גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עובדי סטימצקי מתאגדים: "הפעם אנחנו כבר לא מפחדים"

על רקע העסקה עם קבוצת ג. יפית, עובדי סטימצקי נמצאים בחוסר ודאות, חוששים לגורלם ולגורל כספי הפיצויים שלהם בקופה שהתרוקנה, ומספקים עדות לאיבה הרוחשת בין העובדים להנהלה ■ הרוכשים: לא נמנע התארגנות עובדים

בשבועות האחרונים, עם ההודעה על רכישת סטימצקי על-ידי קבוצת משקיעים בהובלת יפית גרינברג (ג. יפית), מרגישים עובדי הרשת חסרי אונים אל מול אי-ודאות גבוהה לגבי עתידם.

שלשום (ד') אף הגיש עורך דין המייצג עובדים בחברה בקשה לבית המשפט לחשוף בפניהם את הסכם הרכישה. במקביל, מנכ"לית הרשת, איריס בראל, ערכה פגישות עם מנהלי כל הסניפים במטרה להרגיע את הרוחות.

ואכן, נראה כי לעובדים יש סיבה לדאגה. בחודשים האחרונים נחשף מצבה הקשה של סטימצקי. נתוני המאזנים של 2011 ו-2012 לימדו על הפסדים של עשרות מיליוני שקלים בשנה, הפסד תפעולי וגירעון גדול, כל זאת בשונה מאוד מהצהרות הנהלת סטימצקי. במקביל התברר כי הרשת מתקשה לשלם לספקיה, וגברה מאוד הסכנה שהרשת בעלת העבר המפואר תגיע להקפאת הליכים.

התברר גם כי מצב העובדים מעורער מאי-פעם. הערכות שיידרשו פיטורים נרחבים הפכו לריאליות במיוחד. זאת, במקביל לאפשרות שהדברים ייפתרו בבית משפט, וגם אז זכויות העובדים בסכנה.

לצד זה, נחשף כי קופת הפיצויים התרוקנה (אם כי, ככל הידוע, בנוגע להפרשות שמחויבת הרשת להפריש לפי חוק, היא נוהגת "לפי הספר").

השילוב הזה, של סכנה גוברת מאוד לפיטורים לצד קופת פיצויים ריקה, מדאיג מאוד את העובדים.

גורם מקורב לעובדים מתאר את התחושות בימים אלה: "רובם מחכים על הגדר לראות מה יילד יום. הם רוצים שהרשת תמשיך לעבוד, אבל מודאגים. אומרים להם ששומרים על זכויותיהם, אבל הם לא ראו את הסכם הרכישה. השאלה היא אם לא מרדימים אותם עד שיהיה מאוחר מדי".

"היה אז 'טרור' של ההנהלה"

על הרקע הזה מתגבשות התוכניות להתאגדות העובדים ועמן גם הניסיונות מצד ההנהלה למנוע את ההתאגדות. יצוין כי אין זו הפעם הראשונה שעובדי הרשת מבקשים להתאגד, וזו גם לא הפעם הראשונה שההנהלה מנסה להתנגד לכך בכל כוחה.

לקראת סוף הקיץ החם של שנת 2011, ברוח המחאה החברתית, יצא לדרך ניסיון ההתאגדות הקודם של עובדים בסטימצקי. הנהלת הרשת הגיבה באותה תקופה באגרסיביות כלפי כל העובדים שעודדו אחרים להתאגד כוועד.

"אנשים הוזזו מסניפים, הורדו ממשמרות, פוטרו, היה אז 'טרור' של ההנהלה. הייתה סיטואציה שאחד הפעילים הגיע יום אחד לעבודה וראה שארזו את כל חפציו האישיים בארגזים והוציאו מהחדר", מתאר אחד העובדים את הימים ההם.

עובדת אחרת מעידה: "איריס (איריס בראל, מנכ"לית סטימצקי, י"מ) יזמה מפגשים עם מנהלים בבתים פרטיים, עם כיבוד. ואז היא הגיעה עם כמה מחברות ההנהלה, חברות שלה. היא דיברה בצורה מניפולטיבית ויודעת לפרוט על רגשות - להפחיד מצד אחד ומצד שני לעורר אמפתיה. 'איך עושים ככה במשפחה?', היא חזרה ואמרה, הכול כדי לגרום לאנשים לעשות מה שהיא רוצה. היא עושה זאת באומנות. סיפרה שם כמה היא נפגעה.

