גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גנטיקאי ישראלי מתעקש שאין מוצא גנטי משותף ליהודים

לפני שנה הוא עורר מהומה כשקבע שמוצאם הקדום של יהודי אירופה רחוק מהמזרח התיכון, ושבדנ"א המעורב של יהודי אירופה יש רכיב קווקזי דומיננטי בהרבה מכל רכיב אחר ■ עכשיו, ד"ר ערן אלחייק מעורר שוב סערה

בשבוע הבא, בלי טקס רב רושם או פירוטכניקה מיוחדת, יעמיד הגנטיקאי הישראלי הצעיר ד"ר ערן אלחייק מכונת זמן לרשות אזרחי העולם. היא אמנם לא תשגר אף אחד אל העתיד או אל העבר, אבל היא תאפשר לכל מי שיכניס לתוכה את המידע הגנטי המקודד שלו (תהליך שניתן להשלים בעלות של פחות מ-200 דולרים) להתחקות אחר שורשיו המשפחתיים מלפני אלף שנים.

הכלי, שאותו פיתח אלחייק יחד עם עמיתתו למחקר, ד"ר טטיאנה טאטארינובה מאוניברסיטת דרום קליפורניה, מכונה GPS (רש"ת: Geographic Population Structure). ראשי התיבות האלה אינם מקריים: הכלי הזה לוקח את הדנ"א של הנבדק, וממקם אותו בנקודה הגיאוגרפית שבה נוצר במקור, בתא שטח של כ-50 קילומטרים רבועים. הדיוק מוערך בכ-98%. בניסויים שביצע אלחייק, הוא אפילו הצליח להתחקות אחר הדנ"א של רבע מהנסיינים שלו היישר לכפרים הספציפיים שבהם חיו אבות אבותיהם במאה ה-11.

"לרובנו יש מקום שאנחנו קוראים לו בית", מסביר אלחייק את חשיבות המחקר. "זה בדרך כלל בניין עם כתובת, אבל זה לא המקום שבו הדנ"א שלנו נוצר, והשאלה היכן הוא נוצר היא אחת השאלות שהכי מעניינות אנשים מבחינה אישית ומבחינה גניאולוגית".

מבחינה פרקטית, המחקר מסייע ללמוד על היווצרותן של מחלות: "יש כיום מספר הולך וגדל של תרופות שמועילות רק לאוכלוסייה ממוצא מסוים ועלולות להיות מסוכנות לאחרות, אבל היום אנחנו לא בדיוק יכולים להגדיר את עצמנו ולומר מי אנחנו באמת. אם הרופא יוכל להסתכל בדנ"א של מישהו ולומר, אה, הבן אדם הזה הגיע מאזור מסוים ואני יודע שלתרופה מסוימת יש השפעה כזו או אחרת על יוצאי אותו אזור - זו בדיוק המשמעות של רפואה מותאמת אישית. כיום זו מילת באזז. אנשים לא בדיוק יודעים מה זה אומר אלא רק שצריך את זה".

מעבר לעניין הרפואי, ממשיך אלחייק, המחקר שלו צפוי לסייע לאיתור אנשים שאבדו ולעזור לבני אדם שאומצו או נחטפו מבתיהם להתחקות אחר שורשיהם. "היה לא מזמן את המקרה של הילדה הצוענייה מריה, שאיש לא הצליח לומר מהיכן היא מגיעה, אבל אם אתה לוקח דגימת דם או שערה שלה, ומשתמש ב-GPS, אתה יכול לפחות לדעת איפה להתחיל לחפש את המשפחה שלה.

"אנשים שנחטפו, נדדו או גורשו מהכפרים שלהם, הם אנשים חסרי שורשים. תחשוב על ילדים מאומצים, למשל. אנשים מקדישים לשאלות כמו 'מאיפה באתי, מהיכן ההורים שלי, מי אני' המון חשיבות ולא מעט משאבים. יש אנשים שכל סוף שבוע יוצאים לצלם קברים עתיקים או רוכנים עם זכוכית מגדלת על תמונות בלות. כולנו רוצים לדעת מאיפה אנחנו".

- איך זה עובד בדיוק?

