ועדת המשנה של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה קיבלה אתמול (ב') החלטה נדירה: לאטום למשך 5 שנים, עד שנת 2020, 3 קומות שנבנו בניגוד לחוק בבית ליראור ברמת-גן. המטרה: שהקומות האטומות ישמשו "אות קלון בכיכר העיר" בגלל עבירת הבנייה רחבת-ההיקף שבוצעה בהקמתן.
שני השוכרים ב-3 הקומות - הבנק הבינלאומי הראשון וחברת לאומי קארד - ייאלצו ב-2015 לפנות את השטחים הלא חוקיים ששכרו ולחפש מעון אחר, וב-2020 יוקצו הקומות לשימוש ציבורי.
בעיריית רמת-גן לא מתכוונים לוותר ואמרו היום (ג') בתגובה: "הדיון התקיים בפני ועדת משנה ב' של הוועדה המחוזית, ובכוונתנו לבקש דיון במליאת הוועדה המחוזית, כפי שהחוק מאפשר לנו".
במשרד הפנים, לעומת זאת, הבהירו ל"גלובס" כי החלטת הוועדה היא סופית, ולא ניתן להתנגד אליה בוועדות התכנון. "המקום היחיד שבפניו יכולה עיריית רמת-גן להביע את מחאתה על ההחלטה הוא בבית המשפט", אמרו שם.
הפרשה הזאת, שבין היתר בעקבותיה הואשם ראש עיריית רמת-גן לשעבר צבי בר בקבלת שוחד, ממחישה באופן הבוטה ביותר אולי את הקשרים הבעייתיים שבין הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שבראשה עומד ראש עירייה, לבין יזמי נדל"ן. למרבה האירוניה, השוכרת המרכזית בבניין שברחוב בן-גוריון 26 בעיר היא לא אחרת מאשר המכללה האקדמית למשפטים, שבה נשא נאום בין היתר השופט אהרן ברק.
בית ליראור הוקם בסוף שנות ה-90 על שני מגרשים שהיו בבעלות עיריית רמת-גן (25%) וחברת ליראור (75%). לפי התוכניות המקוריות, על שני המגרשים היו אמורים להיבנות שני בניינים וכיכר ציבורית בשטח 450 מ"ר. בפועל, נבנה בניין אחד בלבד בשטח כפול מהזכויות שאושרו לשני המבנים, בתוך חריגה ממספר הקומות ומקווי הבניין המאושרים.
רק בשלב מאוחר יותר הגישו היזמים תוכנית שנועדה להכשיר את עבירות הבנייה הנרחבות, וזאת באמצעות איחוד מגרשים וחלוקת הזכויות מחדש בין העירייה לבעלים הפרטיים.
לאחר כמה דיונים בוועדה המחוזית החליטה הוועדה בסוף 2002 להפקיד את התוכנית, אך בשל חריגות הבנייה רחבות-ההיקף שבוצעו, חויבו מגישי התוכנית לשאת במטלה ציבורית בעלות של 1.1 מיליון דולר נוסף על היטל השבחה: הקמת אולם ספורט בבית-הספר אוהל שם. נקבע כי תנאי לאכלוס הפרויקט יהיה הקמת אולם הספורט.
בחודש מארס 2006 הופקדה התוכנית להתנגדויות. הבעלים במגרש השכן אכן הגיש התנגדות, אך הוועדה המחוזית דחתה אותה ואישרה אותה, בית היתר משום שהנכס עמד כפיל לבן בלב העיר. בינתיים, חברת ליראור פשטה את הרגל (ב-2007), וזכויותיה הועברו לחברת בלנטפורט, שרכשה כבר ב-2005 את הפרויקט.
