גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רו"ח מנירב: אטימות בוועדת לוקר לצמצום השימוש במזומן

לשכת רואי החשבון תוקפת את הוועדה בראשות הראל לוקר שפרסמה לאחרונה את המלצותיה לצמצום השימוש במזומן: "מדובר בחוק שאינו מצביע על פתיחות רבה ושיקשה מאוד על הציבור כולו ויפגע בעיקר באזרחים שומרי החוק"

עופר מנירב / צלם: תמר מצפי
עופר מנירב / צלם: תמר מצפי

"מעולם לא נתקלנו עד כה באטימות כה גדולה של ועדה ציבורית לעמדות שהוצגו בפניה, הן על-ידינו והן על-ידי אחרים... גם עיתוי פרסום הדוח, עת אנו נמצאים במצב מלחמה וכאשר מדובר בחוק שיקשה מאוד על הציבור כולו ויפגע בעיקר באזרחים שומרי החוק, אינו מצביע על פתיחות רבה" - במילים קשות אלה תוקפת לשכת רואי החשבון את חברי "ועדת לוקר" לצמצום השימוש במזומן, אשר פרסמו לאחרונה את ההמלצות הסופיות של הוועדה.

במאי השנה פרסמה ועדת לוקר את המלצותיה להערות הציבור טרם הבאתן להחלטת ממשלה, כאשר בין המרכזיות שבהן היו ההמלצות לקבוע מגבלה של 7,500 שקל על עסקאות במזומן ובצ'קים סחירים; חובת ביצוע עסקה בסכומים מעל המגבלה באמצעות צ'קים, העברה בנקאית, כרטיסי חיוב מיידים וכרטיסים נטענים; והטלת חובה על הבנקים להציע כרטיס דביט לכל לקוח תוך פיקוח על עמלות.

בסוף השבוע שעבר העבירה ועדת לוקר את המלצותיה הסופיות, בנוסח שיועבר להחלטת ממשלה, ובין היתר מומלץ, כי בעסקאות שאחד הצדדים הוא עוסק, בשלב ראשון, תיקבע מגבלה של 10,000 שקל על עסקאות במזומן, ובשלב שני יופחת סכום הגג לעסקאות שסכומן אינו עולה על 5,000 שקל.

עוד מומלץ כי בעסקאות בין שני צדדים פרטיים תעמוד המגבלה על סך של 50 אלף שקל בשלב ראשון, ובהמשך תרד ל-15,000 שקל, למעט עסקאות של מכירת כלי רכב משומשים.

עוד כוללות ההמלצות מגבלות בנוגע לאופן השימוש בצ'קים, וביניהן הגבלת האפשרות לפרוע צ'ק שסוחר יותר מפעם אחת, קיבעת איסור להוציא ולקבל צ'קים שלא מצוין בהם שם המוטב והגבלת סכום העסקה בצ'ק בסכום שייקבע, שלא יפחת ממיליון שקל.

רו"ח עופר מנירב, המשמש כיו"ר ועדת המסים והקשר עם רשויות המס של לשכת רואי החשבון, שיגר מכתב לשר האוצר, יאיר לפיד, בו הוא תוקף את המסקנות הסופיות, כאשר כבר בכותרת המכתב הוא מתנסח בחריפות וכותב: "האם כחרשים היינו?! או שאולי כעיוורים!".

רו"ח מנירב מציין בפתח המכתב כי הגורמים המקצועיים בלשכת רואי החשבון קיבלו את המלצות הוועדה לבחינת צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי, ו"לא ידענו אם לבכות או לצחוק". זאת, הוא מסביר, משום ש"מעולם לא נתקלנו עד כה באטימות כה גדולה של ועדה ציבורית לעמדות שהוצגו בפניה, הן על-ידינו והן על-ידי אחרים, כאשר למעט העלאת הרף מ-7,500 שקל ל-10,000 שקל (ושינוי האיסור של תשלום בצ'ק לסכום שלא יפחת ממיליון שקל, לעומת מיליון שקל לכל היותר בטיוטה), אין כל שינוי בדוח, וכאשר גם העלאת הרף מ-7,500 שקל ל-10,000 שקל הייתה ברורה מלכתחילה".

