מיקי פרידמן / צילום: אלון רון
5 שנים אחרי הגשת כתב האישום נגדו בפרשת ההלוואות הפיקטיביות בבנק לאומי, הורשע היום (ג') מנחם (מיקי) פרידמן, לשעבר מנכ"ל הסניף המרכזי של בנק לאומי ובהמשך מנכ"ל לאומי בריטניה, כי בשנים 2005-2007 גנב מלאומי עבור אחרים כ-30 מיליון שקל.
בנוסף, הורשע פרידמן על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב במספר עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, מירמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירות מנהלים בתאגיד וקשירת קשר לביצוע פשע. כמו כן הוא הורשע בהחזקת נכס החשוד כגנוב, לאחר שבחשבונות הבנק שלו ושל ילדיו נמצאו כ-2.3 מיליון שקל.
בהכרעת הדין קבעה השופטת יהודית אמסטרדם כי פרידמן אישר פעמים רבות הענקת אשראי סולו ללווים פיקטיביים על סמך הצהרת עושר פיננסי פיקטיבית, ללא כל ביטחונות של ממש ובניגוד לנוהלי הבנק. כך קיבלו לווים פיקטיביים הלוואה של 1.5-4 מיליון שקל בתוך רבע שעה.
"ההלוואות היו חלק קטן מכלל ההלוואות שניתנו על-ידי הסניף המרכזי של בנק לאומי, והנאשם אף הצליח להבליען בין ההלוואות שבאגף המסחרי, כך שכישלונן לא יורגש, עד שתשומת-הלב של המבקר הופנתה להלוואה שניתנה לשטרן (אחד מהלווים - ח' מ'), וקרס כל המערך שנבנה", כתבה השופטת.
לדברי בית המשפט, פרידמן הפר את האמון שנתנה בו הנהלת בנק לאומי, "ובפועל נגרם נזק לתאגיד בשווי של עשרות מיליוני שקלים - הלוואות שלא הוחזרו. בנוסף, נגרם נזק של ירידת אמון של ציבור המשקיעים בבנק לאומי באופן שאופרטיבית עלולים המשקיעים לחשוב פעמיים לפני שיפקידו כספים בבנק ספציפי, בבחינת 'שומר נפשו ירחק'".
ניגוד עניינים וחריגה מסמכות
לפי הכרעת הדין, פרידמן פעל בניגוד עניינים בין האינטרסים של הבנק עליהם היה מופקד, ובין האינטרסים של חבריו, מאיר עובדיה ועמי מנור. "עקב ניגודי העניינים סטה פרידמן ממדיניות בנק לאומי ופעל בחריגה מסמכויותיו. הוא לא דיווח לממונים עליו, על אף היותו בניגוד עניינים; לא ערך את הבדיקות הנדרשות לפני מתן הלוואות סולו; עקב מצג-שווא בפני הכפופים לו גרם שעובדים אחרים של הבנק גם הם פעלו בניגוד לאינטרס הציבורי; העניק לאנשים שלא הייתה להם זכות לקבל טובת הנאה משמעותית, ופעל בקשר מושחת עם אחרים".
עוד כתבה השופטת כי הסטייה מהגשמת האינטרס הציבורי עליו היה מופקד פרידמן הייתה אינטנסיבית ובעלת משמעות רבה, וזאת נוכח תפקידו הבכיר של הנאשם כמנהל הסניף המרכזי, שטיפל בלווים שנשלחו על-ידי חבריו.
השופטת העבירה ביקורת נוקבת על הגרסה שהציג פרידמן להגנתו, תוך שקבעה כי "לשמע אמירותיו של הנאשם על דרך מתן הלוואות הסולו על-ידו, סומר השיער: מנהל הסניף המרכזי, אדם מיומן ומנוסה השייך לחטיבה המסחרית, איש המעמיד באגף המסחרי אשראי במיליארדי שקלים, טוען בעדותו כי מסוכן לתת אשראי לחברה, שכן מדובר באישיות משפטית שיכולה לקרוס, ואז לא יהיה ממי לגבות את החוב; ולעומת זאת הוא מעדיף לתת אשראי סולו לאדם פרטי ללא ביטחונות, רק על בסיס חתימתו, כשהוא מנמק זאת בכך ש'אוכל לרדוף אותו לצורך העניין עד היום האחרון, עד שאני אגבה'".
