דורית סלינגר ויאיר לפיד / צילום: תמר מצפי אוריה תדמור
למרות הזמן הרב שחלף מאז שהריביות צנחו לרמות שפל היסטוריות, וכשנה לאחר שהאוצר בעצמו סיפר על ההשלכות הבעייתיות של מציאות זאת על החוסכים לפנסיה, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר עדיין לא נקט צעד זה או אחר לפתרון בעיית הסבסוד הצולב הבעייתי בין החוסכים לפנסיה ליוצאים לגמלאות בשל הריבית התחשיבית.
כך, בעוד שבמשרד האוצר ממשיכים להתעכב עם הפתרון לבעיה שעליה הצהירו בקיץ הקודם, הגירעונות שנגרמים מכל מי שיוצא לפנסיה ממשיכים להיערם ולהתנפח, והנטל של סגירתם נופל על כתפי החוסכים לפנסיה.
לדברי גורמים בשוק, הסיבה להתמהמהות טמונה בדרג הפוליטי במשרד, בראשות השר יאיר לפיד, שדורש להימנע לפי שעה מהמהלך. זאת בשל הרצון להימנע מכותרות שיציגו את המשרד ואת העומד בראשו כמי שקיצצו בקצבת הזקנה של הציבור (כפי שקרה בכותרות שהיו כשהאוצר הודיע לראשונה על כוונתו להפחית את הריבית התחשיבית באוגוסט שעבר). הנושא רלבנטי, בעייתי ודורש החלטה רגולטורית כבר כמה שנים, עוד מתקופת השר והמפקח הקודמים.
פסלו את האופציות האחרות
על מה מדובר? על התוכנית להפחתת הריבית התחשיבית בחיסכון הפנסיוני והתאמתה למציאות בשווקים. מהלך שכזה צפוי לפגוע בקצבת הפנסיה שמשולמת לחוסכים לפנסיה בעת הפרישה ביחס למה שהם מקבלים היום. זאת בעקבות סביבת הריבית הנמוכה, ומתוך הנחה שהריבית התחשיבית, שעליה נסמכים חישובי הזכאויות של היוצאים לפנסיה, שעומדת כיום על 4% ברוטו, אינה מציאותית, ויש להפחיתה ל-2.5%-3%. מהלך שכזה יוביל בפועל להפחתה של קצבאות הזקנה של היוצאים לפנסיה ביחס למה שהם היו צפויים לקבל טרם תיקון הריבית והתאמתה כאמור.
באגף שוק ההון בחרו בצעד זה לאחר שפסלו אפשרויות אחרות לטיפול בסוגיית הריבית התחשיבית, למשל באמצעות שינוי חלוקת האג"ח המיועדות. כל אנשי האגף הרלבנטיים הסבירו בעבר כי מדובר בצעד הכרחי, שנועד להביא לסיום (מאוחר למדי) מציאות של סבסוד לא צודק של היוצאים לפנסיה על חשבון החוסכים.
בקיץ שעבר יצא האוצר במתקפת הסברה שנועדה "למכור" לציבור את הצעדים ההכרחיים שבאו "לתקן עיוות שקיים בקרנות הפנסיה החדשות, ושגורם לכך שקרנות הפנסיה מבצעות חישוב לא נכון, ומאפשרות לפורשים לקבל קצבה גבוהה מהסכום שאותו חסכו. את הקצבאות המוגדלות מממנים שאר החוסכים בקרנות. למעשה, החוסכים הצעירים מממנים את הפורשים העתידיים", אמרו אז בדרג המקצועי של האוצר.
למרות העובדה שישנה בעיה אמיתית בשוק הפנסיה, זכה המהלך לביקורת ציבורית אדירה, ממש סערה. זמן קצר לאחר מכן האוצר הסתייג באופן חריג מדברי אנשיו: "...המסמך שיצא על-ידי אגף שוק ההון הוא מסמך ראשוני להערות הגופים המוסדיים, ואין לראות בו הודעה על הפחתה מיידית כלשהי של הפנסיה...".
במהלך החודשים שבאו לאחר פרסום הכוונה, שיצרה את הסערה כאמור, בחנו באוצר שורה של דרכים לפתרון הבעיה. בדרג המקצועי באוצר קיימו עבודת מטה מקיפה בנושא, אך עד כה - פרט לאמירות של המפקחת שנאמרו בתחילת יוני - לא קרה דבר ממשי.
