תיק החקירה נגד השר סילבן שלום, שנחשד בביצוע עבירות מין בכמה מתלוננות לאורך השנים, ייסגר - כך הורה היום (ד') היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שהחליט לאמץ את חוות-הדעת של אגף החקירות והמודיעין במשטרה ושל פרקליטות המדינה.
עם זאת, הודעת היועץ איננה מנקה את השר שלום מהחשדות נגדו, נוכח העובדה שהתיק ייסגר בחלקו בשל התיישנות, ובחלקו בשל סירובן של מתלוננות לשתף פעולה עם המשטרה ולמסור עדות.
סגירת תיק החשדות נגד סילבן שלום בחשד לביצוע עבירות מין נעשית אפוא בעילה של חוסר ראיות ולא חוסר אשמה, כאשר חוסר הראיות איננו נובע מקושי הסתברותי להוכיח את התרחשות העבירות, אלא מקשיים אחרים כגון חוסר שיתוף-פעולה של המתלוננות או התיישנות העבירות.
במצב כזה, לפרשה כולה צפויות להיות השלכות לגבי המשך הקריירה הפוליטית של סילבן שלום - הן ביחס למועמדותו לכהונת נשיא המדינה, והן ביחס להמשך כהונתו כשר בממשלה וכחבר כנסת.
פרשת החשדות נגד שלום נחשפה בקול ישראל, ולפני כחודשיים הוגשה תלונה במשטרה על-ידי מתלוננת, שלפני כ-15 שנים שימשה מזכירה בלשכתו של שלום. המתלוננת תיארה בתלונתה אירוע מאותה תקופה שהעלה חשד לכאורה לביצוע עבירת מין תוך ניצול מרות. בעקבות זאת הנחה וינשטיין את המשטרה לברר את התלונה.
המשטרה גבתה עדויות מחברתה של המתלוננת ומעורכת דין, שמסרו כי המתלוננת שיתפה אותן בפרטי המקרה, סמוך למועד התרחשותו הנטענת, כפי שתיארה אותו המתלוננת במשטרה, וכן מסרו כי בסופו של דבר היא החליטה שלא להתלונן במשטרה באותה העת.
גם שלום עצמו מסר עדות במשטרה ואמר כי הוא איננו זוכר את המתלוננת, ובכל מקרה הכחיש את קיום האירוע הנטען.
עם פרסום דבר התלונה בכלי התקשורת התקבל במשטרה מידע, ממספר מקורות שונים, שנטען בו כי השר שלום ביצע מעשיים מיניים גם בנשים אחרות. כל מקור מידע התייחס לאשה אחרת, אך ככלל דובר בנשים שלפי מקורות המידע השונים, היו כפופות לו. לאור זאת הנחה היועץ המשפטי לממשלה את המשטרה להרחיב את הבדיקה ולהעמיק חקר בבחינת טיב המידע שהתקבל.
בישיבות שהתקיימו בפני וינשטיין מסר ראש אח"מ, ניצב מני יצחקי, כי משטרת ישראל עשתה ככל יכולתה כדי לבדוק את נכונות המידע ואת הפוטנציאל שהוא יבשיל לכדי ראיות קבילות. נמסר כי נעשו פעולות חקירה ומודיעין לאיתור הנשים נושא המידע, וככל שהיה ניתן, אף בוצעו פניות אל אלה שאותרו.
בסופו של יום, בדיקת המידע על-ידי משטרת ישראל העלתה כי חלקו הוכחש, חלקו אינו מאפשר את איתור הנשים המתוארות בו או פנייה אליהן, וחלקו מוביל אל נשים המסרבות למסור עדות במשטרה.
פרקליטות המדינה הניחה בפני היועץ המשפטי לממשלה חוות-דעת - העולה בקנה אחד עם המלצת משטרת ישראל - ולפיה בנסיבות אלה, נוכח מאמצי הבדיקה שנעשו וחוסר היכולת המעשית להביא לקידומה, הבדיקה מוצתה.
בחוות-הדעת נכתב כי על האירוע שמתארת המתלוננת חלה התיישנות, ועל כן, גם אם היה ניתן להוכיח ביצוע עבירה ברף הראייתי הדרוש, לא ניתן יהיה להעמיד לדין בגינו. לגבי שאר המידע שהתקבל במשטרה, פרקליטות המדינה הסכימה עם המשטרה שהוא אינו מאפשר, מאותן סיבות, גיבוש ראיות שיכולות לשמש להוכחת ביצוע עבירות.
לאור האמור לעיל, ובשים לב להתיישנות החלה על המעשים המתוארים בתלונתה של המתלוננת ולתוצאות בחינת יתר המידע, החליט וינשטיין כי יש לאמץ את חוות-דעת פרקליטות המדינה לפיה אין מקום להמשך הבדיקה.