גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עובדי סטימצקי מתאגדים: "הפעם אנחנו כבר לא מפחדים"

על רקע העסקה עם קבוצת ג. יפית, עובדי סטימצקי נמצאים בחוסר ודאות, חוששים לגורלם ולגורל כספי הפיצויים שלהם בקופה שהתרוקנה, ומספקים עדות לאיבה הרוחשת בין העובדים להנהלה ■ הרוכשים: לא נמנע התארגנות עובדים

בשבועות האחרונים, עם ההודעה על רכישת סטימצקי על-ידי קבוצת משקיעים בהובלת יפית גרינברג (ג. יפית), מרגישים עובדי הרשת חסרי אונים אל מול אי-ודאות גבוהה לגבי עתידם.

שלשום (ד') אף הגיש עורך דין המייצג עובדים בחברה בקשה לבית המשפט לחשוף בפניהם את הסכם הרכישה. במקביל, מנכ"לית הרשת, איריס בראל, ערכה פגישות עם מנהלי כל הסניפים במטרה להרגיע את הרוחות.

ואכן, נראה כי לעובדים יש סיבה לדאגה. בחודשים האחרונים נחשף מצבה הקשה של סטימצקי. נתוני המאזנים של 2011 ו-2012 לימדו על הפסדים של עשרות מיליוני שקלים בשנה, הפסד תפעולי וגירעון גדול, כל זאת בשונה מאוד מהצהרות הנהלת סטימצקי. במקביל התברר כי הרשת מתקשה לשלם לספקיה, וגברה מאוד הסכנה שהרשת בעלת העבר המפואר תגיע להקפאת הליכים.

התברר גם כי מצב העובדים מעורער מאי-פעם. הערכות שיידרשו פיטורים נרחבים הפכו לריאליות במיוחד. זאת, במקביל לאפשרות שהדברים ייפתרו בבית משפט, וגם אז זכויות העובדים בסכנה.

לצד זה, נחשף כי קופת הפיצויים התרוקנה (אם כי, ככל הידוע, בנוגע להפרשות שמחויבת הרשת להפריש לפי חוק, היא נוהגת "לפי הספר").

השילוב הזה, של סכנה גוברת מאוד לפיטורים לצד קופת פיצויים ריקה, מדאיג מאוד את העובדים.

גורם מקורב לעובדים מתאר את התחושות בימים אלה: "רובם מחכים על הגדר לראות מה יילד יום. הם רוצים שהרשת תמשיך לעבוד, אבל מודאגים. אומרים להם ששומרים על זכויותיהם, אבל הם לא ראו את הסכם הרכישה. השאלה היא אם לא מרדימים אותם עד שיהיה מאוחר מדי".

"היה אז 'טרור' של ההנהלה"

על הרקע הזה מתגבשות התוכניות להתאגדות העובדים ועמן גם הניסיונות מצד ההנהלה למנוע את ההתאגדות. יצוין כי אין זו הפעם הראשונה שעובדי הרשת מבקשים להתאגד, וזו גם לא הפעם הראשונה שההנהלה מנסה להתנגד לכך בכל כוחה.

לקראת סוף הקיץ החם של שנת 2011, ברוח המחאה החברתית, יצא לדרך ניסיון ההתאגדות הקודם של עובדים בסטימצקי. הנהלת הרשת הגיבה באותה תקופה באגרסיביות כלפי כל העובדים שעודדו אחרים להתאגד כוועד.

"אנשים הוזזו מסניפים, הורדו ממשמרות, פוטרו, היה אז 'טרור' של ההנהלה. הייתה סיטואציה שאחד הפעילים הגיע יום אחד לעבודה וראה שארזו את כל חפציו האישיים בארגזים והוציאו מהחדר", מתאר אחד העובדים את הימים ההם.