לכאורה ירד הנושא ירד מסדר היום הציבורי, ולמרות חשיבותו הרבה דבר לא קורה בו, בעוד שהצרה בשוק הפנסיה רק החריפה. בדצמבר האחרון שאלנו את האוצר על השיהוי בטיפול בנקודות שהזכרנו, והאם בכוונתו להוציא הנחיות בהקשר זה. באוצר בחרו שלא לענות על השאלות ששלחנו, וציינו אז בכלליות ש"נושא הפנסיה נמצא בראש סדר העדיפויות של משרד האוצר, ונכלל בתוכנית האסטרטגית של המשרד לשנת 2014". הפעם כבר לא זכינו לקבל תגובה מהאוצר.
ביוני האחרון הבהירה הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, דורית סלינגר, שהבעייתיות בסבסוד הצולב כאמור לא נעלמה מעיניה. לפני כחודשיים היא אמרה בוועידת שוק ההון של "גלובס": "אנחנו משקיעים בזה הרבה מאוד משאבים, ואני מקווה שנסיים את זה בשבועות הקרובים".
הבעיה מוכרת לדרג המקצועי
אם למישהו היה ספק האם סלינגר מודעת לבעייתיות ולחוסר הצדק בהותרת המצב על כנו, ללא שינוי, היא נתנה אז תשובה ברורה: "סביבת הריבית המאוד נמוכה שקיימת כבר פרק זמן לא קצר - וגם אין ודאות מתי סביבת הריבית הזאת עומדת להשתנות - מהווה אתגר מאוד גדול והיא יוצרת עיוות... מה שקורה היום זה שהעמיתים הפעילים החוסכים בעצם מסבסדים את הפנסיונרים שיוצאים עכשיו לפנסיה... יש לזה משמעות מאוד גדולה ולכן צריך להפסיק את זה. אנחנו עומדים להפסיק את הסבסוד הזה כי קרן פנסיה היא ערבות הדדית, היא לא סבסוד. ולכן אנחנו חייבים להפסיק את המצב שבו עמיתים פעילים מסבסדים את הפנסיונרים, ואנחנו נפסיק את זה", פסקה אז.
מאז, כאמור, לא קרה משהו ממשי. לא פעם אנו שואלים את האוצר מה קורה בנושא, והם אומרים לנו שזה בטיפול ואוטוטו תפורסם ההחלטה, אבל הסדרה עדיין אין. כל זה קורה כשבינתיים בשוק הפנסיוני האנשים ממשיכים לפעול (כצפוי...) בהתאם לביולוגיה: מתבגרים ופורשים לגמלאות. כלומר, לא רק שמדובר במצב בעייתי שהאוצר מודע לו כבר כמה שנים, ושדבר לא נעשה עד כה, אלא שהסבסוד הבעייתי והלא ראוי (כדברי בכירים באוצר) נמשך ואף גדל.
כך, גורם בכיר בשוק הפנסיה האיר את עינינו: "עמית בקופת גמל חייב להעביר את כספו לקרן פנסיה כדי לקבל את הקצבה. אבל קרן פנסיה מסרבת לקבל את כספו, מאחר שלקוח כזה יקבל פנסיה הגבוהה ממה שמגיע לו, וזה יבוא על חשבון שאר המבוטחים. כל לקוח שכזה יוצר כיום גירעון מיידי, שהחוסכים הצעירים יידרשו לממנו". לכן, הוא מספר בגילוי, "אנו מסרבים לקבל לקוחות מסוג זה, מחשש לפגיעה מהותית במבטחים שבקרן". ובינתיים, בדרג המקצועי באוצר מממשיכים להתלבט בסוגיה מקצועית.
אגב, זו לא הפעם הראשונה שהאוצר, בין אם ברמת השר או ברמת הדרג המקצועי, מתמהמה בטיפול בסוגיות שפוגעות בציבור. בעבר זה קרה למשל עם סוגיית דמי הניהול בגמל. למשך תקופה ניכרת תקף "גלובס" את הסוגיה, והאיר את הבעייתיות שבה, אך באוצר טענו שיש לתת לשוק לטפל בבעיית הנסיקה של דמי הניהול בגמל ושל דמי הניהול הגבוהים היסטורית בביטוחי המנהלים. רק כעבור תקופה ארוכה של תשלומים עודפים של מיליארדי שקלים מצד הציבור, התעוררו באוצר ודאגו לתיקון אותו כשל. נקווה שבאוצר לא יתמהמהו יותר מדי גם הפעם.