בינואר, אומרים גורמים בסביבתו של שלמה בן-צבי, הכול התהפך. פורסם דוח TGI, שהראה חשיפה מצומצמת ביותר של 4.6% ל"מעריב" - הנמוכה בתולדות העיתון שפעם הוביל את הקריאה בישראל - והמפרסמים נמלטו. על-פי גורמים בעיתון, הצלילה הייתה של עשרות אחוזים.
באותו החודש בדיוק התפרסם ראיון מקיף עם בן-צבי במגזין "פירמה" של "גלובס", ובו הוא סיפר על דצמבר 2013, שבו לא הפסיד העיתון כסף, והבהיר - "אני רוצה לעמוד בראש עיתון שלא מפסיד כסף, הייתי מוכן לסגור את 'מעריב' אם זה לא היה קורה".
אך בינואר המגמה השתנתה. ההפסדים החלו להעמיק, בשוק עיתונות מודפסת שברירי גם כך. בן-צבי דיבר על חובות של 50 מיליון שקל, אך ייתכן שהגזים ומדובר בהרבה פחות. ועדיין, אנשי הניהול שבסביבתו נעלמו, ובראשם המנכ"ל ישראל גולדשטיין (שמסרב בעקביות לדבר), ובן-צבי הבין ש"מעריב" נשמט מידיו.
"אפשר להגיד שהוא נכווה מאז שרכש את העיתון, לאחר שהפסיד והפסיד וראה את המריחות של הנאמנים וההסתדרות", אומרים בסביבתו. "הוא הבין שאם עכשיו הוא לא ייגש לבית המשפט ויעבוד תחתיו, הוא לא יצליח להוביל שום הבראה".
הטענה העיקרית היום בשוק התקשורת כלפי בן-צבי היא שהוא ככל הנראה לא יכול היה להחזיק את העיתון הזה מלכתחילה. אך אם תדברו היום עם מו"ל "מעריב", יום אחרי שהגיש בקשה להקפאת הליכים, הוא נחוש לא לסגור.
"הוא אומר: 'אני יודע ש'מעריב' יהיה משמעותי, ושאסור לוותר לעצמנו'", מספרים גורמים. לכן, החליט שלא ללכת לפירוק. כששואלים אנשים בסביבתו מדוע הוא לא מרפה ולא מבין שאולי לעיתון אין היתכנות כלכלית, התשובה היא בעיקר פסיכולוגית: הוא נחוש ומצוי בנקודת האל-חזור. "הוא אומר לעצמו: 'השקעתי את מה שהשקעתי, נכוויתי והפסדתי כל-כך הרבה - עכשיו להתקפל?", אומר בכיר בקבוצה.
סגר את "שטפי הדם"
תוך 3-4 שנים, הצהיר בן-צבי בנובמבר 2013, יעבור "מעריב" את "ידיעות אחרונות". בן-צבי, נדמה, באמת הרגיש ואולי עדיין מרגיש שהוא יכול להצליח היכן שכשלו נוחי דנקנר, זקי רכיב ועופר נמרודי. הוא סגר בזה אחר זה בשנה וחצי האחרונות את כל "שטפי הדם" - כך קוראים להם שם. הוא נפטר מהמקומונים, מההפצה ומההדפסה, חתם על הסכמים מול ההסתדרות ונפרד מקרוב ל-400 עובדים, ועבר למערכת חדשה בירושלים. בן-צבי ואנשיו היו אופטימיים, וניצוץ של תקווה עלה גם בעיני העובדים.
"מאז משבר יולי היה בסדר", אומר עיתונאי בעיתון, "ועדיין, בכל חודש יש תחושה של האם יהיה כסף או לא יהיה. הייתה התעוררות מסוימת בדצמבר, התחילו דיונים רציניים על תוכניות עתידיות, ובן-צבי הצהיר שהוא הגיע לאיזון תפעולי. רק באחרונה גייסו עובדי פרילאנס לתרגום האתר לאנגלית, על פני תקנים אחרים. הייתה תחושה שיש עשייה ותוכניות לעתיד".
אך בעוד שהעובדים הקבועים התחילו להתרגל לחיים תחת בן-צבי ולייצר עיתון שמתחיל לזכות להערכה ציבורית - גם אם בתפוצה מאוד מוגבלת של לא יותר מ-25 אלף עותקים - מאחורי הקלעים העמיקו הסדקים.
"השכירים לא ידעו זאת, אבל יש עובדי פרילאנס שלא קיבלו כסף מנובמבר, וככל שהזמן עבר, הרגשנו שאנחנו על סף התהום", אומר עיתונאי. לדבריו, "אתמול נחתה עלינו ההקפאה בהפתעה. במיוחד לאחר שבשבועיים האחרונים אומרים לנו שיש ניסיון להשיג כסף. אנחנו מרגישים מרומים, כי התברר שהוא לא חיפש כסף, אלא תכנן בקפידה איך ללכת להקפאת הליכים".
בן-צבי כן חיפש כסף ופנה שוב ושוב לחמיו, קונרד מוריס, שיזרים כסף נוסף לעיתון. המשפחה, שעומדת מאחורי הזרמות הענק של כ-90 מיליון שקל, כבר התייאשה כמה וכמה פעמים בעבר. בן-צבי נדרש להציג התייעלות.
ההערכה היא שדרישת ההקפאה הגיעה מכיוונו של מוריס, שהתחייב להזרים עוד 2 מיליון שקל אם ההקפאה תצא לפועל. "הם יותר זהירים", אומרים אנשים בסביבתו של בן-צבי, "אבל המשפחה עדיין עומדת מאחוריו".