בכתב האישום שהוגש נגד בר בינואר 2013 והתייחס גם לעבירות שחיתות הנוגעות לבית ליראור, נטען כי בשנים 2005-2006 חלק מהמחזיקים בחברת בלנטפורט העבירו כספים לבר כדי שיסייע להם לקדם את האינטרסים הכלכליים שלהם בבית ליראור. בתמורה, כך נטען, פעל בר למכירת הנכס לבלנטפורט, להשכרת המבנה למכללה האקדמית למשפטים בדמי שכירות הולמים ולאכלוסו המיידי של המבנה.
העליון מבטל את התוכנית
ביולי 2013 קבע בית המשפט העליון כי נוכח עבירות הבנייה החמורות בפרויקט, יש לבטל את החלטת הוועדה המחוזית המאשרת את התוכנית ולהחזיר אליה את התוכנית לדיון מחודש, בתוך ביצוע "איזון בין השיקולים השונים שעליהם מופקדת הוועדה המחוזית, וביניהם השיקול של ההגנה על שלטון החוק".
בעקבות פסיקת העליון הודיעה הוועדה המחוזית כי היא שוקלת לאטום את 3 הקומות העליונות (7-9) לתקופה של 5-10 שנים, ולאחר מכן לייעדן לשימוש ציבורי.
שוכרי הקומות העליונות של המבנה - הבנק הבינלאומי הראשון ולאומי קארד - טענו בדיון שהתקיים ביולי 2013 כי השקיעו כספים רבים בהתאמת הנכס לצורכיהם וציפו כי יוכלו להמשיך ולהשתמש במבנה גם לאחר תום תקופות השכירות שמסתיימות ב-2015 ו-2018.
גם במכללה למשפטים הבהירו כי השכרת הקומות העליונות משמשת למימון החזר הלוואות שנטלה המכללה לשם השקעה במבנה, וללא הכנסות אלה צפויה המכללה לקרוס.
הוועדה המקומית התנגדה אף היא למהלך, בטענה כי קופתה תיפגע בשל אובדן הכנסות, ומי שייפגע מכך הם תושבי העיר ו-2,000 הסטודנטים במכללה.
"טענת העירייה מקוממת"
בהחלטה שהתקבלה אתמול בוועדה המחוזית, בראשות גילה אורון, ונחשפת לראשונה ב"גלובס", נכתב כי אין להתעלם מכך שעיריית רמת-גן היא "בעלת זכויות בנכס ולפיכך בעלת אינטרס ברור להגדיל את זכויות הבנייה בו. כל זאת לצד התעלמות הוועדה המקומית לכל אורך הדרך מחריגות הבנייה האדירות שנעשו קבל עם ועדה בכיכר העיר, תוך שאין היא ממלאה תפקידה במיגורן. בנסיבות אלה, הטענה בדבר חסר שייגרם לקופה העירונית בגין אובדן הכנסות שלידתם מלכתחילה בחטא מקוממת ובלתי ראויה".
הוועדה המחוזית ציינה כי אף שהיום היקפי הבנייה בתוכנית תואמים מבחינה תכנונית לסביבה, עדיין אין למצוא הצדקה תכנונית לביטול הכיכר העירונית שאמורה הייתה להיבנות בחזית המבנה לרווחת הציבור ולעובדה כי חריגות הבנייה בוצעו אל תוך תוואי הרכבת הקלה.
"הוועדה המחוזית סבורה כי מצאה פתרון המאזן את כל השיקולים הרלוונטיים בנוסף לשיקול של מניעת עבריינות ושמירה על שלטון החוק", כתבה אורון. "הפתרון יאפשר המשך תפקודה של המכללה למשפטים שבחלוף הזמן השתקעה והתבססה במקום, והשימוש ב-3 הקומות העליונות יתאפשר בעתיד, כשעד לאותו מועד הן ייאטמו".
לדבריה, "שיקולים של שמירה על שלטון החוק ומניעת עבריינות מחייבים כי בניין שנבנה שלא כדין יישא על גבו 'אות קלון'... ואין בהעברתו מיד ליד כדי להלבין את העבירה".