עמרי פדן / צלם: תמר מצפי
שבוע אחרי שנחשף ב"גלובס" כי הנהלת מקדונלד'ס בישראל ביקשה לשנות סעיף בהסכם הקיבוצי שגובש מול עובדי הרשת ולדרוש שקט תעשייתי "מוחלט", ולא רק בנושאים הכלולים בהסכם כמקובל - שולף עמרי פדן, היו"ר והבעלים של הרשת, את אחד הטריקים המוכרים שנכללים במדריכים הלא רשמיים לשבירת התארגנויות עובדים.
במכתב ששלח לעובדיו הודיע פדן כי החליט ליישם את כל ההטבות הכלכליות בהסכם שגובש מול נציגי הוועד והסתדרות הנוער העובד והלומד, מבלי שההסכם ייחתם רשמית.
המשמעות: העובדים יזכו לתוספת שכר של עד שקל לשעה, לקרן רווחה בעלות 600 אלף שקל בשנה ולסבסוד נוסף של הארוחות - אבל מנגד הם לא יזכו להגנה של ארגון העובדים ולסעיף בהסכם שהבטיח כינוס שוטף של ועדה משותפת לעובדים, לארגון ולהנהלה.
פדן לא כותב במכתב לעובדים כי הוא ביקש להקשיח סעיף משמעותי בהסכם (אם דרישתו הייתה מתקבלת, ניתן היה להוציא מחר את כל העובדים למיקור חוץ בלי שהארגון יכול היה להכריז על סכסוך עבודה אפילו - ש.נ). למעשה, הוא מטיל את האשמה על הסתדרות הנוער העובד והלומד, בטענה כי הארגון חזר בו מ-3 נקודות קריטיות שאינן קשורות להטבות הכלכליות. בהנהלת הרשת מתעקשים על כך כי המו"מ פוצץ על נקודות אלה, הקשורות בין היתר להגדרתה של הוועדה המשותפת לצדדים ולא בעניין סעיף השקט התעשייתי.
בהנהלת הרשת מדגישים בפני העובדים את היתרון הטמון ביישום ההסכם ללא ארגון העובדים: הם לא יצטרכו להפריש מדי חודש 0.85%-0.95% משכרם לארגון העובדים בגין דמי טיפול ארגוני או דמי חבר - הפרשה שנהוגה בהסכמים קיבוציים על-פי ההסכמים בין ארגוני העובדים ללשכת התיאום של ארגוני המעסיקים.
עוד הדגיש פדן כי ההכרה שלו בהתארגנות ובארגון העובדים נעשתה לפנים משורת הדין, לכאורה מבלי שהארגון הוכיח כי הוא מייצג מעל לשליש מעובדי הרשת כדין, וזאת רק משום שהארגון הסכים לשנות את עמדתו לטובת שינוי החוק האוסר כיום העסקת בני-נוער יהודיים בשבת.
לצורך הניהול התקשורתי של המהלך גייס פדן את משרד הייעוץ האסטרטגי דן אורן, שמייצג גופים ואישים שונים באופן שוטף ובמשברים, בהם, בין היתר, את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט שהורשע לאחרונה בפלילים. המשרד של דן אורן מצטרף לזה של אירינה שלמור, שמלווה את מקדונלד'ס מזה שנים.
בהסתדרות הנוער העובד והלומד הגיבו לפחות כלפי חוץ בשלוות-נפש וכמנצחים, שכן לפחות לכאורה ההישגים הכלכליים שעליהם הודיע פדן לא היו מושגים לעולם ללא ההתארגנות והמעורבות של הארגון.
מנגד, בארגון מודעים לכך שמדובר ב"תרגיל" מוכר שבו נוקטים מעסיקים על מנת לפגוע בהתארגנות, ולכן מביעים חשש שמא המהלך יצליח.