עוד מציין מנירב במכתב כי לתחושת הלשכה, הוועדה התעלמה לחלוטין מהערותיה על המסקנות הראשונות, שניתנו הן במכתב ששוגר לוועדה והן במסגרת פגישה עם חברי הוועדה, "כאשר", לטענתו, "כבר בזמן הפגישה הרגשנו כי מדובר בפגישה לשם הפרוטוקול, וכי אוזנה של הוועדה אינה כרויה להקשיב לעמדתנו (לשמוע כן אך להקשיב, לצערנו, לא), וההמלצות הסופיות מוכיחות זאת".

במכתבו טוען רו"ח מנירב לשר האוצר לפיד, כי העובדה ש"אין ולו גם נציג אחד בוועדה, שלא לדבר על מספר ראוי של נציגים, מתוך המגזר העסקי, המגזר הפרטי וגופים סמי-ציבוריים כמו להב, לשכת רואי חשבון, לשכת עורכי דין ואחרים - הרי שברור כי מי שהקים את הוועדה, בהרכבה זה, כיוון מראש למסקנותיה".

חברי הוועדה הנם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר (המכהן כיו"ר הוועדה); מנהל רשות המסים, משה אשר; מנהלת מחלקת חשבות בבנק ישראל; סגן המפקח על הבנקים; המשנה לפרקליט המדינה לאכיפת כלכלית; המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי); ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל; הכלכלן הראשי וממונה על הכנסות המדינה משרד האוצר; וסמנכ"ל כלכלה ותשתיות משרד ראש הממשלה.

מנירב אינו תוקף באופן אישי את חברי הוועדה, אשר לדבריו "הינם מוכשרים וראויים", אך מציין במכתבו כי בתוקף תפקידם הציבורי, הם חייבים לייצג את ה"אג'נדה" של הגופים מהם הם באים, ו"בנוסף, חלק גדול מהם אינו מכיר, בוודאי שלא באופן מספיק, את צורכי השוק העסקי והפרטי".

לטענת מנירב, אם וככל שההמלצות יתקבלו ויהפכו לחוק, "הן יהפכו בסופו של יום לאות מתה ולעוד חוק של ניתן יהיה לאכפו, ובכך, לא רק שלא נשיג מטרת כולנו - המלחמה בהון השחור, אלא שאף נחליש את יכולת ההרתעה שלנו".

לגופן של ההמלצות טוענת לשכת רואי החשבון כי רשות המסים, אשר גם כיום מצליחה לבדוק רק כ-2.5% מהדוחות המוגשים לה, לא תצליח לאכוף גם את החוק הזה (גם אם יקצו לה לשם כך כמה עשרות עובדים); עסקאות במזומן שקודם היו מדווחות, לא ידווחו יותר; וההגבלות המוצעות גם יגדילו מאוד את כמות הצ'קים החוזרים במשק, יקטינו את הבטיחות שיהיו לעסקים מול הבנקים ויפגעו קשות בנזילות העסקים, עד כדי סגירה של חלק מהם.

במכתב מנסה מנירב להמחיש את הבעייתיות בהמלצות הסופיות באמצעות דוגמה: "נניח שנגר מוכר סט לסלון ב-12,000 שקל, וכאשר בהיותו אזרח שומר חוק הוא מתעקש על קבלת התשלום בצ'ק, וכך נעשה. לימים הצ'ק חוזר ואז פונה הנגר ללקוח ודורש את התשלום בגין הצ'ק שחזר והלקוח, שחשבונו הוגבל, נענה ומגיע עם 12,000 שקל במזומן! מה בדיוק אמור כעת הנגר שלנו לעשות?! שהרי לקבל המזומן אסור לו, ואם הוא לא יקבל את המזומן, הוא איבד את הסחורה שמכר...! - לוועדה הפתרונים".

לסיכום מבקש מנירב משר האוצר למנוע את העברת החוק החדש, וכותב: "כולנו תקווה כי יימצאו 'המבוגרים האחראים' מבין שרי הממשלה או חברי הכנסת שלא יתנו את ידם למהלך המוצע, שאם לא כן ייגרם נזק גדול לכולנו".

