ענת פרומקיס / צילום: תמר מצפי
"הבורסה בת"א נמצאת כיום במצב קריטי. בפני מנכ"ל הבורסה החדש, יוסי ביינארט, עומדים אתגרים גדולים, ובראשם להחזיר את החברות להיסחר בת"א. רק שכרגע - אין תועלת בלהיסחר כאן". כך אומרת ענת פרומקיס, מנכ"לית חבר הבורסה של מגדל שוקי הון, ודירקטורית בבורסה מטעם איגוד חברי הבורסה שאינם בנקים.
בריאיון ל"גלובס" מספרת פרומקיס כיצד היא רואה את מצב הבורסה ועתידה, ומסכמת כהונה של 5 שנים כיו"רית משותפת של איגוד חברי הבורסה שאינם בנקים.
נדמה שהכול כבר נכתב על מצבה הבעייתי של הבורסה בת"א. מחזורי המסחר ממשיכים לרדת, החברות הציבוריות מעדיפות להתרחק ממנה (וחדשות כמעט שלא מתקרבות), הארגון עצמו מיושן ואפרורי (למרות המעבר לבניין מפואר במרכז ת"א) והתחושה הכללית היא שהמוסד הוותיק הזה רק הולך ושוקע. מה הפלא שהפעילים בשוק רק הופכים מיואשים יותר ויותר.
פרומקיס, אם כך, לא בהכרח חושפת כאן דברים שלא ידענו עליהם, אך עדיין יש הבדל משמעותי בין תלונות של פעיל בשוק, שמתריע כי הבורסה אינה אטרקטיבית, לבין סיטואציה שבה הדברים האלה מגיעים מפיו של חבר בדירקטוריון הבורסה.
"המטרה היא לעצור את תהליך מחיקת החברות מהבורסה, ובמקביל לפעול להחזרת חברות שנמחקו ולהוסיף חדשות", אומרת פרומקיס על רקע המצב הקשה. "החשיבות של הבורסה למשק היא כל-כך גדולה, שאי-אפשר להרים ידיים. הבורסה בת"א לא יכולה להיות שלוחה של בורסה זרה".
"המוסדיים לא יכולים להתקרב"
תוכנית העבודה של הבורסה לשנת 2014 נחשפה במאי האחרון על-ידי היו"ר החדש, אמנון נויבך, והמנכ"ל ביינארט, בהופעה פומבית ראשונה מאז החליפו את המנהלים הקודמים, היו"ר סם ברונפלד והמנכ"לית אסתר לבנון. עיקר הדגש מופנה כעת לאיתור סמנכ"ל שיווק, תפקיד שלא היה קיים עד עתה בבורסה, ונוצר על רקע כוונתו של ביינארט להפוך את הבורסה לגוף עסקי. הסמנכ"ל החדש אמור לחזר אחר חברות בסדר גודל קטן-בינוני (עד שווי של 800 מיליון שקל), ולסייע לבנות להן "חבילת הנפקות".
"הבורסה עוברת לא מעט שינויים, רובם פרסונליים (ההנהלה הקודמת התפטרה על רקע ביקורת ציבורית קשה - ל' א'), ולהנהלה יש תוכנית כיצד להחזיר את הבורסה למסלול", אומרת פרומקיס באופטימיות.
- את אמרת שכרגע לחברות אין תועלת בלהיסחר כאן. אם הבורסה לא אטרקטיבית, איך תחזירו אליה חברות?
"יש פה מצב של ביצה ותרנגולת. הבעיה היא שככל שיש פחות חברות, הסחירות יותר נמוכה. במקביל, הגופים המוסדיים מנהלים כסף בהיקפים עצומים, ואת רובו הם משקיעים בחו"ל - שם יש מגוון רחב של חברות, מוצרי השקעה וגם נזילות. לשוק המקומי הם לא יכולים להתקרב, כי אין כאן מספיק מסחר. צריך לחשוב מחוץ לקופסה איך להחזיר את החברות שיצאו מהבורסה, ואיך להכניס אחרות ששוקלות לעשות זאת אך מהססות".
- כשסמנכ"ל השיווק החדש ייפגש עם החברות, איך הוא ישווק את הבורסה?
"לא מדובר בסמנכ"ל שיווק סטנדרטי. הדגש הוא על מישהו שמכיר את השוק, שתהיה לו יכולת לתפור לכל חברה חליפה 'טיילור מייד', כי אין משהו אחיד שמונע מחברות להירשם למסחר. אצל כל חברה החסם הוא שונה: יש חברות ששמות דגש על מיסוי, אחרות על נזילות, ויש כאלה שמפריעה להן הרגולציה. זה עניין של זיהוי צורך פרטני של כל חברה פוטנציאלית, בין אם היא בארץ או בחו"ל, בין אם זו תנובה או חברת תעשייה גדולה. בכל אופן, אלה לא תהליכים שאפשר להניע לבד, חייבים שיתוף פעולה מצד רשות ני"ע".
- בדומה למהלכים אחרים שהוצעו, בין היתר על-ידי הוועדה להגברת הנזילות בבורסה, התוכנית הזאת נשמעת טובה על הנייר. בפועל נראה שיש תהליך שלא מצליחים להניע אותו.
"הבורסה נמצאת בתסבוכת, וצריך להתיר קשר אחרי קשר, זה קשה אבל אפשרי. יש לנו רוח גבית מצד רשות ני"ע, בבורסה יש אנשים טובים, ועם החזון והמעשים הנכונים זה יכול להצליח. אני מאמינה שהמפתח להנעת התהליך נמצא בידי סמנכ"ל השיווק שימונה. חברות גדולות כמו תנובה יהיה קשה להביא לת"א, ולכן צריך להתחיל עם החברות הקטנות, ולשקול לתת הקלות, לפחות בתקופה הראשונית. אם לא נצליח לשכנע חברות בקרוב, נחזור אחורה. זה עיתוי שחייבים לנצל אותו".
- מה עוד אפשר לעשות כדי להגדיל את הסחירות?
"יש מהלכים נוספים שנמצאים על השולחן. הבורסה צריכה להנפיק מוצרים חדשים ולסחור גם במניות של חברות שלא נרשמו למסחר. בשורה התחתונה הבורסה צריכה להפוך לגוף מכירתי, כזה שמנהל מו"מ עם הלקוחות מעמדת כוח ולא נחיתות. יש לנו מה להציע ללקוחות, ויש פה מזומנים שמחפשים פלטפורמה, אנחנו רק צריכים ללמוד לזהות נכון את הצרכים ולתת את הפלטפורמה הנכונה".
- מה עמדתך לגבי יוזמות כמו ביטול המסחר ביום א' וקיום מסחר ביום ו', או החזרת הבנקים כעושי שוק במניות?
"אין לי התנגדות לשינוי ימי המסחר, אבל לא זו הבעיה המרכזית שבה צריכה הבורסה להתמקד כרגע. יש דברים דחופים יותר להתעסק בהם בכדי לקדם ולהגדיל את המסחר. לגבי עשיית שוק, צריך להיזכר מה היו הסיבות שבגללן החליטו למנוע מהבנקים להיות עושי שוק במניות, ולבדוק אם הבעיות הללו נפתרו. אם כן - יש מקום להחזיר את הבנקים לפעילות, כי זה צעד שיעלה את הסחירות".
"התרענו שחברים ייעלמו וזה קרה"
פרומקיס ממשיכה לייצג את חברי הבורסה שאינם בנקים כדירקטורית בבורסה, אולם, כאמור, תפקידה כיו"ר משותף באיגוד הזה הסתיים. ב-2009, כאשר מונתה לתפקיד (יחד עם אלעד בנבג'י , מנכ"ל אקסלנס שרותי בורסה, שגם הוא סיים את תפקידו) עמד מספרם של האחרונים על 12. כיום נותרו באיגוד שבעה חברים בלבד, רק חמישה מהם בתי השקעות: פסגות, מיטב דש, אקסלנס, מגדל ואי.בי.אי - שמנכ"ל חבר הבורסה שלו, ג'וליאן אסוס, נבחר כיו"ר האיגוד החדש.
"איגוד חברי הבורסה שאינם בנקים נמצא באחת מהתקופות הקשות בתולדותיו", מזהירה פרומקיס. "חברי הבורסה הם אלה שידאגו לצמיחה ולחדשנות של הצמיחה בבורסה בישראל, והם הולכים ונעלמים. אני משוכנעת שזה אחד מהגורמים שעומדים מאחורי הירידה במחזורי המסחר".
לאורך כל כהונתה באיגוד, התריעו העומדים בראשו שוב ושוב כי חברי הבורסה שאינם בנקים חיים על זמן שאול. כך, למשל, ב-2012 שלח האיגוד מכתב חריף לוועדה לבחינת התחרותיות במערכת הבנקאית, שבו נכתב כי "לפני שנגיע לנקודת האל-חזור, אנו מבקשים להתריע שקיים חשש משמעותי כי תעשיית חברי הבורסה שאינם בנקים עלולה להיעלם מהמפה".
"זאת הייתה תקופה מאתגרת ביותר", היא אומרת. "חברי הבורסה התמודדו עם שורה של שינויים רגולטוריים מהותיים כמו תיקון 14 (לחוק השקעות משותפות בנאמנות, המגביל כל גוף לבצע עד 20% מפעילות הברוקראז' שלו בחברה קשורה אליו - ל' א') וגם עם שינויים מבניים בשוק, כמו הירידה במחזורי המסחר והיציאה של כספי משקיעים לשוקי חו"ל. כל אלה היוו איום מהותי ממשי על קיומם של חברי הבורסה, והתרענו מכך שוב ושוב".
- פעלתם והתרעתם, אבל בפועל שורה של חברי בורסה החליטו לסגור את הפעילות. נכשלתם או שזה היה קרב אבוד מראש?