השופטת דחתה גם את גרסתו של פרידמן בבית המשפט לעניין הפקדת הכספים, תוך שקבעה כי "גרסת פרידמן לא הניחה את דעתי בדבר רכישה כדין של הכספים שנתפסו בחשבונו ובחשבונות בני משפחתו, כמו גם הכסף המזומן שנתפס במשרדו בלונדון".
לדבריה, "גרסת פרידמן בעניין הפקדת הכספים במזומן עברה תהפוכות רבות: מגרסה שהצביעה על מקור הכספים המזומנים מדירה שנמכרה, ואחר-כך מחברים שגדלו עמו, עבור בכספים שהתקבלו מאמה של אשתו, מדודו, ואחר-כך מאביו ז"ל. בהמשך מתברר כי לטענת פרידמן, הוא זה שתמך באביו ואמו ונתן להם כספים, ללא ידיעת אחותו".
כתב האישום הוגש בידי עורכי הדין טוני גולדנברג ולילך כץ מפרקליטות מחוז תל-אביב. פרידמן מיוצג בידי עורכי הדין משה ישראל, אלימלך קורצוייל ודביר סיני.
רקע: כתב האישום - מתן הלוואות סולו לחברים
מנחם (מיקי) פרידמן שימש כמנהל הסניף המרכזי של בנק לאומי שברחוב יהודה הלוי בתל-אביב, משנת 2003 ועד לספטמבר 2007 . הוא שימש גם כיו"ר ועדת האשראי בסניף המרכזי, וכן שימש חבר בוועדת האשראי העליונה של בנק לאומי, שבראשה עמד מנכ"ל הבנק. בספטמבר 2007 מונה פרידמן לתפקיד מנכ"ל בנק לאומי בריטניה, ולצורך תפקידו זה הוא עזב את עבודתו בסניף המרכזי ועבר להתגורר בלונדון.
ב-2009 הוגש כתב האישום נגד פרידמן, שבו נטען כי הוא קשר קשר עם חבריו, מאיר עובדיה ועמי מנור, לפיו כספים שיתקבלו במירמה מהסניף המרכזי - יועברו לידי רפי עובדיה, בנו של מאיר, ולידי אייל קורנבליט.
בינואר 2006 קשר עובדיה קשר עם פרידמן, לפיו עובדיה ישלח למשרדו בסניף המרכזי אנשים שיבקשו הלוואת סולו - הלוואה הניתנת על סמך אמון בחוסנו ואמינותו הפיננסית של הלווה, והיא ניתנת ללא העמדת ביטחונות כנגדה לאחר שנבדקת יכולתו לעמוד בהחזרי ההלוואה.
לפי תוכנית הקשר שבין עובדיה לפרידמן, האנשים שנשלחו למשרדו של פרידמן יבקשו ממנו אשראי סולו של מיליוני שקלים, על בסיס הצהרת עושר פיננסי - שהינה הצהרה מפורטת של הלווה על רשימת נכסיו והתחייבויותיו.
עוד הוסכם במסגרת הקשר שבין עובדיה לפרידמן ולצורך קידומו, כי פרידמן יאשר לאותם לווים את האשראי המבוקש, מבלי לבדוק את הנתונים המוצהרים על-ידם בהצהרת העושר הפיננסי שמילאו, ומבלי לבחון את יכולתם להחזר ההלוואה, והוא יחזיק את הצהרות העושר הפיננסי של אותם לווים בכספת שלו בבנק לאומי.
במסגרת הקשר האסור ולצורך קידומו, איתרו רפי ואייל ביחד עם עובדיה אנשים שישמשו אנשי-קש; בהם דוד וענונו, אברהם גולדנברג, ניסים נרדיה, מרדכי בנבנישתי, עופר דיגמי וקורנבליט. הם קשרו עם כל אחד מהם קשר, לפיו אותו לווה יגיע לסניף המרכזי, למשרדו של פרידמן ימסור לו הצהרת עושר פיננסי כוזבת, וזאת בכוונה לקבל במירמה אשראי סולו במיליוני שקלים. לאחר קבלת הלוואת הסולו, הוסכם כי הלווה יעביר את כספי ההלוואה לידי רפי עובדיה ואייל קורנבליט.
