גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עובדי סטימצקי מתאגדים: "הפעם אנחנו כבר לא מפחדים"

על רקע העסקה עם קבוצת ג. יפית, עובדי סטימצקי נמצאים בחוסר ודאות, חוששים לגורלם ולגורל כספי הפיצויים שלהם בקופה שהתרוקנה, ומספקים עדות לאיבה הרוחשת בין העובדים להנהלה ■ הרוכשים: לא נמנע התארגנות עובדים

בשבועות האחרונים, עם ההודעה על רכישת סטימצקי על-ידי קבוצת משקיעים בהובלת יפית גרינברג (ג. יפית), מרגישים עובדי הרשת חסרי אונים אל מול אי-ודאות גבוהה לגבי עתידם.

שלשום (ד') אף הגיש עורך דין המייצג עובדים בחברה בקשה לבית המשפט לחשוף בפניהם את הסכם הרכישה. במקביל, מנכ"לית הרשת, איריס בראל, ערכה פגישות עם מנהלי כל הסניפים במטרה להרגיע את הרוחות.

ואכן, נראה כי לעובדים יש סיבה לדאגה. בחודשים האחרונים נחשף מצבה הקשה של סטימצקי. נתוני המאזנים של 2011 ו-2012 לימדו על הפסדים של עשרות מיליוני שקלים בשנה, הפסד תפעולי וגירעון גדול, כל זאת בשונה מאוד מהצהרות הנהלת סטימצקי. במקביל התברר כי הרשת מתקשה לשלם לספקיה, וגברה מאוד הסכנה שהרשת בעלת העבר המפואר תגיע להקפאת הליכים.

התברר גם כי מצב העובדים מעורער מאי-פעם. הערכות שיידרשו פיטורים נרחבים הפכו לריאליות במיוחד. זאת, במקביל לאפשרות שהדברים ייפתרו בבית משפט, וגם אז זכויות העובדים בסכנה.

לצד זה, נחשף כי קופת הפיצויים התרוקנה (אם כי, ככל הידוע, בנוגע להפרשות שמחויבת הרשת להפריש לפי חוק, היא נוהגת "לפי הספר").

השילוב הזה, של סכנה גוברת מאוד לפיטורים לצד קופת פיצויים ריקה, מדאיג מאוד את העובדים.

גורם מקורב לעובדים מתאר את התחושות בימים אלה: "רובם מחכים על הגדר לראות מה יילד יום. הם רוצים שהרשת תמשיך לעבוד, אבל מודאגים. אומרים להם ששומרים על זכויותיהם, אבל הם לא ראו את הסכם הרכישה. השאלה היא אם לא מרדימים אותם עד שיהיה מאוחר מדי".

"היה אז 'טרור' של ההנהלה"

על הרקע הזה מתגבשות התוכניות להתאגדות העובדים ועמן גם הניסיונות מצד ההנהלה למנוע את ההתאגדות. יצוין כי אין זו הפעם הראשונה שעובדי הרשת מבקשים להתאגד, וזו גם לא הפעם הראשונה שההנהלה מנסה להתנגד לכך בכל כוחה.

לקראת סוף הקיץ החם של שנת 2011, ברוח המחאה החברתית, יצא לדרך ניסיון ההתאגדות הקודם של עובדים בסטימצקי. הנהלת הרשת הגיבה באותה תקופה באגרסיביות כלפי כל העובדים שעודדו אחרים להתאגד כוועד.

"אנשים הוזזו מסניפים, הורדו ממשמרות, פוטרו, היה אז 'טרור' של ההנהלה. הייתה סיטואציה שאחד הפעילים הגיע יום אחד לעבודה וראה שארזו את כל חפציו האישיים בארגזים והוציאו מהחדר", מתאר אחד העובדים את הימים ההם.

