גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רו"ח מנירב: אטימות בוועדת לוקר לצמצום השימוש במזומן

לשכת רואי החשבון תוקפת את הוועדה בראשות הראל לוקר שפרסמה לאחרונה את המלצותיה לצמצום השימוש במזומן: "מדובר בחוק שאינו מצביע על פתיחות רבה ושיקשה מאוד על הציבור כולו ויפגע בעיקר באזרחים שומרי החוק"

עופר מנירב / צלם: תמר מצפי
עופר מנירב / צלם: תמר מצפי

"מעולם לא נתקלנו עד כה באטימות כה גדולה של ועדה ציבורית לעמדות שהוצגו בפניה, הן על-ידינו והן על-ידי אחרים... גם עיתוי פרסום הדוח, עת אנו נמצאים במצב מלחמה וכאשר מדובר בחוק שיקשה מאוד על הציבור כולו ויפגע בעיקר באזרחים שומרי החוק, אינו מצביע על פתיחות רבה" - במילים קשות אלה תוקפת לשכת רואי החשבון את חברי "ועדת לוקר" לצמצום השימוש במזומן, אשר פרסמו לאחרונה את ההמלצות הסופיות של הוועדה.

במאי השנה פרסמה ועדת לוקר את המלצותיה להערות הציבור טרם הבאתן להחלטת ממשלה, כאשר בין המרכזיות שבהן היו ההמלצות לקבוע מגבלה של 7,500 שקל על עסקאות במזומן ובצ'קים סחירים; חובת ביצוע עסקה בסכומים מעל המגבלה באמצעות צ'קים, העברה בנקאית, כרטיסי חיוב מיידים וכרטיסים נטענים; והטלת חובה על הבנקים להציע כרטיס דביט לכל לקוח תוך פיקוח על עמלות.

בסוף השבוע שעבר העבירה ועדת לוקר את המלצותיה הסופיות, בנוסח שיועבר להחלטת ממשלה, ובין היתר מומלץ, כי בעסקאות שאחד הצדדים הוא עוסק, בשלב ראשון, תיקבע מגבלה של 10,000 שקל על עסקאות במזומן, ובשלב שני יופחת סכום הגג לעסקאות שסכומן אינו עולה על 5,000 שקל.

עוד מומלץ כי בעסקאות בין שני צדדים פרטיים תעמוד המגבלה על סך של 50 אלף שקל בשלב ראשון, ובהמשך תרד ל-15,000 שקל, למעט עסקאות של מכירת כלי רכב משומשים.

עוד כוללות ההמלצות מגבלות בנוגע לאופן השימוש בצ'קים, וביניהן הגבלת האפשרות לפרוע צ'ק שסוחר יותר מפעם אחת, קיבעת איסור להוציא ולקבל צ'קים שלא מצוין בהם שם המוטב והגבלת סכום העסקה בצ'ק בסכום שייקבע, שלא יפחת ממיליון שקל.

רו"ח עופר מנירב, המשמש כיו"ר ועדת המסים והקשר עם רשויות המס של לשכת רואי החשבון, שיגר מכתב לשר האוצר, יאיר לפיד, בו הוא תוקף את המסקנות הסופיות, כאשר כבר בכותרת המכתב הוא מתנסח בחריפות וכותב: "האם כחרשים היינו?! או שאולי כעיוורים!".

רו"ח מנירב מציין בפתח המכתב כי הגורמים המקצועיים בלשכת רואי החשבון קיבלו את המלצות הוועדה לבחינת צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי, ו"לא ידענו אם לבכות או לצחוק". זאת, הוא מסביר, משום ש"מעולם לא נתקלנו עד כה באטימות כה גדולה של ועדה ציבורית לעמדות שהוצגו בפניה, הן על-ידינו והן על-ידי אחרים, כאשר למעט העלאת הרף מ-7,500 שקל ל-10,000 שקל (ושינוי האיסור של תשלום בצ'ק לסכום שלא יפחת ממיליון שקל, לעומת מיליון שקל לכל היותר בטיוטה), אין כל שינוי בדוח, וכאשר גם העלאת הרף מ-7,500 שקל ל-10,000 שקל הייתה ברורה מלכתחילה".

עוד מציין מנירב במכתב כי לתחושת הלשכה, הוועדה התעלמה לחלוטין מהערותיה על המסקנות הראשונות, שניתנו הן במכתב ששוגר לוועדה והן במסגרת פגישה עם חברי הוועדה, "כאשר", לטענתו, "כבר בזמן הפגישה הרגשנו כי מדובר בפגישה לשם הפרוטוקול, וכי אוזנה של הוועדה אינה כרויה להקשיב לעמדתנו (לשמוע כן אך להקשיב, לצערנו, לא), וההמלצות הסופיות מוכיחות זאת".

במכתבו טוען רו"ח מנירב לשר האוצר לפיד, כי העובדה ש"אין ולו גם נציג אחד בוועדה, שלא לדבר על מספר ראוי של נציגים, מתוך המגזר העסקי, המגזר הפרטי וגופים סמי-ציבוריים כמו להב, לשכת רואי חשבון, לשכת עורכי דין ואחרים - הרי שברור כי מי שהקים את הוועדה, בהרכבה זה, כיוון מראש למסקנותיה".

חברי הוועדה הנם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר (המכהן כיו"ר הוועדה); מנהל רשות המסים, משה אשר; מנהלת מחלקת חשבות בבנק ישראל; סגן המפקח על הבנקים; המשנה לפרקליט המדינה לאכיפת כלכלית; המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי); ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל; הכלכלן הראשי וממונה על הכנסות המדינה משרד האוצר; וסמנכ"ל כלכלה ותשתיות משרד ראש הממשלה.

מנירב אינו תוקף באופן אישי את חברי הוועדה, אשר לדבריו "הינם מוכשרים וראויים", אך מציין במכתבו כי בתוקף תפקידם הציבורי, הם חייבים לייצג את ה"אג'נדה" של הגופים מהם הם באים, ו"בנוסף, חלק גדול מהם אינו מכיר, בוודאי שלא באופן מספיק, את צורכי השוק העסקי והפרטי".

לטענת מנירב, אם וככל שההמלצות יתקבלו ויהפכו לחוק, "הן יהפכו בסופו של יום לאות מתה ולעוד חוק של ניתן יהיה לאכפו, ובכך, לא רק שלא נשיג מטרת כולנו - המלחמה בהון השחור, אלא שאף נחליש את יכולת ההרתעה שלנו".

לגופן של ההמלצות טוענת לשכת רואי החשבון כי רשות המסים, אשר גם כיום מצליחה לבדוק רק כ-2.5% מהדוחות המוגשים לה, לא תצליח לאכוף גם את החוק הזה (גם אם יקצו לה לשם כך כמה עשרות עובדים); עסקאות במזומן שקודם היו מדווחות, לא ידווחו יותר; וההגבלות המוצעות גם יגדילו מאוד את כמות הצ'קים החוזרים במשק, יקטינו את הבטיחות שיהיו לעסקים מול הבנקים ויפגעו קשות בנזילות העסקים, עד כדי סגירה של חלק מהם.

במכתב מנסה מנירב להמחיש את הבעייתיות בהמלצות הסופיות באמצעות דוגמה: "נניח שנגר מוכר סט לסלון ב-12,000 שקל, וכאשר בהיותו אזרח שומר חוק הוא מתעקש על קבלת התשלום בצ'ק, וכך נעשה. לימים הצ'ק חוזר ואז פונה הנגר ללקוח ודורש את התשלום בגין הצ'ק שחזר והלקוח, שחשבונו הוגבל, נענה ומגיע עם 12,000 שקל במזומן! מה בדיוק אמור כעת הנגר שלנו לעשות?! שהרי לקבל המזומן אסור לו, ואם הוא לא יקבל את המזומן, הוא איבד את הסחורה שמכר...! - לוועדה הפתרונים".

לסיכום מבקש מנירב משר האוצר למנוע את העברת החוק החדש, וכותב: "כולנו תקווה כי יימצאו 'המבוגרים האחראים' מבין שרי הממשלה או חברי הכנסת שלא יתנו את ידם למהלך המוצע, שאם לא כן ייגרם נזק גדול לכולנו".