"התפקיד שלנו היה להמחיש את החשיבות של חברי הבורסה והעתיד שלהם בתנאי הרגולציה הנוכחיים, וזה מה שעשינו. דפקנו בדלתות של רגולטורים, חברי כנסת וקובעי מדיניות אחרים, והצבענו על החשיבות של חברי הבורסה. יש דברים שהצלחנו בהם יותר, כמו העלאת רף המגבלה של פעילות הברוקרים הפרטיים מול צדדים קשורים (קרנות נאמנות וקופות גמל - ל' א'), ויש דברים שהצלחנו בהם פחות".
- להרגשתך קובעי המדיניות התעלמו מכם?
"ההתרשמות שלי הייתה שהקשיבו לנו, אבל בסופו של דבר לא עשו את מה שצריך. וחבל - כי כל מה שאמרנו שיקרה, קרה. התרענו שחברים ייעלמו והם נעלמו, ויש לזה השפעה ישירה על מצב הבורסה. דברים לוקחים יותר מדי זמן".
- מה דעתך על היוזמה של איגוד בתי ההשקעות למזג לתוכו תת-איגודים, כמו שלכם? לדעתך זה ייטיב עם איגוד חברי הבורסה?
"אפשר להיעזר באיגוד בתי ההשקעות, אבל לדעתי כל האיגודים צריכים לפעול זה לצד זה, לא אחד תחת השני. יש דברים שראוי שאיגוד בתי ההשקעות יטפל בהם, אבל לפעמים יש ניגודי עניינים בין הבתים עצמם, מה עוד שאני לא בטוחה שחברי הבורסה יזכו למקום גבוה ברשימת סדרי העדיפויות. זאת נקודה חשובה, כי איגוד חברי הבורסה נמצא בתקופה קשה, וצריך לדאוג שהוא יהיה כמה שיותר חזק, ולא להיפך.
"אני מאמינה שבסוף, מי שצריך, יבין את החשיבות של חברי הבורסה שאינם בנקים. הכתובת ממש על הקיר", מסכמת פרומקיס. "השינוי לא יגיע מעצמו וכולם יצטרכו לעבוד קשה, אבל אין ברירה. חברי הבורסה הם ליבת הפעילות ואין להם אלטרנטיבה".
עד שזה יקרה, יש מקום אחד שמכיר בחשיבותם של חברי הבורסה שאינם בנקים, ורואה בצמצום מספרם "איום": הנהלת הבורסה. בתוכנית העבודה של הבורסה, היעלמותם של החש"בים הוצגה כאחד מהאיומים המרכזיים כיום על הבורסה. ביינארט אף ציין, כי על הבורסה "לפשט את המודל של איך להיות חבר בורסה, מה שיביא יותר שחקנים לסחור" - צעד אחד מני רבים שהבורסה הצהירה שעליה לבצע במסגרת הקרב על הישרדותה.
- כמחצית מחברי הבורסה שאינם בנקים נסגרו בשנים האחרונות
חברי הבורסה, האחראים על תיווך בין הבורסה לבין המשקיעים שמבקשים לבצע פעולות בניירות ערך, מתחלקים לשני סוגים: חברי בורסה שהם בנקים ואלה שאינם. בשנים האחרונות כמחצית מחברי הבורסה שאינם בנקים (ברוקרים פרטיים שמשמשים גם כחברי מסלקה) נסגרו או התמזגו, על רקע הגידול בנתח השוק של הבנקים מתוך המסחר בבורסה. כך, אם ב-2009 עמד נתח השוק של הבנקים על פחות מ-50% מהמסחר במניות (באג"ח ובנגזרים הבנקים דומיננטיים עוד יותר), הרי שב-2013 הגיע נתח השוק של חמשת הבנקים הגדולים לקרוב ל-75% ממנו.
התחרות של חברי הבורסה מול הבנקים מתנהלת בעיקר בפעילות המוסדית (חברות ביטוח, קרנות פנסיה וכדומה), כשבקרב משקי הבית הבנקים שולטים ללא עוררין. אבל במסגרת התחרות הזאת נהנים הבנקים מכמה יתרונות מרכזיים, ובהם פריסה רחבה של סניפים ומסד לקוחות גדול, וכן הגבלת פעילות הברוקרים הפרטיים מול צדדים קשורים (קרנות נאמנות וקופות גמל) ל-20% מהמסחר. נוסף על כך, מאחר שמבחינת הבנקים הברוקראז' הוא רק אחד ממקורות ההכנסה שלהם, הם יכלו להרשות לעצמם להוריד עמלות ולהציע מחירים נמוכים - לעיתים אף הפסדיים - ובכך "לשבור את השוק".
חברי הבורסה שאינם בנקים מזהירים בשנים האחרונות כי התחרות הזו, שדוחקת אותם החוצה ופוגעת במחזורי המסחר, תוביל לבסוף לפגיעה בציבור, משום שכשחברי הבורסה שאינם בנקים ייעלמו לחלוטין יוכלו הבנקים להעלות את המחירים ולפגוע בטיב השירות.