לא מעט צעירים שנכנסו לתחום ראיית החשבון עם תקוות גדולות, חיים היום מציאות עגומה של שכר נמוך, קשיים לסגור את החודש, שעות עבודה אינסופיות, הלנת העלאות שכר ותנאים מחפירים.
רבים מהסטודנטים בתחום מתלוננים בשנים האחרונות על קושי בשלב מוקדם יותר בקריירה - קושי למצוא מקום התמחות עקב עודף היצע מתמחים.
רבים מהם השליכו יהבם לעבר מועצת רואי החשבון, בתקווה כי זו תרחיב את מקומות ההתמחות המוכרים, בין היתר על-ידי הרחבת האופציה להתמחות במוסדות ציבוריים ובמפעלים עסקיים.
ואולם, מועצת רואי חשבון, בראשות יו"ר המועצה ומנכ"לית משרד המשפטים עו"ד אמי פלמור, החליטה לאחרונה בישיבה עקרונית כי לא ישונו הקריטריונים להכרה במקומות התמחות לרואי חשבון, והמועצה תאשר התמחויות המכשירות את המתמחים לעבודת ביקורת בלבד.
הדיון העקרוני בסוגיית ההתמחות הראויה בראיית חשבון התקיים במועצת רואי החשבון, בין היתר על רקע פניות שהתקבלו מגורמים שונים בנוגע למחסור במקומות התמחות בראיית חשבון.
הטענות על "הצפת" המקצוע, אובדן היוקרה והכבוד שהיו לו, וההידרדרות המתמדת באיכות העוסקים במקצוע, היו מוכרות בעבר בעיקר מעולם עריכת הדין, אך מזה תקופה נשמעות טענות דומות גם בשוק ראיית החשבון.
סטודנטים רבים מתלוננים על הקושי הכרוך במציאת מקום התמחות ראוי באחד ממשרדי רואי החשבון הגדולים בארץ, ועל כך שהם מוצאים את עצמם מול שוקת שבורה - ללא התמחות וללא יכולת להתקדם ולהפוך מבוגרי לימודי חשבונאות לרואי חשבון.
במסגרת הדיון בנושא נבחנה השאלה אם על המועצה לפעול להגדלת מספר מקומות ההתמחות במשק על-ידי הגמשת אמות-המידה להכרת המועצה במוסדות ציבוריים ובמפעלים עסקיים כמקומות לאימון מתמחים, או שמא דווקא לצמצום האישורים הניתנים למקומות התמחות שאינם משרדי רואי חשבון, כך שההתמחות תוגבל עד כמה שניתן לעבודת הביקורת במובנה הצר.
בשנים האחרונות קיימה מועצת רואי החשבון מספר רב של דיונים בנושא ההתמחות במפעלים עסקיים ובמוסדות ציבור. בעקבות הדיונים פירסמה המועצה במאי 2013 נוסח מעודכן של ההודעה בדבר אמות-המידה להתמחות.
בנוסח זה הרחיבה המועצה מעט את האפשרות להכרה בהתמחות של שנתיים במפעלים עסקיים ובמוסדות ציבוריים. בעקבות שינוי זה אושרו במהלך השנה האחרונה מספר מפעלים עסקיים גדולים כמקומות התמחות לשנתיים.
בסיכומו של הדיון החליטה המועצה כי אין מקום להרחבת מקומות ההתמחות בראיית חשבון מעבר למצב הקיים, וכי יש להקפיד על כך שההכשרה של מתמחים בראיית חשבון במסגרת התמחותם תהא בעיקרה בתחום הביקורת, זאת כדי למשור על רמתו של המקצוע.
יו"ר המועצה פלמור ציינה כי "עבודת הביקורת היא הבסיס למקצוע ראיית החשבון, וכי שמירה על רמת המקצוע מחייבת לצמצם את הפרשנות הניתנת לאמות-המידה להכרה במקומות התמחות, ולדבוק בהתמחויות המכשירות לעבודת ביקורת".
עוד סוכם כי ייעשה שימוש מוגבר במפקחים על המתמחים מטעם המועצה לבדיקת מהות ההתמחות, הן במפעלים העסקיים ובמוסדות הציבוריים שאושרו והן במשרדי רואי החשבון.
המקצוע לא יפוצל
עוד הוחלט בישיבת המועצה כי אין מקום לפיצול מקצוע ראיית החשבון ולקיומם של שני סוגי רישיונות לרואי חשבון - "רואה חשבון" ו- "רואה חשבון מבקר".
לפי ההצעה שנדונה, כדי לקבל את התואר "רואה חשבון" יחויבו המועמדים לעמוד בבחינות המועצה, לרבות הבחינות בנושאים חשבונאות פיננסית וביקורת - סופיות חלק ב', אך יהיו פטורים מההתמחות; בעוד שכדי לקבל את התואר "רואה חשבון מבקר", תידרש בנוסף לכך התמחות במשרדי רואי חשבון מבקרים.
