גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עובדי סטימצקי מתאגדים: "הפעם אנחנו כבר לא מפחדים"

על רקע העסקה עם קבוצת ג. יפית, עובדי סטימצקי נמצאים בחוסר ודאות, חוששים לגורלם ולגורל כספי הפיצויים שלהם בקופה שהתרוקנה, ומספקים עדות לאיבה הרוחשת בין העובדים להנהלה ■ הרוכשים: לא נמנע התארגנות עובדים

בשבועות האחרונים, עם ההודעה על רכישת סטימצקי על-ידי קבוצת משקיעים בהובלת יפית גרינברג (ג. יפית), מרגישים עובדי הרשת חסרי אונים אל מול אי-ודאות גבוהה לגבי עתידם.

שלשום (ד') אף הגיש עורך דין המייצג עובדים בחברה בקשה לבית המשפט לחשוף בפניהם את הסכם הרכישה. במקביל, מנכ"לית הרשת, איריס בראל, ערכה פגישות עם מנהלי כל הסניפים במטרה להרגיע את הרוחות.

ואכן, נראה כי לעובדים יש סיבה לדאגה. בחודשים האחרונים נחשף מצבה הקשה של סטימצקי. נתוני המאזנים של 2011 ו-2012 לימדו על הפסדים של עשרות מיליוני שקלים בשנה, הפסד תפעולי וגירעון גדול, כל זאת בשונה מאוד מהצהרות הנהלת סטימצקי. במקביל התברר כי הרשת מתקשה לשלם לספקיה, וגברה מאוד הסכנה שהרשת בעלת העבר המפואר תגיע להקפאת הליכים.

התברר גם כי מצב העובדים מעורער מאי-פעם. הערכות שיידרשו פיטורים נרחבים הפכו לריאליות במיוחד. זאת, במקביל לאפשרות שהדברים ייפתרו בבית משפט, וגם אז זכויות העובדים בסכנה.

לצד זה, נחשף כי קופת הפיצויים התרוקנה (אם כי, ככל הידוע, בנוגע להפרשות שמחויבת הרשת להפריש לפי חוק, היא נוהגת "לפי הספר").

השילוב הזה, של סכנה גוברת מאוד לפיטורים לצד קופת פיצויים ריקה, מדאיג מאוד את העובדים.

גורם מקורב לעובדים מתאר את התחושות בימים אלה: "רובם מחכים על הגדר לראות מה יילד יום. הם רוצים שהרשת תמשיך לעבוד, אבל מודאגים. אומרים להם ששומרים על זכויותיהם, אבל הם לא ראו את הסכם הרכישה. השאלה היא אם לא מרדימים אותם עד שיהיה מאוחר מדי".

"היה אז 'טרור' של ההנהלה"

על הרקע הזה מתגבשות התוכניות להתאגדות העובדים ועמן גם הניסיונות מצד ההנהלה למנוע את ההתאגדות. יצוין כי אין זו הפעם הראשונה שעובדי הרשת מבקשים להתאגד, וזו גם לא הפעם הראשונה שההנהלה מנסה להתנגד לכך בכל כוחה.

לקראת סוף הקיץ החם של שנת 2011, ברוח המחאה החברתית, יצא לדרך ניסיון ההתאגדות הקודם של עובדים בסטימצקי. הנהלת הרשת הגיבה באותה תקופה באגרסיביות כלפי כל העובדים שעודדו אחרים להתאגד כוועד.

"אנשים הוזזו מסניפים, הורדו ממשמרות, פוטרו, היה אז 'טרור' של ההנהלה. הייתה סיטואציה שאחד הפעילים הגיע יום אחד לעבודה וראה שארזו את כל חפציו האישיים בארגזים והוציאו מהחדר", מתאר אחד העובדים את הימים ההם.

עובדת אחרת מעידה: "איריס (איריס בראל, מנכ"לית סטימצקי, י"מ) יזמה מפגשים עם מנהלים בבתים פרטיים, עם כיבוד. ואז היא הגיעה עם כמה מחברות ההנהלה, חברות שלה. היא דיברה בצורה מניפולטיבית ויודעת לפרוט על רגשות - להפחיד מצד אחד ומצד שני לעורר אמפתיה. 'איך עושים ככה במשפחה?', היא חזרה ואמרה, הכול כדי לגרום לאנשים לעשות מה שהיא רוצה. היא עושה זאת באומנות. סיפרה שם כמה היא נפגעה.

