גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"התשלום לשחקנים הסלבים בתיאטראות הוא מוגזם"

רן גואטה, מנכ"ל תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער, מסמן את היעד הבא: "החלום הוא ניהול של אחד משלושת התיאטראות הגדולים בארץ" ■ ומה באשר לפן האמנותי? גואטה: "בנינו כאן על קהל שרוצה לקחת את הילדים לאורנה פורת ולא לפסטיגל"

רן גואטה, מנכ"ל תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער, לוקח פנס ומוביל אותי בחשיכה, האורות נדלקים והנה אנחנו על הבמה. מולנו כיסאות מעופשים, תקרה סדוקה - אולם תיאטרון שנפש לא הציגה בו מזה שנים, וגואטה נראה נרגש. אולי זה השחקן שבו, שהבמה, עלובה ככל שתהיה, מעוררת לחיים. ואולי זה החזון שהוא רואה קורם עור וגידים לנגד עיניו ונדלק: אולם בית חדש לתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער בבניין אוהל שם בלב תל-אביב. "כל שנה אנחנו דואגים לחסוך עוד קצת, כי השיפוץ הזה הולך לעלות לא מעט, כ-12 מיליון שקל", הוא אומר, ושולל, אף שלא על הסף, את האפשרות לגייס איל הון שיתרום. "אנחנו מעדיפים בדרך הרגילה - עירייה, משרד התרבות, אמצעים שלנו. תורם זה משהו שמביא עמו מחויבויות אחרות".

שש וחצי שנים משמש גואטה בתפקיד, ועם המספרים קשה להתווכח. מאז קיבל את ניהול המוסד בשלהי 2007 גדלו מספר ההרצות פי שניים, מ-1,000 ל-2,000 הצגות בשנה, ועמן צמח גם המחזור השנתי מ-13.5 מיליון שקל אל מעבר ל-20 מיליון, כאשר עיקר הגידול מתבטא בהכנסות העצמיות של התיאטרון מאזור ה-4 מיליון שקל ליותר מ-14 מיליון שקל.

"כל פרויקט הוא פרויקט רווחי", פורס גואטה תפיסת הניהול שלו, שמתייחסת גם לתפקידיו הקודמים כמנהל תיאטרון הפרינג' בבית ציוני אמריקה וכמנהל תיאטרון גבעתיים, כחמש שנים בכל תחנה. "אני לא מאמין בלעשות דברים שלא מחזירים את עצמם, ואני לא עושה כשאין לי. אני לא אכניס את המוסד שאני נמצא בו לגירעון אף פעם, ואם אצטרך לעשות קיצוצים, אדאג לעשות את זה מראש. מעבר לכך, אחד הדברים הכי משמעותיים שלי כמנהל הוא להנחיל בארגון מנטאליות שלא מבזבזים. לדאוג להיות בהתייעלות מקסימלית. החל מהקפה שקונים פה ועד לכוסות שאנחנו מוציאים החוצה לשחקנים. כל דבר פה נבדק ונמדד וזה קורה על-ידי. עובדים כאן חושבים פעמיים אם לצלם עמוד בצבעוני".

- ובכל זאת, הרי לא על נייר וכוסות הקפה תיאטראות נקלעים לגירעונות.

"זה יותר מורכב מזה. אבל הנה, הקאמרי לא נכנס לגרעון, וכל שנה הוא מסיים בעודף מסוים".

- והבימה למשל? מה היית עושה שם אחרת?

"אני לא נמצא שם בשביל לדעת את כל הפרטים, אבל מה שאני יכול לומר הוא שאם אני הייתי נמצא שם היום הייתי בודק שני דברים עיקריים. את כמות העובדים שנמצאים שם ואת התפוקה של כל מחלקה - ואני יודע שמדובר בנושא רגיש. ודבר שני, את התשלום לשחקנים. אני מדבר על הסלבים הגדולים, שיכולים להגיע ל-5,000-4,000 שקל להצגה אחת בערב. אני חושב שזה מוגזם, ושזה בא על חשבון יצירה ושחקנים אחרים".

- יבואו מנהלי התיאטראות ויאמרו שהמשכורות האלה אולי עושות כותרות, אבל אלה אחוזים לא משמעותיים מההוצאה.

"אני עדיין חושב שזה מוגזם, גם כמסר לתעשייה כולה. צריך שיהיה איזון נכון סביב שכר השחקנים. תחשוב שאם הייתה התייעלות בתוך המערכת של הרפרטוארי למבוגרים, משרד התרבות יכול היה להקצות יותר משאבים למקומות אחרים. דבר משפיע על דבר. אני גם בעד הגבלת שכר למנהלים".