באשר לעיתוי שיגור המכתב, בעיצומו של מבצע "צוק איתן" והאירועים הקשים סביבו, כותב מנירב: "התלבטתי רבות אם כעת הוא העיתוי הנכון לשלוח את המכתב, שכן הראש של כולנו נתון קודם כל למצב הביטחוני בו אנו נמצאים, ולכן גם חרף העובדה שהמכתב היה מוכן כבר ביום ראשון, עיכבתי את הוצאתו, אך מכיוון 'שתחנות הצדק' ממשיכות לפעול, ולראיה החלטתכם שלא לחכות ולהעלות לדיון בוועדת החוקה את הגדלת סמכויות הגביה של רשות המסים, יחד עם המועד שבו החליטה הוועדה לפרסם את מסקנותיה (באמצע המלחמה!) - שכנעו אותי שלא נכון יהיה אם נמתין בתגובתנו".

עוד כתבות

מה מציעות ספקיות החשמל הפרטיות לצרכנים? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

החשמל מתייקר, אבל יש פתרונות: כך תחסכו עד 20% דרך הספקיות הפרטיות

רק אחד מכל 10 משקי בית התניידו לספקיות פרטיות מאז נכנסה רפורמת החשמל לתוקף, חרף העובדה שמדובר במהלך פשוט יחסית ● הנחות קבועות של אחוזים בודדים או מסלולים עם חיסכון של עד 20% בשעות הלילה: מה כדאי לדעת על המסלולים שמציעות החברות השונות ● גלובס עושה סדר

האם "התסריט הגרוע ביותר" עבור ישראל בעזה בדרך להתממש?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: היום שאחרי הפיגוע הקטלני באוסטרליה, 25 מדינות צפויות לדון מחר בשליחת כוחות בינלאומיים לעזה, ואנטישמיות בחגיגות החנוכה באמסטרדם ● כותרות העיתונים בעולם

צוות ההשקעות של ויולה ונצ'רס / צילום: דוד גראב

ויולה ונצ'רס מגייסת כ־250 מיליון דולר להשקעות חדשות ולהגדלת החזקות קיימות

הקרן ביצעה סגירה ראשונה בהיקף של כ־150 מיליון דולר, שצפויה להתחיל לפעול בתחילת 2026 ● במקביל גויסה קרן נוספת בהיקף של כ־100 מיליון דולר, שמטרתה להגדיל החזקות בחברות פורטפוליו שהקרן מגדירה כמצטיינות שבהן היא כבר השקיעה, ובעצם להעמיק את ההשקעה

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בנובמבר - 2.4%; מחירי הדירות ירדו חודש שמיני ברצף

האינפלציה ירדה בחודש נובמבר ב-0.5%, בהתאם לצפי ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: סעיף הטיסות, סעיף ירקות ופירות טריים וסעיף תרבות ובידור ● מנגד, סעיף המזון רשם עלייה של 0.4% ● יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר של הבורסה: "סביבה נוחה לבנק המרכזי להפחית את הריבית במשק כבר ב-5 בינואר"

אילוסטרציה: Shutterstock

יוקר מחיה? למה אתרי השוואות המחירים הישראליים לא מצליחים להתרומם

בישראל פועלות כיום רק שתי פלטפורמות פרטיות להשוואה בין מחירי מזון: Pricez ו-CHP ● ברשות להגנת הצרכן מבטיחים רפורמה שתמשוך שחקנים חדשים ותסייע לתחרות ● ובינתיים הפרדוקס נמשך: בשוק המזון מהיקרים במערב לא משתמשים בכלי השוואת מחירים

אנליסטים מזהירים: "ישראל בדרך למלחמה בכמה חזיתות"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: ההסדרים של ישראל עם עזה, סוריה ולבנון עלולים לקרוס, מיהו הנשיא החדש של צ'ילה שתומך בישראל, ובאיראן הדיחו את מפקד מערך ההגנה האווירית אחרי הכישלון ביוני ● כותרות העיתונים בעולם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ אחרי חיסול ראאד סעד: אנחנו בודקים אם ישראל הפרה את הפסקת האש בעזה