באשר לעיתוי שיגור המכתב, בעיצומו של מבצע "צוק איתן" והאירועים הקשים סביבו, כותב מנירב: "התלבטתי רבות אם כעת הוא העיתוי הנכון לשלוח את המכתב, שכן הראש של כולנו נתון קודם כל למצב הביטחוני בו אנו נמצאים, ולכן גם חרף העובדה שהמכתב היה מוכן כבר ביום ראשון, עיכבתי את הוצאתו, אך מכיוון 'שתחנות הצדק' ממשיכות לפעול, ולראיה החלטתכם שלא לחכות ולהעלות לדיון בוועדת החוקה את הגדלת סמכויות הגביה של רשות המסים, יחד עם המועד שבו החליטה הוועדה לפרסם את מסקנותיה (באמצע המלחמה!) - שכנעו אותי שלא נכון יהיה אם נמתין בתגובתנו".

עוד כתבות

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

מחקר חדש של בנק ישראל מבקר את הרחבת הטבות המס ליישובים

הגדלת מספר היישובים שתושביהם זכאים להטבות במס הכנסה נועדה למשוך אוכלוסייה חזקה לפריפריה, אך לפי מחקר של בנק ישראל, היא הניבה שינוי מוגבל בלבד ● חרף העלות הכלכלית החריגה, בגובה מאות מיליוני שקלים בשנה, הממשלה רוצה להכניס לרשימה גם את נהריה ואשקלון וכן יישובים מעבר לקו הירוק

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ מציג את מועצת השלום בדאבוס / צילום: Reuters, Harun Ozalp

קריאת תיגר על האו"ם: מה עומד מאחורי יוזמת מועצת השלום של טראמפ?

נשיא ארה"ב הגיע השנה לדאבוס כדי להכריז על עצמו, פעם נוספת, כמעצב-העל של הסדר העולמי החדש, ולעגן זאת במסגרת מוסד חדש שייסד - "מועצת השלום" ● אילו מדינות יצטרפו למועצת השלום, כיצד היא תפעל, והאם מדובר בניסיון אמיתי לייצר מנגנון חדש לפתרון סכסוכים - או בעוד מהלך של טראמפ לעקוף את המוסדות הקיימים?

מנכ''ל קלרוטי יניב ורדי / צילום: דוקוארט

לפי שווי של כ-3 מיליארד דולר: חברת הסייבר קלרוטי בגיוס ענק, וכמה יקבלו העובדים?

קלרוטי, שעוסקת באבטחת סייבר של תשתיות קריטיות כמפעלי תעשייה, תחנות כוח, בתי חולים וארגוני ביטחון, גייסה 200 מיליון דולר נוספים ● החברה התכוננה במהלך השנתיים האחרונות ליציאה להנפקה, אך עליית רף מינימום ההכנסות למהלך דחה אותה

מנכ''ל OpenAI סם אלטמן לצד מירה מואטי, לפני שהאחרונה עזבה את החברה / צילום: ap, Barbara Ortutey

הרומן נחשף, בכירים עזבו: הסטארט־אפ של יוצאת OpenAI מתקשה להתרומם

סטארט־אפ הבינה המלאכותית Thinking Machines Lab של מירה מוראטי, לשעבר בכירה ב־OpenAI, ניצב בימים אלה בעיצומו של גל עזיבות חריג ● ברקע: רומן בין מנהל לעובדת ודרישה לקחת חלק מסמכויותיה של מוראטי בחברה

מנכ''ל נטפליקס, טד סרנדוס / צילום: צילום מסך

הדוחות מראים: כדי להמשיך להוביל, נטפליקס חייבת את עסקת וורנר ברדרס

ענקית הסטרימינג נטפליקס רשמה ברבעון הרביעי של 2025 גידול בהכנסות וברווחים, אולם בוול סטריט ציפו ליותר ● בשוק מסבירים כי המשקיעים ממוקדים בין היתר בשאלה האם החברה מסוגלת לשמור על צמיחה יציבה ובת-קיימא, במיוחד על רקע ניסיון הרכישה השאפתני בתולדותיה

אילוסטרציה: Shutterstock

דיווח על הכנסות נמוכות כשכיר, אך התגלה כבעלי שתי דירות בכיכר המדינה ופנטהאוז בראשל"צ