עובדת אחרת מעידה: "איריס (איריס בראל, מנכ"לית סטימצקי, י"מ) יזמה מפגשים עם מנהלים בבתים פרטיים, עם כיבוד. ואז היא הגיעה עם כמה מחברות ההנהלה, חברות שלה. היא דיברה בצורה מניפולטיבית ויודעת לפרוט על רגשות - להפחיד מצד אחד ומצד שני לעורר אמפתיה. 'איך עושים ככה במשפחה?', היא חזרה ואמרה, הכול כדי לגרום לאנשים לעשות מה שהיא רוצה. היא עושה זאת באומנות. סיפרה שם כמה היא נפגעה.

"במחסן (לשם משונעים ספרי ההוצאות ומשם הם מועברים לחנויות הרשת) היו אנשים תמימים. הייתה אחת שחשבה שההתאגדות באישור ההנהלה ותלתה שלט למי שרוצה להצטרף, אז מיד הבהירו לה את העניין. לאורך זמן, רבים מאלה שניסו להתאגד לא נשאר ברשת".

אריאל אגיוף, שהיה עובד מוערך במחסן, ועובדים אחרים בחברה מעידים כי גם כשבראל שיבחה אותם, נזכרים כיצד היחס המלטף השתנה באחת כשהצטרפו ליוזמה להקמת ועד עובדים. "הייתי מקורב להנהלה. קיבלתי 5 פעמים העלאות שכר ב-3.5 שנות עבודה. קלטתי את המטה המנופח והבזבוזים בזמן שלעובדים לא מעלים משכורות. בזבזו שם כאילו אין מחר. אבל אחרי שהצטרפתי למהלך ההתאגדות, היחס כלפיי השתנה לגמרי".

- כיצד הוא השתנה?

"קודם מנעו ממני להיכנס למשרדי ההנהלה בדלת מאחור, כמו שהייתי יכול לפני כן. פתאום הכרטיס כבר לא פתח את הדלת. כל ערב חג עושים הרמת כוסית, אז בזמנו, לפני פסח, איריס אמרה לפנות רק למחליפה שלי בתפקיד ולא אליי. שלא אדבר חלילה עם חנויות, כדי שלא אשכנע שם להקים את הוועד.

"בחוזה שלי היה כתוב שאני צריך לבוא ב-9:00, אז מנהל המחסן פתאום אמר שמשבוע הבא אני צריך לבוא ב-7:30, כמו כולם, ואמרתי שכתוב אחרת בחוזה, וכך גם מסוכם עם איריס, והוא ענה שהיא לא זוכרת. אחרי חצי שנה עזבתי".

עובד אחר, שעזב בנסיבות דומות, מדבר גם הוא על היחס של בראל שהשתנה: "פעם היא הייתה אומרת לי שלום, ואחרי זה התעלמה לגמרי. אולי הרגישה שזה אישי נגדה. רציתי לקבוע פגישה כדי להסביר, והיא צעקה על המזכירה למה בכלל קבעה פגישה. היה פשוט סיוט מבחינתי לעבוד איתה".

9 סניפים הפסדיים

על רקע האירועים מהשבועות האחרונים, אגיוף המודח והמושמץ זוכה היום לעדנה. לדבריו, "כבר אז הייתה לי תחושות בטן שגם בכסף לפיצויים ההנהלה משתמשת. מתברר שלא טעיתי. כשהבאתי את ההסתדרות לדבר עם העובדים, היה עובד אחד מבוגר, בן 70 פלוס, שעשה מזה צחוק. 'למה צריך ועד עובדים? איריס נחמדה ולא תעשה שום דבר לעובדים. דואגת להם. אריאל המטומטם הזה', ככה הוא אמר.

"לפני שבוע אני מקבל טלפון מעובד במחסן, שאומר לי שכל הזמן יושבים ולא עושים כלום, כי רוב ההוצאות לא מספקות לאחרונה לסטימצקי ספרים. 'אבל יש פה מישהו שרוצה לדבר איתך', הוא ממשיך. ואז עולה על הקו אותו עובד מבוגר ומתנצל. 'מצטער על איך שדיברתי אליך. צדקת בכל מה שאמרת אז', הוא אמר. הוא עובד המון שנים, והוא עלול להיפגע יותר מכולם מבחינת הפיצויים".

ואכן, עניין קופת הפיצויים שהתרוקנה מטריד רבים מהעובדים. אחת מהם אומרת, כי "מנהלי הסניפים מעידים שבתקופת ערי סטימצקי הייתה קופת פיצויי הפיטורים מלאה. אמנם לא הייתה חובה חוקית לכך, אבל הפרישו לקרן כללית. הייתה אצלו קופת פיצויים שהספיקה לאותם עובדים באותו זמן, עם הוותק לאחור. הרבה חברות שמתנהלות טוב, עושות זאת.

"בתקופת מרקסטון הקופה התרוקנה לטובת עובדים שעזבו. בעקבות הרכישה, התחייבו הרוכשים למלאה עד 50%, אבל צריך לחשוב בהיגיון. אלה שעובדים רק שנתיים יקבלו את כל הפיצויים מביטוח לאומי במקרה של נפילת הרשת. במקום זה קחו את ה-30 עובדים שהם בבעיה ותפתרו אותה. להם אולי אף אחד לא ישלם את שמגיע להם מעבר למה שביטוח לאומי מכסה"

חשוב להעיר בהקשר הזה כי מבחינה משפטית מצב העובדים יותר טוב מזה של הוצאות הספרים, כי הם נושים בדין קדימה ובהתאם הם יכולים לדרוש מבית המשפט, במקרה שהדברים יגיעו לידי כך, להכריז שהרשת היא חדלת פירעון. במקרה כזה הם יקבלו פיצויים מהרשת, אבל אם הפיצויים יהיו אפשריים רק מביטוח לאומי, כי לחברה לא יישאר כסף, הם יוכלו לקבלם רק עם פירוק של הרשת.

ועדיין, מספר עורכי דין כבר לקחו לידיהם ייצוג עובדים בסטימצקי. כל אחד מהם טוען לעשרות עובדים שנתנו לו ייפוי-כוח לפעול בשמם. בינתיים הנהלת הרשת מסרבת להידבר עמם. כאמור, שניים מהם, עורכי הדין רמי קוגן ובת חן רחמים, הגישו שלשום בקשה לחשוף את חוזה המכירה.

לדברי קוגן, "צריך לחייב את סטימצקי לערב אותנו במשא-ומתן ולחשוף את ההסכם. יש פרסומים סותרים. מתי היא תשלם? מה התזרים השוטף? מה הפיקוח? מה דינו של עובד שיתפטר? יצרו אנדרלמוסיה שלמה, ואנחנו מבקשים בשם העובדים לתת את מה שמגיע לפי דין. אבל במקום לעדכן, מקיימים ישיבה עם עורכי הדין של החברה ומסרבים לקבל את נוכחות עורכי הדין של העובדים. כל-כך הרבה שאלות וכל-כך מעט תשובות.

"הם גם נוקטים שיטות של הפחדה. כל פעם שמישהו הולך לעורך דין, הוא מקבל טלפון מההנהלה - 'מה אתה הולך נגד החברה?'. ביום רביעי שעבר עשיתי כנס, והמון עובדים אישרו שיגיעו. לקחתי מקום ל-200 איש, ואז בראל ביקשה מכל מנהלי החנויות שיחכו עם זה 48 שעות בגלל המשא-ומתן למכירה. העובדים, שלא ידעו מה לעשות, פחדו להגיע. ואז נסגר הסכם המכירה מבלי שהעובדים יהיו מיוצגים במהלך".

לא כולם מזדהים עם הקו הלוחמני משהו של קוגן. אחד העובדים אומר כי "רבים מאיתנו חוששים שאם נתקומם בקול, הרוכש שבא לקנות את החברה, יחשוב שיש פה קן צרעות ויתרחק. לכן הם נורא מפחדים שעכשיו יהיה ועד".

ומה הלאה? עובדת בחברה: "מנסים לנטוע בנו רגשות אשמה כאילו בגללנו החברה תתפרק, אבל זה לא יעבוד. הפעם תהיה התארגנות. אמנם בהנהלה ביקשו שלא נעשה זאת, כי זה מפריע למכירה. אבל תהיה עכשיו התארגנות, כי היום כבר לא פוחדים מכך כמו בעבר. גם ההיקף שלה יהיה הרבה יותר גדול. כי הביאו אותנו למצב כזה של חוסר ודאות".

