גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרב מילר למבקר: אני סובלת מהתעמרות ושוביניזם

טוענת: "פעולות רשות השידור נגועות בהתעמרות, אי-סבירות קיצונית וסטייה חמורה מדיני העבודה והמשפט המינהלי" ■ מבקשת לעצור את הליך פיטוריה

מגישת "מבט" בערוץ 1, מרב מילר, פנתה למבקר המדינה, יוסף שפירא, בבקשה שיעצור את הליכי הפיטורים המתוכננים נגדה ברשות השידור.

על-פי מכתבה של מילר, שנשלח למבקר המדינה באמצעות עורך דינה מאיר קוגמן והגיע לידי "גלובס", היא טוענת כי "פעולות הרשות נגועות בהתעמרות, אי-סבירות קיצונית וסטייה חמורה מדיני העבודה והמשפט המינהלי".

מילר טוענת גם לשוביניזם והתנכלות מטעמים לא ענייניים ודורשת צווי מניעה נגד פעולות הנהלת רשות השידור.

"בסוף שנת 2012 החל משה נסטלבאום, אז מנהל חטיבת החדשות, להתנכל ולהתעמר במילר, מסיבות לא ענייניות", כותב עו"ד קודמן. "מסכת הפגיעות וההתנכלות המשיכה מאז תוך גלגולים שונים, והגיעה לשיאה בניסיון לפטר את מילר בימים אלה, תוך פגיעה קשה בזכויותיה ותוך חריגה קיצונית מכללי מינהל תקין.

"כל הקורא כלי חדשות כלשהו במדינתנו נחשף להתנהלות הלא תאומן ברשות השידור, לטירוף המערכות של הממשל התאגידי ברשות ולקריסת כל נורמה של מינהל תקין. הפגיעה הקשה במילר הינה חלק מהתנהלות שערורייתית של הרשות, אולם בסופו של דבר המדובר באישה העושה ככל יכולתה למלא את תפקידה בנאמנות ובמסירות עבור מעבידה - בו היא רואה בית עיתונאי, והיא נופלת קורבן למלחמות כוח, ניגודי אינטרסים, אטימות-לב ואכזריות של מנהלי הרשות".

עורך דינה של מילר דורש ממנכ"ל רשות השידור, יוני בן-מנחם, לחדול מיידית מכל נסיון לפטר את מילר או לפגוע בתפקידה, במעמדה ובתנאי עבודתה.

על-פי המכתב, באמצע שנת 2012 התגלע סכסוך בין נסטלבאום למגיש "מבט" לשעבר לצדה של מילר, ינון מגל. בספטמבר 2012, אחרי שמגל התפטר, הוא הגיש תביעה לבית הדין לעבודה בגין התנכלות. "מעת שהחלו הסכסוכים המשפטיים שנסטלבאום מצוי במרכזם, החל הוא להציק, להתנכל ולהתעמר במילר, ככל הנראה על מנת שיוכל להצדיק את מעשיו כלפי מגל כ'מדיניות' כללית ולא כהתעמרות אישית".

המכתב מתאר שורה של שימועים אליהם זומנה מילר. הראשון שבהם על רקע דרישה חדשה שהופנתה אליה, 4 שנים מאז החלה להגיש את המהדורה - להגיע למשרדי הרשות 5 ימים בשבוע החל מהשעה 14:00. זאת למרות שמרגע שמונתה ב-2008 לתפקיד, נדרשה כמו כל המגישים ברשות להגיע לאולפני מבט 4 ימים בשבוע, 4 שעות לפני המהדורה.

באפריל 2012, בזמן שהיא בהיריון, פנה אליה נסטלבאום בדרישה כי תגיע למערכת 6 שעות לפני המהדורה, שמתחילה בשעה 20:00 במקום בשעה 16:00. "הסיבה העיקרית לדרישה זו היא כדי שנסטלבאום יוכל לטעון בתביעתו של מגל כי הדרישה ממגל להגיע מוקדם היא חלק משינוי מדיניות שהוא הנהיג ולא התעמרות. הדרישה ממגל בעת שנעשתה לא הפונתה למילר, אלא רק אחרי שמגל הגיש את תביעתו.

"הדרישה כי מילר, המתגוררת בתל-אביב והיא אם לשני ילדים קטנים, תגיע לאולפני הרשות בשעה 14:00, פירושה לעזוב את ביתה בשעה 11:00 בבוקר ולשוב לביתה בשעה 22:00, דבר כמעט בלתי אפשרי לאם צעירה.