רשות המסים חושדת כי תושב ת"א גרף עשרות מיליונים במטבעות וירטואליים, אך לא דיווח על הכנסותיו ולא שילם את המס הנדרש על רווחי הקריפטו ● מהחקירה עלה כי החשוד לא פתח תיק ברשות המסים, לא הגיש דוחות ולא דיווח על עיסוקו במטבעות וירטואליים

מיכל עבאדי-בויאנג'ו / צילום: איליה מלינקוב

עוד לפני שנכנסה לתפקיד החשכ"לית: אדלטק במכתב חריף נגד עבאדי-בויאנג'ו

לטענת אדלטק, כהונתה הקודמת של עבאדי-בויאנג'ו כיו"ר קצא"א וכיו"ר דוראד יצרה עימות אישי ועסקי עמוק, שמצדיק הסדר ניגוד עניינים רחב עם מינויה מחדש לתפקיד החשבת הכללית ● עבאדי: "ניסיונות שיטתיים להלך אימים, דוחה על הסף"

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

30 מיליון שקל: לאומי פרטנרס גרף רווח על מימוש מניות טראלייט

הבנק נותר עדיין עם החזקה של 11% בחברת האנרגיה המתחדשת ● לו היה מוכר את כל מניותיו היה מורווח כ-100 מיליון שקל על השקעתו בה

כמה כסף תוכלו לעשות על החיסכון שלכם? / אילוסטרציה: Shutterstock, Lady_Luck

עד 6% לשנה, למרות ירידת הריבית: כמה כסף תוכלו לקבל על החיסכון שלכם

לצד הפיקדונות המסורתיים והקרנות הכספיות, מוצעות לחוסכים בישראל עוד ועוד חלופות על הכספים ששוכבים בחשבון העו"ש ● באיזה בנק תקבלו יותר ריבית, אילו ני"ע סולידיים ניתן לרכוש בבורסה, ואיזו אפליקציית תשלומים מתנה ריבית גבוהה בהוצאות בכרטיס האשראי

כיפת ברזל / צילום: דוברות משרד הביטחון

ההתנצלות והמימון: מה באמת תרמו האמריקאים לכיפת ברזל?

טראמפ הדהים את העולם כשלקח בעלות על מערכת כיפת ברזל • אלא שבניגוד לדבריו, המערכת היא בהחלט פיתוח כחול־לבן והישג טכנולוגי שישראל חתומה עליו ● ובכל זאת, גם לאמריקאים יש חלק משמעותי בהצלחה ● המשרוקית של גלובס

מימין: עמיר אהרון, מנכ''ל מחלבות גד; ועזרא כהן, המייסד / צילום: זוהר שטרית

9 מיליון שקל לעובדים, לבעלים ולבת של היו"ר: חגיגת האופציות במחלבות גד

מחלבות גד תנפיק אופציות לכ-40 עובדים בשווי כולל של כ-14 מיליון שקל, אשר יבשילו על פני 4 שנים ● בראש המקבלים - המנכ"ל עמיר אהרון, בעל השליטה עזרא כהן ובתו המשמשת כמנהלת חדשנות ואסטרטגיה בחברה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט, בעקבות ההסכמות שהושגו לגבי גרינלנד

ה-S&P 500 עלה בכ-1.2% ● טראמפ הודיע כי הגיע למתווה של עסקה מול נאט"ו לגבי גרינלנד, ושלא יטיל מכסים חדשים על אירופה ● האיחוד האירופי השהה את אישורו של הסכם הסחר עם ארה"ב ● אינטל זינקה במעל 11%, לקראת פרסום דוחותיה הכספיים בליל יום חמישי ● נטפליקס ירדה בכ-2%, לאחר שתחזיותיה אכזבו את המשקיעים ● מחירי הזהב והכסף נסוגו מהשיאים שלהם

בוול סטריט המניות הקטנות הפכו למובילות של השוק / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"ההתמקדות בת"א 125 היא החמצה": האם המניות הקטנות בדרך להוביל את הבורסה?

