גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עובדי סטימצקי מתאגדים: "הפעם אנחנו כבר לא מפחדים"

על רקע העסקה עם קבוצת ג. יפית, עובדי סטימצקי נמצאים בחוסר ודאות, חוששים לגורלם ולגורל כספי הפיצויים שלהם בקופה שהתרוקנה, ומספקים עדות לאיבה הרוחשת בין העובדים להנהלה ■ הרוכשים: לא נמנע התארגנות עובדים

בשבועות האחרונים, עם ההודעה על רכישת סטימצקי על-ידי קבוצת משקיעים בהובלת יפית גרינברג (ג. יפית), מרגישים עובדי הרשת חסרי אונים אל מול אי-ודאות גבוהה לגבי עתידם.

שלשום (ד') אף הגיש עורך דין המייצג עובדים בחברה בקשה לבית המשפט לחשוף בפניהם את הסכם הרכישה. במקביל, מנכ"לית הרשת, איריס בראל, ערכה פגישות עם מנהלי כל הסניפים במטרה להרגיע את הרוחות.

ואכן, נראה כי לעובדים יש סיבה לדאגה. בחודשים האחרונים נחשף מצבה הקשה של סטימצקי. נתוני המאזנים של 2011 ו-2012 לימדו על הפסדים של עשרות מיליוני שקלים בשנה, הפסד תפעולי וגירעון גדול, כל זאת בשונה מאוד מהצהרות הנהלת סטימצקי. במקביל התברר כי הרשת מתקשה לשלם לספקיה, וגברה מאוד הסכנה שהרשת בעלת העבר המפואר תגיע להקפאת הליכים.

התברר גם כי מצב העובדים מעורער מאי-פעם. הערכות שיידרשו פיטורים נרחבים הפכו לריאליות במיוחד. זאת, במקביל לאפשרות שהדברים ייפתרו בבית משפט, וגם אז זכויות העובדים בסכנה.

לצד זה, נחשף כי קופת הפיצויים התרוקנה (אם כי, ככל הידוע, בנוגע להפרשות שמחויבת הרשת להפריש לפי חוק, היא נוהגת "לפי הספר").

השילוב הזה, של סכנה גוברת מאוד לפיטורים לצד קופת פיצויים ריקה, מדאיג מאוד את העובדים.

גורם מקורב לעובדים מתאר את התחושות בימים אלה: "רובם מחכים על הגדר לראות מה יילד יום. הם רוצים שהרשת תמשיך לעבוד, אבל מודאגים. אומרים להם ששומרים על זכויותיהם, אבל הם לא ראו את הסכם הרכישה. השאלה היא אם לא מרדימים אותם עד שיהיה מאוחר מדי".

"היה אז 'טרור' של ההנהלה"

על הרקע הזה מתגבשות התוכניות להתאגדות העובדים ועמן גם הניסיונות מצד ההנהלה למנוע את ההתאגדות. יצוין כי אין זו הפעם הראשונה שעובדי הרשת מבקשים להתאגד, וזו גם לא הפעם הראשונה שההנהלה מנסה להתנגד לכך בכל כוחה.

לקראת סוף הקיץ החם של שנת 2011, ברוח המחאה החברתית, יצא לדרך ניסיון ההתאגדות הקודם של עובדים בסטימצקי. הנהלת הרשת הגיבה באותה תקופה באגרסיביות כלפי כל העובדים שעודדו אחרים להתאגד כוועד.

"אנשים הוזזו מסניפים, הורדו ממשמרות, פוטרו, היה אז 'טרור' של ההנהלה. הייתה סיטואציה שאחד הפעילים הגיע יום אחד לעבודה וראה שארזו את כל חפציו האישיים בארגזים והוציאו מהחדר", מתאר אחד העובדים את הימים ההם.

עובדת אחרת מעידה: "איריס (איריס בראל, מנכ"לית סטימצקי, י"מ) יזמה מפגשים עם מנהלים בבתים פרטיים, עם כיבוד. ואז היא הגיעה עם כמה מחברות ההנהלה, חברות שלה. היא דיברה בצורה מניפולטיבית ויודעת לפרוט על רגשות - להפחיד מצד אחד ומצד שני לעורר אמפתיה. 'איך עושים ככה במשפחה?', היא חזרה ואמרה, הכול כדי לגרום לאנשים לעשות מה שהיא רוצה. היא עושה זאת באומנות. סיפרה שם כמה היא נפגעה.

"במחסן (לשם משונעים ספרי ההוצאות ומשם הם מועברים לחנויות הרשת) היו אנשים תמימים. הייתה אחת שחשבה שההתאגדות באישור ההנהלה ותלתה שלט למי שרוצה להצטרף, אז מיד הבהירו לה את העניין. לאורך זמן, רבים מאלה שניסו להתאגד לא נשאר ברשת".

אריאל אגיוף, שהיה עובד מוערך במחסן, ועובדים אחרים בחברה מעידים כי גם כשבראל שיבחה אותם, נזכרים כיצד היחס המלטף השתנה באחת כשהצטרפו ליוזמה להקמת ועד עובדים. "הייתי מקורב להנהלה. קיבלתי 5 פעמים העלאות שכר ב-3.5 שנות עבודה. קלטתי את המטה המנופח והבזבוזים בזמן שלעובדים לא מעלים משכורות. בזבזו שם כאילו אין מחר. אבל אחרי שהצטרפתי למהלך ההתאגדות, היחס כלפיי השתנה לגמרי".

- כיצד הוא השתנה?

"קודם מנעו ממני להיכנס למשרדי ההנהלה בדלת מאחור, כמו שהייתי יכול לפני כן. פתאום הכרטיס כבר לא פתח את הדלת. כל ערב חג עושים הרמת כוסית, אז בזמנו, לפני פסח, איריס אמרה לפנות רק למחליפה שלי בתפקיד ולא אליי. שלא אדבר חלילה עם חנויות, כדי שלא אשכנע שם להקים את הוועד.

"בחוזה שלי היה כתוב שאני צריך לבוא ב-9:00, אז מנהל המחסן פתאום אמר שמשבוע הבא אני צריך לבוא ב-7:30, כמו כולם, ואמרתי שכתוב אחרת בחוזה, וכך גם מסוכם עם איריס, והוא ענה שהיא לא זוכרת. אחרי חצי שנה עזבתי".

עובד אחר, שעזב בנסיבות דומות, מדבר גם הוא על היחס של בראל שהשתנה: "פעם היא הייתה אומרת לי שלום, ואחרי זה התעלמה לגמרי. אולי הרגישה שזה אישי נגדה. רציתי לקבוע פגישה כדי להסביר, והיא צעקה על המזכירה למה בכלל קבעה פגישה. היה פשוט סיוט מבחינתי לעבוד איתה".

9 סניפים הפסדיים

על רקע האירועים מהשבועות האחרונים, אגיוף המודח והמושמץ זוכה היום לעדנה. לדבריו, "כבר אז הייתה לי תחושות בטן שגם בכסף לפיצויים ההנהלה משתמשת. מתברר שלא טעיתי. כשהבאתי את ההסתדרות לדבר עם העובדים, היה עובד אחד מבוגר, בן 70 פלוס, שעשה מזה צחוק. 'למה צריך ועד עובדים? איריס נחמדה ולא תעשה שום דבר לעובדים. דואגת להם. אריאל המטומטם הזה', ככה הוא אמר.

"לפני שבוע אני מקבל טלפון מעובד במחסן, שאומר לי שכל הזמן יושבים ולא עושים כלום, כי רוב ההוצאות לא מספקות לאחרונה לסטימצקי ספרים. 'אבל יש פה מישהו שרוצה לדבר איתך', הוא ממשיך. ואז עולה על הקו אותו עובד מבוגר ומתנצל. 'מצטער על איך שדיברתי אליך. צדקת בכל מה שאמרת אז', הוא אמר. הוא עובד המון שנים, והוא עלול להיפגע יותר מכולם מבחינת הפיצויים".

ואכן, עניין קופת הפיצויים שהתרוקנה מטריד רבים מהעובדים. אחת מהם אומרת, כי "מנהלי הסניפים מעידים שבתקופת ערי סטימצקי הייתה קופת פיצויי הפיטורים מלאה. אמנם לא הייתה חובה חוקית לכך, אבל הפרישו לקרן כללית. הייתה אצלו קופת פיצויים שהספיקה לאותם עובדים באותו זמן, עם הוותק לאחור. הרבה חברות שמתנהלות טוב, עושות זאת.

"בתקופת מרקסטון הקופה התרוקנה לטובת עובדים שעזבו. בעקבות הרכישה, התחייבו הרוכשים למלאה עד 50%, אבל צריך לחשוב בהיגיון. אלה שעובדים רק שנתיים יקבלו את כל הפיצויים מביטוח לאומי במקרה של נפילת הרשת. במקום זה קחו את ה-30 עובדים שהם בבעיה ותפתרו אותה. להם אולי אף אחד לא ישלם את שמגיע להם מעבר למה שביטוח לאומי מכסה"

חשוב להעיר בהקשר הזה כי מבחינה משפטית מצב העובדים יותר טוב מזה של הוצאות הספרים, כי הם נושים בדין קדימה ובהתאם הם יכולים לדרוש מבית המשפט, במקרה שהדברים יגיעו לידי כך, להכריז שהרשת היא חדלת פירעון. במקרה כזה הם יקבלו פיצויים מהרשת, אבל אם הפיצויים יהיו אפשריים רק מביטוח לאומי, כי לחברה לא יישאר כסף, הם יוכלו לקבלם רק עם פירוק של הרשת.

ועדיין, מספר עורכי דין כבר לקחו לידיהם ייצוג עובדים בסטימצקי. כל אחד מהם טוען לעשרות עובדים שנתנו לו ייפוי-כוח לפעול בשמם. בינתיים הנהלת הרשת מסרבת להידבר עמם. כאמור, שניים מהם, עורכי הדין רמי קוגן ובת חן רחמים, הגישו שלשום בקשה לחשוף את חוזה המכירה.

לדברי קוגן, "צריך לחייב את סטימצקי לערב אותנו במשא-ומתן ולחשוף את ההסכם. יש פרסומים סותרים. מתי היא תשלם? מה התזרים השוטף? מה הפיקוח? מה דינו של עובד שיתפטר? יצרו אנדרלמוסיה שלמה, ואנחנו מבקשים בשם העובדים לתת את מה שמגיע לפי דין. אבל במקום לעדכן, מקיימים ישיבה עם עורכי הדין של החברה ומסרבים לקבל את נוכחות עורכי הדין של העובדים. כל-כך הרבה שאלות וכל-כך מעט תשובות.

"הם גם נוקטים שיטות של הפחדה. כל פעם שמישהו הולך לעורך דין, הוא מקבל טלפון מההנהלה - 'מה אתה הולך נגד החברה?'. ביום רביעי שעבר עשיתי כנס, והמון עובדים אישרו שיגיעו. לקחתי מקום ל-200 איש, ואז בראל ביקשה מכל מנהלי החנויות שיחכו עם זה 48 שעות בגלל המשא-ומתן למכירה. העובדים, שלא ידעו מה לעשות, פחדו להגיע. ואז נסגר הסכם המכירה מבלי שהעובדים יהיו מיוצגים במהלך".

לא כולם מזדהים עם הקו הלוחמני משהו של קוגן. אחד העובדים אומר כי "רבים מאיתנו חוששים שאם נתקומם בקול, הרוכש שבא לקנות את החברה, יחשוב שיש פה קן צרעות ויתרחק. לכן הם נורא מפחדים שעכשיו יהיה ועד".

ומה הלאה? עובדת בחברה: "מנסים לנטוע בנו רגשות אשמה כאילו בגללנו החברה תתפרק, אבל זה לא יעבוד. הפעם תהיה התארגנות. אמנם בהנהלה ביקשו שלא נעשה זאת, כי זה מפריע למכירה. אבל תהיה עכשיו התארגנות, כי היום כבר לא פוחדים מכך כמו בעבר. גם ההיקף שלה יהיה הרבה יותר גדול. כי הביאו אותנו למצב כזה של חוסר ודאות".

אחד המו"לים שדיבר עם נציגי הרוכשים בשבוע האחרון התרשם שהדיבורים על תוכניות לפיטורי עובדים מוגזמות. לדבריו, "הם אמרו שנפגשו עם כל העובדים והסבירו את התהליך. לדבריהם, לפי בדיקה שערכו יש רק 9 סניפים הפסדיים, ביניהם בכיכר המדינה ובנתב"ג, ובהם תתמקד ההתייעלות.

"הם אמרו לי בפגישות - 'היינו מזועזעים מהוצאות המטה וההנהלה, ושם נמקד את רוב ההתייעלות. נחתוך בבשר החי. בנוגע לעובדים, ממש נילחם כדי שיהיו כמה שפחות פיטורים'. הם גם אמרו שלגבי קרן הפיצויים, העובדים יקבלו את מה שמגיע להם מבחינת החוק, כסף מלא".

אבל קוגן חושש מעתיד אחר: "אי-הוודאות משגעת את העובדים. אם עכשיו צריך לפטר עובדים, אין בכלל כסף בקופה. מאיפה ישלמו פיצויים? אף אחד לא יודע כלום. העובדים מקבלים אינפורמציה מהתקשורת. לדעתי אין סיכוי שזה לא יגיע לבית המשפט".

בסטימצקי סירבו להגיב לדברים. מקבוצת הרוכשים נמסר כי אין בכוונתם למנוע התארגנות עובדים.

סטימצקי במספרים

עוד כתבות

פגיעת כטב''מ ליד נמל התעופה של דובאי / צילום: ap

המזרח התיכון גילה את המחיר הגבוה של יירוט כטב"מים. לאוקראינה יש פתרון

ארה"ב, מדינות המפרץ וישראל מחפשות פתרונות יעילים יותר ויקרים פחות ליירוט כטב"מים ● אוקראינה למודת הקרבות שלחה עשרות מומחים למזרח התיכון כדי להדגים כיצד להתגונן מכלי הטיס, ואולי גם לחתום על עסקאות

אסף רפפורט / צילום: עמר הכהן

ה"ספיד דייטינג" של אסף רפפורט, ומי המועמדים לתפקיד מנכ"ל רשת 13?

לגלובס נודע כי אסף רפפורט, שעומד בראש קבוצת הייטקיסטים שרוכשת את רשת 13, מקיים היום סבב שיחות אינטנסיבי עם בכירים בענף התקשורת ● במקביל, שני שמות אפשריים עלו לתפקיד המנכ"ל: גולן יוכפז וערן טיפנבורן

סילבן שלום / צילום: מרק ישראל סלם-ג'רוזלם פוסט-פול

סילבן שלום פרש מהמרוץ לתפקיד יו"ר התעשייה האווירית

לאחר ביקורת ציבורית נוקבת, לנוכח עדויות של נשים על פגיעות מיניות מצידו, לגלובס נודע כי סילבן שלום החליט להסיר את מועמדתו מתפקיד יו"ר התעשייה האווירית ● בנובמבר 2024 עמיר פרץ סיים את כהונתו, ומאז החברה מתפקדת ללא יו"ר

עלייה באחוז הישראלים שגרים בשכירות / צילום: Shutterstock

אחוז הישראלים שגרים בשכירות עלה. באיזו עיר גרים הכי הרבה שוכרים?

כמעט 30% מהישראלים שוכרים דירה נכון ל־2025, עלייה מתמשכת מאז 2013; במקביל, שיעור בעלי הדירות נמצא בירידה ● מחוז תל אביב מוביל בשיעור השוכרים, כשחריש נמצאת בראש עם אחוז השוכרים הגבוה ביותר

אוניית ZIM DIAMOND. בעיגול: אלוף במיל' גיורא איילנד / צילום: אריאל ורהפטיג, איל יצהר

