתן בתנאים שיהיו לטובתה".

חברי הוועד המנהל טוענים כי גילת אינו מתנהל מול גורמי ההנהלה באופן אחראי, לשון המכתב. "מזמן ישיבות ללא תיאום עם חצי מחברי המליאה (לרבות הוועד המנהל); משמיט נושאים דחופים מסדר היום; מאשר נושאים מהותיים שלא הופיעו בסדר היום שהופץ, ודחופים רק לך בקידום מטרותייך האישיות לקעקוע מעמד רשות השידור והכפשתה לעיני כל; מבטל ישיבות מליאה שנקבעו מראש כשמתברר לך על-פי רשימת המשתתפים בה כי לא תמצא רוב להחלטותיך... הפסקת לזמן את הוועד המנהל באופן מכוון.

"על אף בקשות חוזרות ונשנות של חברי הוועד לא התכנסה ישיבה, למעט זו שאוזכרה למעלה, מחשש שלא תמצא רוב להתנהלותך הכושלת, כמו גם העברת נושאים מהוועד המנהל לוועדות המליאה במטרה לקבל אישור למהלכים שאינם עולים בקנה אחד עם הצהרותיך".

חברי הוועד טוענים כי גילת התחיל לטפל בתקציב הרשות במועד מאוחר ולא בא בדברים עם ההנהלה, משרד האוצר והשר הממונה.

"לו היית משוכנע באופן עמוק ביותר שבמדינת ישראל הקטנה בעלת משק ריכוזי יש צורך להילחם לפיתוחו והאדרתו של שידור ציבורי בלתי תלוי, שידור שאינו מכפיף עצמו לשום גורם מסחרי, היית בוודאי מתנהל אחרת.

"מנהל בעל שיעור-קומה היה מוצא דרכים להתעלות מעל מחלוקות ולהוביל את השידור הציבורי למקום הראוי לו. מנהל בעל שיעור-קומה היה מוצא דרכים לדרבן עובדים העושים ימים כלילות, מתוך אמונה כנה שלרשות יש את היכולת המוכחת להציע תכנים ערכיים המשפיעים על אופי החברה ומקבלי ההחלטות.

"היה ראוי שזמנך יוקדש למציאת דרכים למינוף והעצמת הרשות, לשם כך נבחרת. תחת זאת מצאת את עצמך נוטל את תפקידם של הלשכה המשפטית ושל מבקרת הפנים.

"הרטוריקה הנבובה מתוכן על 'צלצול השכמה', משל היית נביא זעם, לא תצליח להשכים את אלה שענייהם עצומות מפאת החול שזרית בהן. הוא לכל היותר יעורר את אלה שינסו לברר מה היו הישיגך עד כה".

יו"ר רשות השידור, אמיר גילת, מסר בתגובה: "את שהיה לי להגיד כבר קראו קוראי 'גלובס' במכתבי לחברי המליאה, ומעבר לכך אין לי מה להוסיף".

עוד כתבות

חיילי מילואים / צילום: Shutterstock

תאגיד בנקאי לקח רכב כמשכון. ואז השופט גילה שהוא שייך למילואימניק

הגנה מפני הליכי הוצאה לפועל, הקדמת תשלומים באמצעות הלוואה חברתית והצעת הסדר שהגיעה אחרי קריסת החברה: שלושה פסקי דין שניתנו לאחרונה ממחישים כיצד מערכת המשפט מנסה למצוא את האיזון ולהגן על המילואימניקים

מגרש רכבים / צילום: Shutterstock

ישראל עיכבה חידוש זיכיונות יבוא רכב, וסין דורשת הבהרות

סין פנתה רשמית לישראל בדרישה להבהרות אחרי שעיכוב בחידוש רישיונות יבוא, לרבות של מותגים בבעלות ממשלתית סינית, יצר חשש לפגיעה בפעילותם ● רשות התחרות בוחנת הגבלות נוספות על יבואנים גדולים, בעוד המתיחות בין המדינות כבר מתרחבת לזירת הביטחון

זיו יעקובי, מנכ''ל קבוצת אקרו נדל''ן / צילום: אלכס פרגמנט

למרות הירידה במניה: מנכ"ל אקרו מכר מניות בכ-26.5 מיליון שקל

זיו יעקובי, מנכ"ל חברת הבנייה, הצטרף לגל המימושים בבורסה ומכר בימים האחרונים חלק מהמניות שברשותו - בשתי עסקאות מחוץ לבורסה ● המכירה מגיעה אחרי שבשנה החולפת ירדה מניית אקרו בכ-14% בניגוד למגמה בשוק

דירה למכירה / צילום: תמר מצפי

מס היסף יוחל גם על משקיעי נדל"ן: האם כדאי למכור את הדירה לפני שייכנס לתוקף?

בשינויים שמציע תקציב המדינה לשנת 2026 נכלל סעיף לפיו דירות מגורים להשקעה ייכללו בחישוב ההכנסה החייבת במס היסף, דבר שעשוי להשפיע על רבים ● מדוע זה קורה עכשיו, עד כמה זה משמעותי ואיך אפשר להפחית מרוע הגזרה? ● גלובס עושה סדר

מחיר ביטוח הרכב / צילום: Shutterstock

לפני הדיון בוועדת הכלכלה: רשות שוק ההון קנסה שתי חברות ביטוח על מחירי ביטוחי הרכב

רשות שוק ההון הטילה קנס של 125 אלף שקל לביטוח ישיר והפניקס בעקבות חוסר בפרטים שביקשה מחברות הביטוח כדי להבין האם הן העלו את פרמיות ביטוחי הרכב יותר מדי ● הרשות ספגה ביקורת על כך שפעלה לאט מדי, כאשר בזמן שפעלה מחירי הביטוח כבר ירדו בשנה האחרונה בכ-10%

