גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עובדי סטימצקי מתאגדים: "הפעם אנחנו כבר לא מפחדים"

על רקע העסקה עם קבוצת ג. יפית, עובדי סטימצקי נמצאים בחוסר ודאות, חוששים לגורלם ולגורל כספי הפיצויים שלהם בקופה שהתרוקנה, ומספקים עדות לאיבה הרוחשת בין העובדים להנהלה ■ הרוכשים: לא נמנע התארגנות עובדים

בשבועות האחרונים, עם ההודעה על רכישת סטימצקי על-ידי קבוצת משקיעים בהובלת יפית גרינברג (ג. יפית), מרגישים עובדי הרשת חסרי אונים אל מול אי-ודאות גבוהה לגבי עתידם.

שלשום (ד') אף הגיש עורך דין המייצג עובדים בחברה בקשה לבית המשפט לחשוף בפניהם את הסכם הרכישה. במקביל, מנכ"לית הרשת, איריס בראל, ערכה פגישות עם מנהלי כל הסניפים במטרה להרגיע את הרוחות.

ואכן, נראה כי לעובדים יש סיבה לדאגה. בחודשים האחרונים נחשף מצבה הקשה של סטימצקי. נתוני המאזנים של 2011 ו-2012 לימדו על הפסדים של עשרות מיליוני שקלים בשנה, הפסד תפעולי וגירעון גדול, כל זאת בשונה מאוד מהצהרות הנהלת סטימצקי. במקביל התברר כי הרשת מתקשה לשלם לספקיה, וגברה מאוד הסכנה שהרשת בעלת העבר המפואר תגיע להקפאת הליכים.

התברר גם כי מצב העובדים מעורער מאי-פעם. הערכות שיידרשו פיטורים נרחבים הפכו לריאליות במיוחד. זאת, במקביל לאפשרות שהדברים ייפתרו בבית משפט, וגם אז זכויות העובדים בסכנה.

לצד זה, נחשף כי קופת הפיצויים התרוקנה (אם כי, ככל הידוע, בנוגע להפרשות שמחויבת הרשת להפריש לפי חוק, היא נוהגת "לפי הספר").

השילוב הזה, של סכנה גוברת מאוד לפיטורים לצד קופת פיצויים ריקה, מדאיג מאוד את העובדים.

גורם מקורב לעובדים מתאר את התחושות בימים אלה: "רובם מחכים על הגדר לראות מה יילד יום. הם רוצים שהרשת תמשיך לעבוד, אבל מודאגים. אומרים להם ששומרים על זכויותיהם, אבל הם לא ראו את הסכם הרכישה. השאלה היא אם לא מרדימים אותם עד שיהיה מאוחר מדי".

"היה אז 'טרור' של ההנהלה"

על הרקע הזה מתגבשות התוכניות להתאגדות העובדים ועמן גם הניסיונות מצד ההנהלה למנוע את ההתאגדות. יצוין כי אין זו הפעם הראשונה שעובדי הרשת מבקשים להתאגד, וזו גם לא הפעם הראשונה שההנהלה מנסה להתנגד לכך בכל כוחה.

לקראת סוף הקיץ החם של שנת 2011, ברוח המחאה החברתית, יצא לדרך ניסיון ההתאגדות הקודם של עובדים בסטימצקי. הנהלת הרשת הגיבה באותה תקופה באגרסיביות כלפי כל העובדים שעודדו אחרים להתאגד כוועד.

"אנשים הוזזו מסניפים, הורדו ממשמרות, פוטרו, היה אז 'טרור' של ההנהלה. הייתה סיטואציה שאחד הפעילים הגיע יום אחד לעבודה וראה שארזו את כל חפציו האישיים בארגזים והוציאו מהחדר", מתאר אחד העובדים את הימים ההם.

עובדת אחרת מעידה: "איריס (איריס בראל, מנכ"לית סטימצקי, י"מ) יזמה מפגשים עם מנהלים בבתים פרטיים, עם כיבוד. ואז היא הגיעה עם כמה מחברות ההנהלה, חברות שלה. היא דיברה בצורה מניפולטיבית ויודעת לפרוט על רגשות - להפחיד מצד אחד ומצד שני לעורר אמפתיה. 'איך עושים ככה במשפחה?', היא חזרה ואמרה, הכול כדי לגרום לאנשים לעשות מה שהיא רוצה. היא עושה זאת באומנות. סיפרה שם כמה היא נפגעה.

