גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עובדי סטימצקי מתאגדים: "הפעם אנחנו כבר לא מפחדים"

על רקע העסקה עם קבוצת ג. יפית, עובדי סטימצקי נמצאים בחוסר ודאות, חוששים לגורלם ולגורל כספי הפיצויים שלהם בקופה שהתרוקנה, ומספקים עדות לאיבה הרוחשת בין העובדים להנהלה ■ הרוכשים: לא נמנע התארגנות עובדים

בשבועות האחרונים, עם ההודעה על רכישת סטימצקי על-ידי קבוצת משקיעים בהובלת יפית גרינברג (ג. יפית), מרגישים עובדי הרשת חסרי אונים אל מול אי-ודאות גבוהה לגבי עתידם.

שלשום (ד') אף הגיש עורך דין המייצג עובדים בחברה בקשה לבית המשפט לחשוף בפניהם את הסכם הרכישה. במקביל, מנכ"לית הרשת, איריס בראל, ערכה פגישות עם מנהלי כל הסניפים במטרה להרגיע את הרוחות.

ואכן, נראה כי לעובדים יש סיבה לדאגה. בחודשים האחרונים נחשף מצבה הקשה של סטימצקי. נתוני המאזנים של 2011 ו-2012 לימדו על הפסדים של עשרות מיליוני שקלים בשנה, הפסד תפעולי וגירעון גדול, כל זאת בשונה מאוד מהצהרות הנהלת סטימצקי. במקביל התברר כי הרשת מתקשה לשלם לספקיה, וגברה מאוד הסכנה שהרשת בעלת העבר המפואר תגיע להקפאת הליכים.

התברר גם כי מצב העובדים מעורער מאי-פעם. הערכות שיידרשו פיטורים נרחבים הפכו לריאליות במיוחד. זאת, במקביל לאפשרות שהדברים ייפתרו בבית משפט, וגם אז זכויות העובדים בסכנה.

לצד זה, נחשף כי קופת הפיצויים התרוקנה (אם כי, ככל הידוע, בנוגע להפרשות שמחויבת הרשת להפריש לפי חוק, היא נוהגת "לפי הספר").

השילוב הזה, של סכנה גוברת מאוד לפיטורים לצד קופת פיצויים ריקה, מדאיג מאוד את העובדים.

גורם מקורב לעובדים מתאר את התחושות בימים אלה: "רובם מחכים על הגדר לראות מה יילד יום. הם רוצים שהרשת תמשיך לעבוד, אבל מודאגים. אומרים להם ששומרים על זכויותיהם, אבל הם לא ראו את הסכם הרכישה. השאלה היא אם לא מרדימים אותם עד שיהיה מאוחר מדי".

"היה אז 'טרור' של ההנהלה"

על הרקע הזה מתגבשות התוכניות להתאגדות העובדים ועמן גם הניסיונות מצד ההנהלה למנוע את ההתאגדות. יצוין כי אין זו הפעם הראשונה שעובדי הרשת מבקשים להתאגד, וזו גם לא הפעם הראשונה שההנהלה מנסה להתנגד לכך בכל כוחה.

לקראת סוף הקיץ החם של שנת 2011, ברוח המחאה החברתית, יצא לדרך ניסיון ההתאגדות הקודם של עובדים בסטימצקי. הנהלת הרשת הגיבה באותה תקופה באגרסיביות כלפי כל העובדים שעודדו אחרים להתאגד כוועד.

"אנשים הוזזו מסניפים, הורדו ממשמרות, פוטרו, היה אז 'טרור' של ההנהלה. הייתה סיטואציה שאחד הפעילים הגיע יום אחד לעבודה וראה שארזו את כל חפציו האישיים בארגזים והוציאו מהחדר", מתאר אחד העובדים את הימים ההם.