"במחסן (לשם משונעים ספרי ההוצאות ומשם הם מועברים לחנויות הרשת) היו אנשים תמימים. הייתה אחת שחשבה שההתאגדות באישור ההנהלה ותלתה שלט למי שרוצה להצטרף, אז מיד הבהירו לה את העניין. לאורך זמן, רבים מאלה שניסו להתאגד לא נשאר ברשת".

אריאל אגיוף, שהיה עובד מוערך במחסן, ועובדים אחרים בחברה מעידים כי גם כשבראל שיבחה אותם, נזכרים כיצד היחס המלטף השתנה באחת כשהצטרפו ליוזמה להקמת ועד עובדים. "הייתי מקורב להנהלה. קיבלתי 5 פעמים העלאות שכר ב-3.5 שנות עבודה. קלטתי את המטה המנופח והבזבוזים בזמן שלעובדים לא מעלים משכורות. בזבזו שם כאילו אין מחר. אבל אחרי שהצטרפתי למהלך ההתאגדות, היחס כלפיי השתנה לגמרי".

- כיצד הוא השתנה?

"קודם מנעו ממני להיכנס למשרדי ההנהלה בדלת מאחור, כמו שהייתי יכול לפני כן. פתאום הכרטיס כבר לא פתח את הדלת. כל ערב חג עושים הרמת כוסית, אז בזמנו, לפני פסח, איריס אמרה לפנות רק למחליפה שלי בתפקיד ולא אליי. שלא אדבר חלילה עם חנויות, כדי שלא אשכנע שם להקים את הוועד.

"בחוזה שלי היה כתוב שאני צריך לבוא ב-9:00, אז מנהל המחסן פתאום אמר שמשבוע הבא אני צריך לבוא ב-7:30, כמו כולם, ואמרתי שכתוב אחרת בחוזה, וכך גם מסוכם עם איריס, והוא ענה שהיא לא זוכרת. אחרי חצי שנה עזבתי".

עובד אחר, שעזב בנסיבות דומות, מדבר גם הוא על היחס של בראל שהשתנה: "פעם היא הייתה אומרת לי שלום, ואחרי זה התעלמה לגמרי. אולי הרגישה שזה אישי נגדה. רציתי לקבוע פגישה כדי להסביר, והיא צעקה על המזכירה למה בכלל קבעה פגישה. היה פשוט סיוט מבחינתי לעבוד איתה".

9 סניפים הפסדיים

על רקע האירועים מהשבועות האחרונים, אגיוף המודח והמושמץ זוכה היום לעדנה. לדבריו, "כבר אז הייתה לי תחושות בטן שגם בכסף לפיצויים ההנהלה משתמשת. מתברר שלא טעיתי. כשהבאתי את ההסתדרות לדבר עם העובדים, היה עובד אחד מבוגר, בן 70 פלוס, שעשה מזה צחוק. 'למה צריך ועד עובדים? איריס נחמדה ולא תעשה שום דבר לעובדים. דואגת להם. אריאל המטומטם הזה', ככה הוא אמר.

"לפני שבוע אני מקבל טלפון מעובד במחסן, שאומר לי שכל הזמן יושבים ולא עושים כלום, כי רוב ההוצאות לא מספקות לאחרונה לסטימצקי ספרים. 'אבל יש פה מישהו שרוצה לדבר איתך', הוא ממשיך. ואז עולה על הקו אותו עובד מבוגר ומתנצל. 'מצטער על איך שדיברתי אליך. צדקת בכל מה שאמרת אז', הוא אמר. הוא עובד המון שנים, והוא עלול להיפגע יותר מכולם מבחינת הפיצויים".

ואכן, עניין קופת הפיצויים שהתרוקנה מטריד רבים מהעובדים. אחת מהם אומרת, כי "מנהלי הסניפים מעידים שבתקופת ערי סטימצקי הייתה קופת פיצויי הפיטורים מלאה. אמנם לא הייתה חובה חוקית לכך, אבל הפרישו לקרן כללית. הייתה אצלו קופת פיצויים שהספיקה לאותם עובדים באותו זמן, עם הוותק לאחור. הרבה חברות שמתנהלות טוב, עושות זאת.

"בתקופת מרקסטון הקופה התרוקנה לטובת עובדים שעזבו. בעקבות הרכישה, התחייבו הרוכשים למלאה עד 50%, אבל צריך לחשוב בהיגיון. אלה שעובדים רק שנתיים יקבלו את כל הפיצויים מביטוח לאומי במקרה של נפילת הרשת. במקום זה קחו את ה-30 עובדים שהם בבעיה ותפתרו אותה. להם אולי אף אחד לא ישלם את שמגיע להם מעבר למה שביטוח לאומי מכסה"

חשוב להעיר בהקשר הזה כי מבחינה משפטית מצב העובדים יותר טוב מזה של הוצאות הספרים, כי הם נושים בדין קדימה ובהתאם הם יכולים לדרוש מבית המשפט, במקרה שהדברים יגיעו לידי כך, להכריז שהרשת היא חדלת פירעון. במקרה כזה הם יקבלו פיצויים מהרשת, אבל אם הפיצויים יהיו אפשריים רק מביטוח לאומי, כי לחברה לא יישאר כסף, הם יוכלו לקבלם רק עם פירוק של הרשת.

ועדיין, מספר עורכי דין כבר לקחו לידיהם ייצוג עובדים בסטימצקי. כל אחד מהם טוען לעשרות עובדים שנתנו לו ייפוי-כוח לפעול בשמם. בינתיים הנהלת הרשת מסרבת להידבר עמם. כאמור, שניים מהם, עורכי הדין רמי קוגן ובת חן רחמים, הגישו שלשום בקשה לחשוף את חוזה המכירה.

לדברי קוגן, "צריך לחייב את סטימצקי לערב אותנו במשא-ומתן ולחשוף את ההסכם. יש פרסומים סותרים. מתי היא תשלם? מה התזרים השוטף? מה הפיקוח? מה דינו של עובד שיתפטר? יצרו אנדרלמוסיה שלמה, ואנחנו מבקשים בשם העובדים לתת את מה שמגיע לפי דין. אבל במקום לעדכן, מקיימים ישיבה עם עורכי הדין של החברה ומסרבים לקבל את נוכחות עורכי הדין של העובדים. כל-כך הרבה שאלות וכל-כך מעט תשובות.

"הם גם נוקטים שיטות של הפחדה. כל פעם שמישהו הולך לעורך דין, הוא מקבל טלפון מההנהלה - 'מה אתה הולך נגד החברה?'. ביום רביעי שעבר עשיתי כנס, והמון עובדים אישרו שיגיעו. לקחתי מקום ל-200 איש, ואז בראל ביקשה מכל מנהלי החנויות שיחכו עם זה 48 שעות בגלל המשא-ומתן למכירה. העובדים, שלא ידעו מה לעשות, פחדו להגיע. ואז נסגר הסכם המכירה מבלי שהעובדים יהיו מיוצגים במהלך".

לא כולם מזדהים עם הקו הלוחמני משהו של קוגן. אחד העובדים אומר כי "רבים מאיתנו חוששים שאם נתקומם בקול, הרוכש שבא לקנות את החברה, יחשוב שיש פה קן צרעות ויתרחק. לכן הם נורא מפחדים שעכשיו יהיה ועד".

ומה הלאה? עובדת בחברה: "מנסים לנטוע בנו רגשות אשמה כאילו בגללנו החברה תתפרק, אבל זה לא יעבוד. הפעם תהיה התארגנות. אמנם בהנהלה ביקשו שלא נעשה זאת, כי זה מפריע למכירה. אבל תהיה עכשיו התארגנות, כי היום כבר לא פוחדים מכך כמו בעבר. גם ההיקף שלה יהיה הרבה יותר גדול. כי הביאו אותנו למצב כזה של חוסר ודאות".

אחד המו"לים שדיבר עם נציגי הרוכשים בשבוע האחרון התרשם שהדיבורים על תוכניות לפיטורי עובדים מוגזמות. לדבריו, "הם אמרו שנפגשו עם כל העובדים והסבירו את התהליך. לדבריהם, לפי בדיקה שערכו יש רק 9 סניפים הפסדיים, ביניהם בכיכר המדינה ובנתב"ג, ובהם תתמקד ההתייעלות.

"הם אמרו לי בפגישות - 'היינו מזועזעים מהוצאות המטה וההנהלה, ושם נמקד את רוב ההתייעלות. נחתוך בבשר החי. בנוגע לעובדים, ממש נילחם כדי שיהיו כמה שפחות פיטורים'. הם גם אמרו שלגבי קרן הפיצויים, העובדים יקבלו את מה שמגיע להם מבחינת החוק, כסף מלא".

אבל קוגן חושש מעתיד אחר: "אי-הוודאות משגעת את העובדים. אם עכשיו צריך לפטר עובדים, אין בכלל כסף בקופה. מאיפה ישלמו פיצויים? אף אחד לא יודע כלום. העובדים מקבלים אינפורמציה מהתקשורת. לדעתי אין סיכוי שזה לא יגיע לבית המשפט".

בסטימצקי סירבו להגיב לדברים. מקבוצת הרוכשים נמסר כי אין בכוונתם למנוע התארגנות עובדים.

סטימצקי במספרים

עוד כתבות

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות הכריזה על הבנקים כקבוצת ריכוז והטילה עליהם מגבלות

הממונה על התחרות מכריזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כקבוצת ריכוז ומטילה שורת צעדים להגברת השקיפות, איסור אפליה בריביות והקלה על מעבר וניידות פיקדונות בין גופים פיננסיים

מטוס תדלוק של בואינג / צילום: חברת בואינג

6 מטוסי תדלוק במיליארד דולר: עסקת הענק של תע"א בהודו

הודו סגרה עסקה להסבת שישה מטוסי בואינג 767 למטוסי תדלוק תמורת 900 מיליון-1.1 מיליארד דולר, עם התעשייה האווירית ועם חברת HAL המקומית ● באתר "אינדיאן דיפנס" ההודי ציינו כי זו עסקה מסוג שכמותו לא ביצעו בניו דלהי בשני העשורים האחרונים

דונלד טראמפ על רקע הבית הלבן / צילום: ap, Alex Brandon

"יש להם שבוע": המסר של טראמפ לאיראן - וההבהרה

צה"ל תקף בביירות אחרי כחודש, על מנת לחסל את מפקד כוח רדואן ● לפי כמה מקורות אמריקאים, הצדדים נמצאים בנקודה הקרובה ביותר להסכם מאז שהמלחמה החלה ● נשיא ארה"ב הודיע כי יקפיא את המבצע במצר הורמוז עקב התקדמות משמעותית בשיחות עם איראן; באיראן חוגגים: "טראמפ נסוג" ● עדכונים שוטפים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת

השקל לא עוצר. מה יכול לבלום את הדהירה?

השקל לא עוצר, והתעשיינים לוחצים להוריד ריבית, אך בנק ישראל מתמקד ביעד האינפלציה ● בעוד שהמוסדיים מוכרים דולרים, האיום הביטחוני נותר הגורם המרכזי שעלול לשנות את המגמה

יובל דיסקין / צילום: סיון פרג'

עסקה מדורגת לרכישת הסטארט-אפ של יובל דיסקין ב-120 מיליון דולר תוך שלוש שנים

הסטארט-אפ סיימוטיב של ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין תרכש באופן מדורג על ידי חברת אינטגרציה לתעשיית הרכב KPIT מהודו ● העסקה כוללת מספר שלבים, כאשר תחילה תהיה השקעה של 10 מיליון דולר בתמורה ל-26% ממניות החברה

הדמיית פרויקט Galleria של עלמדב בטורונטו. בעיגול: המנכ''ל רפי לזר / צילום: מצגת החברה

5 שנים לאחר שנמכרה: חברת הנדל"ן שחוזרת לת"א לפי 1.5 מיליארד שקל

עלמדב, לשעבר אלעד קנדה של יצחק תשובה, תנסה להנפיק את מניותיה בבורסה המקומית - הפעם בבעלות קנדית ● בכך, היא צפויה להצטרף לחברה הבת אג'לן, שהנפיקה כאן אשתקד אג"ח

איל פז / צילום: יונתן בלום

בגיל 37, המנכ"ל שמוביל את ענקית התשלומים בישראל

איל פז הגיע למאסטרקארד כמנהל לקוחות, ובתוך שש שנים מונה למנכ"ל, בדיוק כשפרץ עם כלביא, "עם מאות עובדים לדאוג להם" ● עכשיו הוא מתכנן את המהפכה שתאפשר לשלם בסופר בעזרת סוכני AI ● פרויקט 40 עד 40

טנק ליאופרד עם מערכת מעיל רוח / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

המדינה שמבקרת את ישראל, אבל משתמשת במערכות נשק כחול לבן

קניה תקבל הלוואה מישראל לרכישת מערכת של רפאל ● נורבגיה ממשיכה לשלב מערכות הגנה ישראליות גם כשבזירה המדינית נשמעת ביקורת נוקבת ● במקביל אוקראינה מפתחת פתרונות בלתי מאוישים לשיפור הלוגיסטיקה בחזית, וחברת אסלסאן הטורקית מציגה שיאים חדשים ביצוא ובהשקעות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מעבר על תיקים וסיכומם יארך שניות בלבד / צילום: עינת לברון

השופטים יקבלו כלי חדש שיסייע לעבודתם. האם הוא יפחית את העומס?

אחרי פיילוט שהוגדר כהצלחה מסחררת, מערכת הבינה המלאכותית החדשה תגיע ללשכותיהם של כלל השופטים והעוזרים המשפטיים ● המטרה: הקלה בעבודה השיפוטית וחיסכון בזמן ● מהו עתיד המתמחים בעידן "צ'אט המשפט", ואיך נמנעים מטעויות שעשויות לחרוץ גורלות?

שר החוץ סער עם שר החוץ הגרמני / צילום: Reuters, Michael Kappeler/dpa

דלק סילוני לגרמניה: בישראל הכריזו על עסקה היסטורית, בברלין הסתייגו

שר החוץ הישראלי הודיע על אספקת דלק סילוני לגרמניה בשל חסימת הורמוז ● ההודעה הפכה לכותרות ראשיות במדינה, והעלתה תהיות האם גרמניה ניצבת בפני מחסור ● ברלין סייגה את הדברים: "מתקיימות שיחות בונות" ● בשלב זה, לא ברורים הלו"ז המתוכנן או עלויות

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלי קבוצת הנדל''ן אאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

הדולר בשפל חדש; יעקב אטרקצ'י במתקפה חזיתית: "הנגיד פחדן"

שער הדולר עומד הבוקר על 2.92 שקלים, מה שגורר תגובות קשות במשק מצד יצואנים וכן מצידו של איש הנדל"ן הוותיק ● יעקב אטרקצ'י טוען באופן חסר תקדים כי נגיד בנק ישראל "מסב נזק כבד לכלכלת המדינה" ● בהחלטת הריבית האחרונה אותת הנגיד על מתווה מתון של הורדות ריבית לקראת סוף השנה

אילוסטרציה: Shutterstock

אלה העובדים שנמצאים כיום בסכנה הגבוהה ביותר לפיטורים

גל הפיטורים האחרון בחברות הטכנולוגיה ונתוני הביקוש לעובדים מלמדים כי מנהלים בדרג הביניים הם בסיכון הגבוה ביותר לפיטורים ● מה הם צריכים לעשות כדי לשרוד?

ניתוח חברה / צילום: תמר מצפי

תעלומה: המניה עם שיעורי הרווח הגבוהים בענף המזון נסחרת בתמחור הכי נמוך

לפני שלוש שנים יצאה זנלכל, יצרנית קופסאות השימורים "יכין", למהלך שהרים גבות בשוק: רכישת מחלבות רמת הגולן שהיו אז במשבר עמוק ● בתוך זמן קצר שני הבכירים בחברה הפכו מחלבות ששורפות מזומנים למכונת רווחים משומנת ● אז למה השוק לא מתגמל את המניה? ● ניתוח חברה, מדור חדש

פרויקט הסוללים, ת''א / הדמיה: באדיבות קבוצת מבנה

47 דירות להשכרה במגדל אחד: כזו מודעה לא ראינו הרבה זמן

לאחרונה החלה חברת מגוריט לשווק דירות להשכרה במתחם "הסוללים" במזרח תל אביב ● מחיר השכירות החודשית - עד 11,400 שקל לדירת ארבעה חדרים ● מגוריט רכשה 47 דירות בפרויקט לפני כשנה, תמורת כ־190 מיליון שקל

המבורגר של GDB / צילום: אנטולי מיכאלוב, ליאל סנד

מסעדה ראשונה בדרך להנפקה: איך מתמחרים את השווי שלה?

לאחר שנים שבהן התרחקו מעסקי המסעדות, נפתח התיאבון לגופי ההשקעה המקומיים ● ההשקעה ברשת ג'פניקה והנפקתה הצפויה של קיסו מלמדות על השינוי בהתייחסותם לתחום: "מדובר ברשתות עם עשרות סניפים, מערכי תפעול, חיבור לוולט ומיתוג שהישראלים אוהבים"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

בשעה אחת העליות החדות בתל אביב הפכו לירידות; מניית נייס צנחה ב-19%

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת, לאחר שמרבית העליות נמחקו: ת"א 35 ירד בכ-0.4%, ת"א 90 עלה בכ-0.9% ● מדד הבנייה זינק בכ-3%, הביטחוניות צללו ● נייס נפלה לאחר פרסום הדוח הרבעוני ● שער הדולר ממשיך לרדת ועומד מתחת ל-2.92 שקלים

מכולות של חברת הספנות MSC / צילום: איל יצהר

ענקיות הספנות משיקות ציר עוקף להורמוז, אך נתקלות בבעיה מכיוון אחר

ענקיות הספנות MSC ומארסק השיקו קווי הובלה יבשתיים שיחצו את חצי האי ערב אל המפרץ, וכך ינסו להתגבר על המשבר בהורמוז ● אלא שמומחים מצביעים על מספר בעיות: התייקרות מחירי השילוח במאות ועד אלפי דולרים למכולה, והתארכות זמני המשלוח

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט זינקה לשיא חדש, מחיר הנפט צנח; מניית AMD קפצה בכ-20%

נאסד"ק מטפס ב-1.7% ● מחירי הנפט יורדים בכ-8% ● אחרי פרסום דוחות הרבעון הראשון: מניית AMD מזנקת ונייס צונחת ● המעסיקים במגזר הפרטי בארה״ב הוסיפו 109 אלף משרות באפריל, העלייה החודשית החדה ביותר מאז ינואר 2025

תערוכת יורוסאטורי בצרפת ב־2024 / צילום: Reuters, Artur Widak

ישראל חוזרת לתערוכה הביטחונית בצרפת ובדרך לסלון האווירי במרוקו

התעשיות הביטחוניות הישראליות ישתתפו ביורוסאטורי בצרפת, שנתיים לאחר שהוחרמו ממנה בגלל המלחמה ● במקביל, הן צפויות להופיע בסלון האווירי במרוקו שיחול בחודש נובמבר

שני וייס, אפרת כהן, יניב אהרונוביץ' / צילום: יהונתן בלום, רמי זרנגר, תמי בר שי

עורכי הדין שעזבו משרות נחשקות בהייטק וחזרו למשרדים: "רואים את השוק מלמעלה"

מגמת עזיבת המשרדים הגדולים לטובת משרות "אין-האוס" בהייטק ובחברות מסחריות דועכת, ובמקומה רואים מקרים של חזרה לפירמות ● שלושה עורכי דין שחזרו למשרדים מדברים על המניעים ועל האופן שבו הניסיון העסקי שצברו הופך אותם לנכס יקר יותר ללקוחות