גיורא איילנד חיבר חוות דעת נגד עסקת צים, ומשך חלק ממנה ברגע האחרון

בחוות דעת שהוזמנה ע"י ועד העובדים, קבע האלוף (במיל') גיורא איילנד כי מכירת צים תותיר את המדינה עם חברה שתהפוך לנטל • בין היתר, טען שהיכולת להתמודד עם מצבי חירום תיפגע • אלא שלאחר שהמסמך נשלח למשרדי הממשלה החליט להקפיא חלק מחוות הדעת ● ועד העובדים של צים: גיורא איילנד עומד 100% מאחורי הדוח

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock

גל הביטולים נמשך: וויזאייר מאריכה את ביטולי הטיסות לישראל בשבוע נוסף

חברת התעופה ההונגרית וויזאייר מאריכה את ביטולי הטיסות לארץ עד 7 באפריל ומוותרת על השבוע הראשון של פסח ● בכך היא מצטרפת בכך לשורת חברות תעופה זרות שהאריכו את השעיית פעילותן בישראל, ובהן פליי דובאי, קבוצת לופטהנזה ואיזי ג'ט

כותרות העיתונים בעולם

"ניצבת בפני משבר קיומי": איראן מחדשת את החזית מול האזרחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מנסה בכל כוחה לעצור גל הפגנות נוסף, מדינות אסיה מנסות להתמודד עם משבר האנרגיה בגלל המלחמה, והקלף ההרסני שיש לחות'ים • כותרות העיתונים בעולם

מכליות במצרי הורמוז / צילום: ap, Rafiq Maqbool

קריסת המשטר באיראן עשויה להיות האירוע הכלכלי הגדול של העשור

השווקים מתמחרים כעת את חסימת מצרי הורמוז עם זינוק במחירי הנפט והאינפלציה ● אבל נפילה או שינוי המשטר באיראן עשויים לפתוח את אחת הכלכלות הגדולות והמבודדות בעולם להשקעות עתק ● מי עוד במעגל המושפעים בחדות משינוי כזה במאזן האנרגיה והצמיחה הגלובלי?

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי / צילום: ap, Alex Brandon

איך צינור נפט סעודי בן 45 שנה עוזר לפתור את בעיית מצרי הורמוז

עשרות שנים לפני המצור הנוכחי, סעודיה כבר בנתה פתרון - צינור יבשתי שהפך לעורק החיים היחיד של השוק העולמי ● אלא שבזמן שהורמוז חסום והנפט חוצה את רף ה־100 דולר, החזון של הממלכה עומד למבחן מול צווארי בקבוק בנמלים ואיומי כטב"מים בים האדום

נתב''ג / צילום: Shutterstock

החל מהיום: 120 נוסעים על כל טיסה יוצאת

משרד התחבורה אישר הבוקר תוספת של 20 נוספים בכל טיסה שיוצאת מנתב"ג ● במשרד בוחנים לאפשר במהשך הגדלה נוספת במספר הנוסעים

נובוגרוצקי אברהם / צילום: יוסי כהן

נשיא התאחדות התעשיינים לרשות המסים: הכירו בהסעות מאורגנות לעובדים

לדברי נובוגרוצקי, "המלחמה חידדה את הצורך הקריטי ברציפות תפקודית; כאשר התחבורה הציבורית מוגבלת והוודאות בכבישים נמוכה, ההסעות המאורגנות הן הדרך היחידה להבטיח הגעה בטוחה ומדויקת של עובדים למשמרות ● ההתאחדות מבקשת מהרשות להכיר בהוצאות אלו לצרכי מס

בצלאל מכליס, מנכ''ל אלביט / צילום: שלומי יוסף

"המעורבות של אלביט בלחימה באיראן מהותית": מניית החברה קפצה ב-11%

אלביט הציגה את דוחותיה הכספיים לסיכום 2025 שכללו בין היתר קפיצה משמעותית בצבר ההזמנות ● המנכ"ל בצלאל מיכליס: "השוק עובר שינויים מאוד גדולים. במזרח התיכון יש מלחמה מתמשכת, והאירוע באיראן משליך מאוד על הפעילות של החברה" ● מניית החברה עלתה בחדות