עובדת אחרת מעידה: "איריס (איריס בראל, מנכ"לית סטימצקי, י"מ) יזמה מפגשים עם מנהלים בבתים פרטיים, עם כיבוד. ואז היא הגיעה עם כמה מחברות ההנהלה, חברות שלה. היא דיברה בצורה מניפולטיבית ויודעת לפרוט על רגשות - להפחיד מצד אחד ומצד שני לעורר אמפתיה. 'איך עושים ככה במשפחה?', היא חזרה ואמרה, הכול כדי לגרום לאנשים לעשות מה שהיא רוצה. היא עושה זאת באומנות. סיפרה שם כמה היא נפגעה.

"במחסן (לשם משונעים ספרי ההוצאות ומשם הם מועברים לחנויות הרשת) היו אנשים תמימים. הייתה אחת שחשבה שההתאגדות באישור ההנהלה ותלתה שלט למי שרוצה להצטרף, אז מיד הבהירו לה את העניין. לאורך זמן, רבים מאלה שניסו להתאגד לא נשאר ברשת".

אריאל אגיוף, שהיה עובד מוערך במחסן, ועובדים אחרים בחברה מעידים כי גם כשבראל שיבחה אותם, נזכרים כיצד היחס המלטף השתנה באחת כשהצטרפו ליוזמה להקמת ועד עובדים. "הייתי מקורב להנהלה. קיבלתי 5 פעמים העלאות שכר ב-3.5 שנות עבודה. קלטתי את המטה המנופח והבזבוזים בזמן שלעובדים לא מעלים משכורות. בזבזו שם כאילו אין מחר. אבל אחרי שהצטרפתי למהלך ההתאגדות, היחס כלפיי השתנה לגמרי".

- כיצד הוא השתנה?

"קודם מנעו ממני להיכנס למשרדי ההנהלה בדלת מאחור, כמו שהייתי יכול לפני כן. פתאום הכרטיס כבר לא פתח את הדלת. כל ערב חג עושים הרמת כוסית, אז בזמנו, לפני פסח, איריס אמרה לפנות רק למחליפה שלי בתפקיד ולא אליי. שלא אדבר חלילה עם חנויות, כדי שלא אשכנע שם להקים את הוועד.

"בחוזה שלי היה כתוב שאני צריך לבוא ב-9:00, אז מנהל המחסן פתאום אמר שמשבוע הבא אני צריך לבוא ב-7:30, כמו כולם, ואמרתי שכתוב אחרת בחוזה, וכך גם מסוכם עם איריס, והוא ענה שהיא לא זוכרת. אחרי חצי שנה עזבתי".

עובד אחר, שעזב בנסיבות דומות, מדבר גם הוא על היחס של בראל שהשתנה: "פעם היא הייתה אומרת לי שלום, ואחרי זה התעלמה לגמרי. אולי הרגישה שזה אישי נגדה. רציתי לקבוע פגישה כדי להסביר, והיא צעקה על המזכירה למה בכלל קבעה פגישה. היה פשוט סיוט מבחינתי לעבוד איתה".

9 סניפים הפסדיים

על רקע האירועים מהשבועות האחרונים, אגיוף המודח והמושמץ זוכה היום לעדנה. לדבריו, "כבר אז הייתה לי תחושות בטן שגם בכסף לפיצויים ההנהלה משתמשת. מתברר שלא טעיתי. כשהבאתי את ההסתדרות לדבר עם העובדים, היה עובד אחד מבוגר, בן 70 פלוס, שעשה מזה צחוק. 'למה צריך ועד עובדים? איריס נחמדה ולא תעשה שום דבר לעובדים. דואגת להם. אריאל המטומטם הזה', ככה הוא אמר.

"לפני שבוע אני מקבל טלפון מעובד במחסן, שאומר לי שכל הזמן יושבים ולא עושים כלום, כי רוב ההוצאות לא מספקות לאחרונה לסטימצקי ספרים. 'אבל יש פה מישהו שרוצה לדבר איתך', הוא ממשיך. ואז עולה על הקו אותו עובד מבוגר ומתנצל. 'מצטער על איך שדיברתי אליך. צדקת בכל מה שאמרת אז', הוא אמר. הוא עובד המון שנים, והוא עלול להיפגע יותר מכולם מבחינת הפיצויים".

ואכן, עניין קופת הפיצויים שהתרוקנה מטריד רבים מהעובדים. אחת מהם אומרת, כי "מנהלי הסניפים מעידים שבתקופת ערי סטימצקי הייתה קופת פיצויי הפיטורים מלאה. אמנם לא הייתה חובה חוקית לכך, אבל הפרישו לקרן כללית. הייתה אצלו קופת פיצויים שהספיקה לאותם עובדים באותו זמן, עם הוותק לאחור. הרבה חברות שמתנהלות טוב, עושות זאת.

"בתקופת מרקסטון הקופה התרוקנה לטובת עובדים שעזבו. בעקבות הרכישה, התחייבו הרוכשים למלאה עד 50%, אבל צריך לחשוב בהיגיון. אלה שעובדים רק שנתיים יקבלו את כל הפיצויים מביטוח לאומי במקרה של נפילת הרשת. במקום זה קחו את ה-30 עובדים שהם בבעיה ותפתרו אותה. להם אולי אף אחד לא ישלם את שמגיע להם מעבר למה שביטוח לאומי מכסה"

חשוב להעיר בהקשר הזה כי מבחינה משפטית מצב העובדים יותר טוב מזה של הוצאות הספרים, כי הם נושים בדין קדימה ובהתאם הם יכולים לדרוש מבית המשפט, במקרה שהדברים יגיעו לידי כך, להכריז שהרשת היא חדלת פירעון. במקרה כזה הם יקבלו פיצויים מהרשת, אבל אם הפיצויים יהיו אפשריים רק מביטוח לאומי, כי לחברה לא יישאר כסף, הם יוכלו לקבלם רק עם פירוק של הרשת.

ועדיין, מספר עורכי דין כבר לקחו לידיהם ייצוג עובדים בסטימצקי. כל אחד מהם טוען לעשרות עובדים שנתנו לו ייפוי-כוח לפעול בשמם. בינתיים הנהלת הרשת מסרבת להידבר עמם. כאמור, שניים מהם, עורכי הדין רמי קוגן ובת חן רחמים, הגישו שלשום בקשה לחשוף את חוזה המכירה.

לדברי קוגן, "צריך לחייב את סטימצקי לערב אותנו במשא-ומתן ולחשוף את ההסכם. יש פרסומים סותרים. מתי היא תשלם? מה התזרים השוטף? מה הפיקוח? מה דינו של עובד שיתפטר? יצרו אנדרלמוסיה שלמה, ואנחנו מבקשים בשם העובדים לתת את מה שמגיע לפי דין. אבל במקום לעדכן, מקיימים ישיבה עם עורכי הדין של החברה ומסרבים לקבל את נוכחות עורכי הדין של העובדים. כל-כך הרבה שאלות וכל-כך מעט תשובות.

"הם גם נוקטים שיטות של הפחדה. כל פעם שמישהו הולך לעורך דין, הוא מקבל טלפון מההנהלה - 'מה אתה הולך נגד החברה?'. ביום רביעי שעבר עשיתי כנס, והמון עובדים אישרו שיגיעו. לקחתי מקום ל-200 איש, ואז בראל ביקשה מכל מנהלי החנויות שיחכו עם זה 48 שעות בגלל המשא-ומתן למכירה. העובדים, שלא ידעו מה לעשות, פחדו להגיע. ואז נסגר הסכם המכירה מבלי שהעובדים יהיו מיוצגים במהלך".

לא כולם מזדהים עם הקו הלוחמני משהו של קוגן. אחד העובדים אומר כי "רבים מאיתנו חוששים שאם נתקומם בקול, הרוכש שבא לקנות את החברה, יחשוב שיש פה קן צרעות ויתרחק. לכן הם נורא מפחדים שעכשיו יהיה ועד".

ומה הלאה? עובדת בחברה: "מנסים לנטוע בנו רגשות אשמה כאילו בגללנו החברה תתפרק, אבל זה לא יעבוד. הפעם תהיה התארגנות. אמנם בהנהלה ביקשו שלא נעשה זאת, כי זה מפריע למכירה. אבל תהיה עכשיו התארגנות, כי היום כבר לא פוחדים מכך כמו בעבר. גם ההיקף שלה יהיה הרבה יותר גדול. כי הביאו אותנו למצב כזה של חוסר ודאות".

