גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עובדי סטימצקי מתאגדים: "הפעם אנחנו כבר לא מפחדים"

על רקע העסקה עם קבוצת ג. יפית, עובדי סטימצקי נמצאים בחוסר ודאות, חוששים לגורלם ולגורל כספי הפיצויים שלהם בקופה שהתרוקנה, ומספקים עדות לאיבה הרוחשת בין העובדים להנהלה ■ הרוכשים: לא נמנע התארגנות עובדים

בשבועות האחרונים, עם ההודעה על רכישת סטימצקי על-ידי קבוצת משקיעים בהובלת יפית גרינברג (ג. יפית), מרגישים עובדי הרשת חסרי אונים אל מול אי-ודאות גבוהה לגבי עתידם.

שלשום (ד') אף הגיש עורך דין המייצג עובדים בחברה בקשה לבית המשפט לחשוף בפניהם את הסכם הרכישה. במקביל, מנכ"לית הרשת, איריס בראל, ערכה פגישות עם מנהלי כל הסניפים במטרה להרגיע את הרוחות.

ואכן, נראה כי לעובדים יש סיבה לדאגה. בחודשים האחרונים נחשף מצבה הקשה של סטימצקי. נתוני המאזנים של 2011 ו-2012 לימדו על הפסדים של עשרות מיליוני שקלים בשנה, הפסד תפעולי וגירעון גדול, כל זאת בשונה מאוד מהצהרות הנהלת סטימצקי. במקביל התברר כי הרשת מתקשה לשלם לספקיה, וגברה מאוד הסכנה שהרשת בעלת העבר המפואר תגיע להקפאת הליכים.

התברר גם כי מצב העובדים מעורער מאי-פעם. הערכות שיידרשו פיטורים נרחבים הפכו לריאליות במיוחד. זאת, במקביל לאפשרות שהדברים ייפתרו בבית משפט, וגם אז זכויות העובדים בסכנה.

לצד זה, נחשף כי קופת הפיצויים התרוקנה (אם כי, ככל הידוע, בנוגע להפרשות שמחויבת הרשת להפריש לפי חוק, היא נוהגת "לפי הספר").

השילוב הזה, של סכנה גוברת מאוד לפיטורים לצד קופת פיצויים ריקה, מדאיג מאוד את העובדים.

גורם מקורב לעובדים מתאר את התחושות בימים אלה: "רובם מחכים על הגדר לראות מה יילד יום. הם רוצים שהרשת תמשיך לעבוד, אבל מודאגים. אומרים להם ששומרים על זכויותיהם, אבל הם לא ראו את הסכם הרכישה. השאלה היא אם לא מרדימים אותם עד שיהיה מאוחר מדי".

"היה אז 'טרור' של ההנהלה"

על הרקע הזה מתגבשות התוכניות להתאגדות העובדים ועמן גם הניסיונות מצד ההנהלה למנוע את ההתאגדות. יצוין כי אין זו הפעם הראשונה שעובדי הרשת מבקשים להתאגד, וזו גם לא הפעם הראשונה שההנהלה מנסה להתנגד לכך בכל כוחה.

לקראת סוף הקיץ החם של שנת 2011, ברוח המחאה החברתית, יצא לדרך ניסיון ההתאגדות הקודם של עובדים בסטימצקי. הנהלת הרשת הגיבה באותה תקופה באגרסיביות כלפי כל העובדים שעודדו אחרים להתאגד כוועד.

"אנשים הוזזו מסניפים, הורדו ממשמרות, פוטרו, היה אז 'טרור' של ההנהלה. הייתה סיטואציה שאחד הפעילים הגיע יום אחד לעבודה וראה שארזו את כל חפציו האישיים בארגזים והוציאו מהחדר", מתאר אחד העובדים את הימים ההם.

עובדת אחרת מעידה: "איריס (איריס בראל, מנכ"לית סטימצקי, י"מ) יזמה מפגשים עם מנהלים בבתים פרטיים, עם כיבוד. ואז היא הגיעה עם כמה מחברות ההנהלה, חברות שלה. היא דיברה בצורה מניפולטיבית ויודעת לפרוט על רגשות - להפחיד מצד אחד ומצד שני לעורר אמפתיה. 'איך עושים ככה במשפחה?', היא חזרה ואמרה, הכול כדי לגרום לאנשים לעשות מה שהיא רוצה. היא עושה זאת באומנות. סיפרה שם כמה היא נפגעה.

"במחסן (לשם משונעים ספרי ההוצאות ומשם הם מועברים לחנויות הרשת) היו אנשים תמימים. הייתה אחת שחשבה שההתאגדות באישור ההנהלה ותלתה שלט למי שרוצה להצטרף, אז מיד הבהירו לה את העניין. לאורך זמן, רבים מאלה שניסו להתאגד לא נשאר ברשת".

אריאל אגיוף, שהיה עובד מוערך במחסן, ועובדים אחרים בחברה מעידים כי גם כשבראל שיבחה אותם, נזכרים כיצד היחס המלטף השתנה באחת כשהצטרפו ליוזמה להקמת ועד עובדים. "הייתי מקורב להנהלה. קיבלתי 5 פעמים העלאות שכר ב-3.5 שנות עבודה. קלטתי את המטה המנופח והבזבוזים בזמן שלעובדים לא מעלים משכורות. בזבזו שם כאילו אין מחר. אבל אחרי שהצטרפתי למהלך ההתאגדות, היחס כלפיי השתנה לגמרי".

- כיצד הוא השתנה?

"קודם מנעו ממני להיכנס למשרדי ההנהלה בדלת מאחור, כמו שהייתי יכול לפני כן. פתאום הכרטיס כבר לא פתח את הדלת. כל ערב חג עושים הרמת כוסית, אז בזמנו, לפני פסח, איריס אמרה לפנות רק למחליפה שלי בתפקיד ולא אליי. שלא אדבר חלילה עם חנויות, כדי שלא אשכנע שם להקים את הוועד.

"בחוזה שלי היה כתוב שאני צריך לבוא ב-9:00, אז מנהל המחסן פתאום אמר שמשבוע הבא אני צריך לבוא ב-7:30, כמו כולם, ואמרתי שכתוב אחרת בחוזה, וכך גם מסוכם עם איריס, והוא ענה שהיא לא זוכרת. אחרי חצי שנה עזבתי".

עובד אחר, שעזב בנסיבות דומות, מדבר גם הוא על היחס של בראל שהשתנה: "פעם היא הייתה אומרת לי שלום, ואחרי זה התעלמה לגמרי. אולי הרגישה שזה אישי נגדה. רציתי לקבוע פגישה כדי להסביר, והיא צעקה על המזכירה למה בכלל קבעה פגישה. היה פשוט סיוט מבחינתי לעבוד איתה".

9 סניפים הפסדיים

על רקע האירועים מהשבועות האחרונים, אגיוף המודח והמושמץ זוכה היום לעדנה. לדבריו, "כבר אז הייתה לי תחושות בטן שגם בכסף לפיצויים ההנהלה משתמשת. מתברר שלא טעיתי. כשהבאתי את ההסתדרות לדבר עם העובדים, היה עובד אחד מבוגר, בן 70 פלוס, שעשה מזה צחוק. 'למה צריך ועד עובדים? איריס נחמדה ולא תעשה שום דבר לעובדים. דואגת להם. אריאל המטומטם הזה', ככה הוא אמר.

"לפני שבוע אני מקבל טלפון מעובד במחסן, שאומר לי שכל הזמן יושבים ולא עושים כלום, כי רוב ההוצאות לא מספקות לאחרונה לסטימצקי ספרים. 'אבל יש פה מישהו שרוצה לדבר איתך', הוא ממשיך. ואז עולה על הקו אותו עובד מבוגר ומתנצל. 'מצטער על איך שדיברתי אליך. צדקת בכל מה שאמרת אז', הוא אמר. הוא עובד המון שנים, והוא עלול להיפגע יותר מכולם מבחינת הפיצויים".

ואכן, עניין קופת הפיצויים שהתרוקנה מטריד רבים מהעובדים. אחת מהם אומרת, כי "מנהלי הסניפים מעידים שבתקופת ערי סטימצקי הייתה קופת פיצויי הפיטורים מלאה. אמנם לא הייתה חובה חוקית לכך, אבל הפרישו לקרן כללית. הייתה אצלו קופת פיצויים שהספיקה לאותם עובדים באותו זמן, עם הוותק לאחור. הרבה חברות שמתנהלות טוב, עושות זאת.

"בתקופת מרקסטון הקופה התרוקנה לטובת עובדים שעזבו. בעקבות הרכישה, התחייבו הרוכשים למלאה עד 50%, אבל צריך לחשוב בהיגיון. אלה שעובדים רק שנתיים יקבלו את כל הפיצויים מביטוח לאומי במקרה של נפילת הרשת. במקום זה קחו את ה-30 עובדים שהם בבעיה ותפתרו אותה. להם אולי אף אחד לא ישלם את שמגיע להם מעבר למה שביטוח לאומי מכסה"

חשוב להעיר בהקשר הזה כי מבחינה משפטית מצב העובדים יותר טוב מזה של הוצאות הספרים, כי הם נושים בדין קדימה ובהתאם הם יכולים לדרוש מבית המשפט, במקרה שהדברים יגיעו לידי כך, להכריז שהרשת היא חדלת פירעון. במקרה כזה הם יקבלו פיצויים מהרשת, אבל אם הפיצויים יהיו אפשריים רק מביטוח לאומי, כי לחברה לא יישאר כסף, הם יוכלו לקבלם רק עם פירוק של הרשת.

ועדיין, מספר עורכי דין כבר לקחו לידיהם ייצוג עובדים בסטימצקי. כל אחד מהם טוען לעשרות עובדים שנתנו לו ייפוי-כוח לפעול בשמם. בינתיים הנהלת הרשת מסרבת להידבר עמם. כאמור, שניים מהם, עורכי הדין רמי קוגן ובת חן רחמים, הגישו שלשום בקשה לחשוף את חוזה המכירה.

לדברי קוגן, "צריך לחייב את סטימצקי לערב אותנו במשא-ומתן ולחשוף את ההסכם. יש פרסומים סותרים. מתי היא תשלם? מה התזרים השוטף? מה הפיקוח? מה דינו של עובד שיתפטר? יצרו אנדרלמוסיה שלמה, ואנחנו מבקשים בשם העובדים לתת את מה שמגיע לפי דין. אבל במקום לעדכן, מקיימים ישיבה עם עורכי הדין של החברה ומסרבים לקבל את נוכחות עורכי הדין של העובדים. כל-כך הרבה שאלות וכל-כך מעט תשובות.

"הם גם נוקטים שיטות של הפחדה. כל פעם שמישהו הולך לעורך דין, הוא מקבל טלפון מההנהלה - 'מה אתה הולך נגד החברה?'. ביום רביעי שעבר עשיתי כנס, והמון עובדים אישרו שיגיעו. לקחתי מקום ל-200 איש, ואז בראל ביקשה מכל מנהלי החנויות שיחכו עם זה 48 שעות בגלל המשא-ומתן למכירה. העובדים, שלא ידעו מה לעשות, פחדו להגיע. ואז נסגר הסכם המכירה מבלי שהעובדים יהיו מיוצגים במהלך".

לא כולם מזדהים עם הקו הלוחמני משהו של קוגן. אחד העובדים אומר כי "רבים מאיתנו חוששים שאם נתקומם בקול, הרוכש שבא לקנות את החברה, יחשוב שיש פה קן צרעות ויתרחק. לכן הם נורא מפחדים שעכשיו יהיה ועד".

ומה הלאה? עובדת בחברה: "מנסים לנטוע בנו רגשות אשמה כאילו בגללנו החברה תתפרק, אבל זה לא יעבוד. הפעם תהיה התארגנות. אמנם בהנהלה ביקשו שלא נעשה זאת, כי זה מפריע למכירה. אבל תהיה עכשיו התארגנות, כי היום כבר לא פוחדים מכך כמו בעבר. גם ההיקף שלה יהיה הרבה יותר גדול. כי הביאו אותנו למצב כזה של חוסר ודאות".

אחד המו"לים שדיבר עם נציגי הרוכשים בשבוע האחרון התרשם שהדיבורים על תוכניות לפיטורי עובדים מוגזמות. לדבריו, "הם אמרו שנפגשו עם כל העובדים והסבירו את התהליך. לדבריהם, לפי בדיקה שערכו יש רק 9 סניפים הפסדיים, ביניהם בכיכר המדינה ובנתב"ג, ובהם תתמקד ההתייעלות.

"הם אמרו לי בפגישות - 'היינו מזועזעים מהוצאות המטה וההנהלה, ושם נמקד את רוב ההתייעלות. נחתוך בבשר החי. בנוגע לעובדים, ממש נילחם כדי שיהיו כמה שפחות פיטורים'. הם גם אמרו שלגבי קרן הפיצויים, העובדים יקבלו את מה שמגיע להם מבחינת החוק, כסף מלא".

אבל קוגן חושש מעתיד אחר: "אי-הוודאות משגעת את העובדים. אם עכשיו צריך לפטר עובדים, אין בכלל כסף בקופה. מאיפה ישלמו פיצויים? אף אחד לא יודע כלום. העובדים מקבלים אינפורמציה מהתקשורת. לדעתי אין סיכוי שזה לא יגיע לבית המשפט".

בסטימצקי סירבו להגיב לדברים. מקבוצת הרוכשים נמסר כי אין בכוונתם למנוע התארגנות עובדים.

סטימצקי במספרים

עוד כתבות

המבורגר של GDB / צילום: אנטולי מיכאלוב, ליאל סנד

שווי של כ-65 מיליון שקל: האקזיט של בעלי מסעדת ההמבורגרים מתל אביב

לאחר השקעה של 130 מיליון שקל על ידי לאומי פרטנרס ומור גמל ופנסיה, ממשיכה קבוצת נונו בהתרחבות דרך אחזקות במותגי מסעדנות ורוכשת 50% ממותג ההמבורגרים התל־אביבי GDB ● לפני כחודש רכשה גם את רשת טאקריה בעסקת מזומן של 29 מיליון שקל

אילון מאסק ומייקל אולירי / צילום: ap

כאשר אילון מאסק כיוון את המתקפות שלו נגד מייקל אולירי, המנכ"ל האירי ידע בדיוק מה לעשות

קרב מקוון בין מנכ"לי SpaceX וריינאייר הפך לשיעור כיצד להרוויח כסף מסכסוך מתוקשר

קישוא בלדי / צילום: אסף קרלה

הביסטרו הכשר הטוב ביותר שפועל היום מצדיק את הפקקים של שער הגיא

מי שהתגעגע ליד של רפי כהן מ"רפאל" המיתולוגית ישמח לגלות את נורה שבקריית ענבים, שם הוא שף–מלווה שמחולל בה קסמים

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

הבורסה בת"א ננעלה בעליות, ת"א 35 בשיא; מניות הביטוח זינקו ב-3.5%

מדד ת"א 90 זינק ב-1.5% ● מניית הבורסה לני"ע זינקה לאחר שדיווחה מו"מ למכירת פעילות המדדים שלה לגוף זר ● אבי לוי, בעל השליטה בחברת להב, הופך לבעל עניין בחברת חג'ג' אירופה ● השקל התחזק היום ועומד על 3.14 שקלים לדולר

"סימן אזהרה למשטר": המוקד המפתיע שבו התחילו המחאות באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השמרנים באיראן היו בין הגורמים שהתחילו את המחאות, שיתוף הפעולה של ישראל ויוון, ובאירלנד לא מאמינים ש-6 מיליון יהודים נרצחו בשואה • כותרות העיתונים בעולם

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Ng Han Guan

מנכ"ל אנבידיה: העובדים במקצועות האלה יכפילו את שכרם

הואנג הציג בדאבוס תחזית אופטימית לשוק העבודה, ולאו דווקא בהייטק: הביקוש לתשתיות בינה מלאכותית יזניק את שכרם של בעלי מקצוע כמו חשמלאים, אינסטלטורים ועובדי בניין

מעבר רפיח על גבול מצרים / צילום: ap, Sam Mednick

מעבר רפיח ייפתח: המועד הצפוי, והוויתור הישראלי

גורם ביטחוני: "ערים לשמועות סביב איראן, אין שינוי בהנחיות" ● נשיא טורקיה שוחח בטלפון עם נשיא איראן על "ההתפתחויות האחרונות באיראן" ● מת מפצעיו עשהאל באבד, לוחם המילואים שנפצע קשה בהיתקלות בשבוע הראשון להפסקת האש ● הגברת התקיפות של ישראל - והחשש בלבנון: "שלב חדש של הסלמה באזור שמצפון לליטאני" ● נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר שייפגש עם ג'ארד קושנר וסטיב וויטקוף, שליחיו של נשיא ארה"ב ● דיווחים שוטפים

מייסדי למונייד, דניאל שרייבר ושי וינינגר / צילום: דור מלכה

שיתוף הפעולה עם טסלה שהזניק את המניה הישראלית בוול סטריט

למונייד אספה מידע שהראה שמערכת הנהיגה האוטונומית של טסלה מפחיתה תאונות ● מייסד למונייד שי וינינגר: "רכב שיכול לראות ב‑360 מעלות, שלעולם לא נרדם ומגיב בשברירי שנייה, פשוט אינו ניתן להשוואה לבני אדם" ● מניית החברה זינקה ב-13%

נדב טנא, דינה בן טל גננסיה, איציק וייץ / צילום: אורן בירן, גיא כושי ויריב פיין, אלעד גוטמן

חגיגת המימושים בבורסה: עשרות שכירים הפכו למיליונרים, ולא רק בהייטק

הגאות בשוק המניות ייצרה הון עתק לא רק לבעלי החברות, אלא גם לשורה של מנהלים ועובדים בחברות הנסחרות בת"א ● בבתי השקעות שמניותיהם זינקו במאות אחוזים, בכירים מימשו אופציות ומניות ● במקביל, אופציות למניות, שמזוהות בעיקר עם עובדים בחברות הייטק, הפכו כלי להתעשרות גם בתעשיות המסורתיות

מיחזור משכנתאות / צילום: Shutterstock

בהיקף של 5 מיליארד שקל: שיאי מיחזור משכנתאות בדצמבר

מנתוני בנק ישראל עולה כי בחודש דצמבר 2025 נרשמו שיאי מיחזור משכנתאות בין בנקים, ובמקביל חלה ירידה קלה בפיגורי המשכנתאות ● הנתונים מצביעים על למעלה מ-7,000 לווים שמיחזרו בחודש שעבר משכנתאות, כאשר היקפי המיחזורים הגיעו לכ-5 מיליארד שקל

ראול סרוגו / צילום: כדיה לוי

"כל חברה משפחתית לא ממשיכה בסוף": הקבלן ראול סרוגו מסביר למה החליט לעשות אקזיט

מאז מותו הטרגי של בנו רועי בתאונת גלישה, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ לשעבר ראול סרוגו, הכניס שינויים דרמטיים בחייו ● הוא בהליכי מכירת החברה המשפחתית לאמפא, נלחם ברשויות כדי לחשוף את עומק המחדל שהביא למותו של בנו, ואף החל ללמד חינוך פיננסי בבית ספר תיכון, אבל לא נוטש את הנדל"ן

הראל ויזל / צילום: כדיה לוי

מה הסיכוי: איכשהו דווקא "הבנים של" הם תמיד הכי מתאימים

בחברות ציבוריות ממשיכים לתת תפקידים ל"ילדים של" ● באוצר קפצו למסקנות ● ומה שווה לבדוק בפירוט האשראי ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בדרך לאיראן? זה המועד שבו טראמפ מעדיף לתקוף

נשיא ארה"ב הציג דפוס פעולה ברור: נטייה להכריז על צעדים נפיצים דווקא בלילות, בסופי שבוע או בחגים ● מהטלת מכסים, דרך התקיפה הקודמת של ארה"ב באיראן ועד התקיפה בונצואלה - כולם נעשו בזמן שבו לא היה מסחר וול סטריט ● בינתיים, רק 3% מהמהמרים בפולימרקט חושבים שארה"ב עשויה לתקוף מחר

כיפת ברזל / צילום: דוברות משרד הביטחון

ההתנצלות והמימון: מה באמת תרמו האמריקאים לכיפת ברזל?

טראמפ הדהים את העולם כשלקח בעלות על מערכת כיפת ברזל • אלא שבניגוד לדבריו, המערכת היא בהחלט פיתוח כחול־לבן והישג טכנולוגי שישראל חתומה עליו ● ובכל זאת, גם לאמריקאים יש חלק משמעותי בהצלחה ● המשרוקית של גלובס

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ מציג את מועצת השלום בדאבוס / צילום: Reuters, Harun Ozalp

קריאת תיגר על האו"ם: מה עומד מאחורי יוזמת מועצת השלום של טראמפ?

נשיא ארה"ב הגיע השנה לדאבוס כדי להכריז על עצמו, פעם נוספת, כמעצב-העל של הסדר העולמי החדש, ולעגן זאת במסגרת מוסד חדש שייסד - "מועצת השלום" ● אילו מדינות יצטרפו למועצת השלום, כיצד היא תפעל, והאם מדובר בניסיון אמיתי לייצר מנגנון חדש לפתרון סכסוכים - או בעוד מהלך של טראמפ לעקוף את המוסדות הקיימים?

דוד אזולאי / צילום: קבוצת דוד אזולאי

היזם שגילה: לא כל חברת בנייה יכולה להנפיק אג"ח

אחרי שזכתה לביקושים נמוכים מהצפוי, חברת הנדל"ן אמיד יזמות של איש העסקים דוד אזולאי, השהתה את גיוס החוב אותו תיכננה לבצע בבורסה ● הגיוס בהיקף של 94 מיליון שקל, נועד להחזר הלוואה יקרה שנטלה מחברת האשראי החוץ בנקאי מניף

מנכ''ל אינטל, ליפ-בו טאן / צילום: Reuters, Laure Andrillon

אינטל עקפה את צפי האנליסטים אך אכזבה בתחזית להמשך; המניה יורדת במסחר המאוחר

אינטל הרוויחה 15 סנט למניה והכנסותיה עמדו ברבעון על 13.7 מיליארד דולר, מעל הצפי ● למרות זאת החברה מאכזבת בציפיות לרבעון הראשון של 2026

שלום מיכאלשווילי בקמפיין פריגת / צילום: צילום מסך יוטיוב

לפי הפריגתולוגיה, שלום מיכאלשווילי מככב בפרסומת האהובה ביותר השבוע

הפרסומת הזכורה ביותר של השבוע שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● שתי המתחרות HOT ו–yes עלו בקמפיינים חדשים לקידום השירות של HBO MAX, אחת הצליחה יותר בזכירות והשנייה באהדה

בוול סטריט המניות הקטנות הפכו למובילות של השוק / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"ההתמקדות בת"א 125 היא החמצה": האם המניות הקטנות בדרך להוביל את הבורסה?

מדד ראסל 2000, הכולל את מניות השורה השנייה בארה"ב, רושם את פתיחת השנה הטובה ביותר שלו מאז 2021, ובשוק מאמינים שהראלי יימשך ● האם גם בת"א המניות הקטנות יתפסו את קדמת הבמה? "מי שאופטימי על ישראל זה מדד טוב להיחשף אליו"

אילוסטרציה: Shutterstock

דיווח על הכנסות נמוכות כשכיר, אך התגלה כבעלי שתי דירות בכיכר המדינה ופנטהאוז בראשל"צ

רשות המסים חושדת כי תושב ת"א גרף עשרות מיליונים במטבעות וירטואליים, אך לא דיווח על הכנסותיו ולא שילם את המס הנדרש על רווחי הקריפטו ● מהחקירה עלה כי החשוד לא פתח תיק ברשות המסים, לא הגיש דוחות ולא דיווח על עיסוקו במטבעות וירטואליים