ח"כ איציק שמולי (עבודה) הניח לפני כחודש וחצי על שולחן הכנסת הצעה לתיקון החוק לעידוד השקעות הון, המתבססת על ליקויים שנחשפו בחוק במסגרת דוח של מבקר המדינה מאוקטובר 2013. בין הממצאים של המבקר: הממשלה לא ניהלה מעקב סדור אחר השגת מטרותיו של החוק לעידוד השקעות הון ולא נבדקה העלות למשק ולמדינה של הטבות המס הנרחבות שניתנו לחברות.
במסגרת הצעתו לתקן את החוק, קורא ח"כ שמולי להקים מנגנון בקרה שיבחן באופן תקופתי את היעילות של הטבות המס והמענקים שמקבלות חברות מתוקף החוק לעידוד השקעות הון. על ההצעה חתומים חברי כנסת מכל סיעות הבית, ולדברי שמולי "ההצעה לא נושאת אופי פוליטי, ומתבססת כולה על ליקויים שנמצאו בדוח מבקר המדינה. במתכונתו הנוכחית, החוק הזה נכנס לסחרור ונתון למניפולציות שונות שאנחנו חייבים לבלום".
אם ההצעה לתיקון החוק תעבור, שרי הכלכלה והאוצר יידרשו לבחון באופן תקופתי את תרומת ההטבות שניתנות לחברות ולתאגידים על פי מדדים ברורים שייקבעו לשם כך. בנוסף, השרים יידרשו למסור בכל שנה דוח בנוגע להישגים אלה לוועדת הכספים של הכנסת.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב בין השאר כי "גם טרם פרסום דוח מבקר המדינה, ועדה בין-משרדית בראשות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר חיים שני קבעה שההטבות במסגרת חוק זה ניתנות בעיקר למפעלים גדולים שפועלים במרכז הארץ ובתחום הטכנולוגיה העילית. הוועדה קבעה כי חלוקת הטבות המס נעשית באופן שאינו מקצה ביעילות משאבים, בלי שליטה ובקרה מספקות ומסלולי ההטבות לא הוכיחו את יעילותם במשיכת השקעות חוץ".
מדוח מינהל הכנסות המדינה לשנים 2011-2012, שגם עליו התבסס ח"כ שמולי בגיבוש התיקון להצעת החוק, עולה כי 53% מן ההטבות שמעניק החוק ניתנו לחברות שפועלות במרכז הארץ וכי 70% מהיקף ההטבות חולקו למספר קטן של חברות גדולות. לדברי שמולי, מטרת התיקון של החוק היא "להחזיר לידי המדינה את היכולת לתכנן ואת השליטה על החוק".