אחד המו"לים שדיבר עם נציגי הרוכשים בשבוע האחרון התרשם שהדיבורים על תוכניות לפיטורי עובדים מוגזמות. לדבריו, "הם אמרו שנפגשו עם כל העובדים והסבירו את התהליך. לדבריהם, לפי בדיקה שערכו יש רק 9 סניפים הפסדיים, ביניהם בכיכר המדינה ובנתב"ג, ובהם תתמקד ההתייעלות.

"הם אמרו לי בפגישות - 'היינו מזועזעים מהוצאות המטה וההנהלה, ושם נמקד את רוב ההתייעלות. נחתוך בבשר החי. בנוגע לעובדים, ממש נילחם כדי שיהיו כמה שפחות פיטורים'. הם גם אמרו שלגבי קרן הפיצויים, העובדים יקבלו את מה שמגיע להם מבחינת החוק, כסף מלא".

אבל קוגן חושש מעתיד אחר: "אי-הוודאות משגעת את העובדים. אם עכשיו צריך לפטר עובדים, אין בכלל כסף בקופה. מאיפה ישלמו פיצויים? אף אחד לא יודע כלום. העובדים מקבלים אינפורמציה מהתקשורת. לדעתי אין סיכוי שזה לא יגיע לבית המשפט".

בסטימצקי סירבו להגיב לדברים. מקבוצת הרוכשים נמסר כי אין בכוונתם למנוע התארגנות עובדים.

סטימצקי במספרים

עוד כתבות

חברי מיליציית כתאאב חיזבאללה משתתפים בלוויה של חבר מיליציה שנהרג מתקיפה אמריקאית / צילום: ap, Hadi Mizban

הזירה העיראקית מתחממת. האם היא יכולה להגיע לישראל

הקרבות בזירה העיראקית מסלימים, לאחר שבסוף השבוע כוחות שמזוהים עם איראן הרגו חייל צרפתי ● האם אש הקרבות מעיראק יכולה להגיע גם לישראל? ● שאלת השעה

מיליארדים יצאו ממסלולי הסנופי / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

מה קרה לטרנד הלוהט של המשקיעים? ״אנשים שכנעו את עצמם שהם 'ל-30 שנה', אבל נשברו מהר והוציאו את הכסף״

לאחר שסיכון המט"ח התממש, הכסף מתחיל לזוז החוצה ממסלולי ה–S&P 500 ● אחרי שכ–7% מהנכסים יצאו, מה המלצת המומחים?

אביגל שורק / צילום: Delek Us

עם 100 מיליון שקל בכיס: המנכ"ל שמרוויח מעליית מחירי הנפט

השווקים בעולם רועדים לאחרונה בעקבות המלחמה באיראן, אבל מניית דלק US מזנקת והשלימה עלייה שנתית של 200% ● שורק, מנכ"ל החברה, מזהיר ממחסור עולמי בזיקוק ש"לא טוב לעולם, אבל כן לתעשייה שלנו", מספר על ההתייעלות האגרסיבית שהנהיג, ומה לקח מניהול אל על: "זו גאווה לקחת חברה במצב לא פשוט ולייצב אותה" ● וגם: בכמה גדל שכרו בעקבות המעבר לארה"ב?

ספינות במצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

טראמפ לאירופה: הצטרפו למבצע בהורמוז – או שנאט"ו בסכנה

בראיון לתקשורת אמר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, כי אם אירופה תתעלם מהבקשות שלו לסיוע "זה יהיה רע מאוד לעתיד נאט"ו" ● באירופה עד כה הפגינו תלות רבה בשימור נאט"ו ובריצוי ארה"ב, הכוח העיקרי בה, מחשש שללא מטריית ההגנה האמריקאית רוסיה תרגיש חופשית לתקוף את המדינות הבלטיות או מדינות אחרות מהגוש הסובייטי לשעבר

פעילות מערכות ההגנה האווירית של ישראל / צילום: משרד הביטחון

מערכת הביטחון דורשת תוספת של 65 מיליארד שקל מעל התקציב המקורי

בדיון שנערך בהשתתפות ראש הממשלה, מערכת הביטחון הציבה דרישה לתוספת חסרת תקדים של עשרות מיליארדים מעבר לתקציב המקורי ● עם עלות לחימה יומית של עד 2 מיליארד שקל, במשרד האוצר אומרים: המחיר האמיתי לא נמצא רק בחימושים, אלא בהוצאה האזרחית ובפגיעה בתוצר

אתר רשות המסים

למה אתר רשות המסים נסגר בשמונה בערב?

