ניר גלעד / צילום: איל יצהר
מבצע "צוק איתן", המרכז את מרב תשומת הלב של הציבור בשבועיים האחרונים, כמו השכיח שרק לאחרונה עבר - מלווה בלא מעט סימני שאלה - הסדר החוב הגדול ביותר בתולדות שוק ההון המקומי, בחברת הספנות צים.
למרות ההערכות המוקדמות כי בקרב בעלי מניות המיעוט בחברה לישראל (בעלת השליטה בצים) לא יושג רוב לאישור ההסדר בחברה הבת, דיווחה החברה לפני כחודש על אישורו ברוב מוחץ של 66% מבעלי המניות הבלתי נגועים בעניין אישי.
אלא שבימים שלאחר אישור ההסדר העלתה בדיקת רשות ני"ע כי לא פחות מארבעה גופים מוסדיים אשר תמכו בהסדר, ובראשם קבוצת הראל של משפחת המבורגר, דינם להיפסל בשל היותם נגועים (מאחר שערך הנשייה שלהם באג"ח צים עולה על ערך ההחזקה במניות חברה לישראל).
למרות זאת, בחברה לישראל ובצים הזדרזו לקבוע עובדות בשטח, והודיעו השבוע כי התמלאו כל התנאים לקיום הסדר החוב, ומשכך ההסדר יצא לפועל. חלקה של חברה לישראל בהסדר החוב כולל הזרמת הון משמעותית של כ-200 מיליון דולר לצים (ובמקביל תדולל החזקתה בחברת הספנות הכושלת ל-32% מההון).
ייתכן שלעולם לא נדע כיצד הצליחו ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל ויו"ר צים, ורפי דניאלי, מנכ"ל צים (שהודיע לאחרונה על התפטרותו), להביא לאישורו של הסדר החוב, בניגוד להערכות המוקדמות. נותר רק לתהות כיצד הסדר שאושר לכאורה ברוב מוחץ, מצטמק בסופו של דבר לרוב גבולי של 55% בלבד מבעלי המניות הבלתי נגועים.
איך זה קורה?
כיצד קורה שאצל שלושה מהגופים המוסדיים שהצבעתם נפסלה על-ידי רשות ני"ע (מיטב דש, ילין לפידות וקופ"ג מחוג של חח"י) נפלה לטענתם "טעות סופר" - כאילו זו הפעם הראשונה שבה הם נדרשים להצביע - בשעה שהקריטריונים להגדרת ניגוד עניינים היו ידועים להם מראש?
כיצד קורה שאף לא אחד מהבנקים הזרים המחזיקים מניות של החברה לישראל, שתמכו כולם בהסדר, מוגדר כגוף בעל עניין בהחלטה, למרות שחלקם (BNP וסיטי) העמידו אשראי נכבד לצים כנגד שעבודים שניתנו להם - ועדיין לא ניתן על כך גילוי או הבהרה?
זאת ועוד, מדוע בחברה לישראל מתעקשים על הוצאת הסדר החוב לפועל גם לאחר הרמיזות הברורות של רשות ני"ע כי נדרש אישרורו מחדש, בין היתר בעקבות בקשת הרשות כי החברה תסביר מדוע לא ביקשה חוות דעת נוספת ממעריך השווי להסדר (טריגר פורסייט) בנוגע לשווי מניות צים לאחר ההסדר?
הבקשה של רשות ני"ע הגיעה בעקבות פס"ד של ביהמ"ש העליון (אשר ביטל פס"ד של ביהמ"ש המחוזי), שקבע כי אם יועמד למכירה נתח של 24% עד 35% ממניות צים, והמדינה תתנגד למכירה, ישובו הצדדים לביהמ"ש כדי להכריע במחלוקת ביניהם. בחברה לישראל נמנעו כאמור מאישור מחדש של ההסדר, וציינו כי לא מדובר "בשינוי מהותי", ולכן אין צורך בהערכה מחדש של שווי מניותיה בצים.
ולבסוף, כיצד עוברת קביעת החברה לישראל, שלפיה הסדר החוב בצים הושלם, מבלי שקמה התנגדות קולנית מקרב הגופים המוסדיים שהתנגדו להסדר, או מצד רשות ני"ע, שאולי לא אמרה את המילה האחרונה, אך לפחות בינתיים מאפשרת לחברת ההחזקות של עידן עופר לקבוע עובדות בשטח.