"מה שעשינו כאן זה לפתח פרדיגמה חדשה לגמרי להסתכלות על אוכלוסיות של בני אדם. התפיסה הקיימת והמושרשת בכלים הקיימים היא שבני אדם מורכבים משניים-שלושה גזעים ושכל בני האדם הם ערבוב של הגזעים האלה, ושאוכלוסיות מתפתחות אחת מהשנייה. אנחנו באנו ואמרנו: לא נכון. אם יש משהו שבני אדם עושים הכי טוב, זה לערבב את החומר הגנטי שלהם אחד עם השני - דרך מלחמות ודרך כיבושים ודרך סחר, וכיום גם דרך טיולים. לומר למדענים 'ערבוב' זה דבר שמפחיד אותם כי זה אומר שבמקום שיש לך רכיב אחד או שניים, פתאום יש לך הרבה מאוד רכיבים, אבל אנחנו אמרנו, אוקיי, אם אנחנו יכולים להבין שכל בני האדם מעורבבים, אנחנו יכולים לבנות טביעת אצבע של הדנ"א המעורבב שלהם, ולהתאים לכל חתימה כזו מיקום גיאוגרפי".

- ואיך עשיתם את זה?

"זה מורכב ברמה הטכנית, כמובן, אבל אני אנסה להסביר את העיקרון באמצעות דוגמה: לקחנו למשל אוכלוסיות בדרום אפריקה ומצאנו את החתימה הגנטית המשותפת לכולן. באותו אופן הסתכלנו על 700 פרטים ששייכים ל-100 אוכלוסיות ותתי-אוכלוסיות מכל העולם ופיתחנו תשע 'חתימות' גיאוגרפיות: למשל, אוקיאניה, דרום מזרח אסיה, צפון אירופה וכו'. לאחר שעשינו את זה, פירקנו כל אוכלוסייה לגורמים על-ידי זה שלקחנו את הדנ"א ושאלנו לאיזו בריכת גנים הוא מתאים. לבסוף בנינו מודל שמתאים בין החתימות הגיאוגרפיות לחתימות הגנטיות. זה איפשר לנו להגיע לרמת דיוק אדירה".

יותר ספרי היסטוריה מגנטיקה

המשמעות של כל זה היא שאלחייק לא עובד כמו גנטיקאי טיפוסי אלא מלביש על הנתונים היבשים שהוא מחלץ מדגימות הדנ"א עוד שכבה - של היסטוריה. "אני גנטיקאי קלאסי", הוא מסביר, "שהמדף שלו מלא בספרי היסטוריה, אבל יש בו מעט מאוד ספרים על גנטיקה".

- בדקת את המוצא שלך באמצעות הכלי החדש?

"בהחלט. לפני שבדקתי את עצמי, ידעתי שהמשפחה שלי הגיעה לתוניסיה ממקום לא ידוע. כשבאתי לאבא שלי עם התוצאות ואמרתי לו שגיליתי שהמשפחה שלו מאיטליה, הוא אמר לי: אה, כן, סבא שלי דיבר איטלקית. כשאתה חוזר אחורה בהיסטוריה, אתה רואה שבאותו זמן לצרפת היה מנדט על תוניסיה והם הזמינו הרבה מאוד משקיעים ויזמים להשתקע שם, ושאחרי מלחמת העולם הראשונה הייתה הגירה מאסיבית מאיטליה לתוניסיה, ואז אתה מתחיל להבין את הסיפור שלך. המשפחה שלי ידעה רק שהם הגיעו בשלב כלשהו בעבר הקרוב יחסית לתוניסיה ממקום מסוים באירופה, אבל לא היה להם מושג מהיכן הם הגיעו. הרבה פעמים אנשים לא שואלים את הסבא שאלות, ואז חלק עצום מההיסטוריה נמחק".

- מה היכולת של הכלי הזה לתת תשובה מדויקת על מוצאו הגיאוגרפי של ישראלי ממוצע? אבי, למשל, נולד בעיראק והוריה של אימא שלי הם מפולין ומליטא.

"זה עובד עם אנשים ששני הוריהם מאותו מקום. מכיוון שגם ההורים שלך משני מקומות שונים, הדור הבא של GPS יענה לך בדיוק על השאלה הזו. הוא יוכל להראות לך איפה אבות אבותיהם של אביך היו בעיראק. במקרה של אמא שלך, הוא לא יצביע על ליטא, כי המוצא של היהודים המזרח אירופים הוא מהקווקז וצפון טורקיה".