"במחסן (לשם משונעים ספרי ההוצאות ומשם הם מועברים לחנויות הרשת) היו אנשים תמימים. הייתה אחת שחשבה שההתאגדות באישור ההנהלה ותלתה שלט למי שרוצה להצטרף, אז מיד הבהירו לה את העניין. לאורך זמן, רבים מאלה שניסו להתאגד לא נשאר ברשת".

אריאל אגיוף, שהיה עובד מוערך במחסן, ועובדים אחרים בחברה מעידים כי גם כשבראל שיבחה אותם, נזכרים כיצד היחס המלטף השתנה באחת כשהצטרפו ליוזמה להקמת ועד עובדים. "הייתי מקורב להנהלה. קיבלתי 5 פעמים העלאות שכר ב-3.5 שנות עבודה. קלטתי את המטה המנופח והבזבוזים בזמן שלעובדים לא מעלים משכורות. בזבזו שם כאילו אין מחר. אבל אחרי שהצטרפתי למהלך ההתאגדות, היחס כלפיי השתנה לגמרי".

- כיצד הוא השתנה?

"קודם מנעו ממני להיכנס למשרדי ההנהלה בדלת מאחור, כמו שהייתי יכול לפני כן. פתאום הכרטיס כבר לא פתח את הדלת. כל ערב חג עושים הרמת כוסית, אז בזמנו, לפני פסח, איריס אמרה לפנות רק למחליפה שלי בתפקיד ולא אליי. שלא אדבר חלילה עם חנויות, כדי שלא אשכנע שם להקים את הוועד.

"בחוזה שלי היה כתוב שאני צריך לבוא ב-9:00, אז מנהל המחסן פתאום אמר שמשבוע הבא אני צריך לבוא ב-7:30, כמו כולם, ואמרתי שכתוב אחרת בחוזה, וכך גם מסוכם עם איריס, והוא ענה שהיא לא זוכרת. אחרי חצי שנה עזבתי".

עובד אחר, שעזב בנסיבות דומות, מדבר גם הוא על היחס של בראל שהשתנה: "פעם היא הייתה אומרת לי שלום, ואחרי זה התעלמה לגמרי. אולי הרגישה שזה אישי נגדה. רציתי לקבוע פגישה כדי להסביר, והיא צעקה על המזכירה למה בכלל קבעה פגישה. היה פשוט סיוט מבחינתי לעבוד איתה".

9 סניפים הפסדיים

על רקע האירועים מהשבועות האחרונים, אגיוף המודח והמושמץ זוכה היום לעדנה. לדבריו, "כבר אז הייתה לי תחושות בטן שגם בכסף לפיצויים ההנהלה משתמשת. מתברר שלא טעיתי. כשהבאתי את ההסתדרות לדבר עם העובדים, היה עובד אחד מבוגר, בן 70 פלוס, שעשה מזה צחוק. 'למה צריך ועד עובדים? איריס נחמדה ולא תעשה שום דבר לעובדים. דואגת להם. אריאל המטומטם הזה', ככה הוא אמר.

"לפני שבוע אני מקבל טלפון מעובד במחסן, שאומר לי שכל הזמן יושבים ולא עושים כלום, כי רוב ההוצאות לא מספקות לאחרונה לסטימצקי ספרים. 'אבל יש פה מישהו שרוצה לדבר איתך', הוא ממשיך. ואז עולה על הקו אותו עובד מבוגר ומתנצל. 'מצטער על איך שדיברתי אליך. צדקת בכל מה שאמרת אז', הוא אמר. הוא עובד המון שנים, והוא עלול להיפגע יותר מכולם מבחינת הפיצויים".