ולדימיר טנב, מנכ''ל רובינהוד / צילום: ap, Mark Lennihan

"הוא הקים מעין כת": הכירו את הגורו העולה של ההשקעות המסוכנות בוול סטריט

ולאד טנב, שמוביל את פלטפורמת המסחר המקוון אותה ייסד עם שותף לפני 13 שנה, בגיל 25, מקפיד להפוך את מצגות החברה לשואו ואת לקוחותיה לחוד החנית של המסחר האקזוטי ● עם מועדון מעריצים הולך ומתרחב, טנב הבין את הפוטנציאל בסוחרים פעילים ואגרסיביים, בדרך להכניס את האקסטרים להשקעות המיינסטרים

מושגים לאזרחות מיודעת. סקר כוח אדם / צילום: Shutterstock

אתה גר בדירה בבעלותך? כך השאלה הזאת משפיעה על כל המדינה

מצב שוק העבודה משפיע על קבלת ההחלטות הכלכליות החשובות ביותר • כיצד הוא משתקף בפני קובעי המדיניות? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

רכישת הענק של נטפליקס (בעיגול: טד סרנדוס, מנכ''ל נטפליקס) / צילום: Reuters, USA TODAY Network

רכישת הענק של נטפליקס: החשש בשוק, המתחרה הגדולה ואיך זה יעבוד

נטפליקס הודיעה על כוונתה לרכוש את אולפני וורנר ברדרס תמורת 72 מיליארד דולר ● בדרך היא תיקח על עצמה חוב של כמעט 11 מיליארד דולר, תצטרך לשכנע את הרגולטור, ולהחליט כיצד יעבוד השירות המשולב

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

נתוני רשות המסים חושפים: זו ההכנסה של העשירון העליון

ע"פ מחקר חדש של רשות המסים, הכנסה ממוצעת של משק בית בעשירון העליון עומדת על 94 אלף שקל בחודש - נתון שגבוה ב-42% מנתוני הלמ"ס ● הפער, בעיקרו, נובע מהטיות בסקרי הלמ"ס ומחוסר התחשבות בהכנסות מהון ● וגם: למה דווקא המאיון העליון משלם פחות מס מאלו שמתחתיו?

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

מדד חדש למיתוג מעסיק / צילום: פלייטיקה

סקר מיתוג המעסיק של גלובס: הצביעו והשפיעו

חווית הקליטה לעבודה, מיתוג גלובלי או פנייה לאוכלוסיות מגוונות: דרגו את הערכים והקריטריונים שחשובים לכם במיתוג המעסיק במקום העבודה שלכם ● תוצאות מדד "מיתוג המעסיק" של גלובס ופלייטיקה יפורסמו בשבוע הבא

ביה''ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן / צילום: רמי סיני

החברה הקטנה שרוצה לממן למנכ"ל לימודים במעל 100 אלף שקל לשנה

אולמד סולושנס מעוניינת לממן למנכ"ל החברה, פרופסור עוז שפירא, לימודי תואר שני באוניברסיטה רייכמן ● עלות שכרו השנתית צפויה להגיע לכ-1.5 מיליון שקל

סופר פארם. מפרסם ענק במונחי דיגיטל / צילום: אייל טואג

מבצעי נובמבר הקפיצו את ביצועי האתרים הישראליים, הרבה יותר מהבינלאומיים

מספר ההזמנות באתרים המקומיים זינק ב־32% לעומת עלייה של 18% באתרים הבינלאומיים במהלך נובמבר ● כחמישית מהישראלים פיצלו את ההזמנות מחו"ל כדי ליהנות מהפטור ממע"מ, שאמור להכפיל עצמו בחודש הבא ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מציג את תקציב 2026 / צילום: מירי שמעונוביץ

בשוק חוששים: הנחות היסוד מאחורי התקציב אופטימיות מדי, יחס החוב ייפגע

הצעת התקציב עברה משוכה משמעותית בדרך לאישורה הסופי בכנסת בחודשים הקרובים ● המחלוקת על תקציב הביטחון נפתרה, לפחות זמנית, והסוגייה שמדאיגה את הכלכלנים כעת היא שיעור הגירעון ● החשש: צעדי התכנסות יצומצמו, הטבות יורחבו ויחס החוב תוצר ייפגע ● ההשלכות האפשריות: הפחתות הריבית יידחו

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"

חגי אלון / צילום: צילום מסך יוטיוב

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום פי 56

מניית SMX, הנסחרת בנאסד"ק, זינקה בתוך שבוע משווי של פחות מ-6 דולר, והגיעה לשווי שוק של כ־349 מיליון דולר ● למרות זאת, החברה עדיין לא מייצרת הכנסות ומציגה הפסדים משמעותיים

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

מנורה נכנסת לעסקי הנדל"ן של לוזון: "הבת שלי כעסה, 'ממתי אנחנו מוכרים מניות'"

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

אוניית LNG של צים / צילום: Craig Cooper

הקשר הקטארי וההצעה של גליקמן: ועד עובדי צים מבקש ממירי רגב שתשתמש במניית הזהב

הוועד צפוי לפגוש השבוע את שרת התחבורה מירי רגב ולדרוש שהמדינה תפעיל את "מניית הזהב" שלה בחברת הספנות ● זאת בניסיון למנוע מכירה אפשרית של צים לחברת הפג לויד מגרמניה, שבין בעלי המניות הגדולים שלה גופים בשליטת קטאר וערב הסעודית

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל