גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

עובדי סטימצקי מתאגדים: "הפעם אנחנו כבר לא מפחדים"

על רקע העסקה עם קבוצת ג. יפית, עובדי סטימצקי נמצאים בחוסר ודאות, חוששים לגורלם ולגורל כספי הפיצויים שלהם בקופה שהתרוקנה, ומספקים עדות לאיבה הרוחשת בין העובדים להנהלה ■ הרוכשים: לא נמנע התארגנות עובדים

בשבועות האחרונים, עם ההודעה על רכישת סטימצקי על-ידי קבוצת משקיעים בהובלת יפית גרינברג (ג. יפית), מרגישים עובדי הרשת חסרי אונים אל מול אי-ודאות גבוהה לגבי עתידם.

שלשום (ד') אף הגיש עורך דין המייצג עובדים בחברה בקשה לבית המשפט לחשוף בפניהם את הסכם הרכישה. במקביל, מנכ"לית הרשת, איריס בראל, ערכה פגישות עם מנהלי כל הסניפים במטרה להרגיע את הרוחות.

ואכן, נראה כי לעובדים יש סיבה לדאגה. בחודשים האחרונים נחשף מצבה הקשה של סטימצקי. נתוני המאזנים של 2011 ו-2012 לימדו על הפסדים של עשרות מיליוני שקלים בשנה, הפסד תפעולי וגירעון גדול, כל זאת בשונה מאוד מהצהרות הנהלת סטימצקי. במקביל התברר כי הרשת מתקשה לשלם לספקיה, וגברה מאוד הסכנה שהרשת בעלת העבר המפואר תגיע להקפאת הליכים.

התברר גם כי מצב העובדים מעורער מאי-פעם. הערכות שיידרשו פיטורים נרחבים הפכו לריאליות במיוחד. זאת, במקביל לאפשרות שהדברים ייפתרו בבית משפט, וגם אז זכויות העובדים בסכנה.

לצד זה, נחשף כי קופת הפיצויים התרוקנה (אם כי, ככל הידוע, בנוגע להפרשות שמחויבת הרשת להפריש לפי חוק, היא נוהגת "לפי הספר").

השילוב הזה, של סכנה גוברת מאוד לפיטורים לצד קופת פיצויים ריקה, מדאיג מאוד את העובדים.

גורם מקורב לעובדים מתאר את התחושות בימים אלה: "רובם מחכים על הגדר לראות מה יילד יום. הם רוצים שהרשת תמשיך לעבוד, אבל מודאגים. אומרים להם ששומרים על זכויותיהם, אבל הם לא ראו את הסכם הרכישה. השאלה היא אם לא מרדימים אותם עד שיהיה מאוחר מדי".

"היה אז 'טרור' של ההנהלה"

על הרקע הזה מתגבשות התוכניות להתאגדות העובדים ועמן גם הניסיונות מצד ההנהלה למנוע את ההתאגדות. יצוין כי אין זו הפעם הראשונה שעובדי הרשת מבקשים להתאגד, וזו גם לא הפעם הראשונה שההנהלה מנסה להתנגד לכך בכל כוחה.

לקראת סוף הקיץ החם של שנת 2011, ברוח המחאה החברתית, יצא לדרך ניסיון ההתאגדות הקודם של עובדים בסטימצקי. הנהלת הרשת הגיבה באותה תקופה באגרסיביות כלפי כל העובדים שעודדו אחרים להתאגד כוועד.

"אנשים הוזזו מסניפים, הורדו ממשמרות, פוטרו, היה אז 'טרור' של ההנהלה. הייתה סיטואציה שאחד הפעילים הגיע יום אחד לעבודה וראה שארזו את כל חפציו האישיים בארגזים והוציאו מהחדר", מתאר אחד העובדים את הימים ההם.

עובדת אחרת מעידה: "איריס (איריס בראל, מנכ"לית סטימצקי, י"מ) יזמה מפגשים עם מנהלים בבתים פרטיים, עם כיבוד. ואז היא הגיעה עם כמה מחברות ההנהלה, חברות שלה. היא דיברה בצורה מניפולטיבית ויודעת לפרוט על רגשות - להפחיד מצד אחד ומצד שני לעורר אמפתיה. 'איך עושים ככה במשפחה?', היא חזרה ואמרה, הכול כדי לגרום לאנשים לעשות מה שהיא רוצה. היא עושה זאת באומנות. סיפרה שם כמה היא נפגעה.

"במחסן (לשם משונעים ספרי ההוצאות ומשם הם מועברים לחנויות הרשת) היו אנשים תמימים. הייתה אחת שחשבה שההתאגדות באישור ההנהלה ותלתה שלט למי שרוצה להצטרף, אז מיד הבהירו לה את העניין. לאורך זמן, רבים מאלה שניסו להתאגד לא נשאר ברשת".

אריאל אגיוף, שהיה עובד מוערך במחסן, ועובדים אחרים בחברה מעידים כי גם כשבראל שיבחה אותם, נזכרים כיצד היחס המלטף השתנה באחת כשהצטרפו ליוזמה להקמת ועד עובדים. "הייתי מקורב להנהלה. קיבלתי 5 פעמים העלאות שכר ב-3.5 שנות עבודה. קלטתי את המטה המנופח והבזבוזים בזמן שלעובדים לא מעלים משכורות. בזבזו שם כאילו אין מחר. אבל אחרי שהצטרפתי למהלך ההתאגדות, היחס כלפיי השתנה לגמרי".

- כיצד הוא השתנה?

"קודם מנעו ממני להיכנס למשרדי ההנהלה בדלת מאחור, כמו שהייתי יכול לפני כן. פתאום הכרטיס כבר לא פתח את הדלת. כל ערב חג עושים הרמת כוסית, אז בזמנו, לפני פסח, איריס אמרה לפנות רק למחליפה שלי בתפקיד ולא אליי. שלא אדבר חלילה עם חנויות, כדי שלא אשכנע שם להקים את הוועד.

"בחוזה שלי היה כתוב שאני צריך לבוא ב-9:00, אז מנהל המחסן פתאום אמר שמשבוע הבא אני צריך לבוא ב-7:30, כמו כולם, ואמרתי שכתוב אחרת בחוזה, וכך גם מסוכם עם איריס, והוא ענה שהיא לא זוכרת. אחרי חצי שנה עזבתי".

עובד אחר, שעזב בנסיבות דומות, מדבר גם הוא על היחס של בראל שהשתנה: "פעם היא הייתה אומרת לי שלום, ואחרי זה התעלמה לגמרי. אולי הרגישה שזה אישי נגדה. רציתי לקבוע פגישה כדי להסביר, והיא צעקה על המזכירה למה בכלל קבעה פגישה. היה פשוט סיוט מבחינתי לעבוד איתה".

9 סניפים הפסדיים

על רקע האירועים מהשבועות האחרונים, אגיוף המודח והמושמץ זוכה היום לעדנה. לדבריו, "כבר אז הייתה לי תחושות בטן שגם בכסף לפיצויים ההנהלה משתמשת. מתברר שלא טעיתי. כשהבאתי את ההסתדרות לדבר עם העובדים, היה עובד אחד מבוגר, בן 70 פלוס, שעשה מזה צחוק. 'למה צריך ועד עובדים? איריס נחמדה ולא תעשה שום דבר לעובדים. דואגת להם. אריאל המטומטם הזה', ככה הוא אמר.

"לפני שבוע אני מקבל טלפון מעובד במחסן, שאומר לי שכל הזמן יושבים ולא עושים כלום, כי רוב ההוצאות לא מספקות לאחרונה לסטימצקי ספרים. 'אבל יש פה מישהו שרוצה לדבר איתך', הוא ממשיך. ואז עולה על הקו אותו עובד מבוגר ומתנצל. 'מצטער על איך שדיברתי אליך. צדקת בכל מה שאמרת אז', הוא אמר. הוא עובד המון שנים, והוא עלול להיפגע יותר מכולם מבחינת הפיצויים".

ואכן, עניין קופת הפיצויים שהתרוקנה מטריד רבים מהעובדים. אחת מהם אומרת, כי "מנהלי הסניפים מעידים שבתקופת ערי סטימצקי הייתה קופת פיצויי הפיטורים מלאה. אמנם לא הייתה חובה חוקית לכך, אבל הפרישו לקרן כללית. הייתה אצלו קופת פיצויים שהספיקה לאותם עובדים באותו זמן, עם הוותק לאחור. הרבה חברות שמתנהלות טוב, עושות זאת.

"בתקופת מרקסטון הקופה התרוקנה לטובת עובדים שעזבו. בעקבות הרכישה, התחייבו הרוכשים למלאה עד 50%, אבל צריך לחשוב בהיגיון. אלה שעובדים רק שנתיים יקבלו את כל הפיצויים מביטוח לאומי במקרה של נפילת הרשת. במקום זה קחו את ה-30 עובדים שהם בבעיה ותפתרו אותה. להם אולי אף אחד לא ישלם את שמגיע להם מעבר למה שביטוח לאומי מכסה"

חשוב להעיר בהקשר הזה כי מבחינה משפטית מצב העובדים יותר טוב מזה של הוצאות הספרים, כי הם נושים בדין קדימה ובהתאם הם יכולים לדרוש מבית המשפט, במקרה שהדברים יגיעו לידי כך, להכריז שהרשת היא חדלת פירעון. במקרה כזה הם יקבלו פיצויים מהרשת, אבל אם הפיצויים יהיו אפשריים רק מביטוח לאומי, כי לחברה לא יישאר כסף, הם יוכלו לקבלם רק עם פירוק של הרשת.

ועדיין, מספר עורכי דין כבר לקחו לידיהם ייצוג עובדים בסטימצקי. כל אחד מהם טוען לעשרות עובדים שנתנו לו ייפוי-כוח לפעול בשמם. בינתיים הנהלת הרשת מסרבת להידבר עמם. כאמור, שניים מהם, עורכי הדין רמי קוגן ובת חן רחמים, הגישו שלשום בקשה לחשוף את חוזה המכירה.

לדברי קוגן, "צריך לחייב את סטימצקי לערב אותנו במשא-ומתן ולחשוף את ההסכם. יש פרסומים סותרים. מתי היא תשלם? מה התזרים השוטף? מה הפיקוח? מה דינו של עובד שיתפטר? יצרו אנדרלמוסיה שלמה, ואנחנו מבקשים בשם העובדים לתת את מה שמגיע לפי דין. אבל במקום לעדכן, מקיימים ישיבה עם עורכי הדין של החברה ומסרבים לקבל את נוכחות עורכי הדין של העובדים. כל-כך הרבה שאלות וכל-כך מעט תשובות.

"הם גם נוקטים שיטות של הפחדה. כל פעם שמישהו הולך לעורך דין, הוא מקבל טלפון מההנהלה - 'מה אתה הולך נגד החברה?'. ביום רביעי שעבר עשיתי כנס, והמון עובדים אישרו שיגיעו. לקחתי מקום ל-200 איש, ואז בראל ביקשה מכל מנהלי החנויות שיחכו עם זה 48 שעות בגלל המשא-ומתן למכירה. העובדים, שלא ידעו מה לעשות, פחדו להגיע. ואז נסגר הסכם המכירה מבלי שהעובדים יהיו מיוצגים במהלך".

לא כולם מזדהים עם הקו הלוחמני משהו של קוגן. אחד העובדים אומר כי "רבים מאיתנו חוששים שאם נתקומם בקול, הרוכש שבא לקנות את החברה, יחשוב שיש פה קן צרעות ויתרחק. לכן הם נורא מפחדים שעכשיו יהיה ועד".

ומה הלאה? עובדת בחברה: "מנסים לנטוע בנו רגשות אשמה כאילו בגללנו החברה תתפרק, אבל זה לא יעבוד. הפעם תהיה התארגנות. אמנם בהנהלה ביקשו שלא נעשה זאת, כי זה מפריע למכירה. אבל תהיה עכשיו התארגנות, כי היום כבר לא פוחדים מכך כמו בעבר. גם ההיקף שלה יהיה הרבה יותר גדול. כי הביאו אותנו למצב כזה של חוסר ודאות".

אחד המו"לים שדיבר עם נציגי הרוכשים בשבוע האחרון התרשם שהדיבורים על תוכניות לפיטורי עובדים מוגזמות. לדבריו, "הם אמרו שנפגשו עם כל העובדים והסבירו את התהליך. לדבריהם, לפי בדיקה שערכו יש רק 9 סניפים הפסדיים, ביניהם בכיכר המדינה ובנתב"ג, ובהם תתמקד ההתייעלות.

"הם אמרו לי בפגישות - 'היינו מזועזעים מהוצאות המטה וההנהלה, ושם נמקד את רוב ההתייעלות. נחתוך בבשר החי. בנוגע לעובדים, ממש נילחם כדי שיהיו כמה שפחות פיטורים'. הם גם אמרו שלגבי קרן הפיצויים, העובדים יקבלו את מה שמגיע להם מבחינת החוק, כסף מלא".

אבל קוגן חושש מעתיד אחר: "אי-הוודאות משגעת את העובדים. אם עכשיו צריך לפטר עובדים, אין בכלל כסף בקופה. מאיפה ישלמו פיצויים? אף אחד לא יודע כלום. העובדים מקבלים אינפורמציה מהתקשורת. לדעתי אין סיכוי שזה לא יגיע לבית המשפט".

בסטימצקי סירבו להגיב לדברים. מקבוצת הרוכשים נמסר כי אין בכוונתם למנוע התארגנות עובדים.

סטימצקי במספרים

עוד כתבות

ספינות במצר הומרוז ליד חופי איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

ניסיון הפיגוע בפליי דובאי עלול לעלות לדובאי ביוקר

כותרות העיתונים בעולם: החשדות סביב דמי המעבר המסתוריים במצר הורמוז, מלחמת ההתשה הדיפלומטית שבה מתבצרת איראן מול הלחץ של טראמפ ובעולם מזהירים שניסיון הפיגוע בפליי דובאי צפוי לפגוע בתיירות למדינה • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

מייסדי Bridgewise / צילום:  רמי זרנגר

במקום אקזיט: הסטארט-אפ שעובד עם אילון מאסק בדרך לבורסה בתל אביב

ברידג'ווייז, המפתחת מערכות AI לניתוח מידע פיננסי, בוחנה הנפקה בבורסה ● לראשונה מזה זמן רב שחברה טכנולוגית מגובת הון סיכון מעוניינת להגיע לבורסה ולא מחפשת להימכר ● מאז הקמתה גייסה כ־35 מיליון דולר והיא עובדת עם הרשת החברתית X ובעליה אילון מאסק

אלי שגיב, מנכ''ל לוריאל ישראל / צילום: פלג אלקלעי

תקציב של 100 מיליון שקל: אחד המכרזים הגדולים בפרסום הוכרע

מקאן ת"א ימשיך לטפל בתקציב הפרסום של קבוצת לוריאל, הנחשב לאחד מהגדולים ביותר בישראל, ויוניברסל מקאן תוביל את רכש המדיה ● גיתם BBDO ירחיב את חלקו במותג "לוריאל פריז"

ג'נסן הואנג מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Ng Han Guan

עובדי חברת השבבים שנמכרה לאנבידיה במיליארדים טוענים: העסקה לא חוקית - ויש גם זווית ישראלית

שני עובדי גרוק לשעבר, שמחזיקים במניות החברה, טוענים כי החברה נמכרה בהליך לא חוקי ● לטענת התובעים, גרוק נמכרה ללא הצבעת בעלי מניות כנדרש, וללא תהליך תחרותי שהיה יכול להעלות את מחיר החברה ● כך עובדת השיטה החדשה בעמק הסיליקון

תיקים בבית המשפט המחוזי בתל אביב / צילום: תמר מצפי

הגישו תביעת סרק ייצוגית וחטפו הוצאות חריגות של 100 אלף שקל

באפריל האחרון פסק העליון כי יש להחמיר את הפיקוח על תובענות ייצוגיות ● לראשונה יושם הקו החדש בשטח, כשהמחוזי ת"א פסק הוצאות נגד תובע ייצוגי במסגרת סכסוך עסקי מתואם בין מתחרים ● "הבקשה הוגשה ממניע זר ולא על־מנת לשרת את טובת הקבוצה", קבע השופט

פרופ' פרנסיס הלזן / צילום: Ill. Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach

פרס נובל לפיזיקה: מסר מהחלל החיצון לקוטב הדרומי

פרנסיס הלזן, זוכה פרס נובל לפיזיקה 2026, הקים בלב הקרח של אנטרקטיקה את מצפה IceCube, שמנסה ללכוד את הניטרינו, החלקיק החמקמק שעשוי לחשוף מידע מראשית היקום ולפתוח צוהר לפיזיקה חדשה מעבר למודל הסטנדרטי

רובע שדה דב, תל אביב / צילום: גיא יחיאלי

התקדמות בבדיקות הזיהום בגוש הגדול בשדה דב: רמ"י השלימה קידוחים ברוב המגרשים

כעת ממתינים לתוצאות המעבדה ● רמ"י צופה לקבל את התוצאות בתוך עד 30 יום, והן יקבעו את היקף הזיהום והשלכותיו ● לאחר השלמת הבדיקות ניתן יהיה לקדם את הגרלת המגרשים לכ־1,700 בעלי הזכויות בגוש הגדול

חיים שטפלר, מנכ''ל ארית / צילום: מירי פייבר

בעלי החברה הביטחונית מכר מניות בשיא, והמוסדיים הפסידו כרבע מיליארד שקל

בתחילת השנה מכר צבי לוי, בעל השליטה בארית, נתח של 7% ממניותיו ביצרנית המרעומים משדרות תמורת 400 מיליון שקל ● אלא שמאז צנחה המניה במעל 70%, על רקע ירידה בתוצאות ולמרות הכרזה על דיבידנד גדול, והסבה לרוכשים, בהם מנורה, הפניקס ומור, הפסד משמעותי

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי / צילום: יוסי זמיר

התוכנית החדשה של האוצר: מס רכוש, "מס נטפליקס" ומיסוי של מוצרי יוקרה

צוות מיוחד בראשות הכלכלן הראשי מגבש כיווני מדיניות חדשים להתמודדות עם השפעות הבינה המלאכותית על המשק ● באוצר מציעים להסיט את הכובד להעלאת המסים על הון, מוצרי יוקרה וקרקעות פנויות - אך מתנגדים בתוקף להטלת מס ייעודי על רובוטים ומחשוב

זירת ניסיון החיסול של איציק בר-מוחא בירושלים / צילום: מד''א

מיהו איציק בר-מוחא: מהבנק למסחר ועד לניסיון החיסול עם בנו

יעד החיסול היום בירושלים הוא העבריין הבכיר איציק בר-מוחא, שנפצע בפיצוץ מטען באורח קשה יחד עם בנו בן ה-13 ● בר-מוחא הוא אחד השמות המוכרים בעולם התחתון, לאחר עשרות שנים של פעילות ומאסרים ארוכים, ועד היום הוא נחשב ליעד מודיעיני של המשטרה

טקס חתימת הסכם הגג עם חולון. 10,700 יח''ד חדשות / צילום: עיריית חולון

הדוח הכספי מגלה: כמעט 600 אלף יח"ד נכללו בהסכמי הגג - אך רק כ־44% שווקו

במשך 13 שנים, מאז החלטת הממשלה על קידום הסכמי גג מול הרשויות המקומיות, נחתמו 46 הסכמים - אבל רבים מהם מציגים שיעור שיווק נמוך של יחידות דיור בפועל ● במקומות שבהם שיעור השיווק גבוה, הסכמי הגג סיפקו תרומה משמעותית לרשות המקומית

אופיר קרני, מנכ''ל קבוצת דן / צילום: יונתן בלום

הערכות: מרבית חברי דן יסרבו לאקזיט המיליון ולא ייפגשו כרגע עם הכסף

מחזיקי המניות בחברת התחבורה יכולים למכור עד 25% ממניותיה לפי שווי חברה של 2.8 מיליארד שקל עד יום חמישי הקרוב ● על פי ההערכות, ההיענות נמוכה

עו''ד מיכל כהן, הממונה על התחרות; ניב סרנה, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י; עובד דבי, מנכ''ל דליה חברות אנרגיה / צילום: כדיה לוי, ענבל מרמרי, אורי שדה

ניו-מד איימה לבטל את עסקת הענק ורשות התחרות חזרה בה

רשות התחרות הסירה את התנגדותה לעסקת הענק עליה חתמו שותפות לווייתן ניו-מד ורציו עם תחנות הכוח החדשות של דליה, בהיקף של 6.7 מיליארד דולר

מנכ''ל נקסט ויז'ן חן גולן / צילום: רמי זרנגר

מה עומד מאחורי מימוש הענק בנקסט ויז'ן, ומה חושב עליו היו"ר?

ענקית ההשקעות פידליטי מכרה 65% מהחזקותיה ביצרנית המצלמות המיוצבות לרחפנים, בדיסקאונט של 7% על מחיר המניה ● בתגובה, המניה צללה במעל 12.5% במסחר בתל אביב, ומחקה משווייה קרוב ל-3 מיליארד שקל

עגלה חכמה של A2Z Cust2Mate / צילום: A2Z Cust2Mate

עגלות חכמות ושטחי פרסום: מיזוג משמעותי בענף הריטייל מדיה

חברת A2Z Cust2Mate רוכשת את חברת הדיה תמורת 15 מיליון דולר ● הרכישה נועדה לשלב את טכנולוגיית העגלות החכמות של Cust2Mate, שטחי הפרסום הדיגיטליים שלה בחנויות ויכולות המדידה שלה, עם מערך המכירות, קשרי המפרסמים ויכולות ביצוע הקמפיינים של הדיה

שדה התעופה בדובאי / צילום: Shutterstock

חברות התעופה עודכנו: טיסות החילוץ למחר מבוטלות. מה יעשו מאות נוסעים?

מאות נוסעים שנרשמו לטיסות החילוץ מדובאי נותרו ללא מענה לאחר ביטול האישור לטיסות מחר ● בישראל פועלים מול האמירויות בניסיון לחדש את הפעילות ולהשלים את מבצע ההשבה עד יום חמישי

לירן אבישר בן־חורין, ביחד. שבע עם גדעון אוקו, קשת 12, 29.09.26 / צילום: טל גלבוע

ישראל אחרונה בהשקעה בגיל הרך? צללנו לנתונים

ההבטחה להשקיע בחינוך בגילי 3-0 חוזרת בכל מערכת בחירות ● מתברר שהיא לא נזרקת בחלל ריק ● המשרוקית של גלובס

אוגוסט הנניג, ראש שירות המודיעין הגרמני לשעבר / צילום: Reuters

קשר ישראלי: ראש שירות המודיעין הגרמני לשעבר נעצר בחשד לבגידה

אוגוסט הנניג, שעמד בראש המודיעין הגרמני עד 2005, חשוד כי קיבל במשך שנים אלפי מסמכים סודיים והשתמש במידע לצרכים עסקיים ● החקירה נגדו התפתחה בעקבות פרשה אחרת, שבה נחשד במעורבות בניסיון של מיליארדרית גרמנייה לחטוף את ילדיה בסיוע חברה ישראלית

מערכת ביטול רעש של סילנטיום / צילום: סילנטיום

לפי שווי של כ-44 מיליון דולר: חברת הטכנולוגיה הישראלית בדרך להנפקה בניו יורק

סילנטיום מנס ציונה, שמפתחת טכנולוגיה להפחתת רעשים לא רצויים בתא הנוסעים ברכב, הגישה תשקיף לגיוס של כ-15 מיליון דולר בבורסת ניו יורק ● במחצית הראשונה של השנה הכנסותיה ירדו ב-44% ל-1.5 מיליון דולר, והיא צירפה לתשקיף הערת "עסק חי"

אילת / צילום: Shutterstock

המרוויחים הגדולים בחול המועד סוכות: העסקים באילת ובצפון

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי הזינוק הגדול ביותר נרשם בענף בתי הקפה והמסעדות