ואכן, עניין קופת הפיצויים שהתרוקנה מטריד רבים מהעובדים. אחת מהם אומרת, כי "מנהלי הסניפים מעידים שבתקופת ערי סטימצקי הייתה קופת פיצויי הפיטורים מלאה. אמנם לא הייתה חובה חוקית לכך, אבל הפרישו לקרן כללית. הייתה אצלו קופת פיצויים שהספיקה לאותם עובדים באותו זמן, עם הוותק לאחור. הרבה חברות שמתנהלות טוב, עושות זאת.

"בתקופת מרקסטון הקופה התרוקנה לטובת עובדים שעזבו. בעקבות הרכישה, התחייבו הרוכשים למלאה עד 50%, אבל צריך לחשוב בהיגיון. אלה שעובדים רק שנתיים יקבלו את כל הפיצויים מביטוח לאומי במקרה של נפילת הרשת. במקום זה קחו את ה-30 עובדים שהם בבעיה ותפתרו אותה. להם אולי אף אחד לא ישלם את שמגיע להם מעבר למה שביטוח לאומי מכסה"

חשוב להעיר בהקשר הזה כי מבחינה משפטית מצב העובדים יותר טוב מזה של הוצאות הספרים, כי הם נושים בדין קדימה ובהתאם הם יכולים לדרוש מבית המשפט, במקרה שהדברים יגיעו לידי כך, להכריז שהרשת היא חדלת פירעון. במקרה כזה הם יקבלו פיצויים מהרשת, אבל אם הפיצויים יהיו אפשריים רק מביטוח לאומי, כי לחברה לא יישאר כסף, הם יוכלו לקבלם רק עם פירוק של הרשת.

ועדיין, מספר עורכי דין כבר לקחו לידיהם ייצוג עובדים בסטימצקי. כל אחד מהם טוען לעשרות עובדים שנתנו לו ייפוי-כוח לפעול בשמם. בינתיים הנהלת הרשת מסרבת להידבר עמם. כאמור, שניים מהם, עורכי הדין רמי קוגן ובת חן רחמים, הגישו שלשום בקשה לחשוף את חוזה המכירה.

לדברי קוגן, "צריך לחייב את סטימצקי לערב אותנו במשא-ומתן ולחשוף את ההסכם. יש פרסומים סותרים. מתי היא תשלם? מה התזרים השוטף? מה הפיקוח? מה דינו של עובד שיתפטר? יצרו אנדרלמוסיה שלמה, ואנחנו מבקשים בשם העובדים לתת את מה שמגיע לפי דין. אבל במקום לעדכן, מקיימים ישיבה עם עורכי הדין של החברה ומסרבים לקבל את נוכחות עורכי הדין של העובדים. כל-כך הרבה שאלות וכל-כך מעט תשובות.

"הם גם נוקטים שיטות של הפחדה. כל פעם שמישהו הולך לעורך דין, הוא מקבל טלפון מההנהלה - 'מה אתה הולך נגד החברה?'. ביום רביעי שעבר עשיתי כנס, והמון עובדים אישרו שיגיעו. לקחתי מקום ל-200 איש, ואז בראל ביקשה מכל מנהלי החנויות שיחכו עם זה 48 שעות בגלל המשא-ומתן למכירה. העובדים, שלא ידעו מה לעשות, פחדו להגיע. ואז נסגר הסכם המכירה מבלי שהעובדים יהיו מיוצגים במהלך".

לא כולם מזדהים עם הקו הלוחמני משהו של קוגן. אחד העובדים אומר כי "רבים מאיתנו חוששים שאם נתקומם בקול, הרוכש שבא לקנות את החברה, יחשוב שיש פה קן צרעות ויתרחק. לכן הם נורא מפחדים שעכשיו יהיה ועד".

ומה הלאה? עובדת בחברה: "מנסים לנטוע בנו רגשות אשמה כאילו בגללנו החברה תתפרק, אבל זה לא יעבוד. הפעם תהיה התארגנות. אמנם בהנהלה ביקשו שלא נעשה זאת, כי זה מפריע למכירה. אבל תהיה עכשיו התארגנות, כי היום כבר לא פוחדים מכך כמו בעבר. גם ההיקף שלה יהיה הרבה יותר גדול. כי הביאו אותנו למצב כזה של חוסר ודאות".