עובדת אחרת מעידה: "איריס (איריס בראל, מנכ"לית סטימצקי, י"מ) יזמה מפגשים עם מנהלים בבתים פרטיים, עם כיבוד. ואז היא הגיעה עם כמה מחברות ההנהלה, חברות שלה. היא דיברה בצורה מניפולטיבית ויודעת לפרוט על רגשות - להפחיד מצד אחד ומצד שני לעורר אמפתיה. 'איך עושים ככה במשפחה?', היא חזרה ואמרה, הכול כדי לגרום לאנשים לעשות מה שהיא רוצה. היא עושה זאת באומנות. סיפרה שם כמה היא נפגעה.

"במחסן (לשם משונעים ספרי ההוצאות ומשם הם מועברים לחנויות הרשת) היו אנשים תמימים. הייתה אחת שחשבה שההתאגדות באישור ההנהלה ותלתה שלט למי שרוצה להצטרף, אז מיד הבהירו לה את העניין. לאורך זמן, רבים מאלה שניסו להתאגד לא נשאר ברשת".

אריאל אגיוף, שהיה עובד מוערך במחסן, ועובדים אחרים בחברה מעידים כי גם כשבראל שיבחה אותם, נזכרים כיצד היחס המלטף השתנה באחת כשהצטרפו ליוזמה להקמת ועד עובדים. "הייתי מקורב להנהלה. קיבלתי 5 פעמים העלאות שכר ב-3.5 שנות עבודה. קלטתי את המטה המנופח והבזבוזים בזמן שלעובדים לא מעלים משכורות. בזבזו שם כאילו אין מחר. אבל אחרי שהצטרפתי למהלך ההתאגדות, היחס כלפיי השתנה לגמרי".

- כיצד הוא השתנה?

"קודם מנעו ממני להיכנס למשרדי ההנהלה בדלת מאחור, כמו שהייתי יכול לפני כן. פתאום הכרטיס כבר לא פתח את הדלת. כל ערב חג עושים הרמת כוסית, אז בזמנו, לפני פסח, איריס אמרה לפנות רק למחליפה שלי בתפקיד ולא אליי. שלא אדבר חלילה עם חנויות, כדי שלא אשכנע שם להקים את הוועד.

"בחוזה שלי היה כתוב שאני צריך לבוא ב-9:00, אז מנהל המחסן פתאום אמר שמשבוע הבא אני צריך לבוא ב-7:30, כמו כולם, ואמרתי שכתוב אחרת בחוזה, וכך גם מסוכם עם איריס, והוא ענה שהיא לא זוכרת. אחרי חצי שנה עזבתי".

עובד אחר, שעזב בנסיבות דומות, מדבר גם הוא על היחס של בראל שהשתנה: "פעם היא הייתה אומרת לי שלום, ואחרי זה התעלמה לגמרי. אולי הרגישה שזה אישי נגדה. רציתי לקבוע פגישה כדי להסביר, והיא צעקה על המזכירה למה בכלל קבעה פגישה. היה פשוט סיוט מבחינתי לעבוד איתה".

9 סניפים הפסדיים

על רקע האירועים מהשבועות האחרונים, אגיוף המודח והמושמץ זוכה היום לעדנה. לדבריו, "כבר אז הייתה לי תחושות בטן שגם בכסף לפיצויים ההנהלה משתמשת. מתברר שלא טעיתי. כשהבאתי את ההסתדרות לדבר עם העובדים, היה עובד אחד מבוגר, בן 70 פלוס, שעשה מזה צחוק. 'למה צריך ועד עובדים? איריס נחמדה ולא תעשה שום דבר לעובדים. דואגת להם. אריאל המטומטם הזה', ככה הוא אמר.

"לפני שבוע אני מקבל טלפון מעובד במחסן, שאומר לי שכל הזמן יושבים ולא עושים כלום, כי רוב ההוצאות לא מספקות לאחרונה לסטימצקי ספרים. 'אבל יש פה מישהו שרוצה לדבר איתך', הוא ממשיך. ואז עולה על הקו אותו עובד מבוגר ומתנצל. 'מצטער על איך שדיברתי אליך. צדקת בכל מה שאמרת אז', הוא אמר. הוא עובד המון שנים, והוא עלול להיפגע יותר מכולם מבחינת הפיצויים".

