הזמר קובי פרץ, המואשם בהעלמת הכנסות בהיקף כ-5.2 מיליון שקל ובאיומים על אמרגנו לשעבר, יוחאי יעיש, עתר לבג"ץ בבקשה לבטל את הסכם עד המדינה שנחתם עם יעיש, אשר צפוי להעיד כנגדו במשפט. כן, מבקש פרץ לדחות את מועד שמיעת ההוכחות כנגדו, אשר צפוי להחל בשבוע הבא בבית משפט השלום בתל-אביב.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד דורון ברזילי, חיים לוי, ציון אמיר ועופר רחמני, טוען פרץ, כי מי שביצע את עבירות המס הוא אמרגנו כ"מבצע עיקרי", ודווקא איתו נחתם עד מדינה, תוך העדפת גרסתו "השקרית" והכבושה (גרסה מאוחרת).
בעתירה טוען פרץ, כי לא היה לו כל חלק בניהול הכספי של פעילותו כזמר, וכמותג "קובי פרץ", ומי שהיה האחראי הבלעדי לניהול הכספים, להתנהלות מול ספקים ולקוחות, להזמנת הופעות, לתשלום על הופעות וכיוצא באלה, היה אמרגנו - יוחאי יעיש, "שלמרבה הצער התגלה כמבצע העיקרי של העבירות נשוא כתב האישום". זאת, נטען, בשעה שקובי פרץ עצמו "עסק באומנותו - בשירה, ותו לא".
כתב האישום נגד פרץ הוגש בנובמבר אשתקד על-ידי פרקליטות מחוז ת"א מיסוי וכלכלה בגין עבירות של השמטת הכנסות מדוח, מסירת תרשומת כוזבת ועבירות מס נוספות, וכן עבירת איומים נגד יעיש. התביעה הודיעה לביהמ"ש, במסגרת כתב האישום, כי קיימת אפשרות שתבקש להטיל על הזמר עונש מאסר בפועל, אם יורשע.
לפי כתב האישום, שהגישה עו"ד הילה גבאי, בשנים 2005-2009, פעל פרץ במרמה ובאופן מתוכנן ושיטתי, להעלמת הכנסותיו ולהתחמקות מתשלום מס, באמצעות הגשת דוחות כוזבים לפקיד השומה, והשמיט בזדון מדוחות אלה הכנסות בסכום של כ-5.2 מיליון שקל. בנוסף, לפי אישום, הגיש פרץ למנהל מכס ומע"מ ידיעות כוזבות, במטרה להתחמק מתשלום מס בסך של כ-830 אלף שקל נוספים, והסתיר הכנסות בהיקף של לפחות 1.4 מיליון שקל בכספת ששכר, שעל קיומה ועל תכולתה לא הצהיר בהצהרת ההון, כנדרש.
בכתב האישום נטען כי פרץ פעל במרמה ותחבולה כדי להסתיר את מלוא הכנסותיו מרשות המסים. לשם כך, נטען, דרש פרץ מיעיש לחתום על חוזה למראית עין בלבד שכלל נתונים פיקטיביים, בהם התאריך וחלוקת ההכנסות בין השניים. לפי כתב האישום, במועד שאינו ידוע, בין 2005 ל-2009, חתמו השניים על החוזה הפיקטיבי, הנושא את התאריך הפיקטיבי 1/2/2001, ובמסגרתו נקבע כי פרץ יקבל לכאורה מסך ההכנסות - רק הכנסה חודשית בסך 7,000 שקל.
כספת סודית
לפי האישום, למרות חתימתם על החוזה הפיקטיבי, הזמר ויעיש המשיכו לפעול לפי סיכומים הקודמים. כך, במרבית הופעותיו של פרץ, קיבל יעיש ממזמין המופע את מלוא התמורה (בדרך-כלל במזומן), שעמדה בממוצע על עשרות אלפי שקלים להופעה. בערב ההופעה, ובהתאם להסכם, העביר יעיש לפרץ מחצית מהתמורה במזומן, בניכוי ההוצאות.
בנוסף, לפי האישום, קיבל יעיש הכנסות נוספות הנובעות מפעילותו של פרץ ממכירת דיסקים, השמעות בסלולארי, הורדת רינגטונים והופעות בטלוויזיה וברדיו, ובהתאם להסכם העביר לפרץ 50% מהתמורה. פרץ, נכתב באישום, לא הוציא ליעיש קבלות או חשבוניות מס עבור מרבית הכספים שקיבל, למרות בקשתו של יעיש לקבלן.
מהאישום עולה, כי על-מנת להסתיר את הכספים שקיבל, שכר פרץ כבר בספטמבר 2003 כספת בבנק דיסקונט בתל אביב, שבה הפקיד חלק מהתמורה שקיבל עבור הופעותיו בסך של 1.4 מיליון שקל לכל הפחות. פרץ לא הצהיר לרשויות על קיומה של הכספת, ועל תכולתה.
לפי כתב האישום, ב-2012, לאחר שהיחסים ביניהם עלו על שרטון, סיכמו יעיש ופרץ כי מעתה כל ההכנסות מעיסוקו של פרץ יועברו ישירות אליו, והוא יעביר ליעיש 40% מההכנסות לאחר ניכוי ההוצאות.
בהמשך, נטען כי בינואר 2012 דרש פרץ מיעיש להפסיק את ההתקשרות העסקית ביניהם וקבע להם פגישה במשרדו של עורך דינו. יעיש ביקש להגיע לפגישה ביום אחר, ובתגובה שלח לו פרץ מסרון מאיים לכאורה: "תקשיב לי טוב עכשיו, ברגע זה אתה מתחיל לעצבן אותי ולפגוע לי בפרנסה ובקריירה, ומי שיפגע בי, מי שזה לא יהיה, אני אפגע בו כל החיים, ואני בן זונה אם אני משקר, ואל תבחן אותי עכשיו".