אחד המו"לים שדיבר עם נציגי הרוכשים בשבוע האחרון התרשם שהדיבורים על תוכניות לפיטורי עובדים מוגזמות. לדבריו, "הם אמרו שנפגשו עם כל העובדים והסבירו את התהליך. לדבריהם, לפי בדיקה שערכו יש רק 9 סניפים הפסדיים, ביניהם בכיכר המדינה ובנתב"ג, ובהם תתמקד ההתייעלות.

"הם אמרו לי בפגישות - 'היינו מזועזעים מהוצאות המטה וההנהלה, ושם נמקד את רוב ההתייעלות. נחתוך בבשר החי. בנוגע לעובדים, ממש נילחם כדי שיהיו כמה שפחות פיטורים'. הם גם אמרו שלגבי קרן הפיצויים, העובדים יקבלו את מה שמגיע להם מבחינת החוק, כסף מלא".

אבל קוגן חושש מעתיד אחר: "אי-הוודאות משגעת את העובדים. אם עכשיו צריך לפטר עובדים, אין בכלל כסף בקופה. מאיפה ישלמו פיצויים? אף אחד לא יודע כלום. העובדים מקבלים אינפורמציה מהתקשורת. לדעתי אין סיכוי שזה לא יגיע לבית המשפט".

בסטימצקי סירבו להגיב לדברים. מקבוצת הרוכשים נמסר כי אין בכוונתם למנוע התארגנות עובדים.

סטימצקי במספרים

עוד כתבות

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המס המופחת על הבנקים אושר: הפועלים ולאומי ישלמו כמעט מיליארד שקל כל אחד

במסגרת חוק ההסדרים עוגנה בחקיקה הפשרה בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לבכירי המערכת הבנקאית ● הבנקים ישלמו יחד מס של 3 מיליארד שקל בשנת 2026 והחלו לדווח על ההשפעה על תוצאותיהם ● כמה ישלם כל בנק?

תחנת הכוח דוראד / צילום: יגאל גורן

מגבירה את ההימור: דוראד רוכשת טורבינת גז ב-830 מיליון שקל לפני אישור מרשות התחרות

פרויקט תחנת הכוח "דוראד 2" נמצא בסימן שאלה רגולטורי בשל מניות המיעוט של אדלטק, יצרנית החשמל הגדולה בישראל, מה שעלול להוביל להתנגדות של רשות התחרות או רשות החשמל ● למרות זאת, בדוראד מחליטים להמר שהתחנה תאושר, והם מעדיפים לקנות את הטורבינה כל עוד הם יכולים, ולא להסתכן שהיא תעבור ללקוח אחר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; חומרים: shutterstock

ההייטק הישראלי פתח את 2026 עם גיוסים של 3.1 מיליארד דולר

לפי דוח לאומיטק ו-IVC שמתפרסם היום, גיוסי ההון עלו ב-34% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אך חלק מהעלייה מוסבר בעיתוי עסקאות, עונתיות וריכוזיות גוברת בשוק

הכסף יעבור מחברות הסייבר לחברות ה־AI? מייסד אנתרופיק דריו אמודיי / צילום: ap, Don Feria

פחד ממודל שעוד לא קיים: ההדלפה שמחקה מיליארדים ממניות הסייבר

מודל ה־AI החדש של אנתרופיק טרם הושק, לא נבחן בשטח ואפילו לא ברור מה הודלף ● ובכל זאת, השוק הגיב כאילו המהפכה כבר כאן ● מאחורי הירידות החדות מסתתר סיפור על שינוי בתמחור הסיכון, ועל האופן שבו משקיעים מתמודדים עם איום טכנולוגי שעדיין לא התממש

סניף רמי לוי סטוק בפרדס חנה / צילום: יוני דימרי

2,000 מ"ר בקצה של פרדס חנה: ההימור של רמי לוי בשוק עם תחרות "מטורפת"

זה לקח כמה שנים, אבל בחודש שעבר רמי לוי השיק סוף-סוף את סניף הסטוק הראשון שלו בפרדס חנה - ושוב נכנס לתוך שוק תחרותי, רווי בשחקנים ● יוני דימרי, המנכ"ל שמונה לפעילות: "אנחנו מייצרים סלים שהם זולים ב-25%-30% מהמתחרים שלנו"

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר / צילום: יוסי זמיר

רגע אחרי אישור התקציב: האוצר חותך את תחזית הצמיחה ומציג שלושה תרחישים להמשך

עם פרוץ המלחמה באיראן ובלבנון ולקראת עדכון התקציב, האוצר חזה פגיעה מתונה של כ-0.4 נקודות האחוז בתוצר של שנת 2026 ● ואולם כעת מסביר הכלכלן הראשי כי "הערכה זו התבססה על הנחת תרחיש של לחימה קצרה", אך משזו התארכה - כעת הוא מעדכן את תחזיות הצמיחה תחת מספר תרחישים אפשריים להמשך הלחימה

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון / צילום: יונתן בלום

בנק ישראל צופה: הגירעון יעקוף את היעד, הצמיחה תיחתך ומה בנוגע לריבית?

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של של 4%, על רקע המלחמה עם איראן ובהתאם לצפי בשוק ● הבנק המרכזי צופה שהתוצר יצמח ב-3.8% ב-2026 - נתון דומה לזה שהציג הכלכלן הראשי באוצר ● מתווה הורדות הריבית צפוי להאט באופן משמעותי

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock, PIC SNIPE

דוח נציבות התלונות על השופטים: רק 2% מהתלונות שנבדקו נמצאו מוצדקות

בשנת 2025 הוגשו בממוצע כ-91 תלונות בחודש ● הנציב, השופט בדימוס אשר קולה, מדגיש כי עיכובים ממושכים ומתן החלטות באיחור אינם נתפסים עוד כ"כשל טכני", אלא כפגיעה מהותית באמון הציבור ובתחושת הצדק ● תלונה אחת מוצדקת הוגשה גם נגד נשיא העליון יצחק עמית

כותרות העיתונים בעולם

טראמפ מאיים לצאת למשימה "מסוכנת" - כך היא תיראה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב מרכזת כוחות רגליים במזרח התיכון, סין לא בהכרח מרוויחה מהעימות מארה"ב ואיראן, ולבנון על סף פיצוץ • כותרות העיתונים בעולם

לוחמי אש מכבים את האש שפרצה לאחר פגיעת חלק יירוט באזור נאות חובב / צילום: כבאות והצלה לישראל

למה האיראנים יורים כל כך הרבה לדרום?

בימים האחרונים מספר השיגורים לדרום גובר ● מומחים מעריכים: "איראן מזהה שם יעד אסטרטגי"

ביל אקמן / צילום: ענבל מרמרי

משקיע העל אופטימי ביחס לתוצאות המלחמה ומזהה הזדמנות קנייה

המשקיע הפרו ישראלי ביל אקמן, שמחזיק גם במניות הבורסה בתל אביב, לא מתרגש מהירידות שנרשמו בשווקים בשבוע שעבר ואף מזהה הזדמנויות קנייה: "זו אחת המלחמות החד-צדדיות ביותר בהיסטוריה שתסתיים טוב עבור ארה"ב והעולם" ● ומה התחזית של צוות האסטרטגים בגולדמן זאקס?

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Altaf Qadri

החברה היוונית ש"הגניבה" 4 ספינות דרך הורמוז תחת האיום האיראני

במשדר כבוי, וללא תשלום הכופר בן 2 מיליון הדולר שדורשת איראן עבור מעבר במצר הורמוז - החברה היוונית דינאקום הצליחה להעביר כבר 4 ספינות בין המיצרים, תוך שחברי צוות הספינה חשופים לתקיפה איראנית ● על פי דיווח ב-WSJ, הצוותים שבוחרים לבצע את החציה המסוכנת מקבלים על כך "תוספת סיכון"