מדד ראסל 2000, הכולל את מניות השורה השנייה בארה"ב, רושם את פתיחת השנה הטובה ביותר שלו מאז 2021, ובשוק מאמינים שהראלי יימשך ● האם גם בת"א המניות הקטנות יתפסו את קדמת הבמה? "מי שאופטימי על ישראל זה מדד טוב להיחשף אליו"

דן אקס ודור לי-לו, השותפים המנהלים של קרן Ibi tech fund / צילום: אילן בשור

חברת האלגוטריידינג האלמונית ש־IBI שותפה בה ונחשפה במקרה

קרן ההון סיכון IBI Tech Fund חשפה בדוחותיה השנתיים החזקה בחברת מסחר אלגוריתמי קטנה שמחלקת דיבידנדים בעשרות מיליוני שקלים בשנה ● סולידוס, הפועלת מתחת לרדאר, מתמחה בזיהוי הזדמנויות מסחר רווחיות ופערי ארביטראז' בבורסות בעולם

דורון קימלוב בעל השליטה בתומר שיווק, עו''ד חגית רוס מברנע, ג'פה, לנדה ושות', אורי מור מייסד-שותף במור-לנגרמן קפיטל, ושלי מסילתי סמנכ''לית הכספים בסיפיה / צילום: יח''צ

חברת מזון נוספת בדרך לבורסה: תומר שיווק תמוזג לשלד סיפיה ויז'ן

יבואנית מוצרי המזון תומר שיווק חתמה על הסכם מחייב למיזוג פעילותה לתוך השלד בורסאי סיפיה ויז'ן, אשר בסופו מניותיה יחלו להיסחר ● פרופ' ציפי שטראוס משיבא תציג בדאבוס מודל חדש לאריכות ימים ● ומשרד עורכי הדין השלישי בגודלו בישראל, גולדפרב גרוס זליגמן, ממנה 10 שותפים חדשים ● אירועים ומינויים

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המהפך של שוק הנדל"ן, ואיך הוא ייראה השנה?

מספר הדירות הלא מכורות נמצא בשיא, אך השאלה הגדולה היא כיצד תשפיע בשנה הקרובה הפחתת הריבית ● מתושבי החוץ ועד לשוק המשכנתאות - אלו הנתונים שירכזו השנה עניין בשוק הדיור ● עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

הדמייה של כביש 6 צפון, מחלף בית העמק / צילום: ap, Matt Rourke

הסדרת הפקעת הקרקעות מאיימת לעכב את מיזם כביש 6 בצפון

פרויקט הארכת כביש 6 לצפון מתקדם לשלב המכרזי, אך לוחות הזמנים עשויים להתעכב ● בין הסיבות, סוגיות שטרם הוסדרו הקשורות לתפיסת קרקע, פיצוי בעלי הקרקעות וליווי משטרתי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ נואם בדאבוס / צילום: Reuters, Denis Balibouse

טראמפ בדאבוס: "רוצה לפתוח במו"מ מיידי לרכישת גרינלנד. לא אפעיל כוח"

נשיא ארה"ב נאם בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, והתייחס לגרינלנד: "אנחנו נותנים המון, ומקבלים כל כך מעט בחזרה. כל מה שאנחנו רוצים חזרה זה גרינלנד" ● הצפי הוא כי מחר ישיק טראמפ את "מועצת השלום" שיזם בנוגע להסכם הפסקת האש בעזה, למרות ששורת מדינות אירופיות דחו את ההזמנה להצטרף אליה

הפרויקט בקריית שמונה של חברת קראו / הדמיה: אנטרייס

הצפון מתעורר: הסכם מימון ב-91 מיליון שקל לפרויקט בקריית שמונה

רובי קפיטל ושלמה ביטוח חתמו על עסקת מימון להקמת שכונת בימת תל חי בקריית שמונה ● חברת המימון ברקת תעניק הלוואה לשתי קבוצות של בעלי קרקע שמארגנת קבוצת חג'ג' ברמת אביב ● והוותמ"ל תדון בפרויקט התחדשות עירונית ראשון בטירה ● חדשות השבוע בנדל"ן

דור 5 בסלולר: הממשלה ביצעה את ההחלטה, אך מה קרה בשטח?

תשתיות הסלולר של הדור החמישי יכולות לשפר כמעט את כל תחומי החיים ● לאחר שנים של דשדוש, הממשלה קיבלה החלטה להאיץ את הפרויקט ● היישום מרשים, אבל למה זה לא מחלחל לשטח? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי פיתוח תשתיות תקשורת סלולריות מתקדמות