האתר לא זמין בתקופה האחרונה משמונה בערב עד שמונה בבוקר ● ברשות המסים מסבירים כי הדבר נעשה בהמלצת מערך הסייבר במטרה להימנע מהתקפות סייבר

מארק צוקרברג. בדרך לקיצוץ? / צילום: Reuters, Carlos Barria

הדיווח על פיטורי ענק במטא עשוי להתחיל תגובת שרשרת בענף

בעוד המודל ה־AI החדש של מטא מדשדש, והוצאות על שבבים מזנקות ל־135 מיליארד דולר, דיווחים בעולם אומרים כי צוקרברג חוזר לנוסחה שוול סטריט אוהבת - קיצוצים ● מטא לא לבד, בשנה החולפת שורה של חברות טכנולוגיה הפנו משאבים למרוץ החימוש של ה־AI

רחוב בנווה צדק. מלאי הקרקעות הפנויות מוגבל / צילום: Shutterstock

עסקת הנדל"ן שנחתמה בשכונה היקרה של ת"א אחרי שנה וחצי של מו"מ

המגרש, בשטח 178 מ"ר, נמכר ב־13 מיליון שקל בגלל בעיות תכנוניות בקרקע ובשל הקיפאון בענף ● עפ"י התוכניות, ניתן להקים עליו שתי יחידות דיור בשתי קומות ועליית גג, אך ישנם תנאים לכך

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

מגמה מעורבת באסיה; מחירי הנפט התייצבו הבוקר על כ-100 דולר לחבית

החוזים בניו יורק עולים בעד 0.5% ● ריי דליו: החוב העצום של ארה"ב יגרום לפיחות הדולר ● שרת האוצר האמריקאית לשעבר ג'נט יילן סבורה שהעימות עלול להשפיע על הצמיחה הכלכלית בארה״ב, בנוסף ללחצי האינפלציה שכבר קיימים

מלון של רשת קלאב מד / צילום: אתר חברה

רשת הנופש שמציעה שהות חינם לישראלים שמחכים לחילוץ

ברשת קלאב מד החליטו לאפשר לאורחים ישראלים שטיסתם ארצה בוטלה להישאר במתחמי הנופש עד שתימצא להם טיסה חלופית ● המשמעות היא הארכת השהות בריזורטים ברמת חמישה כוכבים, במתכונת הכול כלול ● ומה מציעים בבתי המלון בישראל לתיירים שנתקעו בארץ בגלל המלחמה?

תדרוך ביטחוני בארה''ב בראשות הנשיא טראמפ בזמן המלחמה עם איראן / צילום: ap, Daniel Torok/The White House

טראמפ רוצה לאבטח את מצר הורמוז. זה מה שיידרש לכך

אבטחת המצר לאורך קו החוף של איראן תדרוש פריסה גדולה של ספינות מלחמה או מבצע קרקעי רחב ● לצד שתי האפשרויות, עומדות גם סכנות רבות ● בינתיים, טראמפ נשבע לפתוח מחדש את הורמוז

האי ח'ארג / צילום: Reuters, Science Photo Library

15 פיצוצים הרעידו את "האי האסור" של איראן: מה טראמפ מנסה להשיג

בתום שבועיים של מלחמה, ארה"ב העלתה הילוך ותקפה לראשונה מטרות צבאיות באי ח'ארג שבשליטת איראן ● לעת עתה בחרו האמריקאים לא לפגוע בתשתיות האנרגיה עצמן, אך טראמפ מאיים לעשות כן אם מיצר הורמוז יישאר סגור ● מהו אותו אי קטן, ולמה הוא כה מהותי עבור משמרות המהפכה?