"יתרה מכך, רשות השידור, בניגוד לרשתות האחרות, אינה מספקת למילר ספרית כנדרש על מנת להיות ייצוגית במהדורה המרכזית. על כן, לפני שמילר מגיעה כל יום לאולפני הרשות, היא מקבלת שירותי ספרות על חשבון זמנה בתל-אביב".

מילר זומנה לשימוע, למרות שלא הוצגו כל המסמכים שדרשה בנושא - אולם נסטלבאום ומנהליה של מילר לא הגיעו לדיון שהתקיים ביולי 2013. עוד בטרם ניתנה תשובה לאותו שימוע, המשיך נסטלבאום בדרישותיו ממילר ואמר שוב ושוב: "אם לא תעשי מה שמבקשים ממך, אל תתפלאי אם עוד חודש יגידו לך שלום", "אם לא תגיעי לרשות 5 ימים - פשוט לא תהיי כאן", "אם תמשיכי להתנגד להגיע בשעה 14:00 - לא תהיי כאן יותר".

רק במארס 2014 - 8 חודשים אחרי - ניתנה תשובה לשימוע המדובר, וזו הייתה, למרות שהמשיכו הדרישות ממנה להופיע מוקדם, כי "הוחלט בשלב זה ומבלי להודות בטענות, שלא לדרוש להתייצב במתקני הרשות בהיקף של 5 ימים בשבוע או בשעה 14:00".

באוקטובר 2013 כתב יראון רופין, סמנכ"ל כוח-האדם של רשות השידור, מכתב למילר בו הוא מודיע לה על פיטוריה, למעשה, ולחילופין הארכת חוזה כשהוא מציע לה לעבור ולעבוד כמגישת מבזקים - במחצית משכרה. "לחילופין להאריך את ההתקשרות עמה תוך פגיעה אנושה במעמדה, בתפקידה ובתנאי עבודתה". מילר הוזמנה לישיבה בה הייתה אמורה להציג את עמדתה להצעה זו.

בינואר 2014 הודיע רופין למילר כי "מנכ"ל הרשות ומנהל חטיבת החדשות בפועל שוקלים לבצע ריענון של מגישי 'מבט'. אי לכך נשקלת הפסקת עבודתה של מילר, והיא הוזמנה לשימוע כעבור שבוע. מילר לא הופיעה לשימוע, בעצת עורך דינה.

"למילר מעולם לא נאמר דבר ביקורת כלשהו ממנו יכול להשתמע חוסר שביעות-רצון של הרשות או הממונים עליה, כבסיס או רקע לטענה בדבר הצורך בריענון המגישים".

בא-כוחה של מילר דרש מהרשות שורה של מסמכים, ובהם את תיקה האישי ואת תוכנית הריענון המדוברת, ואולם לא קיבל אותם לידיו עד עתה.

במארס 2014 טען רופין כי מנכ"ל הרשות מבקש לתת אופי עיתונאי יותר ל"מבט", וכי למהדורה מעיין זו נדרשים עיתונאים "נשכניים" אשר החדשות זורמות בעורקיהם. כשנשאל מדוע מילר אינה יכולה להיחשב "נשכנית", ענה "כי מילר לא מגיעה למערכת ב-14:00 על מנת להיות מעורבת, וכי פעם אחת סירבה לשמש כוננית למקרה פטירת אריק שרון, ויש לה עבודות פרטיות, כך שבפועל שבוע או שניים בחודש היא עובדת רק 3 ימים בשבוע".

מילר דוחה את הטענות הללו מכל וכל: "פעם אחת בלבד, כשנדרשה בשעה 10 בלילה להגיע לאולפן למחרת מוקדם בבוקר, אמרה מילר כי הדבר קשה עבודה, שכן למרות מאמציה לא הצליחה למצוא סידור חלופי לילדיה הקטנים (בני שנה וחצי ושלוש). לטעון שבשל כך היא פסולה מלהיות עיתונאית נשכנית - אינו אלא אפליה מגדרית מזעזעת, שלא לאמור שוביניזם דוחה!".

על-פי מילר, לא הייתה משימה עיתונאית שהיא לא עמדה בה לדרישת המנהלים, וכשביקשה להכין כתבות, סורבה.

"רשות השידור נמצאת בתקופת בין המיצרים. שר התקשורת פרסם תזכיר הצעת חוק, המבוסס על דוח ועדת לנדס, שבבסיסו סגירת הרשות הקיימת ופתיחת רשות חלופית עם שדרת ניהול אחרת לחלוטין. דווקא עכשיו הדבר הבוער למנהל הרשות הוא להחליף את המגישה הבכירה?".

במכתב מעלה מילר את העובדה שמנסחי הדוח המליצו על מינוי ועדה קרואה שתחליף את הנהלת רשות השידור.

עוד כתבות

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות