מרכז הבנייה הישראלי בראשות ערן רולס וקובי לנגלייב נאלץ להעתיק בימים אלה את מיקומו למעון זמני באזור התעשייה בנתניה, לאחר שבית המשפט העליון דחה באחרונה את הערעור שהוגש בעניין פעילותו בקיבוץ געש.
בשנת 2005 הגישה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז מרכז כתב אישום נגד מרכז הבנייה הישראלי, רולס ולנגלייב בבית משפט השלום בנתניה, בגין שימוש בניגוד להיתר ולתוכנית בניין העיר ובגין פעילות מסחרית אסורה באמצעות אולמות תצוגה הפועלים במקום.
בית המשפט הרשיע אותם בסוף 2010 ומאוחר יותר אף השית עליהם קנסות מצטברים בסך 150 אלף שקל. כמו כן, הוצא להם צו האוסר שימוש חורג במבנה.
רולס ולנגלייב ערערו לבית המשפט המחוזי בלוד, וזה הורה בספטמבר 2011 כי השימוש החורג יופסק בתוך שנתיים וחצי, בתחילת חודש מארס 2014, לשם ניסיון להסדיר את השימוש או מציאת מקום חלופי לפעילות מרכז הבנייה.
מאז ניסו הנאשמים לקבל אישור לשימוש חורג, ומשלא הצליחו החלו לפעול לאיתור מקום חדש לפעילותם. בדצמבר 2013 חתמו על הסכם שכירות עם עיריית נתניה, ולפיו מרכז הבנייה ישכור שטח במתחם האיצטדיון העירוני החדש בעיר.
בחודש ינואר 2014 הגישו רולס ולנגלייב בקשה לבית המשפט המחוזי להארכת מועד הפסקת השימוש החורג בחצי שנה, כדי להימנע ממצב של פינוי המרכז מקיבוץ געש למקום זמני עד לכניסה למעון החדש בנתניה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, ועל כך הגישו רולס ולנגלייב ערעור לבית המשפט העליון.
שופט בית המשפט העליון, חנן מלצר, דחה אף הוא את הערעור וציין כי כבר בתחילת 2011 היה על רולס ולנגלייב להתחיל בניסיונות לאיתור מקום חלופי, אך פעולותיהם מצביעות על השתהות.
לדברי מלצר, "תקופת התארגנות של שנתיים וחצי אותה העניק בית המשפט המחוזי הנכבד למבקשים אמורה להספיק לצורך השגת האישור או למציאת מקום חלופי, והמבקשים לא הצליחו להראות כי הייתה הצדקה לכך שמשך הזמן שניתן להם לא היה בו די.
"זאת ועוד, המבקשים הגישו בקשה לארכה נוספת מבית המשפט המחוזי הנכבד רק בינואר 2014, חודשיים לפני תחולת הצו. בכך גילו המבקשים התמהמהות ושאננות, אשר יש בהם להעיד על אופי פעילותם בכלל התקופה".
מלצר אף דחה את טענות רולס ולנגלייב כי דחיית הערעור יסב להם הפסדים, וציין: "על המבקשים היה לצפות נזקים אל ולהחיש את צעדיהם בהתאם כדי להימנע מהם. משלא עשו כן, אין להתחשב בטענה זו, ואין לדחות את הצו באופן שעשוי להפוך את שלטון החוק להפקר".
מלצר הורה על פינוי מרכז הבנייה הישראלי מקיבוץ געש בתוך 45 יום, ועל כן בימים אלה מעתיק המרכז את פעילותו למעון זמני באזור התעשייה נתניה, עד לכניסה למעונו החדש במתחם האיצטדיון החדש.
מרכז הבנייה הישראלי הוקם בשנת 1969 על-ידי ממשלת ישראל כחברה ממשלתית העוסקת בהפצת ידע ומידע לענף הבנייה בישראל, בכפוף למשרד הבינוי והשיכון. בשנת 1999 המרכז הופרט והועבר לידיים פרטיות. כעת עוסק מרכז הבנייה בפעילות עסקית מניבה רווחים כגון ארגון ירידי דירות וכנסים, הפעלת מכללה ופעילויות נוספות.
יו"ר מרכז הבנייה הישראלי, ערן רולס, מסר בתגובה: "המפסיד הגדול בסיפור הזה הוא ללא ספק קיבוץ געש. אני מפרגן על ההחלטה, וחוק צריך להיות חוק, וסדר צריך להיות סדר. בסך-הכול נפגעתי מהתנהלות בעלי הנכס בקיבוץ געש, שחשבו שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים, ומסכסוך בינם לבין הוועדה המחוזית. אך למרות חוסר הנוחות במעבר ועלויות של 30 אלף שקל בגין המעבר, אני חושב שההחלטה היא טובה. אנחנו עוברים למתחם חדש ומדהים באיצטדיון נתניה, ואני אפילו רואה אותו מהחלון של המקום הזמני ולא יכול לחכות לעבור לשם".
מתחם געש: עסקים על קרקע שייעודה חקלאות או תעשייה
במשך שנים פועלים עסקים מסחריים שונים, באמצעות שכירות, בשטח המוניציפלי של קיבוץ געש, על קרקע שייעודה המקורי הוא חקלאות, תעשייה או מבני משק, ולא ייעוד מסחרי.
במתחם המסחרי, הממוקם ממערב לחוף, בקיבוץ געש ובמפעיליו הוטחה בעבר ביקורת חריפה מצדם של מבקר המדינה, מינהל מקרקעי ישראל, ועדות התכנון ובית המשפט. בשנת 2007 החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז שלא לאשר את השימוש המסחרי ברוב המבנים שבמתחם והשמיעה ביקורת חריפה נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חוף השרון, על שהיא אינה אוכפת את החוק ומונעת את העבירות במתחם ותורמת בהתנהלותה לריבוי של אירועים בלתי חוקיים. במקביל הוצאו לאורך השנים צווי סגירה לחלק מהעסקים ואף הושתו קנסות כבדים גם על מפעיליהם.
בחודש ינואר האחרון הרשיע בית משפט השלום בנתניה את קיבוץ געש וחברת הנכסים שבבעלותו בעבירות על חוק התכנון והבנייה, וחייב את הקיבוץ לשלם קנס בסך 1.3 מיליון שקל והתחייבות בסך 1.5 מיליון שקל שלא לבצע עבירות נוספות על חוק התכנון והבנייה. בית המשפט אימץ למעשה את הסדר הטיעון שנחתם בין הנאשמים למחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה.
מכתב האישום נגד הקיבוץ עולה כי משנת 2000 השכיר הקיבוץ לעסקים שונים את המבנים במתחם. עוד עולה מכתב האישום כי לקיבוץ ניתן היתר לשימוש חורג במקרקעין למשך 5 שנים, משנת 2002 ועד שנת 2007. ממועד זה בו פג ההיתר החלה המדינה לפעול נגד השוכרים לפינוי המקרקעין, לרבות בדרך של הגשת כתבי אישום.