גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עובדי סטימצקי מתאגדים: "הפעם אנחנו כבר לא מפחדים"

על רקע העסקה עם קבוצת ג. יפית, עובדי סטימצקי נמצאים בחוסר ודאות, חוששים לגורלם ולגורל כספי הפיצויים שלהם בקופה שהתרוקנה, ומספקים עדות לאיבה הרוחשת בין העובדים להנהלה ■ הרוכשים: לא נמנע התארגנות עובדים

בשבועות האחרונים, עם ההודעה על רכישת סטימצקי על-ידי קבוצת משקיעים בהובלת יפית גרינברג (ג. יפית), מרגישים עובדי הרשת חסרי אונים אל מול אי-ודאות גבוהה לגבי עתידם.

שלשום (ד') אף הגיש עורך דין המייצג עובדים בחברה בקשה לבית המשפט לחשוף בפניהם את הסכם הרכישה. במקביל, מנכ"לית הרשת, איריס בראל, ערכה פגישות עם מנהלי כל הסניפים במטרה להרגיע את הרוחות.

ואכן, נראה כי לעובדים יש סיבה לדאגה. בחודשים האחרונים נחשף מצבה הקשה של סטימצקי. נתוני המאזנים של 2011 ו-2012 לימדו על הפסדים של עשרות מיליוני שקלים בשנה, הפסד תפעולי וגירעון גדול, כל זאת בשונה מאוד מהצהרות הנהלת סטימצקי. במקביל התברר כי הרשת מתקשה לשלם לספקיה, וגברה מאוד הסכנה שהרשת בעלת העבר המפואר תגיע להקפאת הליכים.

התברר גם כי מצב העובדים מעורער מאי-פעם. הערכות שיידרשו פיטורים נרחבים הפכו לריאליות במיוחד. זאת, במקביל לאפשרות שהדברים ייפתרו בבית משפט, וגם אז זכויות העובדים בסכנה.

לצד זה, נחשף כי קופת הפיצויים התרוקנה (אם כי, ככל הידוע, בנוגע להפרשות שמחויבת הרשת להפריש לפי חוק, היא נוהגת "לפי הספר").

השילוב הזה, של סכנה גוברת מאוד לפיטורים לצד קופת פיצויים ריקה, מדאיג מאוד את העובדים.

גורם מקורב לעובדים מתאר את התחושות בימים אלה: "רובם מחכים על הגדר לראות מה יילד יום. הם רוצים שהרשת תמשיך לעבוד, אבל מודאגים. אומרים להם ששומרים על זכויותיהם, אבל הם לא ראו את הסכם הרכישה. השאלה היא אם לא מרדימים אותם עד שיהיה מאוחר מדי".

"היה אז 'טרור' של ההנהלה"

על הרקע הזה מתגבשות התוכניות להתאגדות העובדים ועמן גם הניסיונות מצד ההנהלה למנוע את ההתאגדות. יצוין כי אין זו הפעם הראשונה שעובדי הרשת מבקשים להתאגד, וזו גם לא הפעם הראשונה שההנהלה מנסה להתנגד לכך בכל כוחה.

לקראת סוף הקיץ החם של שנת 2011, ברוח המחאה החברתית, יצא לדרך ניסיון ההתאגדות הקודם של עובדים בסטימצקי. הנהלת הרשת הגיבה באותה תקופה באגרסיביות כלפי כל העובדים שעודדו אחרים להתאגד כוועד.

"אנשים הוזזו מסניפים, הורדו ממשמרות, פוטרו, היה אז 'טרור' של ההנהלה. הייתה סיטואציה שאחד הפעילים הגיע יום אחד לעבודה וראה שארזו את כל חפציו האישיים בארגזים והוציאו מהחדר", מתאר אחד העובדים את הימים ההם.

עובדת אחרת מעידה: "איריס (איריס בראל, מנכ"לית סטימצקי, י"מ) יזמה מפגשים עם מנהלים בבתים פרטיים, עם כיבוד. ואז היא הגיעה עם כמה מחברות ההנהלה, חברות שלה. היא דיברה בצורה מניפולטיבית ויודעת לפרוט על רגשות - להפחיד מצד אחד ומצד שני לעורר אמפתיה. 'איך עושים ככה במשפחה?', היא חזרה ואמרה, הכול כדי לגרום לאנשים לעשות מה שהיא רוצה. היא עושה זאת באומנות. סיפרה שם כמה היא נפגעה.

"במחסן (לשם משונעים ספרי ההוצאות ומשם הם מועברים לחנויות הרשת) היו אנשים תמימים. הייתה אחת שחשבה שההתאגדות באישור ההנהלה ותלתה שלט למי שרוצה להצטרף, אז מיד הבהירו לה את העניין. לאורך זמן, רבים מאלה שניסו להתאגד לא נשאר ברשת".

אריאל אגיוף, שהיה עובד מוערך במחסן, ועובדים אחרים בחברה מעידים כי גם כשבראל שיבחה אותם, נזכרים כיצד היחס המלטף השתנה באחת כשהצטרפו ליוזמה להקמת ועד עובדים. "הייתי מקורב להנהלה. קיבלתי 5 פעמים העלאות שכר ב-3.5 שנות עבודה. קלטתי את המטה המנופח והבזבוזים בזמן שלעובדים לא מעלים משכורות. בזבזו שם כאילו אין מחר. אבל אחרי שהצטרפתי למהלך ההתאגדות, היחס כלפיי השתנה לגמרי".

- כיצד הוא השתנה?

"קודם מנעו ממני להיכנס למשרדי ההנהלה בדלת מאחור, כמו שהייתי יכול לפני כן. פתאום הכרטיס כבר לא פתח את הדלת. כל ערב חג עושים הרמת כוסית, אז בזמנו, לפני פסח, איריס אמרה לפנות רק למחליפה שלי בתפקיד ולא אליי. שלא אדבר חלילה עם חנויות, כדי שלא אשכנע שם להקים את הוועד.

"בחוזה שלי היה כתוב שאני צריך לבוא ב-9:00, אז מנהל המחסן פתאום אמר שמשבוע הבא אני צריך לבוא ב-7:30, כמו כולם, ואמרתי שכתוב אחרת בחוזה, וכך גם מסוכם עם איריס, והוא ענה שהיא לא זוכרת. אחרי חצי שנה עזבתי".

עובד אחר, שעזב בנסיבות דומות, מדבר גם הוא על היחס של בראל שהשתנה: "פעם היא הייתה אומרת לי שלום, ואחרי זה התעלמה לגמרי. אולי הרגישה שזה אישי נגדה. רציתי לקבוע פגישה כדי להסביר, והיא צעקה על המזכירה למה בכלל קבעה פגישה. היה פשוט סיוט מבחינתי לעבוד איתה".

9 סניפים הפסדיים

על רקע האירועים מהשבועות האחרונים, אגיוף המודח והמושמץ זוכה היום לעדנה. לדבריו, "כבר אז הייתה לי תחושות בטן שגם בכסף לפיצויים ההנהלה משתמשת. מתברר שלא טעיתי. כשהבאתי את ההסתדרות לדבר עם העובדים, היה עובד אחד מבוגר, בן 70 פלוס, שעשה מזה צחוק. 'למה צריך ועד עובדים? איריס נחמדה ולא תעשה שום דבר לעובדים. דואגת להם. אריאל המטומטם הזה', ככה הוא אמר.

"לפני שבוע אני מקבל טלפון מעובד במחסן, שאומר לי שכל הזמן יושבים ולא עושים כלום, כי רוב ההוצאות לא מספקות לאחרונה לסטימצקי ספרים. 'אבל יש פה מישהו שרוצה לדבר איתך', הוא ממשיך. ואז עולה על הקו אותו עובד מבוגר ומתנצל. 'מצטער על איך שדיברתי אליך. צדקת בכל מה שאמרת אז', הוא אמר. הוא עובד המון שנים, והוא עלול להיפגע יותר מכולם מבחינת הפיצויים".

ואכן, עניין קופת הפיצויים שהתרוקנה מטריד רבים מהעובדים. אחת מהם אומרת, כי "מנהלי הסניפים מעידים שבתקופת ערי סטימצקי הייתה קופת פיצויי הפיטורים מלאה. אמנם לא הייתה חובה חוקית לכך, אבל הפרישו לקרן כללית. הייתה אצלו קופת פיצויים שהספיקה לאותם עובדים באותו זמן, עם הוותק לאחור. הרבה חברות שמתנהלות טוב, עושות זאת.

"בתקופת מרקסטון הקופה התרוקנה לטובת עובדים שעזבו. בעקבות הרכישה, התחייבו הרוכשים למלאה עד 50%, אבל צריך לחשוב בהיגיון. אלה שעובדים רק שנתיים יקבלו את כל הפיצויים מביטוח לאומי במקרה של נפילת הרשת. במקום זה קחו את ה-30 עובדים שהם בבעיה ותפתרו אותה. להם אולי אף אחד לא ישלם את שמגיע להם מעבר למה שביטוח לאומי מכסה"

חשוב להעיר בהקשר הזה כי מבחינה משפטית מצב העובדים יותר טוב מזה של הוצאות הספרים, כי הם נושים בדין קדימה ובהתאם הם יכולים לדרוש מבית המשפט, במקרה שהדברים יגיעו לידי כך, להכריז שהרשת היא חדלת פירעון. במקרה כזה הם יקבלו פיצויים מהרשת, אבל אם הפיצויים יהיו אפשריים רק מביטוח לאומי, כי לחברה לא יישאר כסף, הם יוכלו לקבלם רק עם פירוק של הרשת.

ועדיין, מספר עורכי דין כבר לקחו לידיהם ייצוג עובדים בסטימצקי. כל אחד מהם טוען לעשרות עובדים שנתנו לו ייפוי-כוח לפעול בשמם. בינתיים הנהלת הרשת מסרבת להידבר עמם. כאמור, שניים מהם, עורכי הדין רמי קוגן ובת חן רחמים, הגישו שלשום בקשה לחשוף את חוזה המכירה.

לדברי קוגן, "צריך לחייב את סטימצקי לערב אותנו במשא-ומתן ולחשוף את ההסכם. יש פרסומים סותרים. מתי היא תשלם? מה התזרים השוטף? מה הפיקוח? מה דינו של עובד שיתפטר? יצרו אנדרלמוסיה שלמה, ואנחנו מבקשים בשם העובדים לתת את מה שמגיע לפי דין. אבל במקום לעדכן, מקיימים ישיבה עם עורכי הדין של החברה ומסרבים לקבל את נוכחות עורכי הדין של העובדים. כל-כך הרבה שאלות וכל-כך מעט תשובות.

"הם גם נוקטים שיטות של הפחדה. כל פעם שמישהו הולך לעורך דין, הוא מקבל טלפון מההנהלה - 'מה אתה הולך נגד החברה?'. ביום רביעי שעבר עשיתי כנס, והמון עובדים אישרו שיגיעו. לקחתי מקום ל-200 איש, ואז בראל ביקשה מכל מנהלי החנויות שיחכו עם זה 48 שעות בגלל המשא-ומתן למכירה. העובדים, שלא ידעו מה לעשות, פחדו להגיע. ואז נסגר הסכם המכירה מבלי שהעובדים יהיו מיוצגים במהלך".

לא כולם מזדהים עם הקו הלוחמני משהו של קוגן. אחד העובדים אומר כי "רבים מאיתנו חוששים שאם נתקומם בקול, הרוכש שבא לקנות את החברה, יחשוב שיש פה קן צרעות ויתרחק. לכן הם נורא מפחדים שעכשיו יהיה ועד".

ומה הלאה? עובדת בחברה: "מנסים לנטוע בנו רגשות אשמה כאילו בגללנו החברה תתפרק, אבל זה לא יעבוד. הפעם תהיה התארגנות. אמנם בהנהלה ביקשו שלא נעשה זאת, כי זה מפריע למכירה. אבל תהיה עכשיו התארגנות, כי היום כבר לא פוחדים מכך כמו בעבר. גם ההיקף שלה יהיה הרבה יותר גדול. כי הביאו אותנו למצב כזה של חוסר ודאות".

אחד המו"לים שדיבר עם נציגי הרוכשים בשבוע האחרון התרשם שהדיבורים על תוכניות לפיטורי עובדים מוגזמות. לדבריו, "הם אמרו שנפגשו עם כל העובדים והסבירו את התהליך. לדבריהם, לפי בדיקה שערכו יש רק 9 סניפים הפסדיים, ביניהם בכיכר המדינה ובנתב"ג, ובהם תתמקד ההתייעלות.

"הם אמרו לי בפגישות - 'היינו מזועזעים מהוצאות המטה וההנהלה, ושם נמקד את רוב ההתייעלות. נחתוך בבשר החי. בנוגע לעובדים, ממש נילחם כדי שיהיו כמה שפחות פיטורים'. הם גם אמרו שלגבי קרן הפיצויים, העובדים יקבלו את מה שמגיע להם מבחינת החוק, כסף מלא".

אבל קוגן חושש מעתיד אחר: "אי-הוודאות משגעת את העובדים. אם עכשיו צריך לפטר עובדים, אין בכלל כסף בקופה. מאיפה ישלמו פיצויים? אף אחד לא יודע כלום. העובדים מקבלים אינפורמציה מהתקשורת. לדעתי אין סיכוי שזה לא יגיע לבית המשפט".

בסטימצקי סירבו להגיב לדברים. מקבוצת הרוכשים נמסר כי אין בכוונתם למנוע התארגנות עובדים.

סטימצקי במספרים

עוד כתבות

מערכת ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

תעלומת הלייזר: האם פספסנו פתרון זול ויעיל נגד טילים שהיה נוכח כבר לפני 20 שנה?

גיורא איילנד, דוד עברי וד"ר יהושע קליסקי חוזרים לרגעים שבהם פרויקט הלייזר כמעט נפל בגלל קיצוצים ומאבקים בין חיל האוויר למשרד הביטחון ● אז מה היה לנו שם? המסמכים החסויים של ועדת נגל, שחשפו פער בין הבטחות למציאות, הלבטים של עמיר פרץ בדבר "כיפת ברזל" ומהפכת הסיבים האופטיים ● גלובס צולל אל מאחורי הקלעים של שלושה עשורי פיתוח - ותהפוכות

אנדרו לפט / צילום: Reuters, Brendan McDermid

השורטיסט שעשוי לשבת בכלא: "מעולם לא שיקרתי לגבי חברה"

משפטו של אנדרו לפט, אחד השורטיסטים המוכרים בשוק ומי שהימר גם נגד חברות ישראליות, עומד להיפתח בחודש הבא ● בשיחה עם business insider הוא מגלה ממה הוא מפחד, וטוען כי הרשויות לתחושתו לאו דווקא מחפשות את האמת

רועי ורמוס / צילום:  רמי זרנגר

רועי ורמוס שובר שתיקה של למעלה מעשור: "מה שקרה לפסגות זה כאב לב נוראי"

רועי ורמוס, שותף מנהל ומייסד קרן נוקד, שמר על שתיקה כמעט מוחלטת במשך יותר מעשור ● בראיון בלעדי לפודקאסט "כוחות השוק", הוא מדבר על הכול: מהפרשה ששינתה את מסלול חייו והכאב על דעיכת המותג פסגות, דרך השותפים שהקימו איתו את קרן הגידור הגדולה בישראל, ועד לאסטרטגיית ההשקעה הייחודית והסיבה שהוא נשאר אופטימי "על גבול הנאיבי"

13 באפריל 2022 מחיר הדלק: 6.94 שקלים לליטר. 13 באפריל 2026 מחיר הדלק: 8.05 שקלים לליטר'' / צילום: יוסי זמיר

ליברמן מתגאה שהוא הוזיל את הדלק. מה הוא לא סיפר על המחיר?

הדלק בתקופת ממשלת בנט־לפיד אכן היה זול יותר, אף שמחיר הנפט היה יקר יותר ● אלא שהוזלת הדלק אז הייתה כרוכה במהלכים שזכו לביקורת מקצועית ● המשרוקית של גלובס

דריו אמודיי מנכ''ל אנתרופיק / צילום: ap, Don Feria

תחום אחרי תחום, ההשקות של אנתרופיק מטלטלות את שוק הטכנולוגיה

רצף ההשקות האגרסיבי של אנתרופיק מוגדר ע"י אנליסטים כ"מרחץ דמים" ● החברות שעל הכוונת שלה מחקו בתוך שלושה חודשים בלבד שווי שוק מוערך של יותר מ־300 מיליארד דולר ● כעת תוהים בוול סטריט: איזה סקטור הוא הבא בתור לחטוף מענקית הבינה המלאכותית?

אילוסטרציה: Shutterstock

בעקבות מעיין הנעורים: החברות הישראליות שנמצאות בחזית הכי חמה במדע

מאיברים להחלפה ועד חיסון ואתחול מחדש של מנגנונים בגוף - גלובס מציג ארבע חברות מקומיות מבטיחות, המבוססות על מדע פורץ דרך ● וגם: מה יעזור להישאר צעירים עד שהמוצרים יגיעו לשוק? לחוקרים יש תשובות ● פרויקט מיוחד

בנין הנאסד''ק וההייטק הישראלי

בין איראן לישראל: ההייטק הוא נדבך הכרחי בשמירה על העצמאות שלנו

מנועי הצמיחה של איראן נשענים על משאב מתכלה, תנודתי ותלוי בסנקציות, בעוד שהעוצמה הישראלית מבוססת על הון אנושי שמייצר ערך ● במיוחד השנה חשוב לזכור: עצמאות לאומית אינה נמדדת רק בהגנה על גבולות, אלא ביכולת לייצר כלכלה שאינה תלויה בחסדי המשאבים, אלא בחדשנות ● טור אורח

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בעליות; נופר אנרג'י זינקה, מניות הביטוח והבנייה ירדו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.5% ● המסחר התנהל לאור המתיחות המתחדשת בין ארה"ב לאיראן ● מחירי הנפט טיפסו ● מיטב: "הקשר בין וול סטריט לשקל התחזק באופן מובהק" ● הפניקס: בנק ישראל לא צפוי להתערב בשוק המט"ח ● וול סטריט ג'ורנל: משקיעי האג"ח בארה"ב לא הצטרפו לחגיגה ● "רחוק מדי, מהר מדי": בוול סטריט מזהירים שהראלי עלול שלא להימשך

בנקים בישראל

"אנטי-שבירות": בנק אוף אמריקה בהמלצה חמה למניות הישראליות האלו

האנליסטים מפרסמים המלצה אוהדת במיוחד למניות הבנקים הישראלים: "הם בנויים חזק באופן מבני" ● בבנק אוף אמריקה אף מציינים שהשלכות המלחמה נותרו מרוסנות ומזכירים שנתוני המאקרו של המשק חסינים

קריסת החניון ברחוב הברזל בת''א / צילום: שלומי יוסף

קריסת חניון הברזל: המהנדס בן ה-91 נידון ל-6 חודשי מאסר על-תנאי

המהנדס חנוך צחר, שהורשע בגרימת מותם ברשלנות של 6 פועלים באסון קריסת חניון הברזל בשנת 2016, חויב לשלם פיצוי כולל בסך 1.2 מיליון שקל למשפחות הנפגעים ● הסיבה לעונש המקל היא קביעה של מומחי פסיכו-גריאטריה לפיה מצבו הרפואי של צחר לא יאפשר לו לעמוד בתנאים של מאסר בפועל

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסה לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

האם איחור של שבוע יעכב את כניסת פאלו אלטו למדדי ת"א?

ענקית הסייבר פאלו אלטו פספסה בשבוע את המועד הקובע לצירוף למדדי ת"א בעדכון מאי, לאחר שהחלה להיסחר רק ב־23 בפברואר עקב רכישת סייברארק ● כעת ההכרעה מתקרבת: בבורסה יידרשו להחליט השבוע אם להתגמש עם החברה, ששוויה הוא הגבוה ביותר בת"א, 413 מיליארד שקל ● מה ההערכות בשוק?

הזמן לקנות דולרים? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

כשהשקל עושה היסטוריה, האם זה הזמן לקנות דולרים?

יותר מ־30 שנה לא נראה שער דולר נמוך כל כך. האם אנחנו בפתחו של עידן חדש עם קידומת 2 שקלים לדולר, או שהשפל נקודתי? ● המומחים חלוקים, אבל מסכימים על מספר עקרונות: מניות עדיפות על נכסים סולידיים, אל תהמרו רק על מטבע אחד, ומה התזמון היחיד שבו כדאי להמיר מזומנים?

טיל מיירט אמריקאי נורה מספינה / צילום: ap, U.S. Navy

תקציב הביטחון הגדול בתולדות ארה"ב: כמעט ללא ישראליות וסין כאיום מרכזי

כ־1.5 טריליון דולר - זינוק של מעל 40% לעומת 2026, זהו סכום תקציב הביטחון האמריקאי ל־2027, בין היתר בגלל השימוש באמל"ח בשאגת הארי ● עם זאת, במפלגה הרפובליקנית יש מי שלא ששים להירתם לבקשות התקציביות של הנשיא ● ברקע התקציב: האיום הסיני

משרד לייבפרסון , רעננה / צילום: תמר מצפי

אחרי שצנחה ב-99% מהשיא: לייבפרסון מסיימת את דרכה כחברה ציבורית

לייבפרסון נמכרת לסאונד האונד האמריקאית לפי שווי שוק של כ-43 מיליון דולר ● בזאת בא לסיומו תהליך ארוך של אובדן אמון משקיעים, מאבק אקטיביסטי וניסיון התאוששות כושל ● בשיאה נסקה לשווי של כ-5 מיליארד דולר, שווי השוק היום עומד על כ-40 מיליון דולר

ניתוח חברה / צילום: ורד פיצ'רסקי

שני מהלכים נותנים למניה הזו גב פיננסי אדיר

חברת הנדל"ן המניב המסורתי שייסד ומוביל נחמיאס, מושבניק משילת, נכנסה לפעילות בתחום הדאטה-סנטרים, שבו היא מבססת מובילות מקומית ושותפויות אסטרטגיות עם ענקיות הטכנולוגיה העולמיות ● האם הימרה על התחום הנכון, שיתגבר גם על המינוף הגבוה והסיכון הגיאו-פוליטי? ● ניתוח חברה, מדור חדש 

אשראי חוץ בנקאי / צילום: Shutterstock

"פוטנציאל צמיחה משמעותי לשוק": עוד חברות נכנסות לאשראי החוץ-בנקאי למשכנתאות

שוק המשכנתאות מגלגל מאות מיליארדי שקלים, ונשלט ברובו על ידי הבנקים ● ה"התחממות" בשוק החוץ־בנקאי יכולה לרמוז רבות על העתיד - אבל לפחות כרגע הבנקים יכולים להיות רגועים: הריבית שאינה יורדת מקשה על היכולת שלהן להתחרות בצורה יעילה יותר בבנקים

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב־מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

בדרך לרבנות עוצרים ברשות המסים: הדרישה החדשה של היועמ"שית והמחלוקת

חוות דעת שהגישה היועצת המשפטית לממשלה לבג"ץ מאיימת להפוך הליכי גירושים רבים לאירוע מס ● בלשכת עורכי הדין טוענים: "דרישה שגויה ומרחיקת לכת של היועמש"ית, שמבקשת להפוך את רשות המסים לחלק בלתי נפרד מהליכי הגירושים"

איור: גיל ג'יבלי

2.96 שקלים לדולר: הכוחות שמאחורי השיא ההיסטורי

המוסדיים מכרו סכום שיא של דולרים ● הפסקת האש העניקה רוח גבית והורידה את פרמיית הסיכון ● כל הגורמים שעומדים מאחורי השיא ההיסטורי של השקל ● נתון בשבוע - עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

רה''מ נתניהו. / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ

נתניהו סיכם עם המעסיקים על הקלות במתווה החל"ת - באוצר לא מכירים

ראש הממשלה סיכם עם נשיאות המגזר העסקי על קיצור תקופת הזכאות לחל"ת לעובדים שנעדרו ממקום עבודתם עם פרוץ המלחמה מ־10 ימים ל־5, אך במשרד האוצר לא מכירים את הפרטים בשלב זה ● כל תיקון במתווה הקיים ידרוש חקיקה מחדש, בזמן שהכנסת בפגרה

ג'ון טרנוס באחת ההכרזות של אפל / צילום: ap, Marcio Jose Sanchez

מפיתוח האייפון ועד מהפכת השבבים: השינוי ההיסטורי בצמרת אפל וההשלכות

ג׳ון טרנוס, שהוביל את פיתוח האייפון, המק והמעבר ההיסטורי של אפל לשבבים עצמאיים, יחליף את טים קוק כמנכ״ל אחרי 15 שנה ● טרנוס נכנס לתפקיד כשהחברה בשיאה, אך גם בעיצומו של מרוץ טכנולוגי חדש סביב הבינה המלאכותית