רכבת אחרונה מלוד
"המקור", יום ד' 21:00, ערוץ 10
את דעתי הטובה על "המקור" כתבתי כאן בחודש שעבר. הערב (ד') יפנו התחקירים הפוליטיים את מקומם לטובת מה שהייתי מכנה בשם "סיפור אנושי מרגש", אלמלא הייתה לי התחושה שכינוי כזה עלול להפחית מחשיבות התיעוד שמביאה נסלי ברדה משכונת הרכבת בלוד.
זו לא הפעם הראשונה שבה לוד זוכה לתיעוד טלוויזיוני: הפשע, מאבק החמולות, הסמים, הוועדה הקרואה, נקמות הדם ועוד, משכו אל העיר בשולי גוש דן לא מעט מתעדים - מיומני החדשות ועד לסדרות תיעודיות.
ברדה התמקדה לא רק ברקע הבעייתי, אלא גם בנקודת אור על הרקע הקודר של העיר, בית-הספר "אורט" שמנוהל בידי אישה, שירן נטור חאפי, ערבייה מוסלמית שמנסה, יחד צוות מורים מסור, להילחם על זכותו של כל ילד לעתיד טוב יותר. לא צריך להיות "חברתי" יתר על המידה כדי להתרגש.
* ציון: 9
הסוד הוא בניחוח
"מאסטר שף", יום ד' 21:00, ערוץ 2 קשת
בעונה הרביעית, זה כבר לא אמור להפתיע, אבל "מאסטר שף" פותחת פער של יותר מ-10% בצמרת טבלאות הרייטינג על פני כל תוכנית אחרת. אז בפעם האלף: מה הסוד של "מאסטר שף"?
כמי שמבלה את השעות היפות ביותר שלו בין הסירים, אני יכול להעיד ש"משחקי השף" היא מקצועית הרבה יותר וגם קרובה (עד כמה שניתן בתוכנית טלוויזיה) להכשרה אמיתית לחיי שף. גם האמוציות שמלוות את התהליך ב"משחקי השף" עולות לרוב על אלה שמופגנות ב"מאסטר שף".
אם כך, כיצד משיגה התוכנית הוותיקה יתרון שכזה? מעבר לשופטים המשופשפים, נדמה שיש בה את המינון הנכון בין עממיות ישראלית חמה (ולעיתים דביקה) לבין בישול איכותי בסטנדרטים שרובנו מתקשים להגיע אליהם בבית.
בעוד ב"משחקי השף" מרגישים במטבח של מסעדת שף - הרי שב"מאסטר שף" אתה מרגיש שיקבלו אותך גם בכפכפים ויסלחו לך אם תבצע חתיכה מהלחם כדי לספוג את הרוטב בתחתית הצלחת. זה אולי פחות מקצועי - אבל זה הכי ישראלי שיש.
* ציון: 8