היעד: ניהול אחד משלושת הגדולים

לא במקרה נגררת השיחה מעולם הילדים, שגואטה חולש עליו ביד רמה, אל המגרש של הגדולים. הוא אמנם נזהר בכבודם של הסניורים, אבל גם לא מכחיש שלמרות שיש לו "עוד הרבה מה לתרום פה באורנה פורת", היעד הבא, זה ניהול אחד משלושת התיאטראות הגדולים: "הקאמרי, הבימה או בית ליסין, זה החלום, ואני מקווה שאגיע לשם. כל תפקידי הניהול שעשיתי הביאו אותי להבנה של של 95% עד 100% במקצוע הזה".

- מתי אתה מגיש מועמדות?

"קודם כל, רק כשמתפנים תפקידים אתה מגיש מועמדות. אז לא מתפנים התפקידים, אבל כשתהיה הזדמנות, אני חושב שאגיש. אבל כל דבר בזמנו, אני עדיין צעיר, אני צובר ניסיון, ובסופו של דבר ניסיון זה דבר חשוב לכל תיאטרון במקום שלו. נעם סמל הוא מנהל אדיר".

- הוא גם 20 שנה בתפקיד.

"אני לא בעד הגבלת קדנציות. אני חושב שמהיום שנכנסתי לפה צברתי אלפי שעות של ניסיון שגורמים לי לפעול בצורה יותר טובה במוסד הספציפי הזה".

- תחלופה היא לא דבר בריא?

"אולי הייתי מגביל ל-15-20 שנה בתפקיד, אבל מדברים על הגבלות של חמש שנים עם עוד הארכה של חמש שנים. בן אדם שנכנס לתוך מערכת כל-כך גדולה, עד שהוא לומד את התפקיד, שנתיים עוברות. עד שהוא מתחיל ליצור את שיתופי הפעולה ולהתחיל לגרום להבראה של מקום, עוד שנתיים הלכו, ואז אתה מתחיל ליצור לעצמך את מה שאתה בנית, והופ, אתה בחוץ".

- מה לגבי ניהול תיאטרון מחוץ לשלישייה הזאת, כמו באר-שבע או החאן?

"הייתה אליי בעבר פנייה לניהול אחד התיאטראות מחוץ למרכז, אבל תיאטרון אורנה פורת זה לא החאן וגם לא באר-שבע מבחינת נפח הפעילות. אני עושה הרבה יותר פעילות מהם. יש לנו 45 הצגות שונות, כמעט 2,000 הרצות בשנה ואנחנו מעסיקים כמעט 300 שחקנים. בכל הארץ מכירים את המותג שלנו. ממש כמו שאתה קונה וולו או מרצדס - אתה יודע שיש מאחוריך גב".

גואטה, שיחגוג 40 באוגוסט הקרוב, הוא אמנם בוגר בית ספר למשחק, אבל קשה לזהות העמדת פנים בכבוד שהוא רוכש למוסד, שייסדה ב-1970 השחקנית וכלת פרס ישראל שאת שמה הוא נושא בגאון. הוא גדל בשכונת מצוקה ביפו ואל עולם התיאטרון נחשף כשהצטרף, בכיתה ה', לבית הספר לאמנויות בתל-אביב. אמו ספרית, לאביו מפעל לשיפוץ מנועים, ושניהם "היו שומעים אותי לומד מונולוגים של שייקספיר וחושבים שהתחרפנתי", הוא מחייך. "זה היה הלם תרבות בשבילי, אבל משהו שם משך אותי".

לתיכון הוא המשיך לתלמה ילין, יצא לשירות קרבי בגבעתי, ומשם התקבל לסטודיו של ניסן נתיב. עוד קודם הניהול, הוא שיחק תקופה קצרה, שהספיקה לו כדי לחוות על בשרו את מצוקת המחייה של שחקן בארץ. "אתה משלם שכר דירה וטלפון ואותה נכנס לסופר וקונה פיתות, נקניק, חומוס וזהו. עבדתי בניקיון בתים, הייתי גנן, כל דבר שרק יכולתי למכור מכרתי. עד היום אני זוכר את תלוש המשכורת הראשון שקיבלתי כשניהלתי את הפרינג' בבית ציוני אמריקה. "הייתי בן 25, לא ידעתי לקרוא מאזן, לא ידעתי כלום. כמו חתול רחוב, בציפורניים עיצבתי שם את המערכת, עוד פיסת מידע ועוד פיסת מידע".