פלמור ציינה כי "רוב חברי המועצה מסכימים שיש לשמר את מקצוע ראיית החשבון כמות שהוא, בשל מהותו, כבודו וייחודו, ולאור הצורך לשמר את ההכשרה בביקורת גם עבור רואי החשבון שלא יעסקו בכך בעיסוקיהם השונים".
"פס ייצור של רואי חשבון"
רו"ח שלומי שוב, סגן דיקן (חשבונאות) בבית-ספר אריסון למינהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה, סבור כי החלטת המועצה בעניין ההתמחות בעייתית בתנאי השוק הקיימים.
לדבריו, "יש מקום לפתוח אפשרויות להתמחות במחלקות כספים בחברות וארגונים גדולים. אני אומר את זה למרות שבמקום שבו אני נמצא, רוב הסטודנטים סגורים להתמחות במשרדים הגדולים כבר בשנה א' ללימודיהם, בניגוד למגמת ההצפה במקצוע.
"אנחנו נוטים לשכוח ששפת העסקים, החשבונאות, היא קודם כל כלי ולא מטרה. יש חשיבות אדירה למנהלים וליזמים ליהנות מהכלי של החשבונאות, ואני לא רואה בעיה בכך שירכשו את הניסיון הראשוני במחלקות כספים בארגונים גדולים".
עוד מוסיף רו"ח שוב: "אני חושב שאנחנו צריכים להיות גאים בכך שכמקצוע אנחנו מספקים את דור המנהלים הבא. צריך לזכור שגם המשרדים הגדולים לראיית חשבון הם היום 'מפלצות פיננסיות' שעושות הרבה מעבר לעבודת הביקורת, ויש במשרדים עצמם מחלקות גדולות שכלל לא עושות ביקורת".
בנוגע להצעת פיצול המקצוע שנדחתה, אומר רו"ח שוב כי "הפתרון לבעיה הקשה שקיימת כיום במקצוע לא נמצא בפיצולו. הנושא של בעיית ההתמחות והצפת המקצוע הוא רק הסימפטום ולא הבעיה האמיתית.
"לדעתי, דרוש שינוי יסודי בתפיסת ההכשרה של רואי החשבון. לימודי המקצוע במוסדות רבים לא התאימו את עצמם מבחינה מהותית למהפך האדיר שחל בו בשנים האחרונות. מהפך זה צריך לדעתי להביא לכך, למשל, שילמדו את המקצוע סטודנטים בעלי אופי שונה בתכלית ויכולות אחרות מאלה שלמדו אותו בעבר".
לדבריו, "הדמות של רואה החשבון הקלאסי היא סוג של ערוץ 1 שלא הפנים את המעבר לטלוויזיה צבעונית. קיימים מוסדות השכלה רבים שמלמדים רק בשביל לעבור בחינות מועצה, וממשיכים ללמד את החשבונאות באותה דרך שבה לימדו אותה לפני 20 שנה ויותר.
"מה שתורם לבעיה הן בחינות ההסמכה, שהן טכניות בעיקרן ולא בוחנות חשיבה עמוקה והתמודדות עם מצבים עסקיים משתנים. ההצפה נובעת מכך שמכשירים רואי חשבון בסיטונות, שלא יודעים לחשוב, ממש כמו פס ייצור".
מנגד, נשיא לשכת רואי החשבון, דודי גולדברג, מביע תמיכה בהחלטת המועצה וסבור כי לא צריך להתערב בשוק. "זה נכון שיש בעיה של הצפת המקצוע, וזה נובע ממספר מקומות הלימוד, מספר האוניברסיטאות והמכללות, שפתחו לימודים בראיית חשבון. הבעיה הזו היא לא של המועצה ולא של הלשכה. מי שמאשר את מקומות הלימוד זה המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה)".
13 מוסדות מלמדים היום ראיית חשבון (חשבונאות) בארץ, בהם אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת ירושלים, אוניברסיטת בן-גוריון, האוניברסיטה הפתוחה, המסלול האקדמי במכללה למינהל בראשון-לציון, המרכז הבינתחומי בהרצליה, מכללת רופין ועוד.
למרות זאת, גולדברג סבור כי אסור להתערב בשוק. "השוק מאזן את עצמן. כבר השנה חלה ירידה של 30% בנרשמים ללימודי ראיית החשבון, וזו תוצאה ישירה של עודף היצע המתמחים בשנים האחרונות".
לדברי גולדברג, "אסור לשנות מקצוע בגלל עודף היצע או עודף ביקוש. מנגנון השוק יביא לאיזון בתקופה של כ-3-4 שנים קדימה. לכן, גם אסור לפתוח מקומות התמחות מבלי לבדוק ולעמוד על טיב אותו מקום עבודה, על מנת לשמור על הרמה המקצועית הראויה של המקצוע.
"מצבנו לא שונה מהמצב במקצועות החופשיים האחרים כמו עורכי דין רופאים ומהנדסים - גם שם יש עודף היצע, ומועצת רואי החשבון עושה מאמצים לאשר מקומות התמחות ראויים שבהם המתמחה עוסק בעבודת הביקורת, כנדרש לפי חוק רואי החשבון".