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג דחה את הערעור שהגישה מדינת ישראל על צווי המעצר שהוצאו נגד נתניהו וגלנט ● ה-FBI סיכל פיגועי תופת בארה"ב בערב השנה החדשה; חמשת העצורים - פרו-פלסטינים ● שנה לאחר נפילת משטר אסד ובצל המכות שספג המחנה הפרו-איראני בזירות השונות, נחשף קרע עמוק בתוך "ציר ההתנגדות" ● עדכונים שוטפים

שיגור לוויין איראני בנמל החלל קוסמודרום ווסטוצ'ני ברוסיה (בעיגול: ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה) / צילום: רויטרס - Alexander Kazakov

מרוץ חלל בסיוע פוטין: איראן תשגר שלושה לוויינים ל"מטרות אזרחיות"

ההתקדמות האיראנית בתחום הלוויינים מנסה להדביק את הפער מול ישראל - בחסות רוסית ועם זינוק בתקציב הביטחון ● גרסת האיראנים, לפיה הלוויינים "נועדו לחקלאות, למשאבי טבע ולמעקב סביבתי", מעלה לכל הפחות תהיות ● עם זאת, היתרון האיכותי והכמותי הישראלי נשמר

הדמיית פארק ''טבעון טק'' / הדמיה: Oilin

הסכום נחשף: כמה תשלם אנבידיה על הקרקע של הקמפוס היוקרתי שלה?

לגלובס נודע כי אנבידיה תשלם 90 מיליון שקל לפני מע"מ והוצאות פיתוח על החלק הראשון של הקרקע, בשטח של כ-90 דונם ● המרכז של החברה צפוי לקום במרכז תעסוקה חדש בקריית טבעון בשם "טבעון טק" שנמצא כעת בשלבי תכנון, והעסקה צפויה להיחתם בימים הקרובים

מלך ירדן עבדאללה השני / צילום: ap, Gonzalo Fuentes

שיא היסטורי בחוב הציבורי: הכלכלה הירדנית תחת לחץ הולך וגובר

ברקע מלחמת "חרבות ברזל", מתקפות החות'ים והאטה מבנית ממושכת, החוב הירדני מטפס לשיא כל הזמנים ● שוק עבודה חלש וגלי פליטים מציבים את עמאן בפני מבחן יציבות כלכלי-פוליטי

שחר סיני, סמנכ''ל קרנות נאמנות פרופאונד בית השקעות / צילום: עמי ארליך

"אחרי שנתיים פנומנליות במניות הפיננסים, זה הזמן להוריד רגל מהגז"

שחר סיני, סמנכ"ל קרנות נאמנות בפרופאונד, ממשיך להעדיף את שוק המניות המקומי על פני חו"ל, ומסמן את מניות הטכנולוגיה, התעשיות הביטחוניות והאנרגיה הירוקה לשנה הקרובה ● למרות השיאים בשוק, הוא מציע "לא להפריע לכסף לעבוד, אבל כן אפשר לצמצם סיכון"

ראש ממשלת צרפת סבסטיאן לקורנו / צילום: ap, Thomas Samson, Pool

באיחוד כבר חגגו הסכם סחר עם אמריקה הלטינית, ואז צרפת נזכרה בחקלאים שלה

הסכם סחר חופשי רחב־היקף עם מדינות מרקוסור היה אמור להיחתם בימים הקרובים, עם הבטחות להגדיל את היצוא האירופי בעשרות אחוזים ● אלא שהתנגדות צרפתית ברגע האחרון, בטענה לפגיעה בחקלאות, מעכבת את המהלך ומציפה מתחים פנימיים באיחוד האירופי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה שלילית בתל אביב; מדד ת"א־‏נפט וגז נפל בכ-2.5%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.5% ● מניית ג'י סיטי נפלה במעל 7% ● אר פי אופטיקל זינקה בעקבות הצהרת כוונות של לקוח ביטחוני מקומי ● ג'נרל אלקטריק חיסלה את החזקותיה בפלסאנמור, המניה מזנקת ● היום יתפרסמו נתוני האינפלציה, הצפי הוא שהמחירים ירדו ב-0.5% בנובמבר ● מיטב: לשוק הנדל"ן בישראל יהיה קשה להתאושש ● פערי הריביות בעולם מעוררים תסיסה בשוק המטבע, בעיקר בשווקים המתעוררים