"במחסן (לשם משונעים ספרי ההוצאות ומשם הם מועברים לחנויות הרשת) היו אנשים תמימים. הייתה אחת שחשבה שההתאגדות באישור ההנהלה ותלתה שלט למי שרוצה להצטרף, אז מיד הבהירו לה את העניין. לאורך זמן, רבים מאלה שניסו להתאגד לא נשאר ברשת".

אריאל אגיוף, שהיה עובד מוערך במחסן, ועובדים אחרים בחברה מעידים כי גם כשבראל שיבחה אותם, נזכרים כיצד היחס המלטף השתנה באחת כשהצטרפו ליוזמה להקמת ועד עובדים. "הייתי מקורב להנהלה. קיבלתי 5 פעמים העלאות שכר ב-3.5 שנות עבודה. קלטתי את המטה המנופח והבזבוזים בזמן שלעובדים לא מעלים משכורות. בזבזו שם כאילו אין מחר. אבל אחרי שהצטרפתי למהלך ההתאגדות, היחס כלפיי השתנה לגמרי".

- כיצד הוא השתנה?

"קודם מנעו ממני להיכנס למשרדי ההנהלה בדלת מאחור, כמו שהייתי יכול לפני כן. פתאום הכרטיס כבר לא פתח את הדלת. כל ערב חג עושים הרמת כוסית, אז בזמנו, לפני פסח, איריס אמרה לפנות רק למחליפה שלי בתפקיד ולא אליי. שלא אדבר חלילה עם חנויות, כדי שלא אשכנע שם להקים את הוועד.

"בחוזה שלי היה כתוב שאני צריך לבוא ב-9:00, אז מנהל המחסן פתאום אמר שמשבוע הבא אני צריך לבוא ב-7:30, כמו כולם, ואמרתי שכתוב אחרת בחוזה, וכך גם מסוכם עם איריס, והוא ענה שהיא לא זוכרת. אחרי חצי שנה עזבתי".

עובד אחר, שעזב בנסיבות דומות, מדבר גם הוא על היחס של בראל שהשתנה: "פעם היא הייתה אומרת לי שלום, ואחרי זה התעלמה לגמרי. אולי הרגישה שזה אישי נגדה. רציתי לקבוע פגישה כדי להסביר, והיא צעקה על המזכירה למה בכלל קבעה פגישה. היה פשוט סיוט מבחינתי לעבוד איתה".

9 סניפים הפסדיים

על רקע האירועים מהשבועות האחרונים, אגיוף המודח והמושמץ זוכה היום לעדנה. לדבריו, "כבר אז הייתה לי תחושות בטן שגם בכסף לפיצויים ההנהלה משתמשת. מתברר שלא טעיתי. כשהבאתי את ההסתדרות לדבר עם העובדים, היה עובד אחד מבוגר, בן 70 פלוס, שעשה מזה צחוק. 'למה צריך ועד עובדים? איריס נחמדה ולא תעשה שום דבר לעובדים. דואגת להם. אריאל המטומטם הזה', ככה הוא אמר.

"לפני שבוע אני מקבל טלפון מעובד במחסן, שאומר לי שכל הזמן יושבים ולא עושים כלום, כי רוב ההוצאות לא מספקות לאחרונה לסטימצקי ספרים. 'אבל יש פה מישהו שרוצה לדבר איתך', הוא ממשיך. ואז עולה על הקו אותו עובד מבוגר ומתנצל. 'מצטער על איך שדיברתי אליך. צדקת בכל מה שאמרת אז', הוא אמר. הוא עובד המון שנים, והוא עלול להיפגע יותר מכולם מבחינת הפיצויים".

ואכן, עניין קופת הפיצויים שהתרוקנה מטריד רבים מהעובדים. אחת מהם אומרת, כי "מנהלי הסניפים מעידים שבתקופת ערי סטימצקי הייתה קופת פיצויי הפיטורים מלאה. אמנם לא הייתה חובה חוקית לכך, אבל הפרישו לקרן כללית. הייתה אצלו קופת פיצויים שהספיקה לאותם עובדים באותו זמן, עם הוותק לאחור. הרבה חברות שמתנהלות טוב, עושות זאת.

"בתקופת מרקסטון הקופה התרוקנה לטובת עובדים שעזבו. בעקבות הרכישה, התחייבו הרוכשים למלאה עד 50%, אבל צריך לחשוב בהיגיון. אלה שעובדים רק שנתיים יקבלו את כל הפיצויים מביטוח לאומי במקרה של נפילת הרשת. במקום זה קחו את ה-30 עובדים שהם בבעיה ותפתרו אותה. להם אולי אף אחד לא ישלם את שמגיע להם מעבר למה שביטוח לאומי מכסה"

חשוב להעיר בהקשר הזה כי מבחינה משפטית מצב העובדים יותר טוב מזה של הוצאות הספרים, כי הם נושים בדין קדימה ובהתאם הם יכולים לדרוש מבית המשפט, במקרה שהדברים יגיעו לידי כך, להכריז שהרשת היא חדלת פירעון. במקרה כזה הם יקבלו פיצויים מהרשת, אבל אם הפיצויים יהיו אפשריים רק מביטוח לאומי, כי לחברה לא יישאר כסף, הם יוכלו לקבלם רק עם פירוק של הרשת.

ועדיין, מספר עורכי דין כבר לקחו לידיהם ייצוג עובדים בסטימצקי. כל אחד מהם טוען לעשרות עובדים שנתנו לו ייפוי-כוח לפעול בשמם. בינתיים הנהלת הרשת מסרבת להידבר עמם. כאמור, שניים מהם, עורכי הדין רמי קוגן ובת חן רחמים, הגישו שלשום בקשה לחשוף את חוזה המכירה.

לדברי קוגן, "צריך לחייב את סטימצקי לערב אותנו במשא-ומתן ולחשוף את ההסכם. יש פרסומים סותרים. מתי היא תשלם? מה התזרים השוטף? מה הפיקוח? מה דינו של עובד שיתפטר? יצרו אנדרלמוסיה שלמה, ואנחנו מבקשים בשם העובדים לתת את מה שמגיע לפי דין. אבל במקום לעדכן, מקיימים ישיבה עם עורכי הדין של החברה ומסרבים לקבל את נוכחות עורכי הדין של העובדים. כל-כך הרבה שאלות וכל-כך מעט תשובות.

"הם גם נוקטים שיטות של הפחדה. כל פעם שמישהו הולך לעורך דין, הוא מקבל טלפון מההנהלה - 'מה אתה הולך נגד החברה?'. ביום רביעי שעבר עשיתי כנס, והמון עובדים אישרו שיגיעו. לקחתי מקום ל-200 איש, ואז בראל ביקשה מכל מנהלי החנויות שיחכו עם זה 48 שעות בגלל המשא-ומתן למכירה. העובדים, שלא ידעו מה לעשות, פחדו להגיע. ואז נסגר הסכם המכירה מבלי שהעובדים יהיו מיוצגים במהלך".

לא כולם מזדהים עם הקו הלוחמני משהו של קוגן. אחד העובדים אומר כי "רבים מאיתנו חוששים שאם נתקומם בקול, הרוכש שבא לקנות את החברה, יחשוב שיש פה קן צרעות ויתרחק. לכן הם נורא מפחדים שעכשיו יהיה ועד".

ומה הלאה? עובדת בחברה: "מנסים לנטוע בנו רגשות אשמה כאילו בגללנו החברה תתפרק, אבל זה לא יעבוד. הפעם תהיה התארגנות. אמנם בהנהלה ביקשו שלא נעשה זאת, כי זה מפריע למכירה. אבל תהיה עכשיו התארגנות, כי היום כבר לא פוחדים מכך כמו בעבר. גם ההיקף שלה יהיה הרבה יותר גדול. כי הביאו אותנו למצב כזה של חוסר ודאות".

אחד המו"לים שדיבר עם נציגי הרוכשים בשבוע האחרון התרשם שהדיבורים על תוכניות לפיטורי עובדים מוגזמות. לדבריו, "הם אמרו שנפגשו עם כל העובדים והסבירו את התהליך. לדבריהם, לפי בדיקה שערכו יש רק 9 סניפים הפסדיים, ביניהם בכיכר המדינה ובנתב"ג, ובהם תתמקד ההתייעלות.

"הם אמרו לי בפגישות - 'היינו מזועזעים מהוצאות המטה וההנהלה, ושם נמקד את רוב ההתייעלות. נחתוך בבשר החי. בנוגע לעובדים, ממש נילחם כדי שיהיו כמה שפחות פיטורים'. הם גם אמרו שלגבי קרן הפיצויים, העובדים יקבלו את מה שמגיע להם מבחינת החוק, כסף מלא".

אבל קוגן חושש מעתיד אחר: "אי-הוודאות משגעת את העובדים. אם עכשיו צריך לפטר עובדים, אין בכלל כסף בקופה. מאיפה ישלמו פיצויים? אף אחד לא יודע כלום. העובדים מקבלים אינפורמציה מהתקשורת. לדעתי אין סיכוי שזה לא יגיע לבית המשפט".

בסטימצקי סירבו להגיב לדברים. מקבוצת הרוכשים נמסר כי אין בכוונתם למנוע התארגנות עובדים.

סטימצקי במספרים

עוד כתבות

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

מנכ"ל התעשייה האווירית: ההנפקה הקרובה תחזק את ההשקעה בפיתוח וברכש

על רקע פרסום הדוחות הכספיים של התעשייה האווירית, מספר מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי כי "החברה ניצבת בקדמת הבמה של החברות הביטחוניות ברחבי העולם" ● לפי נתוני הדוחות נרשם כי ב-2025 היה גידול בהיקף המכירות של החברה למעל ל-7.3 מיליארד דולר, לעומת כ-6.1 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; מחירי הנפט חזרו לטפס

מדד הדאו ג'ונס מוטה התעשייה ירד בכ-0.6% ● סוכנות האנרגיה הבין־לאומית הסכימה לשחרר 400 מיליון חביות לשוק הנפט, נפט מסוג ברנט נסחר סביב 92 דולר לחבית ● מחירי האג"ח הממשלתיות בארה"ב המשיכו לרדת ● הדולר התחזק בעולם ● אורקל זינקה בכ-9% בעקבות הדוחות ● ביקוש שיא להנפקת האג"ח של אמזון

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

מסתמן: כך ייראה מתווה הסיוע לעסקים שנפגעו במלחמה

שר האוצר צפוי להציע מאוחר יותר את מתווה הסיוע לעסקים ● פרטים ראשונים שהגיעו ללשכת יועצי המס מגלים כי עסקים יידרשו להוכיח ירידה של 25% במחזור החודשי או 12.5% במחזור הדו־חודשי כדי להיות זכאים לפיצוי, והמענקים יכללו השתתפות בהוצאות קבועות ובהוצאות שכר

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: נתנאל טוביאס

האקזיט הגדול בתולדות ישראל הושלם: מאות מיליונרים חדשים נולדו

הישג יוצא דופן לענקית הסייבר וויז: גוגל הודיעה על ההשלמה הסופית של הרכישה הגדולה ביותר בישראל, והרכישה הגדולה ביותר של חברת סטארט-אפ אי-פעם, בסכום של 32 מיליארד דולר ● המרוויחים הגדולים, הדרך להצלחה ומה יעלה בגורל העובדים - כל הפרטים על עסקת גוגל-וויז

שרדול שאה / צילום: Index Ventures

"אסף רפפורט איחר לפגישה הראשונה ב-45 דקות": המשקיע הראשון בוויז נזכר ברגע שבו הכול התחיל

המשקיע הראשון ובעל המניות הגדול בוויז, שרדול שאה מקרן אינדקס ונצ'רס, משחזר את הפגישה הראשונה עם המייסדים ומביט לאחור על השנה שחלפה מאז ההכרזה על עסקת הענק עם גוגל ● בזמן שהוא כבר משקיע בדור הבא של יוצאי החברה, הוא מעריך שהאקזיט ההיסטורי פתח עידן חדש ליזמות המקומית: "אותו צוות יכול היום לבנות חברות גדולות בהרבה, ובזמן קצר יותר"

שאול נאוי / צילום: יונתן בלום

הרווח הנקי זינק ב-20%, אז מדוע יו"ר יעקב פיננסים מוותר על הבונוס פעם שנייה ברציפות?

הרווח הנקי של חברת האשראי החוץ בנקאי עלה השנה ב-20% והסתכם ב-83 מיליון שקל, עליה שנבעה מגידול בתיק האשראי של החברה ● שאול נאוי ואברהם חיניץ נימקו את החלטתם בוויתור על הבונוס "לנוכח המצב הבטחוני הנוכחי"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

עסקת וויז הצילה את המדינה מהתדרדרות לגירעון של 5.6% תוצר

מכירת וויז לגוגל צפויה להניב למדינה הכנסה חד פעמית חריגה של כ-10 מיליארד שקל - סכום השקול לכשליש התוספת לתקציב הביטחון בעקבות המלחמה מול איראן ● אילולא וויז, ניתן היה כבר לחזות גירעון של כ-5.6%

בורגס, בולגריה / צילום: Shutterstock

ביעד התיירות האהוב מזהירים: נהיה חייבים סיוע כספי אם ישראלים לא יגיעו

במדינות שבהן התייר הישראלי הפך בשנים האחרונות למקור הכנסה משמעותי כבר מתחילים לחשוש מהיעלמותו ● בבלוגריה, התאחדות בתי המלון והמסעדות קראה לממשלה לבחון צעדים סיוע ● בתוך כך, מתרבים הדיווחים על האטה בהזמנות, ביטולים ועל חשש שהעונה הקרובה תהיה חלשה מהרגיל

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

באוצר חשפו את מתווה הפיצוי לעסקים: הגדולים נותרו בחוץ, וכמה יקבלו היתר?

המתווה שהוצג על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כולל פיצויים על פגיעה של 25% מהמחזור ומעלה, לעסקים עם מחזור של עד 400 מיליון שקל ● המודל מתמקד בהחזר על הוצאות שכר והוצאות קבועות ● הרשתות הגדולות נותרו בחוץ, ובשוק חוששים שהן יוציאו אלפי עובדים לחל"ת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

המלחמה עם איראן היא הסולם של סמוטריץ' לרדת מהעץ עליו טיפס

שר האוצר טען היום כי בשל המלחמה הוא מעדיף להגיע להסכמות רחבות לגבי הרפורמות אותן הוא קידם בלהט בחודשים האחרונים - ולכן קידומן מושהה כרגע ● אלא שגם לפני המלחמה סמוטריץ' התקשה להשיג להן רוב בכנסת, וספק אם היה מצליח להעביר אותן בכל מקרה

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

אחרי ציוץ של כתב גלובס: ישראייר תיקנה תקלה בהצגת תנאי טיסות החילוץ

ציוץ של כתב גלובס באירופה אסף אוני ברשת X הוביל לבדיקת ישראייר ולתיקון תקלה שהציגה מחירים גבוהים יותר לנוסעים שטיסתם בוטלה

כהן, לארי, פרידמן, לוי, ענתבי / צילומים: יח''צ, תמר מצפי, אורן דאי, איל יצהר, שלומי יוסף, ענבל מרמרי. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

קילקל את חגיגת הרווחים בבנקים: דיסקונט נענש על דוחות חלשים

בשנה שבה רושמים הבנקים הגדולים בישראל רווח שיא מצרפי השקול לכ-5% מתקציב המדינה, אכזבו דוחות דיסקונט את המשקיעים, ששלחו את המניה לירידה חדה ● לאומי הציג את הרווח השנתי הגבוה ביותר, כשהפועלים צמוד אליו, מזרחי הוביל בתשואה להון, והבינלאומי בעמלות בורסה ● לידר: "הבנקים מצליחים לצמוח בפעילות ושומרים על הפרשות נמוכות להפסדי אשראי. מהצד השני המרווח הפיננסי שלהם יורד"

דונלד טראמפ / צילום: ap, Jose Luis Magana

הנפט יכריע את המערכה? המלכוד הכלכלי של טראמפ מול איראן

התבטאויותיו של טראמפ מצליחות לסחרר את השווקים ולטלטל את מחירי הנפט, ומומחים מעריכים כי חוסר היציבות הכלכלית עשוי להכריע את המערכה באיראן ● "טראמפ הוא איש עסקים שיודע לוותר כשצריך", הם מסבירים, אך משוכנעים שהנשיא ממשיך לחפש תמונת ניצחון ● מה ההיסטוריה מספרת על הכוח של השווקים מול מנהיגים?