אחד המו"לים שדיבר עם נציגי הרוכשים בשבוע האחרון התרשם שהדיבורים על תוכניות לפיטורי עובדים מוגזמות. לדבריו, "הם אמרו שנפגשו עם כל העובדים והסבירו את התהליך. לדבריהם, לפי בדיקה שערכו יש רק 9 סניפים הפסדיים, ביניהם בכיכר המדינה ובנתב"ג, ובהם תתמקד ההתייעלות.

"הם אמרו לי בפגישות - 'היינו מזועזעים מהוצאות המטה וההנהלה, ושם נמקד את רוב ההתייעלות. נחתוך בבשר החי. בנוגע לעובדים, ממש נילחם כדי שיהיו כמה שפחות פיטורים'. הם גם אמרו שלגבי קרן הפיצויים, העובדים יקבלו את מה שמגיע להם מבחינת החוק, כסף מלא".

אבל קוגן חושש מעתיד אחר: "אי-הוודאות משגעת את העובדים. אם עכשיו צריך לפטר עובדים, אין בכלל כסף בקופה. מאיפה ישלמו פיצויים? אף אחד לא יודע כלום. העובדים מקבלים אינפורמציה מהתקשורת. לדעתי אין סיכוי שזה לא יגיע לבית המשפט".

בסטימצקי סירבו להגיב לדברים. מקבוצת הרוכשים נמסר כי אין בכוונתם למנוע התארגנות עובדים.

סטימצקי במספרים

עוד כתבות

מטוס של לופטהנזה ממריא / צילום: ap, Michael Probst

פיצויים בגובה 55 מיליון אירו: מה מלמדים דוחות לופטהנזה על הענף במלחמה

ענקית התעופה, שנחשבת למי שקובעת את הלך הרוח בענף, פרסמה את הדוחות לרבעון הראשון של השנה ● בצל המתיחות עם איראן, לופטהנזה דיווחה על ירידה של 4% במספר הטיסות ועל קיצוץ של כ־20 אלף טיסות בקיץ ● הכנסות הקבוצה דווקא עלו ב־8%

כותרות העיתונים בעולם

"העריכו בחוסר את איראן": הפגיעות הקשות בבסיסים האמריקאים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: צילומי לוויין חושפים שהיקפי הפגיעות של איראן בארה"ב היו גבוהים משפורסם, הקרב על ישראל מטלטל את הימין האמריקאי, ואובר נפגעה מהמלחמה עם איראן • כותרות העיתונים בעולם 

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Priyanshu Singh

מהפכת ה־AI מגיעה לוול סטריט עם שלושה כלים חדשים למשקיעים

אנתרופיק השיקה השבוע סוכני בינה מלאכותית שמסוגלים להחליף את עבודת הג'וניורים בחברות הייעוץ הפיננסי, גוגל פותחת לציבור הרחב כלי השקעות מבוססי AI, ופרפלקסטי משיקה כלי חיפוש לאנליסטים ● בחברות האנליזה ובקרב המשקיעים כבר מתכוננים למהפכה בתעשייה

הספינה MV Hondius עוגנת בנמל בפראיה, כף ורדה / צילום: ap, Misper Apawu

שלושה מתים בלב ים: כל מה שכדאי לדעת על הדרמה ב"ספינת המוות"

משרד הבריאות הרגיע היום כי בניגוד לשמועות, לא היה חולה האנטה בישראל, וארגון הבריאות העולמי ציין כי הסיכון מווירוס האנטה נמוך - אז מדוע בכל זאת עוקב כל העולם בנשימה עצורה אחרי ספינת MV Hondius שהפכה למוקד התפרצות הוירוס? ● גלובס עושה סדר

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

הטיסה התעכבה ביום - וארקיע תפצה את הנוסעים בכחצי מליון שקל

ביהמ"ש קבע כי על חברת התעופה הישראלית לשלם ל-115 נוסעים פיצויים שמסתכמים בכחצי מיליון שקל, בגין עיכוב בטיסה ממרוקו לת"א בשנת 2022 בשל תקלה לא צפויה במטוס ● ארקיע טענה כי עומדת לה "הגנת כוח עליון", אך טענתה נדחתה

צילומים: AP-Charles Krupa, שאטרסטוק

קריסת החברה שמוכיחה: לא תמיד מניעת מיזוג מועילה לצרכן

חברי הכנסת צריכים חיזוק ● האם תחרות היא תמיד עדיפה ● ולמה עבודה של שנה וחצי הלכה לפח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מחזור מסחר היסטורי בבורסה בעקבות עדכון המדדים. איזו מניה בלטה מעל כולן?

המדדים המובילים ננעלו בירידות, לאחר עדכון המדדים החצי־שנתי של הבורסה ● טאואר לבדה ריכזה מחזור של כמעט 2 מיליארד שקל ● בשווקים ברחבי העולם ניכרת אופטימיות ביחס לאפשרות שתסתיים המלחמה נגד איראן ● השקל ירד מתחת ל-2.9 שקלים, שיא של כ-33 שנה ● אורמת זינקה לאחר שדיווחה הלילה ועקפה את צפי האנליסטים ● היום, עדכון המדדים החצי-שנתי צפוי לגרור מחזורי מסחר גבוהים

אזור פגיעת טיל איראני בבית שלמש, במערכה האחרונה מול איראן / צילום: כבאות והצלה לישראל

פחות אופטימיים, יותר דרוכים: איך המצב הביטחוני השפיע על הישראלים

מסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה הלך הרוח החברתי ברקע המצב הביטחוני, עולה כי 62% מהציבור מעריך שהסיכויים לחזרה ללחימה באיראן הם גבוהים ● לדברי ד"ר ליאור יוחנני, מנהל המחקר הכמותי במכון, הישראלים מצויים בתחושת המתנה, אך לא יודעים למה לצפות

הזמן לקנות דולרים? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

כשהשקל עושה היסטוריה, האם זה הזמן לקנות דולרים?

יותר מ־30 שנה לא נראה שער דולר נמוך כל־כך. האם אנחנו בפתחו של עידן חדש עם קידומת 2 שקלים לדולר - או שהשפל נקודתי? ● המומחים חלוקים אבל מסכימים על מספר עקרונות: מניות עדיפות על נכסים סולידיים, אל תהמרו רק על מטבע אחד, ומה התזמון היחיד שבו כדאי להמיר מזומנים?

גגות סולאריים / צילום: Shutterstock

באר שבע היא בירת הגגות הסולאריים של ישראל. תל אביב משתרכת מאחור

משרד האנרגיה מיפה לראשונה את פוטנציאל הגגות הסולאריים בישראל באמצעות בינה מלאכותית וצילומי לוויין ● הנתונים ממחישים את הפער בין יישובים כפריים וערי תעשייה לבין ערי המרכז הצפופות, שבהן ריבוי בניינים משותפים ותשתיות כמו דודי שמש מקשה על התקנת פאנלים ● מי מובילה את הרשימה, ומה משרד האנרגיה עושה כדי לקדם את המהפכה?

מכולות של חברת הספנות MSC / צילום: איל יצהר

ענקיות הספנות משיקות ציר עוקף להורמוז, אך נתקלות בבעיה מכיוון אחר

ענקיות הספנות MSC ומארסק השיקו קווי הובלה יבשתיים שיחצו את חצי האי ערב אל המפרץ, וכך ינסו להתגבר על המשבר בהורמוז ● אלא שמומחים מצביעים על מספר בעיות: התייקרות מחירי השילוח במאות ועד אלפי דולרים למכולה, והתארכות זמני המשלוח

אריק קורקוס / צילום: תמר מצפי

אחרי ארבע שנים: מנכ"ל מדטרוניק ישראל נפרד ומתכונן לתפקיד הבא

במהלך כהונתו של אריק קורקוס כמנכ"ל מדטרוניק הפכה ישראל לשוק אסטרטגי עבור חברת המכשור הרפואי הגדולה בעולם ● חברת החשמל משלבת רובוט בינה מלאכותית וקוראת לציבור לבחור לו שם, והשף אסף גרניט מוציא סדרת מוצרים חדשה על שמו ● אירועים ומינויים

בנייה למגורים באשקלון. נוכחות חזקה לערי הדרום בטבלת השיאניות / צילום: Shutterstock