בציפורניים האלה טמון ככל הנראה גם הדרייב שלו היום. הוא אמנם נמצא בשוק שהוא מגדיר כ"אדיר ושרק גדל והולך", אבל עדיין מצוי במנטליות הישרדותית. "אתה פתאום יכול לקבל בשורה שמפסיקים את התמיכה של מפעל הפיס בנושא מסוים ויש לך 150 אלף שקל פחות. כל הזמן צריך ליצור גיבויים, חסויות, גיוס כספים מהמגזר העסקי".

- ויש לך פידבק מהמגזר העסקי?

"כן, וזו גם הסיבה שהשנה החלטנו להיכנס לתחום של אגודת ידידים. אני מזהה שינוי, איזו מגמה של הכרה של הגוף העסקי בתחום הילדים. זה תחום שלא ממש התעסקו בו עד היום, ובארבע-חמש השנים האחרונות, אני מכוון לשם ומוקסם עד כמה אנשים כן פותחים גם את הלב וגם את הכיס בשביל לתמוך בפעולות שקשורות בתיאטרון לילדים.

"ישראכרט לדוגמה, פשוט פתחו בפנינו את כל השערים ותמכו בנו המון, ועדיין תומכים. יס, הוט, סטימצקי, וכל שיתוף פעולה מוביל לשיתוף פעולה נוסף. אמדוקס הגיעו לרמה שהם עשו מנוי מיוחד לעובדי החברה שלהם. נפתח בפנינו שוק אדיר של חברות פרטיות שמבקשות לרכוש הצגות איכותיות לילדי העובדים".

- ומבחינתך זו הצגה משתלמת יותר לעומת הצגה רגילה?

כן. אני לא רוצה לחשוף את הרווחים שלי בפני כל החברות בשוק, אבל הצגות עסקאות כאלה יכולות לנוע בין 20 אלף שקל ל-50 אלף שקל להצגה - תלוי באולם שבו מוצגת ההצגה".

- עוד רגע נגמר הראיון ועוד לא אמרנו את המילה פסטיגל.

"אני חושב שזו חוויה מסוג אחר לגמרי, ואני חושב שההורים יודעים את זה. מי שנחשף לפסטיגל ואלינו מבין את ההבדל. זה הבדל של שמיים וארץ. פסטיגל זו חוויה אבל לא הייתי מגדיר את זה כתיאטרון. זה החל מהרגע הזה שהילדים נכנסים לאולם עם פופקורן ושתייה ועד לזה שמסתובבים אנשים ומוכרים את המנצנצים בין השורות.

"קיימת אצלנו הקפדה מאוד גדולה על להוציא את הילד מהעולם שלו ולהכניס אותו לתרבות. שהוא יבין שהוא נמצא באיזושהי דיסיפלינה אחרת. בנינו כאן על קהל שרוצה לקחת את הילדים לאורנה פורת ולא לפסטיגל, ונותן בנו אמון".

- לא כולם יכולים להרשות לעצמם גם וגם.

"קודם כל אני יותר זול מהם. אבל אני מבין את המצב הכלכלי של משפחה שצריכה לקנות שלושה-ארבעה כרטיסים להצגה, וזו גם הסיבה שהחלטתי, כתפיסה, ולמרות הדרישה הכל-כך גדולה, שלא להעלות את מחירי הכרטיסים. השארתי אותם קבועים לאורך שנים, וזה מוכיח את עצמו. אנשים רואים שלא מדובר פה במחלבת כסף".

- לא קורץ לך ניהול מחוץ לעולם התרבות?

"זו תמיד שאלת השאלות, כי אני יודע שהייתי מצליח לעשות הרבה יותר כסף במגזר העסקי. וזה קורץ - כן, כולם רוצים להרוויח יותר כסף. אבל עוד לא עמדתי בפיתוי מספיק גדול בשביל לעזוב את תחום התרבות. אני מרגיש פה בבית".

רן גואטה

אישי: 39, גרוש ואב לאיה בת ה-8, מתגורר בצפון תל-אביב

השכלה: בוגר הסטודיו למשחק של ניסן נתיב

תפקידים: ניהל את תיאטרון הפרינג' בבית ציוני אמריקה ואת תיאטרון גבעתיים. מאוקטובר 2007, משמש מנכ"ל תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער

עוד כתבות

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו