גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

עובדי סטימצקי מתאגדים: "הפעם אנחנו כבר לא מפחדים"

על רקע העסקה עם קבוצת ג. יפית, עובדי סטימצקי נמצאים בחוסר ודאות, חוששים לגורלם ולגורל כספי הפיצויים שלהם בקופה שהתרוקנה, ומספקים עדות לאיבה הרוחשת בין העובדים להנהלה ■ הרוכשים: לא נמנע התארגנות עובדים

בשבועות האחרונים, עם ההודעה על רכישת סטימצקי על-ידי קבוצת משקיעים בהובלת יפית גרינברג (ג. יפית), מרגישים עובדי הרשת חסרי אונים אל מול אי-ודאות גבוהה לגבי עתידם.

שלשום (ד') אף הגיש עורך דין המייצג עובדים בחברה בקשה לבית המשפט לחשוף בפניהם את הסכם הרכישה. במקביל, מנכ"לית הרשת, איריס בראל, ערכה פגישות עם מנהלי כל הסניפים במטרה להרגיע את הרוחות.

ואכן, נראה כי לעובדים יש סיבה לדאגה. בחודשים האחרונים נחשף מצבה הקשה של סטימצקי. נתוני המאזנים של 2011 ו-2012 לימדו על הפסדים של עשרות מיליוני שקלים בשנה, הפסד תפעולי וגירעון גדול, כל זאת בשונה מאוד מהצהרות הנהלת סטימצקי. במקביל התברר כי הרשת מתקשה לשלם לספקיה, וגברה מאוד הסכנה שהרשת בעלת העבר המפואר תגיע להקפאת הליכים.

התברר גם כי מצב העובדים מעורער מאי-פעם. הערכות שיידרשו פיטורים נרחבים הפכו לריאליות במיוחד. זאת, במקביל לאפשרות שהדברים ייפתרו בבית משפט, וגם אז זכויות העובדים בסכנה.

לצד זה, נחשף כי קופת הפיצויים התרוקנה (אם כי, ככל הידוע, בנוגע להפרשות שמחויבת הרשת להפריש לפי חוק, היא נוהגת "לפי הספר").

השילוב הזה, של סכנה גוברת מאוד לפיטורים לצד קופת פיצויים ריקה, מדאיג מאוד את העובדים.

גורם מקורב לעובדים מתאר את התחושות בימים אלה: "רובם מחכים על הגדר לראות מה יילד יום. הם רוצים שהרשת תמשיך לעבוד, אבל מודאגים. אומרים להם ששומרים על זכויותיהם, אבל הם לא ראו את הסכם הרכישה. השאלה היא אם לא מרדימים אותם עד שיהיה מאוחר מדי".

"היה אז 'טרור' של ההנהלה"

על הרקע הזה מתגבשות התוכניות להתאגדות העובדים ועמן גם הניסיונות מצד ההנהלה למנוע את ההתאגדות. יצוין כי אין זו הפעם הראשונה שעובדי הרשת מבקשים להתאגד, וזו גם לא הפעם הראשונה שההנהלה מנסה להתנגד לכך בכל כוחה.

לקראת סוף הקיץ החם של שנת 2011, ברוח המחאה החברתית, יצא לדרך ניסיון ההתאגדות הקודם של עובדים בסטימצקי. הנהלת הרשת הגיבה באותה תקופה באגרסיביות כלפי כל העובדים שעודדו אחרים להתאגד כוועד.

"אנשים הוזזו מסניפים, הורדו ממשמרות, פוטרו, היה אז 'טרור' של ההנהלה. הייתה סיטואציה שאחד הפעילים הגיע יום אחד לעבודה וראה שארזו את כל חפציו האישיים בארגזים והוציאו מהחדר", מתאר אחד העובדים את הימים ההם.

עובדת אחרת מעידה: "איריס (איריס בראל, מנכ"לית סטימצקי, י"מ) יזמה מפגשים עם מנהלים בבתים פרטיים, עם כיבוד. ואז היא הגיעה עם כמה מחברות ההנהלה, חברות שלה. היא דיברה בצורה מניפולטיבית ויודעת לפרוט על רגשות - להפחיד מצד אחד ומצד שני לעורר אמפתיה. 'איך עושים ככה במשפחה?', היא חזרה ואמרה, הכול כדי לגרום לאנשים לעשות מה שהיא רוצה. היא עושה זאת באומנות. סיפרה שם כמה היא נפגעה.

"במחסן (לשם משונעים ספרי ההוצאות ומשם הם מועברים לחנויות הרשת) היו אנשים תמימים. הייתה אחת שחשבה שההתאגדות באישור ההנהלה ותלתה שלט למי שרוצה להצטרף, אז מיד הבהירו לה את העניין. לאורך זמן, רבים מאלה שניסו להתאגד לא נשאר ברשת".

אריאל אגיוף, שהיה עובד מוערך במחסן, ועובדים אחרים בחברה מעידים כי גם כשבראל שיבחה אותם, נזכרים כיצד היחס המלטף השתנה באחת כשהצטרפו ליוזמה להקמת ועד עובדים. "הייתי מקורב להנהלה. קיבלתי 5 פעמים העלאות שכר ב-3.5 שנות עבודה. קלטתי את המטה המנופח והבזבוזים בזמן שלעובדים לא מעלים משכורות. בזבזו שם כאילו אין מחר. אבל אחרי שהצטרפתי למהלך ההתאגדות, היחס כלפיי השתנה לגמרי".

- כיצד הוא השתנה?

"קודם מנעו ממני להיכנס למשרדי ההנהלה בדלת מאחור, כמו שהייתי יכול לפני כן. פתאום הכרטיס כבר לא פתח את הדלת. כל ערב חג עושים הרמת כוסית, אז בזמנו, לפני פסח, איריס אמרה לפנות רק למחליפה שלי בתפקיד ולא אליי. שלא אדבר חלילה עם חנויות, כדי שלא אשכנע שם להקים את הוועד.

"בחוזה שלי היה כתוב שאני צריך לבוא ב-9:00, אז מנהל המחסן פתאום אמר שמשבוע הבא אני צריך לבוא ב-7:30, כמו כולם, ואמרתי שכתוב אחרת בחוזה, וכך גם מסוכם עם איריס, והוא ענה שהיא לא זוכרת. אחרי חצי שנה עזבתי".

עובד אחר, שעזב בנסיבות דומות, מדבר גם הוא על היחס של בראל שהשתנה: "פעם היא הייתה אומרת לי שלום, ואחרי זה התעלמה לגמרי. אולי הרגישה שזה אישי נגדה. רציתי לקבוע פגישה כדי להסביר, והיא צעקה על המזכירה למה בכלל קבעה פגישה. היה פשוט סיוט מבחינתי לעבוד איתה".

9 סניפים הפסדיים

על רקע האירועים מהשבועות האחרונים, אגיוף המודח והמושמץ זוכה היום לעדנה. לדבריו, "כבר אז הייתה לי תחושות בטן שגם בכסף לפיצויים ההנהלה משתמשת. מתברר שלא טעיתי. כשהבאתי את ההסתדרות לדבר עם העובדים, היה עובד אחד מבוגר, בן 70 פלוס, שעשה מזה צחוק. 'למה צריך ועד עובדים? איריס נחמדה ולא תעשה שום דבר לעובדים. דואגת להם. אריאל המטומטם הזה', ככה הוא אמר.

"לפני שבוע אני מקבל טלפון מעובד במחסן, שאומר לי שכל הזמן יושבים ולא עושים כלום, כי רוב ההוצאות לא מספקות לאחרונה לסטימצקי ספרים. 'אבל יש פה מישהו שרוצה לדבר איתך', הוא ממשיך. ואז עולה על הקו אותו עובד מבוגר ומתנצל. 'מצטער על איך שדיברתי אליך. צדקת בכל מה שאמרת אז', הוא אמר. הוא עובד המון שנים, והוא עלול להיפגע יותר מכולם מבחינת הפיצויים".

ואכן, עניין קופת הפיצויים שהתרוקנה מטריד רבים מהעובדים. אחת מהם אומרת, כי "מנהלי הסניפים מעידים שבתקופת ערי סטימצקי הייתה קופת פיצויי הפיטורים מלאה. אמנם לא הייתה חובה חוקית לכך, אבל הפרישו לקרן כללית. הייתה אצלו קופת פיצויים שהספיקה לאותם עובדים באותו זמן, עם הוותק לאחור. הרבה חברות שמתנהלות טוב, עושות זאת.

"בתקופת מרקסטון הקופה התרוקנה לטובת עובדים שעזבו. בעקבות הרכישה, התחייבו הרוכשים למלאה עד 50%, אבל צריך לחשוב בהיגיון. אלה שעובדים רק שנתיים יקבלו את כל הפיצויים מביטוח לאומי במקרה של נפילת הרשת. במקום זה קחו את ה-30 עובדים שהם בבעיה ותפתרו אותה. להם אולי אף אחד לא ישלם את שמגיע להם מעבר למה שביטוח לאומי מכסה"

חשוב להעיר בהקשר הזה כי מבחינה משפטית מצב העובדים יותר טוב מזה של הוצאות הספרים, כי הם נושים בדין קדימה ובהתאם הם יכולים לדרוש מבית המשפט, במקרה שהדברים יגיעו לידי כך, להכריז שהרשת היא חדלת פירעון. במקרה כזה הם יקבלו פיצויים מהרשת, אבל אם הפיצויים יהיו אפשריים רק מביטוח לאומי, כי לחברה לא יישאר כסף, הם יוכלו לקבלם רק עם פירוק של הרשת.

ועדיין, מספר עורכי דין כבר לקחו לידיהם ייצוג עובדים בסטימצקי. כל אחד מהם טוען לעשרות עובדים שנתנו לו ייפוי-כוח לפעול בשמם. בינתיים הנהלת הרשת מסרבת להידבר עמם. כאמור, שניים מהם, עורכי הדין רמי קוגן ובת חן רחמים, הגישו שלשום בקשה לחשוף את חוזה המכירה.

לדברי קוגן, "צריך לחייב את סטימצקי לערב אותנו במשא-ומתן ולחשוף את ההסכם. יש פרסומים סותרים. מתי היא תשלם? מה התזרים השוטף? מה הפיקוח? מה דינו של עובד שיתפטר? יצרו אנדרלמוסיה שלמה, ואנחנו מבקשים בשם העובדים לתת את מה שמגיע לפי דין. אבל במקום לעדכן, מקיימים ישיבה עם עורכי הדין של החברה ומסרבים לקבל את נוכחות עורכי הדין של העובדים. כל-כך הרבה שאלות וכל-כך מעט תשובות.

"הם גם נוקטים שיטות של הפחדה. כל פעם שמישהו הולך לעורך דין, הוא מקבל טלפון מההנהלה - 'מה אתה הולך נגד החברה?'. ביום רביעי שעבר עשיתי כנס, והמון עובדים אישרו שיגיעו. לקחתי מקום ל-200 איש, ואז בראל ביקשה מכל מנהלי החנויות שיחכו עם זה 48 שעות בגלל המשא-ומתן למכירה. העובדים, שלא ידעו מה לעשות, פחדו להגיע. ואז נסגר הסכם המכירה מבלי שהעובדים יהיו מיוצגים במהלך".

לא כולם מזדהים עם הקו הלוחמני משהו של קוגן. אחד העובדים אומר כי "רבים מאיתנו חוששים שאם נתקומם בקול, הרוכש שבא לקנות את החברה, יחשוב שיש פה קן צרעות ויתרחק. לכן הם נורא מפחדים שעכשיו יהיה ועד".

ומה הלאה? עובדת בחברה: "מנסים לנטוע בנו רגשות אשמה כאילו בגללנו החברה תתפרק, אבל זה לא יעבוד. הפעם תהיה התארגנות. אמנם בהנהלה ביקשו שלא נעשה זאת, כי זה מפריע למכירה. אבל תהיה עכשיו התארגנות, כי היום כבר לא פוחדים מכך כמו בעבר. גם ההיקף שלה יהיה הרבה יותר גדול. כי הביאו אותנו למצב כזה של חוסר ודאות".

אחד המו"לים שדיבר עם נציגי הרוכשים בשבוע האחרון התרשם שהדיבורים על תוכניות לפיטורי עובדים מוגזמות. לדבריו, "הם אמרו שנפגשו עם כל העובדים והסבירו את התהליך. לדבריהם, לפי בדיקה שערכו יש רק 9 סניפים הפסדיים, ביניהם בכיכר המדינה ובנתב"ג, ובהם תתמקד ההתייעלות.

"הם אמרו לי בפגישות - 'היינו מזועזעים מהוצאות המטה וההנהלה, ושם נמקד את רוב ההתייעלות. נחתוך בבשר החי. בנוגע לעובדים, ממש נילחם כדי שיהיו כמה שפחות פיטורים'. הם גם אמרו שלגבי קרן הפיצויים, העובדים יקבלו את מה שמגיע להם מבחינת החוק, כסף מלא".

אבל קוגן חושש מעתיד אחר: "אי-הוודאות משגעת את העובדים. אם עכשיו צריך לפטר עובדים, אין בכלל כסף בקופה. מאיפה ישלמו פיצויים? אף אחד לא יודע כלום. העובדים מקבלים אינפורמציה מהתקשורת. לדעתי אין סיכוי שזה לא יגיע לבית המשפט".

בסטימצקי סירבו להגיב לדברים. מקבוצת הרוכשים נמסר כי אין בכוונתם למנוע התארגנות עובדים.

סטימצקי במספרים

עוד כתבות

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: איל יצהר

היזם הסדרתי נפרד מהבייבי, רק כדי להמר על הדבר הבא

אחרי שני עשורים שבהם נהנה מאשראי בלתי מוגבל אצל המשקיעים המוסדיים, פרופ' אמנון שעשוע מתמודד עם מציאות חדשה ● התרסקות השווי באורקם, ההפסדים בוואן זירו והנסיגה מ־AI21 טרפו את הקלפים ● כעת, הוא בוחר לשחרר את ההגה במובילאיי ולרכז את זמנו במחקר בחברת DoubleAI ● מבט אל מאחורי הקלעים של הצעד הבא של מי שהמציא את ההייטק הישראלי מחדש

אילוסטרציה: Shutterstock

עד כמה ניתן לתקן את נזקי העישון לאחר גמילה?

יש צעדים שמעשנים לשעבר יכולים לנקוט כדי לזרז את התאוששות הגוף, אך נראה כי לפחות חלק מהנזק הוא בלתי הפיך

נפרדו ב־2023 לאחר 45 שנות נישואים. מריל סטריפ ודון גאמר / צילום: ap, Jordan Strauss

אפליקציות היכרויות וריבים על הירושה: כשסבא וסבתא מחליטים להתגרש

דווקא כשכביכול אמורים לנוח ולהתרווח, זוגות רבים בגיל השלישי מחליטים לפרק את החבילה ● וכשאין כבר ילדים קטנים וענייני מזונות או הסדרי ראייה, הוויכוח מתרכז יותר בפן הכלכלי ובנכסים המשותפים שנצברו ● מתוחלת החיים העולה ועד לעצמאות פיננסית: מה עומד מאחורי תופעת "הגירושים האפורים"

צילום: Shutterstock, Satenik Guzhanina

משכירים דירה? הכללים של רשות המסים שחובה להכיר

עונת מעברי הדירה בעיצומה, שכר הדירה בעלייה ומשכירי הדירות צריכים לבדוק אם הם צריכים לדווח לרשות המסים על ההכנסות ואם כן - באיזה מסלול לבחור ● גלובס ריכז עבורכם את כל השאלות, האופציות והנתונים הרלוונטיים

הבמאי כריסטופר נולאן על סט הסרט ''האודיסיאה'' צילום: מלינדה סו גורדון/יוניברסל פיקצ'רס / צילום: ap, מלינדה סו גורדון/יוניברסל פיקצ'רס

נולאן לא רק חידש את האודיסיאה, הוא גם המציא מודל עסקי מהפכני

ההצלחה הצפויה של "האודיסאה" לא רק צפויה לשבור שיאי קופות, אלא גם להכניס מאות מיליוני דולרים לחברת ההפקה של כריסטופר נולאן ואמה תומאס ● כך הפך הבמאי את מודל התגמול של הוליווד למכונת רווחים כמעט נטולת סיכון

מדוזה מזן חוטית נודדת / צילום: Shutterstock

אל תנסו את ה"תרופה" הזו לעקיצת מדוזה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: זה "טיפול" מוכר (ומביך) למקרה של עקיצה בחוף, אבל הוא עלול רק להחמיר את הנזק

מאגר לוויתן / צילום: אלבטרוס

באיראן מאיימים: אסדות הגז תמר ולוויתן על הכוונת

סוכנות הידיעות "פארס" המזוהה עם המשטר פרסמה רשימת מטרות הכוללת תשתיות אנרגיה ברחבי המזרח התיכון, וגם את אסדות הגז ● ישראל כבר השביתה בעבר חלק מהן מחשש למתקפה, מהלך שעל פי הערכות עלה למשק כ־1.7 מיליארד שקל גם ללא כל נזק פיזי

נכון לעכשיו המגבלות שחלות על טורקיה לא מאפשרות מכירת F-35 / צילום: Shutterstock

תעשיית הנשק הטורקית נכשלה ולישראל יש כאב ראש חדש

אוקראינה חשפה מיירט חדש שפותח בתוך שלושה חודשים בלבד כדי להתמודד עם כטב"מי השאהד הרוסיים ● ארה"ב חוזרת לרכוש מיירטי פטריוט מדור ישן בשל מחסור במלאים ● וטורקיה מבקשת סיוע אמריקאי לפיתוח מטוס הקרב קאאן ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

+P7 החדשה של XPENG. יכולות ''רדומות'' / צילום: יחצ

רכב שיודע לנהוג לבד? מהשנה הבאה בכבישי ישראל

נהיגה אוטונומית מתקרבת לישראל בעקבות תקן בינלאומי חדש של האו"ם ● יבואני הרכב נערכים למחסור בספינות הובלה שעלול לעכב משלוחים עד סוף השנה ● וגם: ב.מ.וו, ג'נסיס, טויוטה ו־KGM משיקות דגמים חדשים ● השבוע בענף הרכב

משק חקלאות ישראלי / צילום: ap, Maya Alleruzzo

בלי קופות ובלי תיווך: קבוצות הוואטסאפ שמביאות את התוצרת ישירות מהחקלאים

מודל המכירה הישירה בין חקלאים לצרכנים, שנולד בקורונה והתעצם אחרי ה־7 באוקטובר, ממשיך להתרחב במהירות ● הישראלים עוברים לקבוצות רכישה שכונתיות שמתבססות על איכות ועל אמון, והיצרנים מצידם מגלים ערוץ צמיחה חדש: "אנשים אומרים לנו שהם הפסיקו לקנות גבינות בסופר"

אחת המנות שהוצגו באתר The Shed at Dulwich / צילום: צילום מסך מאתר The Shed at Dulwich

משחקי הרעב: המסעדה הטובה בלונדון, שמעולם לא הייתה קיימת

מסעדת The Shed at Dulwich כבשה את המקום הראשון בטריפאדוויזר, והטלפונים לא הפסיקו לצלצל - אבל רק העיתונאי ש"הקים" אותה ידע את האמת ● שיעור על כוחו של הנרטיב ● האלגוריתם האנושי, מדור חדש

השבוע שבו נתניהו התחזק במעט ובנט נחלש. מה הסיכוי שכך יראו הבחירות?

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת • מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? • והפעם: המפלגות הקטנות יוצרות פערים גדולים, ולמי יצביעו המתלבטים?

לאופולד אשנברנר / צילום: צילום מסך מיוטיוב

עלייה מטאורית, נפילה פתאומית: הכירו את הצעיר שכל וול סטריט מדברת עליו

צעיר בן 25 בשם לאופולד אשנברנר הוא השם שכל וול סטריט מדברת עליו בסוף השבוע ● הכירו את הגאון שהיגר מגרמניה, הציג חזון מטלטל על מהפכת הבינה המלאכותית, עשה תשואה של 1,000% בשנתיים ואז איבד את מרבית הכסף

שריפת יער השבוע בצרפת / צילום: ap, Emma Da Silva

מדוע השריפות באירופה כל־כך עזות השנה

גשמים עזים שלאחריהם הגיע גל חום קיצוני יצרו את התנאים המושלמים להתפשטות האש

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: האם חמות יכולה לסלק את כלתה מדירה לאחר הגירושים?

15 שנות מגורים בדירת החמות לא הקנו לכלה זכויות בנכס ● מנהל עיזבון חויב לפצות רוכשי דירה לאחר ששחרר כספי נאמנות מוקדם מהקבוע בהסכם ● והעליון קבע כי חתימה על חוזה מחייבת גם את מי שטוען שאינו מבין עברית ● 3 פסקי דין בשבוע

צילום: Shutterstock

בדיקת דם אחת הבטיחה מהפכה בסרטן. ניסוי ענק עדיין מעורר מחלוקת

חברת Grail הבריטית פיתחה בדיקת דם שמבטיחה לאתר עשרות סוגי סרטן, אך הניסוי עם מערכת הבריאות הבריטית לא עמד ביעד המרכזי ● בראיון לגלובס מסביר נשיא החברה והסמנכ"ל המדעי שלה, הרפל קומאר, למה הוא עדיין משוכנע שהתוצאות מבשרות את עתיד האבחון המוקדם, ולא רק בסרטן ● הוא לא היחיד שחושב שהניסוי דווקא היה מוצלח

תא''ל (במיל') דרור קשתי / צילום: בן יצחקי

התא"ל שמציג: להשתחרר מצה"ל בגיל 47 ולהקים סטארט-אפ

הוא איבד את אמו למחלת הסרטן כשהיא בת 44 ● התגייס ל־8200, שירת לצד מייסדי WIZ והחל לטפס בסולם הדרגות עד שמונה לראש חטיבת ההגנה בסייבר של צה״ל ● אחרי השחרור הקים חברה לזיהוי פרצות בזמן אמת, והיום הוא נותן לאסף רפפורט פייט מהאזרחות ● שיחה קצרה עם תא"ל (במיל') דרור קשתי, מייסד ומנכ"ל סטארט־אפ הסייבר Sweet

מוטי שרף / צילום: יהב שרף

מוטי שרף יוצא ממיזם החדשות PUSH ומוכר את המניות לפי שווי של 10 מיליון שקל

מיזם החדשות PUSH של איציק פרזאן וחברת Forever של מוטי שרף מפרידים כוחות ● לגלובס נודע כי פרזאן רוכש את מניות Forever החוצה - 35% לפי שווי של 10 מיליון שקל ● העסקה נעשית לפי שווי המיזם בעת כניסת החברה בסוף שנת 2025, אך לפי הערכות שוויו כיום גבוה יותר

משכנות האומה בי־ם / צילום: ליאור נכסים

הכי יקר בפרויקט: בכמה נמכר פנטהאוז במשכנות האומה בי-ם?

דירת דופלקס־פנטהאוז בשטח 185 מ"ר בפרויקט "משכנות האומה" נמכרה ב־12.25 מיליון שקל ● מדובר בפנטהאוז שתוכנן לבעל השליטה בחברה היזמית, והרוכש הוא תושב חוץ מלוס אנג'לס

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המשבר הקשה של סעודיה והמדינה שפחדה יותר מכולם: האינטרסים שעצרו תקיפה באיראן

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ החליט, שוב, לבטל את התקיפה באיראן, לאחר שזו פרסמה יעדים בולטים לפגיעה בנכסי אנרגיה המשמעותיים במיוחד במזרח התיכון ● החשש במדינות ה־GCC היה גדול מאוד, והנוכחות האמריקאית לא הרגיעה אותן ● אם איראן היתה מממשת את איומיה, אזי היה איום על כרבע מהיצע הנפט העולמי