ואכן, עניין קופת הפיצויים שהתרוקנה מטריד רבים מהעובדים. אחת מהם אומרת, כי "מנהלי הסניפים מעידים שבתקופת ערי סטימצקי הייתה קופת פיצויי הפיטורים מלאה. אמנם לא הייתה חובה חוקית לכך, אבל הפרישו לקרן כללית. הייתה אצלו קופת פיצויים שהספיקה לאותם עובדים באותו זמן, עם הוותק לאחור. הרבה חברות שמתנהלות טוב, עושות זאת.

"בתקופת מרקסטון הקופה התרוקנה לטובת עובדים שעזבו. בעקבות הרכישה, התחייבו הרוכשים למלאה עד 50%, אבל צריך לחשוב בהיגיון. אלה שעובדים רק שנתיים יקבלו את כל הפיצויים מביטוח לאומי במקרה של נפילת הרשת. במקום זה קחו את ה-30 עובדים שהם בבעיה ותפתרו אותה. להם אולי אף אחד לא ישלם את שמגיע להם מעבר למה שביטוח לאומי מכסה"

חשוב להעיר בהקשר הזה כי מבחינה משפטית מצב העובדים יותר טוב מזה של הוצאות הספרים, כי הם נושים בדין קדימה ובהתאם הם יכולים לדרוש מבית המשפט, במקרה שהדברים יגיעו לידי כך, להכריז שהרשת היא חדלת פירעון. במקרה כזה הם יקבלו פיצויים מהרשת, אבל אם הפיצויים יהיו אפשריים רק מביטוח לאומי, כי לחברה לא יישאר כסף, הם יוכלו לקבלם רק עם פירוק של הרשת.

ועדיין, מספר עורכי דין כבר לקחו לידיהם ייצוג עובדים בסטימצקי. כל אחד מהם טוען לעשרות עובדים שנתנו לו ייפוי-כוח לפעול בשמם. בינתיים הנהלת הרשת מסרבת להידבר עמם. כאמור, שניים מהם, עורכי הדין רמי קוגן ובת חן רחמים, הגישו שלשום בקשה לחשוף את חוזה המכירה.

לדברי קוגן, "צריך לחייב את סטימצקי לערב אותנו במשא-ומתן ולחשוף את ההסכם. יש פרסומים סותרים. מתי היא תשלם? מה התזרים השוטף? מה הפיקוח? מה דינו של עובד שיתפטר? יצרו אנדרלמוסיה שלמה, ואנחנו מבקשים בשם העובדים לתת את מה שמגיע לפי דין. אבל במקום לעדכן, מקיימים ישיבה עם עורכי הדין של החברה ומסרבים לקבל את נוכחות עורכי הדין של העובדים. כל-כך הרבה שאלות וכל-כך מעט תשובות.

"הם גם נוקטים שיטות של הפחדה. כל פעם שמישהו הולך לעורך דין, הוא מקבל טלפון מההנהלה - 'מה אתה הולך נגד החברה?'. ביום רביעי שעבר עשיתי כנס, והמון עובדים אישרו שיגיעו. לקחתי מקום ל-200 איש, ואז בראל ביקשה מכל מנהלי החנויות שיחכו עם זה 48 שעות בגלל המשא-ומתן למכירה. העובדים, שלא ידעו מה לעשות, פחדו להגיע. ואז נסגר הסכם המכירה מבלי שהעובדים יהיו מיוצגים במהלך".

לא כולם מזדהים עם הקו הלוחמני משהו של קוגן. אחד העובדים אומר כי "רבים מאיתנו חוששים שאם נתקומם בקול, הרוכש שבא לקנות את החברה, יחשוב שיש פה קן צרעות ויתרחק. לכן הם נורא מפחדים שעכשיו יהיה ועד".

ומה הלאה? עובדת בחברה: "מנסים לנטוע בנו רגשות אשמה כאילו בגללנו החברה תתפרק, אבל זה לא יעבוד. הפעם תהיה התארגנות. אמנם בהנהלה ביקשו שלא נעשה זאת, כי זה מפריע למכירה. אבל תהיה עכשיו התארגנות, כי היום כבר לא פוחדים מכך כמו בעבר. גם ההיקף שלה יהיה הרבה יותר גדול. כי הביאו אותנו למצב כזה של חוסר ודאות".