בדרך לשחוט עוד פרה קדושה

עד לפרסום מחקרו הקודם של אלחייק ב-2013, היה קונצנזוס רחב למדי בקרב גנטיקאים שחקרו את העם היהודי. בהפשטה אפשר לתאר אותו כך: בין יהודים שחיים במקומות שונים בעולם מתקיימים קשרים גנטיים חזקים יותר מאלה שמתקיימים בינם לבין האוכלוסיות הלא יהודיות שבקרבן חיו. החוקרים טענו, למשל, כי יהודי עיראקי ויהודי רוסי חולקים ביניהם מטען גנטי משותף חזק בהרבה מזה שנמצא בין היהודי העיראקי למוסלמי עיראקי או בין היהודי הרוסי לרוסי נוצרי. זאת, על אף שמבחינה חיצונית, הן היהודים העיראקים והן היהודים הרוסים נראים דומים לאוכלוסיות שבקרבם הם חיו.

יתרה מכך, אותם חוקרים טענו שניתוח הדנ"א של בני העם היהודי מכל התפוצות, מוביל למסקנה שלכולם יש מוצא מזרח תיכוני מובהק - פה, בארץ ישראל. המשמעות הפוליטית הבלתי נמנעת של הטענה הזו היא שהעם היהודי הוא קבוצה אתנית מובחנת שמקורה בארץ ישראל ולכן - אם ניקח את כיוון החשיבה הזה שלב נוסף הלאה - ישנה ליהודים זכות אבות היסטורית על ארץ ישראל.

מחקרו של אלחייק הפריך את התיאוריה הזו. יתרה מכך, הוא הציע הסבר אלטרנטיבי (ופרובוקטיבי במיוחד), גיבה אותו בנתונים ובמודלים ביו-סטטיסטיים ולא היסס לשחוט ללא רחמים את הפרה הקדושה של המוצא הגנטי המשותף ושל בסיס האם הגיאוגרפי המשותף.

על-פי ממצאיו של אלחייק, בדנ"א המעורב של יהודי אירופה יש רכיב קווקזי דומיננטי בהרבה מכל רכיב אחר. כדי להסביר את הנתונים הגנטיים, פנה אלחייק להיסטוריה והציע הסבר חדש: רוב יהודי אירופה הם צאצאיהם של בני האימפריה הכוזרית שהתגיירו במאה השמינית לספירה. במילים אחרות: יהודים ממקומות שונים בעולם מעורבבים גנטית בדיוק כמו בני עמים אחרים ואינם חולקים מוצא גנטי משותף שמקורו בארץ ישראל המקראית.

"עם הצטברות נתוני הדנ"א בשנים האחרונות", אלחייק מפרט, "רוב הגנטיקאים המקומיים כבר הבינו שהתיאוריה הקודמת לא מחזיקה מים, ובטח שלא תופסת לגבי כל היהודים, אז מה שקרה זה שהיהודים הכהים יותר שבינינו - כמו התימנים וההודים והאתיופים - נזרקו מתחת לגלגלים של האוטובוס השכונתי או במילים אחרות: הוחלט שהם לא יהודים גנטית.

"איך שלא תסובב את זה, יהודי אשכנזי ויהודי אתיופי לא יותר דומים גנטית זה לזה מאשר אירופי נוצרי ואתיופי נוצרי. מה שהגנטיקאים המקומיים החליטו זה שהיהודים התימנים וההודים והאתיופים הם צאצי מומרים, וכמובן שזו הייתה בחירה שרירותית כי אין שום סיבה לחשוב שדווקא יהודי אירופה הם צאצאי היהודים העתיקים ולא האתיופים. האמת היא שאין לנו מושג איך היהודים העתיקים נראו וההחלטה שהאשכנזים הם הארכיטיפוס של אברהם אבינו - או מה שהחוקרים הגרמנים שהובילו את המחקר הזה לפני 200 שנים קראו Jewish Urtypu - היא החלטה שרירותית.