אתמול (ד') כונסו העובדים לשתי פגישות בירושלים ובתל-אביב. "בן-צבי לא מייפה את המציאות", אומר עיתונאי שנכח בפגישה, "הוא מייפה את העתיד".
בן-צבי הציג לעובדים את תוכניתו לעיתון, כפי שהציג אותה בבקשתו לבית המשפט. מדבריו עלו מגמות שונות לחלוטין מהאסטרטגיה הראשונית של העיתון. בין היתר דיבר בן-צבי על מכירת אתר nrg, המפסיד כ-250 אלף שקל בחודש. זאת, למרות הצהרותיו, גם באותו ראיון ב"פירמה" מלפני חודשיים, שלפיו המגמה היא ללכת לעיתון עם אוריינטציה דיגיטלית מובהקת. התוכנית הייתה לשנות את שמו של הדומיין ולהפוך אותו לאתר שיעמוד בשורה אחת עם האתרים החדשותיים המובילים בישראל. עכשיו הוא מדבר על מכירתו למרבה למחיר, וגם המילה "סגירה" עלתה.
היום (ה'), גורמים בהנהלת "מעריב" כבר ניסו להרגיע את הרוחות. ההצהרה על האתר, הם אומרים, קשורה יותר לכוונה להוכיח ש"מעריב" לא מוכן להחזיק באף מוצר לא מרוויח, וסגירת האתר היא לא בהכרח אופציה ממשית. בעיתון יבקשו למצוא דרך להחזיק בדומיין ובמתקניו, אולי בצורת מיזוג עם כלי תקשורת אחר.
אולם בזמן שבן-צבי דיבר עם העובדים על תוכנית ההבראה שלו - הם לא מצאו בה נחמה. "לעבור להיות חינמון ערב זה עונש מוות סופי לעיתון המיתולוגי ולעובדיו שסחבו אותו כל הזמן", אומר עיתונאי ותיק בעיתון.
- למה?
"זה העברת הכוח והשליטה ל'מקור ראשון' - משם יגיע עיקר התכנים. זה לרוקן את 'מעריב' מתוכן ולהשאיר רק את המותג. זה להרוג את העיתון".
התפיסה שעומדת מאחורי המעבר לעיתון ערב חינמי בימי חול אמורה לפנות לציבור ולמפרסמים. ההנחה ב"מעריב" היא כי לציבור יהיה הרבה יותר פנאי בערב לקרוא, וכי המפרסמים "ידברו" לקוראי העיתון, כשהם כבר בדרך לקניות. הנעה לפעולה, אם תרצו.
זה יקרה ברגע שתיכנס ההקפאה לפועל - אם תאושר. גם שם יודעים, כי הדבר יכול לחבל באסטרטגיה המקורית של העיתון, להפוך את "מעריב" לעיתון יומי, ששווה לשלם בעבורו דמי מנוי יקרים יחסית.
העובדים שחוקים
לפי העיתונאים, לא בטוח שהפעם יצאו עובדי "מעריב" למחאה, כפי שעשו פעמיים בשנה וחצי האחרונות. "אנשים עייפים. מי שצריך להיאבק עכשיו על עתיד העיתון זה בית המשפט. לעובדים אין כוח", אומר עיתונאי ותיק. "כמו כן, נותרנו מעט, ואנשים לא מסוגלים לעבור פעם שלישית בתוך שנה וחצי עוד טלטלה. ראוי שבית המשפט לא ישאיר את העיתון בידיים האלה. בן-צבי קיבל את ההזדמנות שלו, והוא הוכיח שהוא כשל".
האנשים העובדים אכן שחוקים ועייפים. ביומיים האחרונים פונים עיתונאים בעיתון לוועד ואומרים שהם מוכנים לקחת את הכסף וללכת את הביתה. אך החשש האמיתי, שגם עולה מבקשתו של בן-צבי לבית המשפט, הוא שלמו"ל לא יהיה כסף לשלם לאנשים את מה שהוא חייב להם.
בבקשתו לבית המשפט מדבר בן-צבי על חיסכון מתוכנן של 1.9 מיליון שקל בהוצאות כוח-האדם. על-פי חישוב גס, מדובר בכ-150-200 עובדים שייאלצו ללכת הביתה במסגרת תוכנית ההבראה. ההנחה היא שמרביתם יהיו אנשי "מעריב" לשעבר.
לדברי בן-צבי, הוא מחזיק בקופה עבור העובדים שתאפשר את תשלום המשכורות בתקופת ההקפאה. המשכורות, לדבריו, לא ישולמו במועדן, אך יועברו עד לסוף החודש. עם זאת, היום סגרו לכל העובדים בעלי הרכב את הדלקנים.
"אנחנו נדרוש מבית המשפט להיות צד לבקשה הזו. לא נאפשר להליך להתנהל מעל ראשם של העובדים, מתוך התעלמות מהם ומהזכויות שלהם", אומרת יו"רית ועד עובדי "מעריב", גבי גולדמן. "בזכות ההסכמים מול העובדים נמכר העיתון לשלמה בן-צבי באוקטובר 2012, ובזכות הסכם עם העובדים ביולי האחרון הוא קיבל הזרמה נוספת ממשפחתו".
- תצאו למאבק?
"אנחנו נאבק על זכויותינו".
- את חושבת של"מעריב" יש עדיין זכות קיום?
"לעיתון 'מעריב', שהוא מוסד, יש זכות קיום בשיח התקשורתי ובחברה הישראלית ובשיח הדמוקרטי הישראלי. אין ודאות שתוכנית ההבראה הזו שמציע בן-צבי מבטיחה את קיומו. במיוחד על סמך השנה וחצי האחרונות - שבהן כל ההבטחות הגדולות, לא התממשו".