אחד המו"לים שדיבר עם נציגי הרוכשים בשבוע האחרון התרשם שהדיבורים על תוכניות לפיטורי עובדים מוגזמות. לדבריו, "הם אמרו שנפגשו עם כל העובדים והסבירו את התהליך. לדבריהם, לפי בדיקה שערכו יש רק 9 סניפים הפסדיים, ביניהם בכיכר המדינה ובנתב"ג, ובהם תתמקד ההתייעלות.

"הם אמרו לי בפגישות - 'היינו מזועזעים מהוצאות המטה וההנהלה, ושם נמקד את רוב ההתייעלות. נחתוך בבשר החי. בנוגע לעובדים, ממש נילחם כדי שיהיו כמה שפחות פיטורים'. הם גם אמרו שלגבי קרן הפיצויים, העובדים יקבלו את מה שמגיע להם מבחינת החוק, כסף מלא".

אבל קוגן חושש מעתיד אחר: "אי-הוודאות משגעת את העובדים. אם עכשיו צריך לפטר עובדים, אין בכלל כסף בקופה. מאיפה ישלמו פיצויים? אף אחד לא יודע כלום. העובדים מקבלים אינפורמציה מהתקשורת. לדעתי אין סיכוי שזה לא יגיע לבית המשפט".

בסטימצקי סירבו להגיב לדברים. מקבוצת הרוכשים נמסר כי אין בכוונתם למנוע התארגנות עובדים.

סטימצקי במספרים

עוד כתבות

תל אביב / צילום: נוי מאיה

בעלי דירות נגד עיריית ת"א: מפריזה בדרישות לשיפוץ חזית אחידה

בעתירה שהוגשה לעליון  נטען כי עיריית ת"א מפרשת בצורה שגויה את חוק העזר העירוני - מכוחו היא יכולה לדרוש מבעלי דירות לשפץ את חזיתות המבנים לאחידות ● דרישה זו לפי הטענה מעלה באופן משמעותי את עלויות השיפוצים ● להערכת חברת המועצה שולה קשת, העלות הכוללת של יישום עקרון ההאחדה תגיע ל-1.6 מיליארד שקל בשנה

פנסיה (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

מסלול אחד הניב תשואה של מעל 20% השנה: מה עשה החיסכון שלכם?

החוסכים במסלולים הכלליים צפויים ליהנות מתוספת תשואה חיובית ממוצעת של 1% בנובמבר, בעוד החוסכים במסלולי המניות צפויים ליהנות מתשואה חזקה מעט יותר של 1.3% ● בהמשך למגמה בחודשים האחרונים, גופים ומסלולים שהיו חשופים יותר לישראל הרוויחו יותר, ואלה שהיו מוטים למדדי ארה"ב נהנו פחות

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

מניית השבבים שזינקה בת"א ב־3,000% וחברת הגמל שהרוויחה ממנה בגדול

חברת בידוק השבבים קווליטאו הציגה דוח חזק בו שילשה את הרווח הרבעוני והפחיתה את התלות בסין ● המרוויח הגדול: ילין לפידות

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: תמר מצפי

3.5 מיליארד דולר: ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק

ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק, של מכירת שלוש מערכות הגנה אווירית ישראליות, הצפויות להשתלב למערך מחודש לצד פטריוט ● "יש התעצמות ברכישת מערכות הגנה אווירית. ההתעניינות לא מסתכמת רק ביוון", מסר לגלובס בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית

יפית גריאני / צילום: רמי זרנגר

המנכ"לית שתוביל את מכירת חברת כרטיסי האשראי כאל לבעלי שליטה חדשים

יפית גריאני, לשעבר בכירה בישראכרט ובדיסקונט, נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של הליך מכירה לבעלי שליטה חדשים ● היא נכנסת לתפקיד תחת מגבלות של חוסר ודאות רגולטורית ועם ציפייה ברורה: לשמור על ביצועים חזקים שיבטיחו את השווי המרבי בעסקה

מאיה ורטהיימר בקמפיין יד2 / צילום: יחצ

עסקת ענק: קרן אייפקס רוכשת את אתר יד2 בכמיליארד דולר

קרן אייפקס רוכשת את אתר יד2 מידי קרן KKR בכ-950 מיליון דולר, לאחר שניצחה במכרז וגברה על קרנות ההשקעה הפרטיות בלקסטון ו-cvc

שיפור דירוג אשראי בתשלום / צילום: Shutterstock

קיבלתם הצעה לשפר את דירוג האשראי? זו עלולה להיות מלכודת מסוכנת

פרצה במודל דירוג האשראי של חברת D&B מתדלקת תופעה מטרידה: גופים פרטיים מבטיחים שיפור דירוג בתשלום - אך בפועל מוחקים נתונים חיוביים ושליליים ומותירים את הלקוח בסיכון לקבלת הלוואות ● חוק ההסדרים כולל הצעה להתמודד עם הבעיה דרך תקופת צינון

הקרקע באזור התעשייה קריית אריה / צילום: יח''צ

בית המשפט: לא יוטלו היטלי השבחה בגין תוכנית קריית אריה

בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את ערר עיריית פתח תקווה והיועצת המשפטית לממשלה, וקבע כי תוכנית המתאר של אזור התעשייה קריית אריה אינה מקנה זכויות בנייה קונקרטיות ולכן אינה יוצרת אירוע מס

הדיון בוועדת הכנסת על הקמת ועדה מיוחדת לחוק השידורים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכנסת הצביעה: תוקם ועדה "עוקפת ביטן" לעניין חוק השידורים של קרעי

ועדת הכנסת אישרה היום להקים ועדה מיוחדת שתדון בחוק השידורים שהגיש שר התקשורת שלמה קרעי ● יועמ"שית הכנסת טענה כי הסמכות לדון בחוק היא של ועדת הכלכלה, ויו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן טען כי הממשלה לוקחת סמכויות מהכנסת - אך למרות זאת הקמת הוועדה המיוחדת אושרה

הכוח בשוק הרכב עבר לקונים: הצפת דגמים, ירידות מחירים והסערה הצפויה ב-2026

שוק הרכב צפוי להמשיך לעמוד ב-2026 בסימן המעבר מ"שוק של מוכרים" ל"שוק של קונים" ● על הפרק: ירידת המחירים צפויה להמשיך בשל המלחמות השיווקיות בין היצרנים הסינים והיבואנים שלהם, קטגוריות חדשות ידרסו קיימות, והסביבה התחרותית תהפוך קשה עוד יותר

רובי ריבלין / איור: גיל ג'יבלי

פונה לביטקוין: הסיבוב הכואב של רובי ריבלין באלקטריאון נגמר

כארבע שנים אחרי שמונה לנשיא אלקטריאון, דרכיהן של חברת הטכנולוגיה ונשיא המדינה לשעבר נפרדות ● לאחרונה דווח על מינויו של ריבלין לנשיא חברת המטבעות הדיגיטליים ביטקור, המקדמת מהלך לרישום מניותיה בבורסה המקומית

פרויקט ''אינדיאנה צפון'' של חברת דוראל / צילום: באדיבות דוראל

חברת האנרגיה הבטיחה להפוך פחות מ־100 מיליון דולר ל־850. היא תצליח?

דוחות דוראל הזניקו את המניה, שהשלימה עלייה של כ־140% בשנה ● צמד הבעלים כמעט והפך למיליארדרים על הנייר ● האם הפרויקטים בארה"ב יממשו את תחזית הרווח השאפתנית?

סניף הקפה של פקטורי 54 בביג פאשן גלילות / צילום: מושי ניטליס

רשת פקטורי 54 פותחת בית קפה בביג פאשן גלילות

בהשראת מותגי היוקרה בעולם, רשת פקטורי 54 פותחת השבוע בית קפה בסמוך לחנות שלה בביג פאשן גלילות, שיתפרס על פני כ-60 מ"ר ● וגם: 20 שנה לאחר ההנפקה בנאסד"ק - האחים אייל, ניר וגיל שרצקי, בעלי איתוראן, צלצלו בפעמון פתיחת המסחר של הבורסה ● אירועים ומינויים

מה מסתתר במבול תשקיפי הנדל''ן בבורסה בת''א / איור: גיל ג'יבלי

6 חברות נדל"ן הגישו תשקיף באותו סוף שבוע, ויש להן מכנה משותף אחד

בסוף שבוע אחד, 6 חברות נדל"ן חדשות פרסמו תשקיף לקראת הנפקת מניות או אג"ח ● לכולן יש מכנה משותף: גירעון בהון החוזר, שמלמד על צורך גובר בנזילות ● מהלכי ההנפקה מקודמים ימים ספורים אחרי הורדת הריבית של בנק ישראל ● גלובס צלל לתשקיפים ומביא את התוצאות והסיבות להנפקות החדשות של ת"א

משטרת ישראל / אילוסטרציה: Shutterstock

לפנות בוקר: עשרות עצורים בפשיטה על ארגוני פרוטקשן

המשטרה פשטה לפנות בוקר על עשרות יעדים של ארגוני הפשיעה חרירי ואבו לטיף, אשר חלק מהעומדים בראשם כבר מרצים עונשי מאסר ● עשרות חשודים נעצרו, כולל בשטחים

ראש הממשלה ג'ורג'ה מלוני / צילום: ap, Phil Noble

2,452 טון זהב עלולים להצית עימות חדש שיטלטל את כלכלת איטליה

תיקון חוק חדש באיטליה מבהיר כי זהב המדינה שייך לעם, ומעורר חשש שהממשלה תנסה להשתלט על העתודות ולפגוע בעצמאות הבנק המרכזי ● המהלך מעורר דאגה גם באיחוד האירופי: לאיטליה יש עתודות זהב בשווי 280 מיליארד אירו, שהן חלק מהגיבוי למטבע המשותף

מושגים לאזרחות מיודעת. נימבוס / צילום: Shutterstock

הטכנולוגיה העוצמתית שבידי הממשלה: מהו נימבוס, ואיך הוא ישפיע על חיינו?

תחום הבינה המלאכותית חודר לכל תחומי החיים, האם הוא סוף־סוף יגיע גם לממשלה? ● זאת התשתית שאמורה לאפשר את המהפכה הדיגיטלית במגזר הציבורי ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מייסדי Moonshot - מימין: פרד סימון, הילה חדד חמלניק, שחר בהירי. / צילום: Moonshot

הסטארט-אפ של מנכ"לית משרד המדע לשעבר: "מעליות" לחלל

משגר חלליות אלקטרו-מגנטי הבנוי בתצורה של מסילת רכבת המזדקרת לשמיים: זהו המוצר אותו מפתחת חברת הסטארט-אפ הישראלית Moonshot שהקימה הילה חדד-חמלניק, בעברה מנכ"לית משרד המדע, יחד עם פרד סימון, ממייסדי ג'ייפרוג, ושחר בהירי

שיא בכמות הדירות החדשות שעל המדף / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טופס האכלוס הגיע, הדירות במגדלים לא נמכרו: מה יעשו היזמים?

הקבלנים טוענים כי נתוני הלמ"ס לגבי היקף הדירות "על המדף" לא משקפים את המציאות בשטח במלואה, אך בדוחות החברות הציבוריות משתקף קושי אמיתי, גם אם נקודתי ● מעשרות דירות לא מכורות במתחם החם ביותר במזרח תל אביב ועד למחצית פרויקט שטרם נמכר במרכז נתניה - אילו פרויקטים מגמגמים בישורת האחרונה?

ראש הממשלה בנימין נתניהו ועו''ד עמית חדד / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

הימנעות מהודאה ותקדים שנוי במחלוקת: מה צפוי כעת עם בקשת החנינה של רה"מ

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לנשיא המדינה, שבה קרא לחון אותו בשם "האינטרס הציבורי", מבלי להודות באישומים ● השלב הבא הוא קבלת עמדת מחלקת החנינות במשרד המשפטים, שאחריה הכדור יעבור להרצוג ● וגם: הקשר לתקדים קו 300 ומה יעשה בג"ץ