"צריך להבין שהקונצנזוס הזה בא ממקום של מדע מאוד רע. במדע אנחנו משווים בין שתי היפותזות. שום מחקר יהודי שנעשה מעולם לא השווה בין שתי היפותזות - עד המחקר שלי. כשאנחנו עושים מחקר עם היפותזה אחת, לא משנה מה תקבל, תמיד תקבל את התשובה שרצית. המחקר שלי משך את השטיח מתחת למגדל הקלפים של כל התחום הזה. הראיתי שההיפותזה שכל היהודים הם ממוצא מזרח תיכוני לא מתקיימת. גם הכלים הקיימים וגם אלו שאני מפתח מראים שהמוצא של יהודי אירופה הוא מהקווקז ומצפון טורקיה. יהודי מרוקו, למשל, נופלים באמצע אירופה ויהודי עיראק נופלים בעיראק יחד עם יהודי איראן".

למעשה, אומר אלחייק, כשמדברים על היהודים, רואים שהם שייכים לאינספור קבוצות גנטיות. "אם יש משהו שהיהודים עשו יותר טוב מכל אחד אחר זה להחליף את הגנים שלהם עם האוכלוסייה שבקרבה הם חיו והם עשו את זה כל אימת שזה היה אפשרי, מימי קדם ועד ימינו. לפעמים הם גם כתבו ספרות מלאה חיבוטי נפש על ההחלטות האלה. אבל מבחינה גנטית, שום אוכלוסייה יהודית - לא עם הכלי שלי ולא עם שום כלי אחר - מתמפה בחזרה לישראל".

- מובן למה הממצאים האלה מעוררים כל-כך הרבה חוסר נחת.

"תראה, יש דווקא הרבה מאוד אנשים שהממצאים גורמים להם נחת. יש אנשים שפיתחו אמונות שונות לגבי המוצא שלהם, כיוון שיש לא מעט גנטיקאים שעד עכשיו עשו מחקרים שסיפרו לאנשים האלה דברים שהם רוצים לשמוע. הם סיפרו להם שהם צאצאים של כוהנים ושל לויים ושל הרבה דמויות מהתנ"ך, שחלקן אמיתיות ורובן כנראה שלא. להסתכל על כוהנים של היום, כלומר אנשים ששם המשפחה שלהם הוא כהן שהם 5% מהאוכלוסייה, ולהניח שהם כולם צאצאים של אהרן הכהן זו שטות. לא רק שאנחנו לא יודעים אם אהרן הכהן היה קיים, אלא שאנחנו גם יודעים שמספר הכוהנים בתקופת בית שני לא עלה על עשרים או שלושים. אבל זה נותן לאנשים תחושת שייכות ולא קשה להבין למה הם לא רוצים לשמוע אחרת".

פח הזבל של ההיסטוריה

אלחייק, 34, למד בבית הספר אשל הנשיא. הוא שירת ביחידת המחשבים הצה"לית ממר"ם וסיים את התואר הראשון שלו במדעי המחשב ובכלכלה באוניברסיטה הפתוחה תוך כדי שירותו בן שבע השנים. הוא היה הראשון שזכה בתחרות המדען הצעיר בישראל וייצג את ישראל בשלוש תחרויות בינלאומיות. הוא הקים חברה להדברה ביולוגית בגיל 19, תוך קבלת מענק המדען הראשי, ולאחר שסיים את התואר והרגיש שהוא לא הולך לכיוון יישומי, החליט לעשות תואר שני בביולוגיה.

מנחיו הציעו לו לעשות תואר ראשון נוסף בביולוגיה, ולאחר שהוא סיים אותו, הוא התקבל ללימודים לתואר שני באוניברסיטת תל אביב, אבל מהר מאוד קיבל מלגה לדוקטורט באוניברסיטת יוסטון בטקסס. כשאלחייק הודיע למנחה הישראלי שלו דן גראוור שהוא רוצה להתמחות במחלות, הלה הודיע לו שהוא נמצא במקום הלא נכון ושלח אותו ללמוד אבולוציה מולקולרית. רק לאחר מכן הוא הגיע לאוניברסיטת ג'ונס הופקינס היוקרתית במרילנד למעבדה של ארבינדה צ'קראברטי, אחד המומחים בעולם למחלות מורכבות. אבל גם שם אמר לו המנחה שלו שהתחום תפוס והציע לו מקום בחקר גנטיקה של אוכלוסיות. "אמרתי לו בסדר, ולא הצטערתי, אבל ברגע שסיימתי את הפוסט-דוקטורט, עברתי למעבדה שמתמחה במחלות נפש ושם עשיתי פוסט דוקטורט שני".