למי יעלה הנטו?

הרפורמה המפתיעה שנשארה בפנים: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

שר האוצר וראש הממשלה הודיעו כי חוק ההסדרים יכלול את רפורמת ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

רמזור אדום. האם מותר לעבור כדי להגיע למקום בטוח? / צילום: שלומי יוסף

מה יקרה למי שעבר באדום או נסע במהירות מופרזת באזעקה?

מצב החירום גורם ללחץ בכבישים ועלול להוביל לביצוע עבירות תנועה - גם מצד נהגים נורמטיביים המקפידים לפעול כחוק ● האם האכיפה לגבי מהירות מופרזת, חצייה באדום, שימוש בטלפון וחניה באדום-לבן תתחשב בכך שנשמעה אזעקה? ● שאלת השעה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

התקציב המעודכן: הגירעון יטפס, רפורמות נגנזו והורדת הריבית בסימן שאלה

הממשלה אישרה מחדש את התקציב עם יעד גירעון גבוה בהרבה מהמקור - 5.1% מהתוצר - ועם קיצוץ רוחבי של 3% במשרדי הממשלה ● מרבית הרפורמות לטיפול ביוקר המחיה נגנזו, הכספים הקואליציוניים נותרו ללא פגע, וכעת השוק דרוך לראות איך יגיב בנק ישראל

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

שני בנקים גדולים באיראן נפלו, לאזרחים אין גישה לכסף

הבנק הלאומי ובנק משמרות המהפכה הפסיקו את פעילותם, והאיראנים אינם יכולים למשוך כסף או להשתמש בצ'קים ● מומחים מעריכים כי ייתכן שמדובר במתקפה פיזית, מתקפת סייבר או בצעד יזום של המשטר לניתוק המערכות כדי למנוע פריצה ● במקביל, איראן מאיימת לפגוע במרכזים פיננסיים הקשורים לישראל וארה"ב

יוסי פרשקובסקי, מבעלי ומנכ''ל חברת הבנייה פרשקובסקי / צילום: טל גבעוני

פרויקט המחיר למשתכן ששחק את הרווח הגולמי של פרשקובסקי

חברת הבנייה למגורים דיווחה על עלייה של כ-56% בהכנסות ב-2025, לצד ירידה מתונה בשורת הרווח הנקי ● שיעור הרווח הגולמי מההכנסות ירד בכ-5% לעומת זה שנרשם בשנת 2024, בשל הפרשה להפסד בסך של כ־36 מיליון שקל, שביצעה החברה בגין פרויקט "מחיר למשתכן" במורדות לינקולן בחיפה

כותרות העיתונים בעולם

למה ישראל וארה"ב לא תוקפות את היעד הרגיש ביותר של איראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חיזבאללה לומד מלקחי עבר ומשנה את דרך הפעולה שלו, למה ארה"ב לא תוקפת את אי הנפט של איראן, ובטורקיה מסמנים את המפסידים הגדולים במלחמה • כותרות העיתונים בעולם

פגיעה במועצה המקומית בענה שבצפון כתוצאה מירי הרקטות הערב / צילום: דוברות מד''א

אזעקות ללא הפסקה בצפון; תקיפות עזות בדאחיה

חיזבאללה במטח כבד לצפון: 100 רקטות נורו מלבנון, פצועים קל בפגיעה במבנה בבענה ● אינדיקציה שתזמון הירי תואם בין איראן לחיזבאללה ● חיל האוויר תוקף תשתיות חיזבאללה ברחבי לבנון ● נשיא ארה"ב: "איראן משלמת על 47 שנות מוות והרס, לא נשאר כמעט מה לתקוף" ●  דובר צה"ל מתייחס לגל השמועות על מטח כבד: "אין שינוי בהנחיות" ● שר הביטחון כ"ץ: "המבצע יימשך ללא הגבלת זמן" ● עדכונים שוטפים