בהמשך, לפי הוראת פרידמן הועמדו ההלוואות המבוקשות בחשבונם של אנשי-הקש. זאת, מבלי לערוך עבודת הכנה ומחקר על יכולתם הפיננסית, ומבלי להעביר את הבקשות, למרות גובה הסכום שנקוב בהן, לאישור ועדת אשראי, כמתחייב מנהלי הבנק ומכתב הסמכויות של הנאשם להקצאת אשראי.
סיוע למירמה ותיווך לשוחד
באפריל 2011 הורשע מאיר עובדיה, הבעלים של חברת הריהוט "ניקולטי", במסגרת הסדר טיעון, בביצוע 5 עבירות של סיוע לקבלת דבר במירמה ובעבירה של תיווך לשוחד, במסגרת פרשת המעילה בבנק לאומי.
עובדיה הועמד לדין באשמה ששימש כמתווך בין פרידמן, לבין לקוחות שביקשו ללוות מהבנק כספים בשווי עשרות מיליוני שקלים, כולל אנשים שכלל לא ניהלו חשבונות בסניף.
בתחילת 2013 הרשיע בית משפט השלום בתל-אביב את הלווים הפיקטיביים, האחים נתן ודני שבס, לשעבר בעלי המסעדות "רוקה" ו"קיוטו" בהרצליה פיתוח, בהסדר טיעון, בקשירת קשר לביצוע פשע וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות. זאת, לאחר שהואשמו בהוצאת כספים בטענות-שווא ועל דרך המירמה מהסניף המרכזי של בנק לאומי.
השופט מרדכי פלד הטיל על נתן שבס 9 חודשי מאסר בפועל, שנה וחצי מאסר על-תנאי וקנס בסך של 20 אלף שקל. על דני שבס גזר השופט חצי שנת עבודות שירות, שנת מאסר על-תנאי וקנס בסך של 20 אלף שקל.
עונשי מאסר לאנשי-הקש
גם אנשי-הקש האחרים הועמדו לדין בפרשה והורשעו. נסים נרדיה הודה, במסגרת הסדר טיעון, כי הוא ביקש מפרידמן הלוואת סולו על סך 3 מיליון שקל, ומילא הצהרת עושר פיננסי, שבחלקה הייתה כוזבת, שכן היא כללה נכסים שלא היו בבעלותו. נרדיה הודה שעשה כן בכוונה לקבל במירמה את ההלוואה; וכן הודה כי לאחר שפרידמן אישר לו את ההלוואה המבוקשת, הוא הפקיד שתי המחאות על סך כ-2 מיליון שקל בחשבון קוסט פלוס, והמחאה בסך 1 מיליון שקל בחשבונו של רפי עובדיה.
בנבנישתי הודה במסגרת הסדר טיעון בכוונה לקבל במירמה את ההלוואה. כמו כן הודה כי לאחר שפרידמן אישר לו את סכום ההלוואה בסך 2.75 מיליון שקל, הוא העביר חלק מהסכום לחשבון קוסט פלוס.
בית המשפט אימץ את הסדר הטיעון וגזר על כל אחד מהם 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, 10 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 20 אלף שקל.
רפי עובדיה ובנבנישתי הורשעו, לפי הודאתם, בקשירת קשר לבצע פשע וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות. בדצמבר 2011 נגזר דינם לשנתיים מאסר, והוטל עליהם קנס בסך 150 אלף אלף שקל.
גולדנברג הורשע אף הוא בקבלת דבר במירמה, והוטל עליו עונש של שנת מאסר וקנס בסך 48 אלף שקל; על וענונו, שהורשע בהסדר טיעון, נגזרו 6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 40 אלף שקל.
קורנבליט הורשע על-פי הודאתו בקבלת דבר במירמה עבור אחר, ונדון במארס 2011 לעונש של 9 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 20 אלף שקל. ערעורו למחוזי נדחה.