אחרי שנתיים הוא קיבל את משרת עוזר פרופסור ומעבדה משלו באוניברסיטת שפילד בבריטניה. "כרגע אני מתמקד בענייני מחלות נפש, רפואה מותאמת אישית והתחומים הקודמים שעסקתי בהם", הוא אומר.

מיד לאחר פרסום המחקר שלו על מוצא היהודים האירופים מהכוזרים, הותקף אלחייק באגרסיביות. באופן מעניין, הביקורת עליו לא הגיעה מחוגים מדעיים - הוא דווקא זכה לשבחים על עבודתו, שלא לדבר על כך שהפרסום היה בכתב עת של אוניברסיטת אוקספורד היוקרתית - אלא דווקא מחוגים אידיאולוגיים. כך, למשל, שגריר ישראל באו"ם לשעבר דורי גולד האשים אותו במאמר ב"ישראל היום" בכך שהוא מונע "בעיקר מאג'נדות פוליטיות השואפות לערער את הלגיטימיות של המדינה היהודית, במקום להתבסס על הראיות ההיסטוריות המוצקות שנמצאו עד כה". על הממצאים הגנטיים אין לו מילה לומר.

אלחייק לא נשאר חייב: "כשקראתי מה הוא כתב חשבתי, כמה עצוב זה שמישהו לא יודע את ההיסטוריה של העם שלו. אני מציע לדורי גולד לקרוא שוב על ההיסטוריה של העם שלו ושישנה את השם של המכון שלו למרכז לחקר ההיסטוריה הפלסטינית כי זה בדיוק מה שהוא עושה. אין לזה שום קשר להיסטוריה יהודית. מי שחושב שהזכות שלו לחיות במקום מסוים היא בזכות הדנ"א שלו, ממציא קטגוריה חדשה של זכויות. זו קטגוריה שלא קיימת כיום בשום מקום בעולם, ואם בישראל מחליטים להשתמש בקטגוריה הזו כדי לבסס איזושהי זכות על טריטוריה, אני מציע להם לחשוב שוב - כי זה לא בנתונים.

"צריך להיות ברור לגמרי לכל החוקרים בתחום שמקור היהודים אינו בישראל הנוכחית או העתיקה כיוון שנורא פשוט לבדוק את זה. הרי מדינת ישראל יושבת על אחד מבתי הקברות הכי עתיקים וצפופים בעולם עם שלדים שמתוארכים בדייקנות לתקופות שונות ועמים שונים בהיסטוריה של האזור. אין דבר פשוט יותר מלרצף כמה מהשלדים האלה ולהוכיח שליברמן הוא בן הדוד הרחוק של יוחנן מגוש חלב ובני גנץ הוא צאצא של בר כוכבא. הסיבה היחידה שלא נעשים מחקרים בנושא ואלו שנעשו לא יתפרסמו לעולם היא שכולם יודעים היטב מה התשובה: קרוב לוודאי שהחיילים של בר כוכבא יהיו דומים יותר מכול לפלסטינים.

"היהודים הקימו קהילות מפוארות בכל מקום בעולם מדרום אמריקה, דרך מרקש ואספהן ועד סין. במשך אלפי שנים פיתחו היהודים האלה סיפורים, אגדות, שפות, מאכלים, בגדים ותרבות שלמה, שלעתים הייתה ייחודית. אף אחד לא יוכל לשכנע אותי שיש סיבה להשליך את המטמון התרבותי הזה לפח הזבל של ההיסטוריה עבור נרטיב מדומיין. בישראל של 2014 הגיע הזמן שנלמד את העבר האמיתי של כל אחד מאיתנו, לא זה שהאורח מאמריקה המציא עבורנו ודחף לנו לגרון מאז שהיינו בגן. היום אפשר לעשות את זה באמצעות בדיקת*דנ"א פשוטה".

עוד כתבות

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?