משבר ביחסים בין רשות מקרקעי ישראל לבין השר הממונה אורי אריאל? הנהלת רשות מקרקעי ישראל דחתה היום (ג') בצהריים פה-אחד את הצעתו של השר אריאל להכשיר את הפעלתה של החווה הסולארית של משפחת שרון בחוות שקמים. בישיבת ההנהלה הוצגה עמדת היועץ המשפטי של רשות מקרקעי ישראל, ינקי קוינט, שלפיה ההצעה שמביא השר לאישור מועצת מקרקעי ישראל בישיבתה הקרובה ב-22 ביוני אינה ראויה משום שהיא סותרת מדיניות עקבית של רמ"י ביחס לשימושי קרקע חקלאית. משמעות ההחלטה של הנהלת רשות מקרקעי ישראל היא שחוות הדעת המקצועית שתוגש מטעם ההנהלה למועצת מקרקעי ישראל - תהיה חוות דעת שלילית הממליצה שלא לקבל את הצעתו של השר.
עד כה היה ניתן להקים מתקנים סולאריים ללא מכרז בקרקע חקלאית רק בקיבוצים ובמושבים, שבהם הקרקע מוחכרת "בתנאי נחלה", וזאת רק למתקן שגודלו עד 2.5 דונם. חוזה החכירה של חוות שקמים, שמנהל גלעד שרון, מוגדר חוזה למטרות מטעים ואינו "חוזה נחלה". גלעד שרון ניהל מערכה משפטית ארוכה על מנת להכשיר את המתקן הסולארי הפוטו-וולטאי שהוקם בחות שקמים על שטח של 8.7 דונמים, לייצור 630 קילו-ואט, בהשקעה של כ-10 מיליון שקל. המתקן לא הופעל בגלל התנגדות של רשות מקרקעי ישראל. העליון דחה את בקשתו של שרון לאפשר את הפעלת המתקן והנשיא אשר גרוניס דחה בקשה לדיון נוסף.
אריאל מבקש להעביר במועצה הצעה שלפיה תותר הקמת מתקן סולארי גם בקרקע חקלאית המוחכרת שלא בתנאי נחלה, כמו חוות שקמים, באזור עוטף עזה או בקו עימות, והחוכר מתגורר באותן מקרקעין, ובלבד ששטח המקרקעין למטרת הקמת המתקן הסולארי לא יעלה על 10% מהשטח המוחכר ועד לגודל של 10 דונם.
מנכ"ל רמ"י, בנצי ליברמן, הצהיר בעבר כי הוא מתנגד להצעה "מבחינה מקצועית", ואילו השר אריאל מסר כי "הנושא עולה כנושא עקרוני ולא ביחס למתחם ספציפי".
לטענת האגודה לצדק חלוקתי, "התרת מתקן סולארי בגודל כזה ללא עריכת מכרז משמעותו הפסד הכנסות אדיר למדינה. במקרה דנן, עולה חשש כי מדובר גם על מתנה יקרת ערך למקורבים לצלחת שאין להתירה. האגודה לצדק חלוקתי קראה לחברי המועצה לעמוד על מימוש האינטרס הציבורי הכללי ולהתנגד להכשרת חוות השקמים בניגוד לדין ובהליך קלוקל שכזה.
האגודה התריעה בפני חברי המועצה כי עולה חשש כבד כי המניע האמיתי מאחורי הצעת החלטה זו הוא להכשיר את המתקן הסולארי שהוקם בחוות השקמים ורק לשם כך הוגדר אזור הנגב והערבה והחזקה בקרקע 10 שנים לפחות".