יודר שפריר מנכ''ל ScaleOps

ScaleOps גייסה 130 מיליון דולר לפי שווי של מעל 800 מיליון דולר

את סבב הגיוס הובילה קרן אינסייט פרטנרס שנכנסה להשקעה לראשונה בחברה, ובסבב הנוכחי נכלל גם רכיב סקנדרי לעובדים ● במקביל, נודע לגלובס כי החודש עברה החברה למשרדים חדשים בשרונה

אייל גפני, מנכ''ל בנק ONE ZERO / צילום: כדיה לוי

מפסידים, אבל קצת פחות: וואן זירו מסמן מתי יעבור לרווחיות

הבנק הדיגיטלי של אמנון שעשוע מסכם את 2025 עם ירידה של 20% בהפסדים וזינוק של 100% בהכנסות, שהסתכמו ב-109 מיליון שקל ● ההכנסות מריבית עלו ב-53% ל-61 מיליון שקל, ופקדונות הציבור צמחו ב-38% ל-3.6 מיליארד שקל ● המנכ"ל אייל גפני: "קצת חבל לנו על רכישת בנק אש בידי ישראכרט, אנחנו מעוניינים להישאר עצמאיים"

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

עד 150 אלף שקל: עובדי נת"ע יקבלו בונוס אם יעמדו ביעדי פרויקט המטרו

בכירי נת"ע יקבלו בונוס מצרפי של עד 4.5 מיליון שקל אם יעמדו בלוחות הזמנים הקלנדריים שנקבעו לפרויקט המטרו ● חברת כנפיים, שבשליטת משפחת בורוביץ', מכניסה שותף לחברה הבת כנפיים גלובל ● וקרן משפחת שעשוע השלימה קול קורא שני, שבמסגרתו יוענקו תמיכות אסטרטגיות לכ-40 ארגונים חברתיים ● אירועים ומינויים

האי ח'ארג / צילום: Reuters, Science Photo Library

מכת הסיום? ארבעה תרחישים אפשריים למהלך הבא של טראמפ

לפי דיווחים, האי הקטן, שמרכז את רוב יצוא הנפט מאיראן, הפך למטרה המרכזית של הבית הלבן ● עם תוכניות לכיבוש קרקעי ופריסת אלפי לוחמים, וושינגטון נערכת להכרעה - ולמומחים יש השגות בנושא

מעבר הגבול עם ירדן, מסוף יצחק רבין / צילום: ויקיפדיה

שערי היציאה מישראל הולכים ונסגרים: מה עומד מאחורי החלטות ירדן ומצרים?

מאות ישראלים תקועים בעקבה בשל שינוי במדיניות בירדן, שבין היתר משפיעה על פעילות מטוסים אירופאים שארקיע חוכרת ● במקביל, מצרים מעלה שוב את אגרת המעבר בטאבה

המשקיעים שוברים שיאי משכנתאות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל: המשקיעים שוברים שיאי משכנתאות

על אף ששיעורם בשוק פוחת, משקיעים שרוכשים דירות לוקחים משכנתאות גבוהות במיוחד ● ככל הנראה הם משתמשים במבצעי המימון שמציעים היזמים ומעריכים שמחירי הדירות ישובו לעלות

נתיב תחבורה ציבורית / צילום: מעיין סלע

עשרות אזרחים קיבלו קנסות על נסיעה בנת"צ לפני כמעט שנתיים. האם זה חוקי?

עיריית חולון טוענת כי שלחה הודעות קנס קודמות, אולם קשה להסביר מדוע הם לא צברו ריבית מאז ● עו"ד אילון אורון: המסקנה ברורה וחד-משמעית: על העירייה להוכיח את אמיתות הדיווח"

גבול הצפון / צילום: שלומי יוסף

למה זמן הכניסה למרחב המוגן לא משתנה כשהטיל מגיע מאיראן?

זמן הכניסה למרחב המוגן ביישובי קו העימות בצפון מרגע השמעת האזעקה הוא מיידי, או עד חצי דקה - וזאת גם כאשר הטיל משוגר מאיראן ● הסיבה לכך נובעת משום שישנו חשש שבזמן שטיל משוגר מאיראן, ינצלו זאת בחיזבאללה וגם הם יירו אל עבר היישובים הקרובים לגדר ● שאלת השעה