דולרים שוחד אזיקים פשע משטרה / צלם: thinkstock
גזר דין בפרשת "הונאת הפונזי של עורך הדין": בית המשפט המחוזי מרכז גזר 8 שנות מאסר בפועל על עו"ד שמעון צבר, שהורשע על-פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בהונאת לקוחותיו, קרובי משפחתו וחבריו בעשרות מיליוני שקלים.
עו"ד צבר הורשע על-פי הודאתו ב-44 עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות בסך כולל של 39 מיליון שקל וב-44 עבירות של גניבה בידי מורשה בסך כולל של כ-20 מיליון שקל.
במסגרת הסדר טיעון עם פרקליטות מחוז תל-אביב (מסוי וכלכלה) הוסכם כי ייגזר על צבר עונש של 10 שנות מאסר, 8 מתוכן בפועל, וכן כי צבר יפצה כל אחד מהמתלוננים נגדו בסכומים שונים, על-פי סכומי הגניבה מהם.
באוקטובר אשתקד הגישה פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום חמור כנגד עו"ד צבר מראשון-לציון, בגין עבירות קבלת דבר במירמה בהיקף של כ-42 מיליון שקל וגניבה בהיקף של כ-36 מיליון שקל מלקוחותיו, קרובי משפחתו, חבריו ומכריו.
מהחקירה עלה כי קורבנותיו המועדפים של צבר היו לקוחות בגילאי 50 עד 70, שחסכו כל חייהם. כמו כן הואשם עו"ד צבר בעבירות מיסוי, על כך שלא דיווח למס הכנסה על כל הכספים שגנב.
בכתב האישום המתוקן, בו הודה צבר, הופחתו סכומי ההונאה לקבלה כספים במירמה בהיקף כולל של 39.4 מיליון שקל וגניבה בסכום כולל של 20.3 מיליון שקל. בין היתר הופחת הסכום היות ועל חלק מסכומי הגניבה מהמתלוננים חלה התיישנות. מכתב האישום המתוקן עולה כי חלק מהסכומים שמסרו המתלוננים לצבר, נמסרו עוד לפני שנת 2000, ועל כן חלה התיישנות לגביהם.
במסגרת הסדר הטיעון הודה צבר כי קיבל בשנים האחרונות במירמה כספים מהמתלוננים, תוך הבטחת-שווא כי ישקיע את הכספים, ובגין השקעותיהם ייתן להם ריביות גבוהות. בפועל, את הכספים, שקיבל על-סמך מצגי תשואה כוזבים ועל בסיס מצגי ביטחונות כוזבים שהופקדו בחשבונות הבנק שלו, גרף צבר לכיסו הפרטי, ולא השקיע כפי שהתחייב.
על-פי האישומים בהם הודה, בשנים 2006-2011 שיכנע צבר לכל הפחות 44 אנשים שונים להפקיד בידיו כספים לצורך השקעה תמורת תשואה גבוהה או להלוות לו כספים לצורך השקעה תמורת תשואה גבוהה. המתלוננים מסרו את כספם לנאשם בשל מצגים כוזבים, תוך שהוא מנצל את האמון שנתנו בו המתלוננים, על רקע היכרותם עמו.
לבקשת נפגעים מסוימים וכחלק ממצגי התשואה הכוזבים, העביר להם צבר צ'קים בסכומי כסף, שנחזו להיות כספי התשואה על השקעתם. בפועל, נטען, מדובר היה בכספים שקיבל צבר מנפגעים אחרים או החזר חלקי של כספי הקרן שהפקידו אצלו.
לפי כתב האישום, הנפגעים קיבלו בחזרה מצבר חלק קטן בלבד מהכסף שהשקיעו, כ-6.2 מיליון שקל, ואת שאר הכספים - גנב.
את רוב המתלוננים שפנו וביקשו את כספם חזרה, נכתב באישום, שיכנע צבר באמתלות שונות להותיר בידיו את כספם, ואף שיכנע חלק מהם להוסיף על כספים אלה סכומים נוספים, שאף אותם לא השקיע.
"לאור ההיקף העצום של הכספים שנתקבלו על-ידי הנאשם במירמה מהמתלוננים, המספר הרב של המתלוננים, גילם המבוגר של מרביתם, השיטתיות והתחכום במעשי המירמה, הניצול של האמון שנתנו המתלוננים בנאשם כעורך דינם ומשך התקופה בה פעל הנאשם - הרי שהמדובר במעשי מירמה שנעברו בנסיבות מחמירות", נטען.
בכתב האישום נשמרו שמותיהם של המתלוננים כנגד עורך הדין הנאשם חסויים, אך מתוארים ההקשרים וההיכרות של המתלוננים עם צבר, שהובילה למתן אמון בו.
בין המתלוננים כנגדו מצויים עובד תחזוקה שביצע עבודות בביתו של צבר; אינסטלטור שעבד בביתו של צבר; בעלים של משרד נסיעות, שהכיר את צבר במסגרת טיול משותף לתאילנד; בן של אישה שהייתה לקוחה של צבר מזה 30 שנה; חברים קרובים של צבר; קרובי משפחה של צבר ושל אשתו; וכן לקוחות רבים.
אדם נוסף שהתפתה להשקיע אצל עו"ד צבר הוא דורון קפן, שהגיש, באמצעות עו"ד גדעון קורן, לבית משפט השלום בראשון-לציון תביעה אזרחית בסך 1.3 מיליון שקל נגד צבר ונגד איש עסקים בשם רוני חינגלי. צבר לא התגונן מפניה, ולפני כשנה קיבל בית המשפט את התביעה.
החקירה הסמויה נגד עו"ד צבר התנהלה חודשים ארוכים על-ידי יחידת הונאה מרכז של המשטרה ויחידת יהלום של רשות המסים, ובמארס אשתקד עברה לשלב הגלוי, עם מעצרו של צבר. שבועות ספורים לפני שהחקירה הפכה לגלויה, גילה צבר כי המשטרה ורשות המסים עלו על עקבותיו, ולכן סגר את העסק שלו וניסה לברוח, ואולם לבסוף הסגיר את עצמו לידי החוקרים.