לכמה רגעים נראה הבוקר (א') אולם הכניסה לבית המשפט בתל-אביב כמו היכל נוקיה אחרי הופעה של הזמר קובי פרץ. עדה של בני-נוער שהגיעו לסיור חינוכי בבית המשפט נתקלו בפרץ שיצא בדיוק מדיון הקראת כתב האישום בעניינו והסתערו עליו בסמארטפונים שלופים. את הנערים, כמו גם אחרים שנכחו באזור, לא עניין שפרץ הגיע לשם כנאשם בהעלמות מס של מיליוני שקלים, והם עשו הכול כדי להצטלם עם הכוכב הנערץ או לקבל ממנו חתימה.
קודם לכן, באולמה של שופטת השלום לימור מרגולין-יחידי, ביקשו סנגוריו של פרץ, עורכי הדין דורון ברזילי וחיים לוי, לדחות את תשובתם לכתב האישום בנימוקים שונים. בין השאר טענו כי "המספרים והסכומים שכללה הפרקליטות בכתב האישום אינם מדויקים", וביקשו זמן נוסף "כדי ללמוד את חומרי החקירה ולהתכונן לדיון". ואולם, השופטת דחתה את הבקשה והורתה להם לספק מענה לאישום.
כמו כן הודיעו סנגוריו של הזמר בדיון כי בכוונתם לעתור לבג"ץ, בבקשה לבטל את הסדר עד המדינה בתיק שכרתה הפרקליטות עם יוחאי יעיש, אמרגנו לשעבר של פרץ. "מדובר בעד מדינה אחד שעל בסיס דבריו נבנה כל כתב האישום נגד פרץ. זה די משונה שכל ההתנהלות מתבססת על אדם אחד בלבד, שיש ספק רב לגביו ולגבי המניעים שלו", אמר עו"ד ברזילי.
לדבריו, "ההסכם נחתם בניגוד להנחיות היועמ"ש, וישנם בו ליקויים רבים שעוד מוקדם לפרטם. כתב האישום לא היה יוצא לאוויר העולם אלמלא מדובר היה בקובי פרץ, ולכן אנחנו מבקשים לעתור לבג"ץ לעניין הסכם עד המדינה עם יעיש".
בתגובה אמרה השופטת כי "לא ניתן הסבר מדוע עד היום לא נעשתה פנייה לבג"ץ בעניין הסכם עד המדינה עם יעיש, שנמצא אצל הסנגורים מזה זמן".
לאחר הדיון אמר עו"ד ברזילי: "אנחנו בטוחים שבתקופה הקרובה הרבה מאוד דברים שמתוארים בכתב האישום יתבררו, בלשון המעטה, כלא מדויקים".
חוזה פיקטיבי עם האמרגן
כתב האישום נגד פרץ הוגש בנובמבר 2013 על-ידי פרקליטות מחוז תל-אביב מיסוי וכלכלה בגין עבירות של השמטת הכנסות מדוח, מסירת תרשומת כוזבת ועבירות מס נוספות, וכן עבירת איומים נגד האמרגן יעיש. התביעה הודיעה לבית המשפט, במסגרת כתב האישום, כי קיימת אפשרות שתבקש להטיל על הזמר עונש מאסר בפועל, אם יורשע.
לפי כתב האישום שהגישה עו"ד הילה גבאי, בשנים 2005-2009 פעל פרץ במירמה ובאופן מתוכנן ושיטתי להעלמת הכנסותיו ולהתחמקות מתשלום מס, באמצעות הגשת דוחות כוזבים לפקיד השומה, והשמיט בזדון מדוחות אלה הכנסות בסכום של כ-5.2 מיליון שקל.
בנוסף, לפי אישום, פרץ הגיש למנהל מכס ומע"מ ידיעות כוזבות, במטרה להתחמק מתשלום מס בסך של כ-830 אלף שקל נוספים, והסתיר הכנסות בהיקף של לפחות 1.4 מיליון שקל בכספת ששכר, שעל קיומה ועל תכולתה לא הצהיר בהצהרת ההון, כנדרש.
בכתב האישום נטען כי פרץ פעל במירמה ותחבולה כדי להסתיר את מלוא הכנסותיו מרשות המסים. לשם כך, נטען, דרש פרץ מיעיש לחתום על חוזה למראית-עין בלבד שכלל נתונים פיקטיביים, בהם התאריך וחלוקת ההכנסות בין השניים.
לפי כתב האישום, במועד שאינו ידוע, בין 2005 ל-2009, חתמו השניים על החוזה הפיקטיבי, הנושא את התאריך הפיקטיבי 1/2/2001, ובמסגרתו נקבע כי פרץ יקבל לכאורה מסך ההכנסות - רק הכנסה חודשית בסך 7,000 שקל.
כספת סודית
לפי האישום, למרות חתימתם על החוזה הפיקטיבי, פרץ ויעיש המשיכו לפעול לפי סיכומים הקודמים. כך, במרבית הופעותיו של פרץ, קיבל יעיש ממזמין המופע את מלוא התמורה (בדרך-כלל במזומן), שעמדה בממוצע על עשרות אלפי שקלים להופעה. בערב ההופעה, ובהתאם להסכם, העביר יעיש לפרץ מחצית מהתמורה במזומן, בניכוי ההוצאות.
בנוסף, לפי האישום, קיבל יעיש הכנסות נוספות הנובעות מפעילותו של פרץ ממכירת דיסקים, השמעות בסלולרי, הורדת רינגטונים והופעות בטלוויזיה וברדיו, ובהתאם להסכם העביר לפרץ 50% מהתמורה. פרץ, נכתב באישום, לא הוציא ליעיש קבלות או חשבוניות מס עבור מרבית הכספים שקיבל, למרות בקשתו של יעיש לקבלן.
מהאישום עולה כי על מנת להסתיר את הכספים שקיבל, שכר פרץ כבר בספטמבר 2003 כספת בבנק דיסקונט בתל-אביב, שבה הפקיד חלק מהתמורה שקיבל עבור הופעותיו בסך של 1.4 מיליון שקל לכל הפחות. פרץ לא הצהיר לרשויות על קיומה של הכספת ועל תכולתה.
לפי כתב האישום, ב-2012, לאחר שהיחסים ביניהם עלו על שרטון, סיכמו יעיש ופרץ כי מעתה כל ההכנסות מעיסוקו של פרץ יועברו ישירות אליו, והוא יעביר ליעיש 40% מההכנסות לאחר ניכוי ההוצאות.
בהמשך, נטען כי בינואר 2012 דרש פרץ מיעיש להפסיק את ההתקשרות העסקית ביניהם וקבע להם פגישה במשרדו של עורך דינו. יעיש ביקש להגיע לפגישה ביום אחר, ובתגובה שלח לו פרץ מסרון מאיים לכאורה: "תקשיב לי טוב עכשיו, ברגע זה אתה מתחיל לעצבן אותי ולפגוע לי בפרנסה ובקריירה, ומי שיפגע בי, מי שזה לא יהיה, אני אפגע בו כל החיים, ואני בן זונה אם אני משקר, ואל תבחן אותי עכשיו".