גזרי דין מקלים בפרשת ההסדר הכובל באיגוד שמאי הביטוח: עבודות שירות וקנסות בגובה 50 אלף שקל. בית המשפט המחוזי בירושלים גזר היום (א') את דינם של איגוד שמאי הביטוח ויו"ר האיגוד לשעבר, עזרא שוהם.
השופט עודד שחם קבע כי שוהם ירצה 4 חודשי עבודות שירות, ישלם קנס בגובה 50 אלף שקל, ונגזר עליו מאסר על-תנאי של 6 חודשים. על האיגוד עצמו הוטל קנס בגובה 50 אלף שקל.
מדובר בהרשעה ראשונה, שלא במסגרת הסדר טיעון, בעבירה בודדת של קביעת קו פעולה.
הפרשה החלה ביולי 2008, אז פנה יו"ר האיגוד לחברי ענף הרכב באיגרת והמליץ בפניהם על קו פעולה לקביעת שכר-הטרחה, על-פי קווים מנחים שפורטו באיגרת.
באיגרת נכתב: "בימים אלה הושלמה עבודתו של הכלכלן דני ינובסקי, שבה היינו אמורים לקבל ניתוח כלכלי לעניין הוצאות הפקת חוות-דעת שמאי, כבסיס לשכר-טרחה הוגן וראוי. בסיום הבדיקה ניתן לראות את הנתונים כדלקמן: עלות ממוצעת להפקת חוות-דעת היא כ-240 שקל ללא מע"מ. השקעה בחוות-דעת, כולל זמן משרד, נסיעות וכיו"ב היא בין 3-4 שעות. עלות שעת עבודתו של שמאי, לפי נתוני החשכ"ל, היא בין 146-250 שקל ללא מע"מ... ברצוני להדגיש כי הבסיס לדרישה לשכר-טרחה ראוי יהיה מותנה בהבטחה מצידנו לתת עבודה ראויה, מקצועית, מחייבת ובבדיקה פיזית במהלך התיקון ובסופו".
בחודש יוני 2012 הגישה רשות ההגבלים העסקיים כתב אישום נגד האיגוד והיו"ר, ובפברואר השנה הם הורשעו בביצוע הסדר כובל.
משמעות פסק הדין היא שאיגודים עסקיים ומקצועיים ייאלצו להיזהר בהמלצתם לחבריהם בדבר תעריפי גבייה ושכר-טרחה, אם המלצות או הצעות אלה לא זכו לאישור מוקדם מטעם הממונה על ההגבלים העסקיים.
השופט שחם קבע בהכרעת הדין כי "באיגרת ניתנה על-ידי האיגוד לחבריו המלצה, שעניינה קו פעולה באשר לשכר-הטרחה שעל שמאי הרכב לגבות. האיגרת מתווה לנמעניה קו פעולה ברור לעניין קביעת שכר-הטרחה. עולה בבירור כי מטרתה המוצהרת של האיגרת היא להניע את נמעניה לפעול בהתאם למפורט בה, על מנת שאלה יוכלו, כדברי האיגרת, להתפרנס בכבוד".
עוד נקבע כי טווח שכר-הטרחה בגין חוות-דעת שמאי, המופיע באיגרת, בחישוב העלויות השונות, נע בין 678 ל-1,240 שקל ללא מע"מ. מדובר בשכר-טרחה הגבוה משמעותית מזה שהיה נהוג לגבות באותה תקופה.
בית המשפט דחה את הסבריהם של הנאשמים, ובכלל זה את "ניסיונם למתוח הבחנה עניינית בין הסדר במובנו בחוק ההגבלים העסקיים ובין קו פעולה של איגוד עסקי. הן לגבי הדין והן לגבי קו פעולה, הדין אינו דורש פגיעה בפועל בתחרות לשם גיבוש אחריות על-פיו. לצורך הקמת אחריות, די בפגיעה בכוח בתחרות, המוצאת ביטויה במילה 'עלול'.
"עצם ההמלצה על קו פעולה לעניין המחיר שישולם עבור שירות, המועברת לכלל החברים באיגוד עסקי, נושאת בחובה פגיעה תחרותית פוטנציאלית שאינה פחותה מזו הטמונה בהסדר בין מתחרים בעניין מחיר. יסוד הפגיעה המסתברת בתחרות הוכח מעבר לספק סביר".
במסגרת גזר הדין ציין השופט כי "בחינת נתוני המקרה שבפניי... מעלה תמונה של חומרה לא מבוטלת. יש ממש בטענת המאשימה כי המעשה הוא פרי תכנון וחשיבה... בעבירה היה טמון נזק פוטנציאלי של ממש...".
השופט אף קיבל את טענת רשות ההגבלים כי היקף השוק של שמאי הרכב עומד על מיליוני שקלים בשנה, ולמעשה המלצת האיגוד היא להעלאה משמעותית ומתמשכת של שכר-הטרחה שישולם לשמאים.
במסגרת גזר הדין קבע השופט כי מקובלת עליו העמדה העקרונית של רשות ההגבלים, לפיה נקודת המוצא בעונש בעבירות על חוק ההגבלים העסקיים היא עונש מאסר מאחורי סורג ובריח וכן קנס כספי משמעותי. ואולם בעת גזירת הדין בעניינו של שוהם, התחשב בית המשפט בעובדה שתפקיד יו"ר האיגוד הוא בהתנדבות ללא שכר, ובנוסף שוהם התפטר מתפקידו כיו"ר האיגוד.
את רשות ההגבלים העסקיים ייצג עו"ד אבי גרוסמן.
עו"ד דרור מתתיהו, שותף במשרד פישר, בכר, חן, וול, אוריון, המייצג את שוהם ואת איגוד השמאים, מסר בתגובה: "מרשיי סבורים כי לא היה מקום להרשיעם, ובנסיבות אלה, ממילא, גם לא להטיל עליהם עונש כלשהו. לאחר שנלמד את פסק הדין באופן יסודי ומעמיק, נגבש החלטה בדבר הגשת ערעור לבית המשפט העליון".