המהפך של הדרום: העיר שמובילה בהתחלות הבנייה

עפ"י נתוני הלמ"ס לסיכום 2025, באשקלון נרשמו הכי הרבה התחלות בנייה בייעוד תעשייה ואחסנה - יותר מ־160 אלף מ"ר ● באופקים החלה בנייתם של יותר מ־59 אלף שטחי מסחר, ובתחום המגורים נכנסו ארבע מערי הדרום לעשירייה הראשונה

אילוסטרציה: Shutterstock

כשהדולר והאג"ח בארה"ב לא מספקים הגנה: איפה נמצא מקלט לכסף

המשקיעים בעולם רגילים לברוח לדולר ולאג"ח ממשלת ארה"ב בכל משבר ● אבל כיום החוב האמריקאי העצום, הגירעון המבני, השימוש בדולר כנשק פיננסי וסיכוני האינפלציה מחייבים שינוי תפיסה ● איך ניתן להתגונן מהפסדים, ואילו התאמות נדרשות בתיקי ההשקעה?

האסון בהר מירון, 2021 / צילום: ap

הסדרת ההילולה במירון יושמה, אך יש בעיות שנשארו לא מטופלות

אחרי האסון במירון, הממשלה מסדירה את אירוע ההילולה כל שנה מחדש ● אלא שזה רק מחדד את הכשל המהותי שוועדת החקירה הצביעה עליו ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי ניהול אירוע הילולת ל"ג בעומר במירון

פרויקט של מחיר למשתכן / צילום: Shutterstock

לא הצליחה למכור את דירות מחיר למשתכן שלוש שנים: האם החברה יכולה למכור אותן בשוק הפרטי?

חברת בנייה ביקשה לחייב את המדינה לאפשר לה למכור דירות שלא הצליחה למכור במסגרת מחיר למשתכן בשוק הפרטי ● המדינה התנגדה, ובית המשפט קבע כי אם ייענה לבקשתה, הדבר עלול לפגוע במוטיבציה של החברות למכור במסגרת התוכנית

מטוס של וויזאייר בנתב''ג / צילום: Shutterstock

וויזאייר לא תקים בסיס בישראל לאחר פיצוץ של המו"מ עם משרד התחבורה

לאחר חודשים של מגעים בין החברה למשרד התחבורה וצעדים משמעותיים שכבר ננקטו, המו"מ להקמת בסיס פעילות של חברת הלואו קוסט וויזאייר בישראל עלה על שרטון ● במשרד התחבורה בוחנים חלופות נוספות במטרה לקדם כניסה של שחקן זר שיגביר את התחרות בשוק

זום גלובלי / צילומים: AP-Angelina Katsanis, Susan Walsh, Ananya Das

לראשונה זה שנתיים: ההישג של אוקראינה במלחמה עם רוסיה

הסעיף החדש והמדאיג שנכנס לחוקה בקוריאה הצפונית • רוסיה איבדה בחודש האחרון יותר שטח ממה שכבשה, והפוליטיקאית הבכירה בהודו שמסרבת לקבל את תוצאות הבחירות

הבורסה לא מפסיקה לשבור שיאים / צילום: Shutterstock

בדקנו איזה מדד בבורסה משתלם למשקיעים לאורך זמן. התשובה היא לא מה שחשבתם

הערכות לסיום המלחמה עם איראן והתחזקות השקל הפכו את ת"א לאחת משיאניות התשואה בעולם ב־2026 ● גלובס שאל את המומחים איך הכי כדאי להיחשף לבורסת תל אביב, באמצעות ת"א 35, 90 או 125? ההיסטוריה מלמדת כי מדד ת"א 90 ראשון בתשואות, אבל לאחרונה התמונה מתהפכת

איל פז / צילום: יונתן בלום

בגיל 37, המנכ"ל שמוביל את ענקית התשלומים בישראל

איל פז הגיע למאסטרקארד כמנהל לקוחות, ובתוך שש שנים מונה למנכ"ל, בדיוק כשפרץ עם כלביא, "עם מאות עובדים לדאוג להם" ● עכשיו הוא מתכנן את המהפכה שתאפשר לשלם בסופר בעזרת סוכני AI ● פרויקט 40 עד 40