קים במפעל המלט, בשבוע שעבר. מכנה את הדרישה לוותר על הגרעין ''אובססיה הזויה'' / צילום: Reuters, KCNA

התקיפות האמריקאיות באיראן מחזקות את נחישותה של צפון קוריאה להחזיק בגרעין

בשעה שטראמפ מאתגר מדינות ללא נשק גרעיני, קוריאה הצפונית רואה במאגר הנשק שלה ערובה להישרדות המשטר

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

מדד המחירים לצרכן בפברואר גבוה מהתחזיות; מחירי הדירות חזרו לרדת

עוד לפני המלחמה: קצב האינפלציה השנתי עלה ב-2% בפברואר, בעוד התחזיות היו שיישאר ללא שינוי על 1.8% ● מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.9%

כותרות העיתונים בעולם

הנשק החדש של טראמפ: כך ארה"ב עיוורה את איראן עוד לפני התקיפות

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מצליחה לערער את הכלכלה העולמית, למה דווקא הבן של חמינאי נבחר כיורש, ולוחמת הסייבר של ארה"ב • כותרות העיתונים בעולם

מטוס של פליי דובאי ממריא מנתב''ג / צילום: דני שדה

גל הביטולים נמשך: חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד סוף אפריל

אחרי לופטהנזה, וויזאייר ואיזי ג'ט - גם פליי דובאי דוחה את חידוש הטיסות לישראל וממנה עד 30 באפריל

צילומים: Shutterstock

מה יהפוך את העימות הנוכחי למלחמת עולם שלישית - והאם הכלכלה תכריע הכול?

המתקפה הישראלית־אמריקאית אומנם ממוקדת באיראן, אבל ההדף מורגש בכל קצוות תבל ● מה הסיכוי שהוא יעיר כוחות רדומים שיהפכו את הגלובוס כולו לשדה קרב? ● המומחים מסבירים: אלה ארבעת הגורמים שיכולים להפוך את מבצע "שאגת הארי" למלחמת עולם ● המשרוקית של גלובס

חסכונות בבנק / צילום: Shutterstock, Artem Postoev

החודש החלש באלטשולר שחם וההמלצה החריגה של הגוף המוביל: "תחזיקו מזומן"

חודש פברואר ננעל רגע לפני פרוץ המלחמה מול איראן, לאחר עליות בשוק המקומי שהובילו לחודש חיובי נוסף עבור החוסכים בגמל ובפנסיה לטווח הארוך ● כלל ביטוח ממשיכה להוביל בתשואות, בעוד שאלטשולר שחם הוא היחיד עם ביצועים שליליים ● וגם: מסלולי S&P 500 כבר בפיגור של 30% מול המסלולים המנייתיים בטווח של 3 שנים

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

שידור חוזר של 2008 - האזהרה של בנק אוף אמריקה

בעקבות עליית האינפלציה בישראל, הפועלים צופה שבנק ישראל יותיר את הריבית על כנה החודש ● מיטב: "האג"ח הארוכות בישראל מעניקות הערכת חסר לסיכון לגידול הצפוי בגירעון" ● מחירי הנפט התייצבו הבוקר על כ-100 דולר לחבית ● ריי דליו: החוב העצום של ארה"ב יגרום לפיחות הדולר ● "שידור חוזר של 2008", האזהרה החריפה של בנק אוף אמריקה, אלו ההמלצות שלהם ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

דירות בבנייה / צילום: Shutterstock

גוש דן ודירות יד שנייה הובילו את ירידות המחירים ב-2025

אחרי חודשיים של עליות חדות ומפתיעות, מדד מחירי הדירות שב לרדת, אם כי בשיעור מינימלי של 0.1%. ברמה השנתית הירידה מגיעה ל-0.9% ● על אף עלייה תלת-חודשית מרשימה, מחוז תל אביב רשם ירידה שנתית של 3% במדד מחירי הדירות; המחוז הגדול השני, המרכז, רשם ירידה של כ-4%