תום ליבנה / צילום: אריק סולטן

תום ליבנה ואיל וולדמן מגייסים 200 מיליון דולר לספאק חדש

בשבועות האחרונים ליבנה מקדם גיוס של כ־200 מיליון דולר לחברת ספאק חדשה, המיועדת לרכישת חברה פרטית ישראלית בתחומי הסייבר או הבינה המלאכותית ● לחברה כבר צורפו חברי דירקטוריון כמו איל וולדמן ודייב דה-וולט

מטולה / צילום: איל יצהר

שיקום הערים שנפגעו במלחמה: מה קרה למטולה, והזינוק של שדרות

מנתוני הלמ"ס עולה כי במטולה יש 70% פחות פעילות כלכלית מאשר ערב המלחמה, לעומת זאת קריית שמונה ושלומי חזרו לפעילות כלכלית מלאה ● הזינוק הדרמטי ביותר בפעילות הכלכלית הוא זה של שדרות, כך שנראה ששיקום הדרום מתקדם בקצב מהיר בהרבה מאשר שיקום הצפון

שליחי וולט / צילום: פביו טרופה

דרך הוואטסאפ: לדווח על שליחי וולט נעשה קל יותר

חברת המשלוחים וולט מודיעה על השקת ערוץ וואטסאפ ייעודי לבטיחות בדרכים, שיאפשר דיווח בזמן אמת על שליחים שנוהגים או רוכבים בצורה מסוכנת במרחב הציבורי ● הערוץ החדש מצטרף לאפשרויות הפנייה הקיימות באפליקציה, שדרכן מתקבלות כבר כיום מאות פניות מדי חודש

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות בתל אביב; נקסט ויז'ן מזנקת בכ-10%, אל על בכ-5%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.2% ● מניות השבבים הדואליות נופלות ● הבורסה המקומית ירדה אתמול, כשברקע מתיחות בין ישראל לארה"ב לאחר חיסול בכיר חמאס ברצועת עזה בסוף השבוע ● גם וול סטריט סיימה את היום באדום, כאשר המשקיעים המשיכו לסגת ממניות הטכנולוגיה ● האם מדד המחירים שפורסם אתמול בישראל מקרב הורדת ריבית? ● וגם: שתי מניות השבבים הישראליות שזכו להמלצה מג'פריס

מה יחזיר את הקונים לשוק הנדל''ן / איור: גיל ג'יבלי

בעולם כבר למדו: הפחתות ריבית לא מייצרות ביקוש לדירות - וזו הסיבה

בזמן שאצלנו בנק ישראל רק החל להוריד את הריבית, מאירופה ועד צפון אמריקה הבנקים המרכזיים נמצאים בעיצומה של סדרת הפחתות ● עם זאת, הנתונים מראים כי השפעת המדיניות המוניטרית על מחירי הדיור חלשה יחסית ● למרות ההבדלים בין הכלכלות והאתגרים של ישראל, נשאלת השאלה: האם גם כאן נראה מגמה דומה?

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

מנכ"ל פאלו אלטו לגלובס: “אין חשש לפגיעה בתגמול עובדי סייברארק”

ניקש ארורה, שהגיע לביקור בישראל, התייחס לתקופת הביניים סביב אקזיט הענק שטרם הושלם, והבטיח בהירות לעובדים ● בדבריו ציין את החותם שהשאיר ניר צוק בחברה גם אחרי עזיבתו, וסימן את האתגרים הבאים של עולם הסייבר בעידן הבינה המלאכותית והמחשוב הקוונטי

הציבור מעדיף פיקדונות על הקרנות הכספיות של רשות ני''ע / אילוסטרציה: Shutterstock

בין פיקדון לקרן כספית: המוצר החדש שאמור היה לייצר תחרות לבנקים, אבל מתקשה לגייס לקוחות

ברשות ני"ע קיוו שהשקת הקרנות הכספיות המתחדשות תסיט אליהן כספים מהפיקדונות, אלא שכחצי שנה לאחר מכן המצב עגום: רק שני בתי השקעות מוכרים את הקרנות, והמשקיעים מדירים את כספם מהמוצר, שמנהל מיליונים בודדים ● בקרנות טוענים: "הבנקים לא משווקים אותנו"