סניף של רשת רמי לוי / צילום: טלי בוגדנובסקי

המשולש העסקי של ישראייר, רמי לוי וישראכרט תופס תאוצה

ישראייר תרכוש 10% ממועדון הלקוחות של רמי לוי לפי שווי של 200 מיליון שקל, במהלך שמעמיק את שיתוף הפעולה עם ישראכרט; במקביל, מערכת רחפנים נפתחת לשימוש מתנדבים וכוחות הביטחון בזירות חירום ● אירועים ומינויים

חנות רנואר בביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מתלבשים למקלט: זינוק של יותר מ-400% ברכישת אופנה בקניונים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של עד מאות אחוזים ברוב הענפים, אחרי הירידות בתחילת המלחמה

יוסי אבו, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: ענבל מרמרי

בשל מחיר גז נמוך והשבתה ב"עם כלביא": ניו-מד מדווחת על ירידה ברווח

הרווח הנקי של ניו-מד עמד בשנה החולפת עמד על 343 מיליון דולר - ירידה של כ-35% לעומת שנת 2024 ● בין הסיבות לירידה: הפסדים כתוצאה מהפסקת ההפקה בתקופת "עם כלביא" והירידה שנרשמה במחירי הגז במהלך 2025

עסקים סגורים במהלך מבצע ''עם כלביא'', יוני 2025 / צילום: רמי זרנגר

הלמ"ס: אחד מארבעה עסקים בסגירה זמנית בגלל המלחמה באיראן

כרבע מהעסקים פועלים במתכונת חלקית או סגורים, אך שיעור הפעילות השוטפת עלה לעומת זה שנרשם במבצע "עם כלביא" ● הפגיעה העיקרית היא בעסקים קטנים ובענפי המסעדנות והפנאי, בעוד שבהייטק ובפיננסים נשמרת יציבות יחסית

שי באב''ד, מנכ''ל קבוצת שטראוס / צילום: אבי רוקח

שטראוס מתרחבת בברזיל: רוכשת חברת מזון בכ-475 מיליון שקל

שטראוס רוכשת מג'נרל מילס את חברת המזון הברזילאית Yoki, שמכירותיה נאמדות בכ-1.2 מיליארד שקל בשנה ● המנכ"ל שי באב"ד: "ברזיל היא שוק אסטרטגי עבורנו"

מחירי הדלק בגרמניה מאמירים / צילום: Reuters, Fabian Bimmer

אירופה מנסה לטפל במשבר הנפט עם סבסוד דלק, פיקוח מחירים ומענקים

ממנגנון למניעת ספקולציית מחירי מזון ועד חוקי-בזק נגד התייקרויות בתחנות דלק בגרמניה ● המלחמה באיראן נכנסה לשבוע השלישי, ואירופה מנסה להגן על תושביה מהזעזוע הכלכלי

ח''כ דוד ביטן ושר התקשורת ד''ר שלמה קרעי / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בזמן שהטילים מגיעים מאיראן וחיזבאללה: הכנסת ממשיכה בחקיקה הנוגעת לתקשורת הישראלית

ועדת הכנסת קבעה השבוע כי הצעת חוק העוסקת בתקציב תאגיד השידור הציבורי תועבר מוועדת הכלכלה לוועדת הכספים ● ועדת התקשורת המיוחדת של ח"כ דיסטל-אטבריאן חזרה לדיונים בהצעת החוק של השר קרעי, המבקשת לאסדר מחדש את שוק ערוצי הטלוויזיה ● שני המהלכים בוצעו למרות שיו"ר הכנסת קבע כי לרגל המצב יידונו חוקים דחופים בלבד ורק בהסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה

ראלי מתקרב? / אילוסטרציה: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: ייתכן שהשווקים בדרך לראלי. זו הסיבה

עם פרוץ המלחמה באיראן מדד הפחד קפץ בחדות, ובשבוע שעבר אף חצה את רף ה־35 נקודות ● אבל ההיסטוריה מלמדת שזינוק במדד הפחד הוא לא בהכרח בשורה רעה ● למעשה, בממוצע, שנה אחרי שמדד הפחד חוצה את רף 30 הנקודות, מדד S&P 500 מזנק ב־20%